אנבידה רוצה להיות מפלצת של שבבים - המתחרות מנסות למנוע את המיזוג

אנבידיה מתכוונת לרכוש את חברת השבבים ארם לפי שווי של 40 מיליארד דולר: העסקה צריכה לעבור אישורים רגולטוריים: חברות מתחרות לצד מייסדי החברה מתנגדים להשתלטות  
אור צרפתי | (1)
נושאים בכתבה אנבידיה

מניות אנבידיה (סימול:NVDA) מזנקות לאחר שהחברה הודיעה כי תרכוש את ארם מקבוצת סופטבנק, לפי שווי של 40 מיליארד דולר, במזומן ובמניות (לכתבה המלאה).

 

רכישת חברת השבבים, מציבה את החברה בתחרות ישירה אל מול הענקית אינטל (סימול:INTC), ואל מול AMD, בפיתוח שבבי הליבה המרכיבים את המחשבים האישיים והשרתים השונים. התקווה של אנבידיה היא שהיא תהפוך למעצמה חזקה עוד יותר במרכזי הנתונים, על ידי כך שתוכל לשלב את המעבד הגרפי שלה, יחד עם יחידת העיבוד המרכזית של ארם.

 

האנליסטים נרגשים מהפוטנציאל לשילוב, אך מעלים כמה שאלות בנוגע לאופן המיזוג. מנכ"ל אנבידיה, ג'ן-סון הואנג, צפוי לצאת לקרב של חייו. החברה תצטרך לקבל אישורים מכמעט כל מקום, בהתחשב ברישיונות העולמיים של ארם. זה כולל את אישור מארה"ב, בריטניה, האיחוד האירופי וסין.

 

לא ברור אם באיחוד האירופי או בבריטניה, יראו התלהבות כמו בארה"ב, וכנראה שהחברה תצטרך לשלם הוצאות לבריטים, בדיוק כמו סופטבנק.  צמיחה בהוצאות של ארם, חרגה מהרבה מהצמיחה בהכנסותיה, אך אסטרטגיה זו הייתה מוכוונת.

 

אנבידיה תצטרך להתמודד גם מול בסיס הלקוחות הנוכחי שם ארם, מדווחים האנליסטים. "נראה כי קיים סיכון שבעלות עצמאית עלולה לפגועה בזרם הלקוחות הנוכחי, ובערך נכסיהם. עלינו להודעות שהרעיון של אנבידיה, או כל חברה אחרת, לקנות את ארם היא מגרדת ראש, מכיוון שהערך של ארם נובע מעצמאותה" כתבו.

מנגד, הדומיננטיות של אנבידיה תורחב לכל תחום מחשוב חשוב. העזה של הפעולה, מעלה את מחיר היעד של החברה ל-545 דולר, על ידי האנליסיטים של Stacy Rasgon, תשואה של כ-6%.

האנליסיטים של ג'פריס, נראו אופטימים יותר והעלו את מחיר היעד ל-680 דולר, מ-570 דולר.

 

אישור העסקה עשוי להיות מסובך. ככל הנראה יהיו שחקנים רבים שיתלוננו על העסק, כולל סין, בריטניה וחברות כמו Qualcomm (סימול:QCOM) ואפל. האנליסיטים מעריכים כי חתימת החוזה תסתיים רק בעוד כ-18 חודשים.

קיראו עוד ב"גלובל"

נראה כי החברות המתחרות יתנגדו בצורה קשה בכל הרגולטוריים האזוריים כשלצידם מייסדי ארם. אחד מהמייסדים, האוזר, אמר כי ההשתלטות היא "אסון מוחלט" עבור בריטניה ואירופה, וביקש ממשלת בריטניה להתערב. האוזר התנגד בערב גם לעסקה עם סופט בנק וצייץ "ארם היא ההישג שאני הכי מתגאה בו בחיי. המכירה לסופטבנק הוא היום העצוב ביותר עבורי ועבור הטכנולוגיה בבריטניה"

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    צבי נוי 15/09/2020 07:51
    הגב לתגובה זו
    התערבות הרגולטורים היא זאת שיוצרת מונופולים, לא מפרקת אותם. אין כמעט שום מקרה מתועד של מונופול ששרד לאורך הרבה שנים ללא התערבות ממשלתית
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוק

קרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?

הדס ברטל |
נושאים בכתבה שחקנים קולנוע

שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.


1 # ארנולד שוורצנגר 

ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.

שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.


ארנולד שוורצנגר מתוך הרשתות החברתיות
ארנולד שוורצנגר - קרדיט: מתוך הרשתות החברתיות


2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון 

הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).

ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה

ענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה

מיקרוסופט, גוגל ואמזון השקיעו מעל 600 מיליארד דולר בתשתיות בינה מלאכותית ונאלצות לגייס חוב כשקופות המזומנים מתכווצות - בעוד וורן באפט מצמצם את ההחזקה באפל ולראשונה רוכש מניות  אלפאבית ב-4.3 מיליארד דולר
אדיר בן עמי |

ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37%  , גוגל Alphabet -0.78%  ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22%  . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.


מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.

זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.

האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.


השינוי לענף עתיר הון

הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.