אנבידה רוצה להיות מפלצת של שבבים - המתחרות מנסות למנוע את המיזוג
מניות אנבידיה (סימול:NVDA) מזנקות לאחר שהחברה הודיעה כי תרכוש את ארם מקבוצת סופטבנק, לפי שווי של 40 מיליארד דולר, במזומן ובמניות (לכתבה המלאה).
רכישת חברת השבבים, מציבה את החברה בתחרות ישירה אל מול הענקית אינטל (סימול:INTC), ואל מול AMD, בפיתוח שבבי הליבה המרכיבים את המחשבים האישיים והשרתים השונים. התקווה של אנבידיה היא שהיא תהפוך למעצמה חזקה עוד יותר במרכזי הנתונים, על ידי כך שתוכל לשלב את המעבד הגרפי שלה, יחד עם יחידת העיבוד המרכזית של ארם.
האנליסטים נרגשים מהפוטנציאל לשילוב, אך מעלים כמה שאלות בנוגע לאופן המיזוג. מנכ"ל אנבידיה, ג'ן-סון הואנג, צפוי לצאת לקרב של חייו. החברה תצטרך לקבל אישורים מכמעט כל מקום, בהתחשב ברישיונות העולמיים של ארם. זה כולל את אישור מארה"ב, בריטניה, האיחוד האירופי וסין.
לא ברור אם באיחוד האירופי או בבריטניה, יראו התלהבות כמו בארה"ב, וכנראה שהחברה תצטרך לשלם הוצאות לבריטים, בדיוק כמו סופטבנק. צמיחה בהוצאות של ארם, חרגה מהרבה מהצמיחה בהכנסותיה, אך אסטרטגיה זו הייתה מוכוונת.
- אנבידיה מפתחת את הצפון: קמפוס ענק בקריית טבעון ליותר מ-10,000 עובדים עד 2031
- אנבידיה רוכשת את Slurm ומעמיקה את האחיזה בתשתיות ה-AI
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אנבידיה תצטרך להתמודד גם מול בסיס הלקוחות הנוכחי שם ארם, מדווחים האנליסטים. "נראה כי קיים סיכון שבעלות עצמאית עלולה לפגועה בזרם הלקוחות הנוכחי, ובערך נכסיהם. עלינו להודעות שהרעיון של אנבידיה, או כל חברה אחרת, לקנות את ארם היא מגרדת ראש, מכיוון שהערך של ארם נובע מעצמאותה" כתבו.
מנגד, הדומיננטיות של אנבידיה תורחב לכל תחום מחשוב חשוב. העזה של הפעולה, מעלה את מחיר היעד של החברה ל-545 דולר, על ידי האנליסיטים של Stacy Rasgon, תשואה של כ-6%.
האנליסיטים של ג'פריס, נראו אופטימים יותר והעלו את מחיר היעד ל-680 דולר, מ-570 דולר.
אישור העסקה עשוי להיות מסובך. ככל הנראה יהיו שחקנים רבים שיתלוננו על העסק, כולל סין, בריטניה וחברות כמו Qualcomm (סימול:QCOM) ואפל. האנליסיטים מעריכים כי חתימת החוזה תסתיים רק בעוד כ-18 חודשים.
- המתנה של טראמפ לאיחוד האמירויות ואיך זה קשור לזינוק של 6% באורקל
- שוק האג"ח היפני - האג"ח ל-10 שנים עלתה ל-2%
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה ההון הממוצע של ישראלי ומה ההון של אמריקאי?
נראה כי החברות המתחרות יתנגדו בצורה קשה בכל הרגולטוריים האזוריים כשלצידם מייסדי ארם. אחד מהמייסדים, האוזר, אמר כי ההשתלטות היא "אסון מוחלט" עבור בריטניה ואירופה, וביקש ממשלת בריטניה להתערב. האוזר התנגד בערב גם לעסקה עם סופט בנק וצייץ "ארם היא ההישג שאני הכי מתגאה בו בחיי. המכירה לסופטבנק הוא היום העצוב ביותר עבורי ועבור הטכנולוגיה בבריטניה"
- 1.צבי נוי 15/09/2020 07:51הגב לתגובה זוהתערבות הרגולטורים היא זאת שיוצרת מונופולים, לא מפרקת אותם. אין כמעט שום מקרה מתועד של מונופול ששרד לאורך הרבה שנים ללא התערבות ממשלתית
טראמפ האיחוד האירופימאזן האימה: וושינגטון מאיימת בצעדי תגמול נגד ענקיות טכנולוגיה אירופיות
ממשל טראמפ מאשים את בריסל ברדיפה רגולטורית של חברות טכנולוגיה אמריקאיות ומזהיר מהטלת מגבלות, אגרות וסנקציות כלכליות על חברות אירופיות מובילות, זאת על רקע חקירות, קנסות ומאבק גובר על עתיד הכלכלה הדיגיטלית
המתיחות בין ארצות הברית לאיחוד האירופי סביב רגולציית הטכנולוגיה עולה מדרגה. ממשל טראמפ פרסם בימים האחרונים אזהרה חריגה וחריפה כלפי בריסל, שבה הוא מאיים לנקוט צעדי תגמול כלכליים ישירים נגד חברות טכנולוגיה ושירותים אירופיות, אם האיחוד לא יחזור בו ממדיניות הרגולציה, הקנסות והתביעות נגד ענקיות טכנולוגיה אמריקאיות.
בהודעה פומבית שפרסם נציג הסחר של ארצות הברית, הגוף האחראי על ניהול יחסי הסחר של וושינגטון, נטען כי האיחוד האירופי ומדינות החברות בו מתמידים ב-"מסלול מתמשך של תביעות מפלות ומטרידות, מסים, קנסות והנחיות רגולטוריות" נגד חברות אמריקאיות. לדברי הממשל, צעדים אלה ננקטים לאורך שנים, חרף פניות חוזרות ונשנות מצד ארצות הברית, וללא נכונות אמיתית של בריסל לנהל דיאלוג מהותי או לשנות כיוון.
וכך, אנחנו רואים דוגמא נוספת לעקביות של ממשל טראמפ, ואם תרצו גם של MAGA, שדואג להעביר כל מחלוקת למישור כלכלי מובהק ולהשתמש בכובד המשקל של הכלכלה האמריקאית להכרעה ולסיום סכסוכים. פרשנות אחרת תוכל לומר שטראמפ שש אלי קרב ולא מוותר על אף סכסוך, אבל זה כבר תלוי בהשקפת עולם, שלא לומר פוזיציה.
איום גלוי בצעדי תגמול
בהודעת נציג הסחר נאמר כי אם האיחוד האירופי ימשיך במדיניותו הנוכחית, לארה״ב "לא תיוותר ברירה אלא להתחיל להשתמש בכל הכלים העומדים לרשותה” כדי להתמודד עם מה שהוגדר כצעדים בלתי סבירים. בין האפשרויות שעלו הוזכרו במפורש הטלת אגרות, מגבלות וצעדים רגולטוריים נגד
חברות שירותים זרות, צעדים שעשויים לפגוע ישירות בפעילותן של חברות אירופיות בשוק האמריקאי.
- ארצות הברית מאשרת לטייוואן חבילת נשק בהיקף 11.1 מיליארד דולר
- הום דיפו: תחזית לצמיחה כמעט אפסית בשנה הבאה עקב ריביות ולחץ על הצרכן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באופן חריג, הממשל אף נקב בשמות של חברות אירופיות שעשויות להיפגע מצעדי התגובה, בהן Accenture, DHL, מיסטראל, SAP, סימנס וספוטיפיי. לפי וושינגטון, חברות אלה
נהנות מפעילות חופשית בארצות הברית ומתרומה משמעותית לכלכלה האמריקאית, בעוד שחברות אמריקאיות סובלות, לטענת הממשל, מיחס מפלה באירופה.
שבביםהאם החברה הוותיקה שהידרדרה מאז בועת 2000 מתעוררת?
חברת STMicroelectronics היתה התקווה הגדולה של תעשיית המוליכים למחצה בתחילת המאה ונשארה מאחור. השבוע היא ריכזה תשומת לב לאחר שפורסם כי סיפקה יותר מ-5 מיליארד שבבים לסטארלינק של אילון מאסק במסגרת הסכם בן עשור בין שתי החברות, וכי הכמות הזאת צפויה להכפיל את עצמה בעוד שנתיים
בחודש האחרון הפך מדד הראסל 2000 (סימול: RUT^) למדד המוביל בניו יורק, תופעה שלא אירעה מאז החל המדד הזה להיסחר. הסיבה לכך קשורה בעיקר בערכי החלל שלפיהם נסחרות המניות שמובילות את המדדים המובילים, ובמיוחד הנאסד"ק.
מדד הראסל 2000, שמכונה "המדד שמשקף את הכלכלה האמיתית", מייצג את "המניות הקטנות", שהן קטנות בהשוואה למניות ה-S&P 500. ג'וזף בראסואלס, הכלכלן הראשי של RSM International, שהיא הרשת השישית בגודלה בעולם, מבחינת ההכנסות, לשירותי החשבונאות המקצועיים, מסביר שהסיבה לכך קשורה בעובדה שכספי ההשקעה זרמו ברובם למדדים המובילים, ובמיוחד לנאסד"ק.
לדבריו, "המשקיעים פשוט התעלמו מהחברות שכלולות במדד הראסל 2000 ולא השקיעו במניותיהן. אבל קיצוצי הריבית של הפד והקלות המס של הנשיא טראמפ, שייכנסו לתוקף בינואר, לצד הירידה החדה במחירי הנפט, מזינים אופטימיות כלכלית, והתחזית לחברות קטנות יותר משתפרת. ברמות המחירים הנוכחיות יש הרבה הזדמנויות שפשוט התעלמו מהן בגלל שכולם התמקדו יתר על המידה בהזדמנויות טכנולוגיות". מה שזה בעצם אומר הוא שהחגיגה בבורסות לא הסתיימה והסיפור הטכנולוגי רק תופס מנוחה קצרה עד לסיבוב הבא.
הירידה במחירי הנפט מ-125 דולר בקיץ 2022 ל-56 דולר כיום, היא בעיקר תוצאה של עודפי היצע שחלקם "באשמת" טראמפ "ששחרר" את הנפט האמריקאי לשווקים הגלובליים, חלקם ב"אשמת" המדינות שאינן חברות באופ"ק שמגדילות ייצור (קנדה, ברזיל ואחרות), חלקם בגלל קרנות הגידור, חלקם בגלל איראן ורוסיה שמוכרות מתחת לשולחן, וחלקם בגלל הרגיעה בצמיחה הכלכלית. אין זה פלא שהסכמי אברהם תופסים עניין שהולך וגדל.
- סיסקו ו-IBM בונות את האינטרנט הקוונטי: מחשבים שמדברים ביניהם תוך 5 שנים
- IBM וגוגל מציגות התקדמות במרוץ הקוונטי: לא רק החברות הקטנות בתמונה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לבסוף, ענקית ניהול הנכסים KKR הוציאה השבוע את התחזית המאקרו גלובלית לשנת 2026 שלפיה הם מאמינים שתהיה צמיחה טובה מהצפוי בתמ"ג וברווחים ברוב האזורים העיקריים בעולם בשנת 2026, צמיחה שנתמכת על ידי מחירי נפט נמוכים, שיעורי חיסכון גבוהים יותר ותנאים פיננסיים נוחים. הם גם מציינים שהכלכלה העולמית עדיין נמצאת בעיצומו של רנסנס של פרודוקטיביות, בהובלת דיגיטציה, אוטומציה ואימוץ מואץ של בינה מלאכותית, במיוחד בארצות הברית. כדאי להקשיב להם כי החברה הזו היא מהטובות שיש.
