מגל מערכות
צילום: יח"צ

מגל מערכות מדווחת על הכנסות של 16.4 מיליון דולר ברבעון האחרון

מדובר בירידה לעומת הכנסות של 19.7 מיליון דולר בתקופה המקבילה. בשורה התחתונה, החברה דיווחה על רווח של 0.2 מיליון דולר. מניית החברה מאבדת כעת 4.3% במסחר הארה"ב
עמית נעם טל |
נושאים בכתבה מגל מערכות

מגל מערכות בטחון (סימול:MAGS) פרסמה היום  (ה') את תוצאותיה לרבעון האחרון. מניית החברה מגיבה בירידות של 4.3% ונסחרת בשווי שוק של 78.7 מיליון דולר בלבד. 

ההכנסות ברבעון השני של שנת 2020 הסתכמו ב-16.4 מיליון דולר, בהשוואה להכנסות של 19.7 מיליון דולר ברבעון השני של 2019. הכנסות חטיבת הפרויקטים משקפות כ-53% מסך הכנסות החברה, בעוד ההכנסות של חטיבת המוצרים Senstar מהוות כ-47% מסך ההכנסות. בחברה טוענים כי הירידה בהכנסות נבעה בעיקר מהשפעת ה- COVID-19 על ההוצאה לפועל וקבלת פרויקטים, כמו גם האטה בהזמנות של מוצרים ותוכנה בטריטוריות מסוימות. 

הרווח התפעולי של החברה הסתכם ב-0.8 מיליון דולר, לעומת נתון של 0.2 דולר בתקופה המקבילה אשתקד. בשורה התחתונה, החברה  דיווחה על רווח של 0.2 מיליון דולר, לעומת הפסד של 0.2 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. 

ה-EBITDA הסתכם ברבעון האחרון ב-1.3 מיליון דולר, 7.8% מהסך ההכנסות, לעומת נתון של 0.7% בתקופה המקבילה אשתקד.

דרור שרון, מנכ"ל מגל, מסר בדוחות: "במהלך תקופה זו של אי וודאות כלכלית, אנו עומדים ביעדינו האסטרטגיים, תוך ניהול ההוצאות שלנו ושמירה על רווחיות. במהלך הרבעון, מגפת ה-COVID-19 השפיעה על ההכנסות ועל כניסתן של הזמנות חדשות כתוצאה מההגבלות על נסיעות לחו"ל ופגישות פנים מול פנים עם לקוחות פוטנציאליים וקיימים, שהינן הכרחיות לסגירת עסקאות חדשות. כמו כן, ההגבלות שנבעו מה- COVID-19 גרמו לעיכובים בביצוע של חלק מהפרויקטים שלנו. היצע המוצרים המגוון שלנו, המשרת מספר שווקים בתחומים שונים ובאזורים גיאוגרפיים רחבים, קיזז את הפגיעה הכלכלית בשווקי היעד שלנו בתחום הגז והנפט, הלוגיסטיקה ובתי הכלא. למרות ההשפעה של ה- COVID-19 על השורה העליונה ברבעון זה, מגל הציגה רווח נקי חיובי וגידול ב-EBITDA של 78% חרף ירידה של 17% בהכנסות. ברבעון השני שיפרנו את רווחיות תמהיל המכירות שלנו על ידי הגדלת המכירות של מוצרי Senstar שהינם בעלי שולי רווח גבוהים יותר, אשר העלו את שיעור הרווחיות הגולמית בכמעט 20 נקודות בסיס. יתרה מכך, הרווח התפעולי שלנו השתפר הודות לבקרה הדוקה על העלויות וצמצום בהוצאות מכירה ושיווק. אנו ממשיכים להשקיע במחקר ובפיתוח ולאחרונה השקנו את פתרון Safe Spaces, פתרון חדש אשר פותח במהלך הרבעון על מנת לענות על צרכי בטיחות הציבור והאכיפה הייחודיים הנדרשים בעקבות התפשטות מגפת ה-COVID-19. המאזן החזק של מגל, מכשיר את הקרקע ליישום האסטרטגיה שלנו לטווח הארוך לצמיחה בהכנסות, שיפור הרווחיות וסגירה של הזדמנויות חדשות בתחום ה-M&A."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

בדרך למלחמה? המתיחות בין מצרים לאתיופיה בשיא חדש

מצרים רואה בסכר שבונה אתיופיה איום קיומי, כאשר הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית
אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אתיופיה מצרים
המתיחות בין מצרים לאתיופיה מגיעה לשיא חדש, כאשר מצרים שולחת כוחות צבא לסומליה במה שנראה כמהלך להרתעת אתיופיה. המאבק ארוך השנים בין שתי המדינות על השליטה בנהר הנילוס מתעצם, כאשר בניית סכר הרנסנס האתיופי מאיימת על מקור המים החיוני של מצרים. במוקד הסכסוך עומד כאמור סכר הרנסנס, פרויקט ענק שאתיופיה החלה לבנות ב-2011 על הנילוס. הסכר, שעלותו מוערכת ב-4.2 מיליארד דולר, נועד לייצר חשמל ולתמוך בפיתוח הכלכלי של אתיופיה. אולם, מצרים רואה בו איום קיומי, שכן הנילוס מספק לה 90% מתצרוכת המים שלה ומהווה עורק חיים לחקלאות ולכלכלה המצרית. בנוסף לכך, הנילוס מהווה סמל תרבותי ולאומי עמוק במורשת המצרית והאתגר מתעצם נוכח הגידול הדמוגרפי המהיר של מצרים, עם תוספת של כשני מיליון תושבים מדי שנה, מה שמגביר את הלחץ על משאבי המים המוגבלים של המדינה. המתיחות החריפה לאחרונה עם הסכם שחתמה אתיופיה עם סומלילנד לפיו היא החכירה לאדיס אבבה רצועת חוף באורך 20 ק"מ באזור מפרץ עדן - למשך 50 שנה, מה שמעניק לה גישה אסטרטגית למפרץ עדן. מצרים, בתגובה, שלחה כוחות מיוחדים וציוד צבאי לסומליה, במסגרת הסכם שיתוף פעולה חדש. מהלך זה נתפס כניסיון להרתיע את אתיופיה ולחזק את עמדתה של מצרים באזור. למרות האיומים מצד מצרים בעבר, כולל רמיזות על אפשרות להפציץ את הסכר, נראה כי פתרון צבאי ישיר אינו סביר. המרחק הגיאוגרפי והמגבלות הצבאיות מקשים על מצרים לפעול ישירות נגד הסכר. במקום זאת, מצרים מנסה לגייס תמיכה בינלאומית ולהפעיל לחץ דיפלומטי על אתיופיה. ניסיונות קודמים להגיע להסכם שיאפשר לשתי המדינות ליהנות ממי הנילוס לא צלחו. עם זאת, ההשלכות האפשריות של עימות צבאי והחשיבות האזורית של שתי המדינות מגבירות את הלחץ הבינלאומי למציאת פשרה. בינתיים, המתיחות ממשיכה לעלות, כאשר שתי המדינות מנסות לחזק את עמדותיהן האסטרטגיות באזור.

המשמעויות עבור ישראל

עד כה, ישראל בחרה לנקוט עמדה ניטרלית במשבר בין מצרים לאתיופיה, תוך הבעת תמיכה בפתרון שיטיב עם שני הצדדים. גישה זו נובעת ממספר שיקולים: הרגישות הגבוהה של הסכסוך, היעדר יתרון יחסי בתיווך לעומת גורמים בינלאומיים אחרים, והמגבלות המעשיות ביכולתה של ישראל להציע פתרונות למשבר המים. יתרה מזאת, העמדה הזו תואמת את גישתה של ישראל בסכסוכים אחרים באזור, כמו המחלוקת בין הכנסיות המצרית והאתיופית בירושלים. למרות זאת, ישראל עלולה להיגרר למעורבות בסכסוך בעל כורחה. בעבר, היו דיווחים על בקשות מצריות לישראל להפעיל את השפעתה באתיופיה, וכן שמועות על מעורבות ישראלית בהגנה על הסכר - טענות שהוכחשו רשמית. מעורבות כזו עלולה לפגוע בתדמיתה של ישראל במצרים, שם כבר קיימות תיאוריות קונספירציה על מעורבות ישראלית נגד האינטרסים המצריים. עם זאת, בטווח הארוך, אם וכאשר יושג הסדר בין מצרים לאתיופיה, ישראל עשויה למלא תפקיד חיובי בשיתוף פעולה אזורי. הידע והטכנולוגיה הישראליים בתחומי המים והחקלאות יכולים לתרום משמעותית לפיתוח האזור. הקשרים האסטרטגיים של ישראל עם מצרים בתחום האנרגיה, כמו גם ההתקרבות לסודאן, מספקים בסיס פוטנציאלי לשיתופי פעולה עתידיים.