דיסני עשתה ביום אחד מה שלקח 4 שנים לרשת HBO
לאחר חודשים ארוכים של המתנה, תאגיד התקשורת דיסני (סימול:DIS) השיק השבוע את שירות הסטרימינג שלו +Disney. ע"פ הנתונים שהחברה פרסמה עד כה, מדובר בסיפור הצלחה גדול. שימו לב למספרים: החברה דיווחה אמש כי יותר מ-10 מיליון משתמשים נרשמו לשירותי החברה בתוך 24 שעות בלבד בארה"ב קנדה והולנד. לשם השוואה, לרשת HBO המתחרה בתחום לקח 4 שנים להגיע ל-10 מיליון מנויים. עוד נתון מרשים בנוגע לשירות החדש מגיע מאתר Apptopia, שדיווח על 3.2 מיליון הורדות של האפליקציה של דיסני ב-24 השעות הראשונות, כאשר עיקר ההורדות הגיעו מארה"ב. לטענת Apptopia, המשתמשים צרכו 1.3 מיליון שעות צפייה באפליקציה של דיסני, יותר משירות הסטרימינג של אמזון, אך עדיין נמוך משמעותית מהנתון של נטפליקס שעמד על 6 מיליון צפויות. היום נראה כי הנתונים הגבוהים עשויים להפתיע עוד יותר בימים הקרובים. החברה צפויה להרחיב בשבוע הבא את השירות ל-3 מדינות נוספות: אוסטרליה, ניו זילנד ופורטו ריקו. במהלך מרץ הקרוב צפוי השירות להיפתח גם במדינות אירופה. בעקבות הנתונים האחרונים, נראה כי היעד של החברה לשנת 2024 (60-90 מיליון מנויים) עשוי להיות מושג כבר בחודשים הקרובים אם לא בשבועות הקרובים. הנתונים החזקים השפיעו ביומיים האחרונים על מניית החברה, שנסחרת כעת ברמות שיא עם שווי שוק של 282 מיליארד דולר.
מה מציע השירות החדש של החברה? דיסני הציעה את השירות החדש ב-2 חבילות: החבילה הראשונה עולה 6.99 דולר לחודש או 69.99 דולר לשנה, והיא כוללת את הרזומה הענקי של החברה – כל סרטי וסדרות דיסני, פיקסאר, מרוול ותכני מקור כמו סדרת האקשן החדשה "The Mandalorian". החבילה השניה יקרה יותר ועלותה עומדת על 12.99 דולר לחודש, כאשר היא כוללת גישה ל-Hulu ו-ESPN. התחרות בתחום עולה מדרגה השקת השירות מהווה עלייה נוספת בתחרות בסקטור, כאשר נזכיר כי הסקטור רווי במיוחד היום כאשר הוא כולל את החברות נטפליקס (סימול:NFLX), רוקו (סימול:ROKU), אפל (סימול:AAPL) ואמזון (סימול:AMZN). עם זאת, מבחינת העלות של השירות, לדיסני יש יתרון משמעותי. עלות החבילה הבסיסית של החברה נמוך מהעלות השירות של נטפליקס שעומד היום בטווח של 16-9 דולר לחודש. עלות השירות הסטרימינג של אפל אמנם נמוכה יותר, אך אפל מציעה כעת שירות דל במיוחד מבחינת תכנים.
המלצת קנייה ל-IonQ מכוונת להיות "אנבידיה של הקוונטים"
פרמיה של 50% למניית הקוונטים
שוק המחשוב הקוונטי עובר בשנתיים האחרונות מתיאוריה אקדמית לשטח. משקיעים, ממשלות ותאגידי ענק מתייחסים אליו כאל אחת המהפכות הטכנולוגיות הבאות עם פוטנציאל לשנות את מאזן הכוחות בשוק העולמי בכל תחום. חברת IonQ האמריקאית היא אחת השחקניות בשוק הקוונטים.
המלצת קנייה עם אפסייד של 50%
האנליסט קרייג אליס מבית ההשקעות ריליי מסקר את המניה עם המלצת "קנייה" ומחיר יעד של 61 דולר למניה, כ-50% מעל למחיר הסגירה. הוא מצטרף למספר בתי השקעות שמזהים בחברה מועמדת להובלה בענף. אליס מציין את קצב העסקאות הגבוה, ההתרחבות בפורטפוליו הקניין הרוחני (מעל 1,000 פטנטים) ואת חיזוק ההנהלה עם הצטרפות בכירים בעלי ניסיון מ־IBM וג'יי.פי. מורגן.
ניקולו דה מאסי, מנכ"ל החברה שנכנס לתפקיד בתחילת השנה, אמר לאחרונה - "אנחנו מתמקדים לא רק לנצח טכנולוגית, אלא גם להוכיח מסחריות. המערכות שלנו מייצרות ערך כבר היום, ולקוחות משלמים עבור שימוש במחשוב קוונטי בענן".
בפועל, IonQ מציעה שילוב של שירותי ייעוץ ותמיכה, מכירת חומרה קוונטית, ומודל של "Quantum Computing as a Service" - גישה מרחוק למחשבים הקוונטיים שלה בענן. השילוב הזה מאפשר לה לבנות קהילת מפתחים סביב מוצריה ולחדור לשוק המסחרי מוקדם יותר ממתחרות מסוימות.
- מניית הקוונטים שהאנליסטים צופים לה אפסייד של 76%
- מחשב-על קוונטי יכנס לפעילות תעשייתית בתוך 3 שנים - מה זה אומר לנו?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבטחת המחשוב הקוונטי נוגעת ליכולת לפתור בעיות שחישוב קלאסי לא יכול להתמודד איתן בזמן סביר, לדוגמה, סימולציות מורכבות לפיתוח תרופות, אופטימיזציה של שרשראות אספקה או פיתוח חומרים חדשים. שוק זה עשוי להגיע לפי תחזיות שונות ל-100 מיליארד דולר עד 2040, ואף יותר.

ליסה קוק תובעת את טראמפ - קרב על עצמאות הפד
המושלת האמריקאית עתרה נגד החלטת הנשיא לפטרה בטענה להפרות חוקתיות; המהלך עשוי לשנות את יחסי הכוחות במועצת הנגידים ולהצית את אחד המאבקים המשפטיים הדרמטיים בתולדות הפדרל ריזרב
בפעם הראשונה בתולדות הפדרל ריזרב, ניצבת שאלת עצמאות הבנק המרכזי של ארצות הברית במבחן משפטי ישיר. ליסה קוק, מושלת הבנק ואחת הדמויות הבולטות בו, תבעה השבוע את נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לאחר שהודיע על פיטוריה – צעד שהוגדר על ידי משפטנים וכלכלנים כ"מסוכן וחסר תקדים".
הסיפור החל כאשר טראמפ הכריז כי הוא מסיר את קוק מתפקידה מיידית, בטענה כי שיקרה במסמכי משכנתא מלפני מספר שנים. קוק מיהרה להגיב בתביעה פדרלית בוושינגטון, שם טענה כי מדובר בהפרה בוטה של זכויותיה החוקתיות ושל החוק המגן על עצמאות הפד.
מעבר לשאלה האישית של קריירה אחת, הדיון הפך לסמל במאבק רחב יותר: עד כמה יכול נשיא ארצות הברית להתערב בהחלטות ובמבנה הגוף שאמון על קביעת הריבית והמדיניות המוניטרית של הכלכלה הגדולה בעולם.
טראמפ מחפש סיבה
קוק, הכלכלנית האפרו־אמריקאית הראשונה שמונתה למועצת הנגידים של הפד, הייתה אמורה לכהן עד שנת 2038 – מינוי חריג באורכו שמעניק לחברי המועצה עצמאות מרחיקה לכת מהמערכת הפוליטית. ביטול חד־צדדי של המינוי הזה עלול לערער את כל הרציונל מאחורי מנגנון זה.
- אי הוודאות שיוצר טראמפ ושוק העבודה ה"מסקרן", מה בעצם אמר פאוול בג'קסון הול?
- טראמפ: פיטרתי את חברת הפד' ליסה קוק; החוזים עברו לירידות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלב הטענות נגד קוק עומד מכתב של ביל פולטי, מקורבו של טראמפ ומי שמונה לאחרונה לראש רשות הדיור הפדרלית. פולטי טען כי קוק הצהירה על שתי דירות שונות כ"בית מגורים עיקרי" על מנת לקבל תנאי הלוואה מועדפים.