כלכלה מושמדת: עלויות המלחמה בסוריה בדרך להאמיר לטריליון ד'

אלמוג עזר | (3)
נושאים בכתבה סוריה

מלחמת האזרחים בסוריה שמתחוללת ב-5 השנים האחרונות כמעט והשמידה את הכלכלה הסורית, אך נראה שזו רק ההתחלה. על פי דו"ח שהתפרסם היום, המשך הלחימה עד לכדי 2020 אמור לעלות למדינה כטריליון דולר. 

הארגון שפרסם את הדו"ח "world vision"  טוען כי עלויות המלחמה עד כה עלו למדינה כ-275 מיליארד דולר. הדו"ח התפרסם בעזרת חברה כלכלית Frontier Economics. הסכום נקבע על בסיס ההפרש שבין התוצר הכלכלי שאמור היה להיות בשנה החולפת לבין זה הקיים.

באחוזים, התוצר הכלכלי של סוריה כיום הינו נמוך ב-45% מהתוצר הפוטנציאלי. מדובר בהון שלא יושקע לעולם על חינוך, שיפור הסביבה והתשתיות, בריאות או איכות חיים. 

מלחמת האזרחים בסוריה גבתה עד היום כמות של 250 אלף קורבנות. אם כי מכוני מדידה בלתי תלויים מעריכים כמות גבוהה יותר של קורבנות, עד לכדי 450 אלף. על פי וורלד וויז'ן, עד כ-19 אלף מתוכם היו ילדים. 

מלחמת האזרחים בסוריה היא סכסוך מתמשך שפרץ בסוריה בין כוחות הנאמנים לממשלת הבעת' בראשות הנשיא בשאר אל-אסד ובין אלה המבקשים להדיחה, ועם הזמן התרחב עם כניסת הכורדים, הג'יהאדיסטים והמדינה האסלאמית הקיצונית למערכה.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    חיים 09/03/2016 11:03
    הגב לתגובה זו
    אמרתם כלכלה מושמדת? טעות זו מדינה משועבדת ומושמדת ! חבל על האזרחים המסכנים. מה לעשות השם מחזיר לכל אחד מידה במידה. פרשת אלי כהן עדיין טרייה ולא נשכחה ! משפחת אסד האכזרית הפכה להיות בוגדת ואכזרית כלפי עמם . עמי האיזור צריכים להסיק מסקנות: שלטון דיקטטורי/שושלת הוא בסופו של דבר אסון למדינה .
  • 2.
    1000 מיליארד? מאיפה יש להם, העיקר שהאו"ם עוסק רק בישראל (ל"ת)
    אלי 08/03/2016 20:18
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    עוקב מקרוב 08/03/2016 19:42
    הגב לתגובה זו
    המספרים היום קרובים לחצי מליון הרוגים .. קרוב למחצית העם הפכו לפליטים מחוץ לסוריה אז כנראה אומדן של ירידה 45% בתוצר הוא בעקבות אינפלציה של אלפי אחוזים. הכוונה היא שמבחינה ריאלית הנפילה הרבה יותר גבוהה.
וול סטריט,  Photo by Keenanוול סטריט, Photo by Keenan

וול-סטריט בדרך לסיים את 2025 בשיא - מה האנליסטים צופים?

המדדים המובילים נסחרים ברמות שיא לקראת סיום השנה, ה-S&P 500 מתקרב ל-7,000 נקודות, והמשקיעים בוחנים את המשך מדיניות הריבית של הפד לצד מעבר הדרגתי מהובלת מניות הטכנולוגיה לסקטורים אחרים

שוק המניות האמריקאי מתקרב לסיום 2025 כשהוא בשיאים היסטוריים, והציפייה בקרב המשקיעים היא לנעילה חיובית של השנה. המדדים המובילים נסחרים סמוך לרמות שיא, לאחר שהתאוששו מתנודתיות מוקדמת יותר בדצמבר, שנבעה בעיקר מחולשה במניות הטכנולוגיה על רקע חששות מהיקף ההשקעות בבינה מלאכותית. 


מדד S&P 500 רשם שיא חדש לפני חג המולד, והוא נמצא במרחק של כ־1% בלבד מרמת 7,000 נקודות, רף סמלי שמעולם לא נפרץ. אם המגמה הנוכחית תימשך, זה יהיה החודש השמיני ברציפות של עליות במדד, רצף העליות החודשי הארוך ביותר מאז השנים 2017–2018. גם מדד נאסד"ק, המוטה לטכנולוגיה, מסכם שנה חזקה עם עלייה דו־ספרתית.


מדיניות הפד במוקד

על רקע סיום השנה, תשומת הלב של השווקים מופנית בעיקר למדיניות הפדרל ריזרב. הבנק המרכזי הוריד את הריבית המצטברת ב־75 נקודות בסיס בשלושת ישיבותיו האחרונות, לרמה של 3.50%–3.75%, אך ההחלטה האחרונה התקבלה ברוב דחוק, והתחזיות של חברי הוועדה לגבי המשך השנה הקרובה אינן אחידות. פרסום פרוטוקול הישיבה הקרובה עשוי לשפוך אור על חילוקי הדעות בתוך הבנק.


נושא נוסף שמרחף מעל השווקים הוא זהות יו"ר הפד הבא. כהונתו של ג'רום פאוול מסתיימת במאי, והמשקיעים ממתינים להודעת הנשיא דונלד טראמפ על מועמדותו להחלפה. כל רמז להחלטה צפוי להשפיע על המסחר בטווח הקצר, במיוחד בתקופה של נזילות נמוכה.


למרות העליות במדדים, הרכב העליות בשוק השתנה בחודשים האחרונים. מניות הטכנולוגיה, שהיו המנוע המרכזי של העליות בשנים האחרונות, רשמו ביצועי חסר מאז נובמבר, בעוד שסקטורים אחרים תפסו את מקומן כמובילי השוק. מניות פיננסים, תחבורה, בריאות וחברות קטנות הציגו תשואות עודפות, תופעה שבוול-סטריט מגדירים כרוטציה של משקיעים לעבר תחומים שבהם רמות התמחור נמוכות יחסית והחשיפה לסיכונים בענף הטכנולוגיה מוגבלת יותר.


טראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AIטראמפ מצייץ, נוצר באמצעות AI

30 טריליון דולר חוב ו-6% גירעון: הפסקת האש השברירית בין טראמפ לשוק האג״ח

התשואה ל-10 שנים יורדת ביותר מ-30 נקודות בסיס מאז האביב, אבל רמז לעוד חוב ארוך מזכיר עד כמה האיזון תלוי בהיצע, אינפלציה ואמון

מאז שהמכסים שטראמפ דוחף תחת מה שהוא מציג כ״יום השחרור״ דחפו את שוק האג״ח האמריקאי למעין מרד באפריל, בבית הלבן ובמשרד האוצר עובדים הרבה יותר בזהירות. פחות הצהרות שמרימות את הלהבות, יותר ניהול עדין של ציפיות, ובעיקר ניסיון לשמור את תשואת האג״ח ל-10 שנים במקום שלא יכאיב יותר מדי לכל המערכת.

הבעיה היא שהשקט הזה מגיע עם כוכבית. החוב הפדרלי כבר יושב סביב 30 טריליון דולר, הגירעון השנתי נשאר גבוה, ובשוק לא צריכים הרבה כדי להיזכר מי פה באמת קובע את מחיר הכסף. מספיק רמז קטן על שינוי בהנפקות או על פגיעה במקור הכנסות, והתשואות קופצות.


הסימנים שהדליקו נורה בנובמבר

התזכורת האחרונה לשבריריות מגיעה בתחילת נובמבר. משרד האוצר מאותת שהוא שוקל למכור יותר חוב לטווח ארוך, ובאותו יום בית המשפט העליון מתחיל לדון בחוקיות המכסים הרחבים. שתי ההודעות האלה יושבות בדיוק על העצבים החשופים של השוק.

הסיבה די פשוטה. כשהאוצר מדבר על עוד חוב ארוך, יש מי שמתרגם את זה מיד ללחץ היצע, כלומר יותר אג״ח ארוכות בשוק שמבקשות קונים, ובדרך כלל זה נגמר בתשואות גבוהות יותר. במקביל, דיון משפטי שעשוי לערער את המכסים מייצר ספק לגבי מקור הכנסות שממנו אמורה להגיע גבייה שתומכת ביכולת לשרת חוב ענק.

באותו יום התשואה ל 10 שנים קופצת ביותר מ 6 נקודות בסיס, תנועה חריגה יחסית לשבועות האחרונים, במיוחד על רקע זה שהתשואות יורדות בחדות לאורך השנה. מה שקופץ לעין הוא לא רק המספר אלא הסיגנל, השוק עדיין דרוך.