בפוקוס

זו הסיבה לעליות הבוקר בשוקי המניות - המומנטום יימשך?

המשקיעים מרוצים בינתיים מהנחישות של הבנק המרכזי ביפן להזרים כסף לכלכלה השלישית בגודלה בעולם - האתגרים הגדולים מעבר לפינה
מירון ארונוביץ |
נושאים בכתבה יפן

מגמת חיובית אחזקה הבוקר בשוקי המניות באסיה (הניקיי 225 עלה 0.7%) והעליות נמשכות בשעה זו גם בבורסות אירופה (הדאקס עולה 0.35%) כאשר גם מדד המעו"ף בת"א מקבל רוח גבית. הסיבה, צעדיו של הבנק המרכזי ביפן שהודיע הבוקר כי ימשיך לספק נזילות באותו הקצב (677 מיליארד דולר בשנה). מדובר בצעדים שמשדרים לשוק את הנכונות של הממשל היפני לדחוף את הכלכלה קדימה.

הצעד הזה מגיע לקראת שורה של העלאות מיסים משמעותיות הצפויות בחודש אפריל ביפן ובראשן העלאת המע"מ בשיעור של 3%, דבר שעלול לגרום להתכווצות הרבעונית הגדולה ביותר מאז חודש מארס 2011, אז התרחשה ביפן רעידת האדמה הגדולה. בתוך כך, הבנק המרכזי ממשיך לשמור תחמושת, כדי להתמודד עם הסיטואציה הצפויה.

ההודעה של הבנק הייתה אמנם צפוייה כמעט ע"י כל 34 הנשאלים בסקר בלומברג, ועדיין התגובה בשווקים הינה חיובית. בנוסף הודיע הבנק על צפי לירידה בייצוא ולעלייה בתפוקה התעשייתית ובהשקעות.

נגיד הבנק המרכזי של יפן, הורוהיקו קורודה, צפוי לאתגר לא פשוט כדי להגיע ליעד אינפלציה שנתי בשיעור של 2% בעוד היטל המס על מכירה ראשונה של נכס, יעלה לראשונה מזה 17 שנים ויעיק על שוק המגורים והעסקים.

הכלכלן הראשי ב- Credit Agricole היפני אומר כי "הבנק המרכזי צריך להיות מוכ לפעולה. הפעילות של קורודה במדיניות המוניטרית תיבחן ע"י המשקיעים, כשהוא לא רוצה להתפס כפאסיבי שמגיב לנעשה באיחור."

כאמור, ראש הממשלה, שינזו אבה החליט להעלות את שיעור המע"מ ל-8% לעומת השיעור הנוכחי שעומד על 5% בלבד. אבה נאלץ לעשות את הצעד הזה כדי לרסן את החוב הממשלתי, שיגיע ע"פ נתוני קרן המטבע ל-242% מהתמ"ג.

"פיחות הין לא פועל לטובת הכלכלה היפנית"

הכלכלן הראשי של הראל פיננסים, עופר קליין אמר כי "ביפן האינדיקטורים האחרונים לא מעודדים: הצמיחה ברבעון האחרון עודכנה כלפי מטה ל-0.7% בשיעור שנתי, 1% באומדן הראשוני, בעיקר בשל התרחבות נמוכה יותר בהשקעות (3% לעומת 5.3% באומדן קודם) ובצריכה הפרטית (1.6% לעומת 2% באומדן הקודם). בנוסף, הגירעון בחשבון השוטף שבר שיא ועמד על כ-15.4 מיליארד דולר בחודש ינואר (כ-3.1% תוצר במונחים שנתיים)."

קיראו עוד ב"גלובל"

"למעשה, מציין קליין "החשבון השוטף שלילי מאוקטובר 2013, והגירעון בו הולך ומתרחב בשל התרחבות הגירעון המסחרי; מדיניות הממשלה שהובילה להיחלשות הין, תרמה פחות מהצפוי לגידול ביצוא, ותרמה הרבה יותר לגידול ביבוא, בעיקר בשל עלות האנרגיה. נזכור כי ממרץ 2011 חלק מהכורים המייצרים חשמל הושבתו בשל האסון בפוקושימה, ומספטמבר 2013 כל הכורים הגרעיניים מושבתים, דבר שתרם לגידול משמעותי ומתמשך בעלות יבוא הגז הנוזלי, הנפט והתזקיקים."

"חלק מהתייקרות היבוא פוגעת בעקיפין ביצרנים המקומיים (וביצואנים) דרך עלויות הייצור שעולות (אנרגיה וחומרי גלם שחלקם המכריע מיובא). על פי הערכה נוכחית, כ-80 אחוזים מהעלייה במדד המחירים לצרכן נובעת מהשפעת היחלשות המטבע."

"עד כה במרבית השנים היה ליפן עודף בחשבון השוטף וגירעון בחשבון המסחרי. התרחבות הגירעון בחשבון השוטף בחודשים האחרונים, פירושה שפיחות הין לא פועל לטובת הכלכלה היפנית. תוצאה זו מציבה בעיה משמעותית בפני ראש הממשלה אבה והתכנית הכלכלית שלו. להערכתנו, לא יהיה מנוס משינויים נוספים בתוכנית הכלכלית."

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטקוין ירידות
צילום: רוי שיינמן

איבדו עשרות אחוזים: הביטקוין נפל - וחברות אוצר הקריפטו צנחו

המודל שאפשר למשקיעים מוסדיים להיחשף למטבעות דיגיטליים דרך מניות חברות האוצר מתגלה כפגיע במיוחד, כשהביטקוין יורד ב־15%, מניות החברות קורסות פי שניים ויותר, ובוול-סטריט מזהירים: הפרמיה המנופחת גובה את המחיר

אדיר בן עמי |

ההשקעה שנחשבה לפופולרית ביותר השנה בקרב משקיעי הקריפטו - רכישת מניות של חברות שמחזיקות במטבעות דיגיטליים כנכס מרכזי - נקלעה לתקופה קשה. מחירי הביטקוין והאתריום ירדו, ומניות אותן חברות נסוגו אף בשיעורים חדים יותר. מיקרוסטרטג'י MicroStrategy Inc 1.99%  , שמוכרת כיום בשם סטרטג'י, הייתה החלוצה במודל הזה בהובלת מייקל סיילור. החברה, שהחלה כחברת תוכנה קטנה, הפכה לאחת המחזיקות הגדולות בביטקוין. בשיאה ביולי שוויה עמד על כ־128 מיליארד דולר, וכעת הוא ירד לכ־70 מיליארד.


הרעיון מאחורי חברות האוצר היה לאפשר למשקיעים מוסדיים, שלא יכלו לרכוש קריפטו ישירות, דרך עקיפה להשקעה במטבעות דיגיטליים. המשקיעים קנו מניות של חברות שהחזיקו ביטקוין או אתריום עבורם, מה שנחשב פתרון נוח למגבלות רגולציה. אלא שהמודל הזה יצר בעיה מובנית: מניות החברות נסחרו בפרמיה גבוהה ביחס לשווי האמיתי של המטבעות שברשותן. ברנט דונלי, נשיא ספקטרה מרקטס, הסביר כי “משקיעים שילמו שני דולר על כל דולר של ביטקוין שהחברות החזיקו בפועל”.


נקודת המפנה הגיעה ב־10 באוקטובר, כשנשיא ארה״ב דונלד טראמפ הכריז על הטלת מכסים חדשים על סין. ההודעה גרמה לגל מכירות בשווקים, והקריפטו הצטרף לירידות. השבתת הממשל הפדרלי וחוסר הוודאות סביב מדיניות הריבית של הבנק המרכזי הגבירו את הלחץ. 


 כשהנכס הבסיסי יורד, המניה יורדת יותר

מחיר הביטקוין ירד בכ־15% בחודש האחרון, אך מניית סטרטג'י איבדה 26%. הירידה החדה משקפת את האופי הממונף של החברות הללו: כשהנכס הבסיסי יורד, המניה מגיבה בעוצמה גדולה יותר. פיטר ת'יל, משקיע הון סיכון בולט, נמנה עם התומכים הבולטים בתחום חברות האוצר הקריפטו והשקיע במספר חברות מהתחום. BitMine Immersion Technologies, אחת החברות הגדולות בתחום האת'ריום שנתמכת על ידי ת'יל, איבדה יותר מ-30% מערכה בחודש האחרון. גם ETHZilla, שהחלה כחברת ביוטכנולוגיה והפכה לאוצר את'ריום בהשתתפותו של ת'יל כמשקיע, ירדה ב-23% באותה תקופה.


מתיו טאטל, שמנהל קרן סל שמטרתה להכפיל את תשואת סטרטג'י, חווה ירידות חדות עוד יותר, כאשר קרן MSTU שלו נפלה בכ־50%. לדבריו, “חברות אוצר דיגיטליות הן למעשה גרסה ממונפת של נכסי הקריפטו, ולכן כשהשוק יורד, זה הגיוני שהן יפלו מהר יותר.” מאט קול, מנכ"ל חברת Strive, אמר כי רבות מהחברות “תקועות”. Strive רכשה ביטקוין במחיר הגבוה בכ־10% ממחירו הנוכחי, ומנייתה ירדה ב־28%. עם זאת, קול ציין כי החברה ערוכה להתמודד עם התנודתיות בזכות גיוס הון באמצעות מניות ולא באמצעות חוב.


אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)אילון מאסק ב"הופעה" לבעלי המניות (X)

שיעור מאילון מאסק: איך לדרוש טריליון דולר ולקבל את זה

בעלי המניות של טסלה אישרו למאסק חבילת תמריצים חדשה בהיקף עצום של 400 מיליון מניות, שמחזירה את חלקו בחברה ל־25%. מאחורי המספרים הבלתי נתפסים מסתתרת אסטרטגיית משא ומתן מבריקה וגם לא מעט אגו

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה אילון מאסק טסלה

לאחרונה החליטו בעלי המניות של טסלה Tesla -3.68%  להעניק לאילון מאסק חבילת תמריצים חדשה הכוללת 400 מיליון מניות נוספות. זה מצטרף ל־380 מיליון מניות שכבר ברשותו. המספרים כמעט בלתי נתפסים, אבל מאחוריהם מסתתר שיעור מעניין על ניהול משא ומתן וגם על הגבול הדק שבין ביטחון עצמי לחוצפה.


מאסק ביקש דבר אחד: להחזיר את חלקו בחברה ל־25%. הוא לא נימק מדוע, לא הציג טיעונים ולא ניסה לשכנע. הוא פשוט אמר שזה מה שהוא רוצה וקיבל את מבוקשו. החבילה הקודמת שלו, מ־2018, הייתה שווה אז כמה מיליארדי דולרים והיום מוערכת בכ־120 מיליארד. לכך מתווספת חבילת התמריצים מ־2012, ששווייה כיום כ־34 מיליארד דולר. במילים אחרות, עוד לפני העסקה החדשה, מאסק נהנה משכר ממוצע של כ־12 מיליארד דולר בשנה. לא בדיוק “עבודה בחינם”.


הפעם, החוזה כולל תנאי שאפתני במיוחד: מאסק צריך להוביל את טסלה לרווח תפעולי של 400 מיליארד דולר במהלך שנה אחת. לשם השוואה, טסלה צפויה להרוויח השנה כ־13 מיליארד דולר. כדי לעמוד ביעד, הוא צריך להגדיל את הרווחים פי שלושים.


האסטרטגיה היא לב הסיפור

הסכומים הם לא לב הסיפור, אלא האסטרטגיה. ג’ו־אלן פוזנר, פרופסורית לניהול באוניברסיטת סנטה קלרה, הסבירה שמאסק השתמש בעקרון “העיגון”. טכניקה שבה המספר הראשון שמועלה במשא ומתן קובע את המסגרת לכל המספרים הבאים. אם ההצעה הראשונה גבוהה מדי, שאר ההצעות יסתובבו סביבה. מאסק לא התחיל נמוך ולא בנה את הדרישות בהדרגה, הוא פתח בגדול, בטריליון דולר, מה שגרם לכל סכום אחר להיראות סביר בהשוואה.


פוזנר הסבירה שזו בדיוק הסיבה שכדאי להיות הראשון שמגיש הצעה במשא ומתן. אם מועמד לעבודה מצהיר שהוא שווה חצי מיליון דולר בשנה, גם אם המעסיק חשב להציע 150 אלף, השכר הסופי יהיה קרוב בהרבה להצעה הגבוהה.