המתכת הצהובה שלא עוצרת באדום

חיי המשקיעים, בין "ההפתעות" של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לבין הפרשנויות שמציעה התקשורת הפיננסית, הולכים ונעשים קשים יותר בכל יום. המשקיעים פועלים בסביבה עסקית/כלכלית כשאין לאיש מושג להיכן הולכים הדברים, וזה מצב לא טוב. למשל, הכותרת בדיון הבוקר של יום ג' האחרון באתר Yahoo Finance, שסיכמה את תוצאות הרבעון הראשון של 2025 עד כה, הייתה: "ביצועי חברות הטכנולוגיה הגדולות (במיוחד "המופלאות"), למרות צרות התעריפים - או אולי דווקא בגללם, עולים על שאר המניות במדד ה-S&P, מה שהופך אותן למבוקשות ביותר בשוק, גם בתחום הטריידינג וגם כהשקעה הבטוחה ביותר". לעומת זאת, ביומון ההודי החשוב Economic Times of India כיכבה הכותרת: "האם הזהב יקר מדי לאור העליות המטורפות לאחרונה?". הציבור ההודי, למי שאינו יודע, הוא המוביל בעולם בצריכת ובצבירת זהב. עם סוג כזה של שאלות צריך המשקיע הגלובלי להתמודד בכל יום, והמשימה הולכת ונעשית קשה מיום ליום כיוון שגם לשואל וגם לנשאל אין שמץ של מושג מהי התשובה.

בכל יום מתפרסמים בוול סטריט בין 50 ל-150 דוחות כספיים לרבעון הראשון של 2025. הרוב הגדול עד כה מכה את התחזיות של קונצנזוס האנליסטים ומיעוטם לא, וההסברים לכך שונים ומשונים. אבל בנושא אחד, שהפך בשנים האחרונות לחשוב ביותר למשקיעים - ההנחיות לגבי מצב הדוחות הבאים, לכולם יש אותו ההסבר, "קשה להעריך". זה נכון, ויותר ויותר חברות הפסיקו לתת הנחיות. הבעיה היא שההנחיות הללו הפכו, במיוחד בעשור האחרון, לגורם שמשפיע מאוד על מחירי המניות בטווח הקצר ובעוצמה בלתי רגילה, מה שמגדיל מאוד את הרגשת האי ודאות. 

הפרשנים ועורכי הכתבות, שמתמקדים יותר בכותרת ופחות בתוכן הפרשנויות, הם שהעלו את חשיבות ההנחיות במודל קבלת החלטות ההשקעה כי זה חוסך מהם את הצורך בצלילה מעמיקה לתוך הדוחות הרבעוניים. כלומר, אם חברה מוציאה דוחות מצוינים אבל הנחיותיה לגבי הרבעון הבא טובות פחות או בלתי ניתנות להערכה, זה חוסך המון זמן לפרשן שיכול להסתפק בכותרת, "החברה אמנם הכתה את הקונצנזוס בגדול אבל ההנחיות אכזבו". זה מוביל מיד לירידה במניות כי המוני משקיעים חסרי ניסיון ושאינם מתעמקים בדוחות, רצים למכור, אפילו בירידות חדות. 

אם תבדקו, תגלו שמניות שמייצגות חברות כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, אפל, פלאנטיר ואחרות שהיכו את הקונצנזוס בגדול, ירדו ביום המסחר הראשון שלאחר הדיווח. ולמה? כי "ההנחיות אכזבו". כיוון שקראתי בעיון את תדפיסי שיחות הוועידה של החברות הנ"ל קשה לי להניח שמשקיע, אפילו חצי אינטליגנטי, מוכר את המניות הנ"ל לאחר שקרא את ההודעות כמוני ולאחר שעיין בדוחות עצמם. צריך לזכור שההנחיות, להבדיל מהדוחות, מבוססות בעיקר על הערכת ההנהלה לגבי ההתפתחויות הכלכליות בשלושת החודשים הבאים, ובחלקן הגדול מתבססות על הערכות המומחים בתקשורת אבל לא על עובדות בכלל. מה שכל החברות שהכו את הקונצנזוס אומרות בהנחיות הוא שהאי ודאות גדולה מכדי שיוכלו לקבוע בוודאות מה יקרה. "התמונה כרגע אינה ברורה", אומר המנכ"ל, "כי אם יתרחשו כל מיני צרות שהתקשורת והמומחים חוזים, צרות מהסוג של מכסים מטורפים, מלחמות סחר, פלישה סינית לטייוואן, מלחמה בין הודו לפקיסטן, מיתון בארה"ב וכדומה, אז אל תצפו מהדוחות הבאים להשתוות לנוכחיים". 

• הזהב נופל - הנפט מזנק; ההשפעה של הסכמי הסחר על הסחורות
• האם ה-SP500 יהיה תלוש המשכורת של העתיד?

מה הפיל את נטפליקס ואיך היא התאוששה

דוגמה נפלאה לכך הציגה השבוע מניית נטפליקס (סימול:NFLX) דווקא. ב-1 במאי החברה פרסמה תוצאות רבעוניות מדהימות, והמניה, כתגובה, עלתה חזק למחרת, לשיא כל הזמנים של  1,159.5 דולר, עלייה של 36% בחודש או עלייה של 574% בשלוש שנים. השבוע, כדרכו, הפתיע הנשיא טראמפ כשהודיע שהוא שוקל להטיל מכס של 100% על סרטים מתוצרת חוץ. חלק גדול מהסרטים והסדרות שהפכו את נטפליקס לפופולרית מיוצרים (בעיקר בשל העלויות) מחוץ לארה"ב, והודעת הנשיא הובילה לירידה חדה במניה באותו היום. הנשיא טראמפ אמר שהוא שוקל להוציא "הכרזת חירום לאומית", לא פחות, בנושא זה, כדי להשיג את מטרתו. "זהו מאמץ משותף של מדינות אחרות (לפגוע בנו)", כתב הנשיא ברשת החברתית שלו, Truth Social, "ולכן זהו איום על הביטחון הלאומי".

כיצד הגיע הנשיא ל"איום על הביטחון הלאומי?" הוא הסביר שמדינות אחרות מציעות תמריצים להפקת סרטים. "ומה זה אם לא סוג של איום על המדינה שלנו במובן מסוים?". הרי כל משקיע אמריקאי שגמר תיכון יודע שלהעביר מכס של 100% בסנט בגלל הסבר שכזה הוא כמעט בלתי אפשרי אל מול עורכי הדין של החברות או הוועדות השונות בבתי הנבחרים. אבל איום שכזה בהחלט משפיע על היכולת לחזות את העתיד. מניית NFLX, אגב, התאוששה למחרת הירידה כי משקיעים שהתעמקו בדוחות והקשיבו לדברי המנכ"ל בשיחת הוועידה ניצלו את הירידה על מנת לקנות. אבל אין שום ספק שדברים כאלו לא מאפשרים להנחות כלום.

• המשקיע המפורסם שמהמר נגד אנבידיה
• מה עדיף מניית אפל או אג״ח ל-10 שנים?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

הבעיה האמיתית של המשקיע בתקופה הנוכחית, לא רק במניות הטכנולוגיה המובילות, היא ההערכה הנוכחית של המניות, שעדיין גבוהה מאוד בהשוואה לחששות כתוצאה מהאי ודאות. מחיר של 1,159 דולר למניית NFLX כמו מחיר של 125 דולר לפלאנטיר או 210 דולר ל-GE בהחלט מוגזם בסביבת האי ודאות הנוכחית. אבל המניות הללו ורבות אחרות, בהערכה שפויה יותר (שהמשקיע יכול להעריך בכוחות עצמו), בהחלט מייצגות חברות ששוות קנייה כי בטווח הארוך הן רק בתחילת דרכן. מדוע רק בתחילת דרכן? תקראו כאן ותבינו שהמהפכה רק בתחילתה. 

האם הזהב יקר מדי? תלוי את מי שואלים. אם תשאלו את ChatGPT אם כדאי להשקיע בזהב, התשובה תהיה, "תלוי במטרות ההשקעה שלך, רמת הסיכון שאתה מוכן לקחת, והמצב הכלכלי הכללי". ה-ChatGPT מספיק חכם על מנת להמשיך עם "כמה נקודות שיעזרו לך להחליט". למה מספיק חכם? כי זה ההבדל בין ה-ChatGPT לאורקל מדלפי שלמעשה שימש בדיוק לאותן מטרות שמשמש ה-ChatGPT, רק שבאותם ימים אנשים היו חייבים להגיע פיזית לעיירה דלפי שביוון, לעמוד בתור למקדש אפולו וכשהגיע תורם לשאול את האורקל את השאלה שלהם, והכוהנת הנסתרת הייתה עונה, בדרך כלל בגישה הכללית של "תלוי במה שאתה מחפש...". 

למה ההקדמה הזו? כי אם בודקים מה חושבים יועצי השקעה בהודו על הזהב, אז אחד כמו מנהל הנכסים ההודי המוביל סוניל סוברמניאם, לדוגמה, מאמין שהזהב, על אף שהוא בשיא כל הזמנים, "בהחלט לא יקר מדי". סוברמניאם מייחס את העלייה במחיר לתהליך גלובלי של הפחתת התלות בדולר, רכישות של בנקים מרכזיים ותפקידו של הזהב כנכס רזרבה חלופי. הוא ממליץ להחזיק 10%–15% מהתיק בזהב, כדי להתמודד עם מחזורי השוק ושינויים מאקרו-כלכליים ארוכי טווח.

אחת הסחורות המבוקשות ביותר

אם בודקים את תשואת ההשקעה בזהב נטו - ואני מתייחס לזהב פיזי ולא למניות שמייצגות חברות שעיסוקן בהפקה ובעיבוד המתכת - מול האלטרנטיבות, מגלים שהשקעה במטילי זהב היא תחרותית. זה נכון שאם ניקח את תקופת הגאות הנוכחית בוול סטריט, שהתחילה בתחילת 2009 עם היציאה ממשבר 2008, נראה שהזהב עלה מאז ב-273% בלבד לעומת ה-947% וה-551% שעלו מדדי הנאסד"ק וה-S&P 500 ולעומת ה-761% שעלתה מניית ברקשייר האת'אוויי (BRKA) המשעממת של וורן באפט. אבל לעומת זאת, אם נשווה את התשואות מאז יצאנו ממגפת הקורונה באוקטובר 2022, נגלה שהזהב עלה ב-107% כאשר הנאסד"ק וה-S&P עלו ב-74% וב-59% בהתאמה, ומניית BRKA עלתה ב-98%. יותר מכך, אם נשווה מאז תחילת המאה, נגלה שהזהב נתן תשואה של 1138% לעומת תשואה של 622% ו-327% שנתנו הנאסד"ק וה-S&P כאשר באפט נתן 985%.

זהב הוא אחת הסחורות המבוקשות ביותר על פני כדור הארץ. לזהב יש תכונות ייחודיות שהופכות אותו למבוקש וגם לאידיאלי עבור מספר שימושים ספציפיים. הייצור העולמי של זהב הגיע ב-2024 לכ-3,300 טון מטרי, כאשר סין מובילה עם ייצור של 380 טון ורוסיה בעקבותיה. גודל שוק כריית הזהב הוערך ב-215.5 מיליארד דולר בשנת 2024, כאשר תעשיית כריית הזהב צפויה לצמוח ל-223.04 מיליארד דולר ב-2025 ול-304.03 מיליארד דולר עד 2034.  כ-52% מכלל הזהב שמופק בעולם משמש את תעשיית התכשיטים, כאשר מדינות כמו הודו וסין מתדלקות את הביקוש הגדול הזה. 

השימוש השני בגודלו בזהב אחרי תכשיטים, הוא במטבעות. אנשים השתמשו במטבעות זהב כבר לפני 6000 שנה. עד שנות ה-70 של המאה שעברה היו רבים מהמטבעות בעולם קבועים לתקן זהב שנקבע במחיר לאונקיה. בריטניה ניתקה את הקשר ב-1931 וארה"ב ב-1971, כאשר אונקיית זהב הייתה שווה ל-35 דולר. השימוש השלישי בגודלו הוא בתחום נכסי ההשקעה. רפואת השיניים היא צרכנית ותיקה של זהב. 

בנקים מרכזיים אוגרים זהב

מאז  התחילה התמזגות המהפכה הטכנולוגית עם כלכלת המיינסטרים ב-2008-9. הולך הביקוש התעשייתי לזהב וגדל במיוחד מכיוון תעשיית האלקטרוניקה, אבל לא רק. משתמשים בזהב בתעשיית המוליכים למחצה, בטלפון האלחוטי, במחשבים ובתעשיית הדפוס וכן בתחום המזון, התמרוקים ועוד. הביקוש שמייצרת מהפכת הטכנולוגיה בהתקדמותה גדל ו"עוזר" לעליית מחיר הזהב. לבסוף, אל מול החוב האמריקאי הגדל וחוסר הוודאות הכלכלית של העשור האחרון, מסתמנת מגמה של אגירת זהב על ידי בנקים מרכזיים, במיוחד בסין והודו. סין הפכה להיות המובילה ברכישת זהב בגלל החשש הסיני מהמשך הגידול בהחזקותיה באיגרות החוב של ארה"ב. 

מחיר הזהב כרגע, לאחר עלייה חדה של 107%מאז תחילת אוקטובר 2022 לשיא כל הזמנים של 3,395 דולר, גבוה יחסית למחיר הזהב בעבר, אבל קשה לקבוע אם הוא "יקר". מדוע? כי להבדיל מהמודלים להערכת נכסים אחרים כמו מניות, שם המודל מסתמך על תזרימי מזומנים, הכנסה וכו', לזהב אין אפשרות להציג נתונים דומים. קיימים כמה גורמים שמשפיעים על מחירי הזהב ועשויים להמשיך ולדחוף את המחיר מעלה: 1. האי ודאות הכלכלית שככל שהיא עולה, כך גם עולה הביקוש לזהב. 2. הפחד ממשבר כלכלי 3. ירידת ערך הדולר. 4. המשך העלייה בביקושים מכיוון התעשייה הטכנולוגית. 5. הדורות שמחליפים את דור הבייבי-בומרס בכלכלה הגלובלית. הדור החדש חושש מהדולר ועדיין חושש מהביטקוין אבל מעוניין (על פי כל הסקרים בצפון אמריקה) ב"נכס מוחשי נזיל", והזהב הפיזי הוא נכס מוחשי שהמשקיע שולט בו. 6. הבנקים המרכזיים שאוגרים זהב בשנים האחרונות. גורמים אלו, שכולם "אשמים" בעליית מחיר הזהב מאז אוקטובר 2022, יכולים להמשיך וללחוץ את ערך מטילי הזהב לשיאים גבוהים בהרבה מהנוכחי. הבעיה עם הערכת השווי של זהב פיזי היא כאמור, שאין דרך לקבוע ערך פנימי של זהב כי המודל שבנוי להעריך זאת מסתמך על תזרימי מזומנים, הכנסה וכו' שהזהב אינו מאפשר. רוב האנליסטים מסכימים עם המומחה ההודי שסבור שמחיר הזהב ימשיך לעלות. גולדמן זאקס למשל מדבר על מחיר של 3,700 דולר ב-2025.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ. העושה במידע הנ"ל שימוש - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. הכתב עשוי להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.