שוק האופציות: לא סתם מזרימים הבנקים כסף לשוק
שוק ההון המקומי והגלובאלי כאחד משדרים היום רק דבר אחד - פחד. מחד, הנתונים הכלכליים של החברות טובים ומאידך, משבר הסאב פריים מאיים להפוך למשבר כלל עולמי שעשוי להוביל למיתון. נראה כי המצב נפיץ מאוד, כאשר הגופים המוסדיים הגדולים בעולם – הבנקים המרכזיים, בתי ההשקעות הגדולים, ולמעשה כל מי שיש לו מה להפסיד ממפולת בשווקים – מנסים להרגיע את המצב, בעוד הציבור פודה את כספו משוק ההון ומחריף את הירידות.
סוחר ממולח צריך לדעת מתי להיות עם השוק, מתי להיות נגד השוק, ומתי להיות מחוץ לשוק לחלוטין. בשבוע הקרוב נראה כי החלופה השלישית היא הטובה מכולן - אף אחד עוד לא הפסיד כסף מישיבה על הגדר. כרגע, כך נראה, זו האופציה הטובה מכולן.
ניסיון העבר מראה לנו, כי הבנקים המרכזיים בעולם לא היו מזרימים כמות גדולה של כספים אם היו מעריכים שמדובר במפולת אמיתית בשווקים. כיוון שהבנקים הם גם כן שחקנים בשוק הזה, וגם להם יש מה להפסיד ממשבר ריאלי ומיתון, הם יעשו הכול על מנת לפתור מצב כזה, אף על ההצרות שלהם על אי התערבות. נראה כי רוב הבשורות הרעות באשר למשבר הסאב-פריים כבר חלפו. רעידת האדמה כבר זעזעה את השווקים, עכשיו נשארו רעידות המשנה. גם כיום, לאחר ירידות משמעותיות במדדים המובילים המגמה ארוכת הטווח עודנה חיובית. מתחילת השנה עלה שוק המניות ב-11%.
גם אם המדד ישאר במקומו עד סוף השנה, עדיין תהיה זו שנה חיובית. נכון שהורגלנו בשנים האחרונות לעליות דו ספרתיות במדדים, אבל כמו כל דבר בכלכלה, לא לעולם חוסן ויתכנו גם שנים חלשות. סטטיסטיקה ארוכת טווח מראה שתשואה שנתית של שוק המניות עומדת על 10-12%, ושנה אחת חלשה לא תשנה את המגמה.
מה שעשוי להפוך את המגמה לשלילית הם אירועים מהגזרה הכלכלית והפוליטית. כך למשל, המשך ההתחממות עם סוריה או הרעה במצב ברצועת עזה עשוי להוריד את הבורסות לשפל חדש, כמו שהמשך נתונים כלכליים שליליים עשויים להעיד על מעבר של כלכלת ארה"ב להאטה ואפילו למיתון. לכן מדד הפחד עלה לשיא חדש, והעצבנות בשוק מביאה אותו למעבר חד ומהיר בין פאניקה לאופוריה.
בניגוד למה שנדמה, המשבר הנוכחי לא דומה למשברים ב-1998 ו-1987. כיום מחירי החברות המשתקפים במכפילי הרווח וההון הם הגיוניים ולא מנופחים. למעשה, ישנם סקטורים בהם הגיעו המכפילים לרמה הנמוכה מזה עשור. את החוסן של השוק המקומי ניתן לראות בשער הדולר. אם המשבר בארץ היה אמיתי היינו רואים את הדולר בשערים גבוהים הרבה יותר ממה שהוא היום.
יותר מכל, מעיד המשבר הנוכחי על הגלובאליות של הכלכלות ברחבי העולם. הפרפר שמניע את כנפיו בארה"ב, גורם לסופות באירופה וטייפונים במזרח הרחוק. במצב כמו שאנו נמצאים בו היום, עדיף לחכות עד יעבור זעם לפני שנקב החלטה על נקיטת עמדה בשוק.
סאנה טאקאיצ’י יפן (קרדיט רשתות חברתיות)ראש ממשלת יפן מסרבת לסגת מהצהרות על טייוואן - המשבר מול סין מחריף
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י מבהירה שהתקפה על טייוואן הוא איום על יפן ויצדיק שימוש בכוח צבאי
ראש ממשלת יפן, סאנאה טאקאיצ'י, דחתה את הדרישה הסינית לחזור בה מהצהרותיה על טייוואן, והבהירה כי אין כל שינוי בעמדתה הביטחונית של טוקיו בנוגע למצב של איום אזורי. בכך, העמיקה טאקאיצ'י את המשבר המדיני הראשון שלה מאז שנכנסה לתפקיד בחודש שעבר.(להרחבה: לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה: איומים במתקפות ישירות בין סין ליפן)
במוקד המחלוקת, התבטאות של טאקאיצ'י, שבה הצהירה כי תרחיש צבאי במיצר טאיוואן עלול להיחשב כאיום ישיר על קיומה של יפן. אמירה זו נחשבת לקפיצת מדרגה בעמדה היפנית, והיא עוררה תגובה חריפה מצד בייג'ינג שכללה צעדי ענישה כלכליים.
בסין הכריזו כי יינקטו "אמצעים חמורים" אם יפן לא תחזור בה מהאמירה, ובינתיים הוקפאו אישורי ייבוא של פירות ים יפניים, הופסקה תיירות מאורגנת מסין ליפן, וכן נעצרו אישורים להפצת סרטים יפניים בשוק הסיני. עם זאת, בייג'ינג עדיין לא איימה בפגיעה בייצוא נדירים - מהלך בעל השלכות רחבות יותר על הכלכלה העולמית.
טאקאיצ'י מצדה נוקטת קו כפול: מצד אחד היא שומרת על ניסוח כללי וזהיר ("החלטות יתקבלו בהתאם לנסיבות"), אך מצד שני אינה מוכנה להתנצל או לחזור בה. במסיבת עיתונאים הבוקר, טרם צאתה לפסגת ה-G20 בדרום אפריקה, הדגישה כי העמדה הממשלתית נותרה עקבית.
- המניות ביפן בשיא - ראשת הממשלה סנאֶה טאקאיצ'י מניעה עלייה חדה בשווקים
- האישה הראשונה שתנהיג את יפן ואיך זה משפיע על הניקיי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המפגש הקודם בין טאקאיצ'י לנשיא סין שי ג'ינפינג נערך בפסגת APEC בקוריאה הדרומית, ובמהלכו סיכמו השניים על "קידום כולל של יחסים מועילים הדדית". כעת, מתברר כי הקרע סביב טאיוואן עלול להכתיב את הטון ביחסים הבילטרליים.
ביל אקמן (רשתות)ביל אקמן - האקטיביסט השאפתן
אחרי הימור מוצלח בתחילת משבר הקורונה, שבו רשם רווח של כמעט פי 100 בתוך חודש, אקמן נהפך לשם מוכר בשוק ההון. ב-1992 הוא הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, שקרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים
הוא נולד ב-11 במאי 1966 בברונקס, ניו יורק. ויליאם אלברט אקמן גדל במשפחה יהודית אמידה בצ'אפקווה. אביו היה סוחר נדל"ן מצליח. אקמן למד בהרווארד ועשה שם תואר ראשון ו-MBA. בזמן הלימודים הוא ושותף שלו הקימו חברה שמכרה מדריכי טיולים לסטודנטים והרוויחו הודות לכך מאות אלפי דולרים.
ב-1992 אקמן הקים את קרן הגידור הראשונה שלו, גוטהם פרטנרס, עם 3 מיליון דולר מהמשפחה והחברים. הקרן הצליחה בהתחלה אבל קרסה ב-2002 אחרי הימור כושל על MBIA. אקמן איבד הכל כולל 700 אלף דולר מכספו האישי. "זה היה הדבר הכי מביך ומכאיב בחיי", הוא סיפר. "חשבתי שהקריירה שלי נגמרה".
אבל אקמן לא נשבר. ב-2004 הוא הקים את פרשינג סקוור קפיטל עם 54 מיליון דולר בלבד. הפעם הוא למד מהטעויות ופיתח אסטרטגיה ממוקדת - השקעה בחמש עד עשר חברות גדולות והפעלת לחץ לשינויים. הגישה האקטיביסטית שלו הניבה תוצאות מרשימות בתחילה.
הרגע המפורסם ביותר בקריירה שלו היה ההימור נגד הרבלייף ב-2012. אקמן הכריז אז שהחברה היא פירמידה והימר בהיקף של מיליארד דולר על קריסתה. זה הוביל למלחמה פומבית מול המשקיע האגרסיבי קרל אייקן, שקנה מניות של החברה רק כדי להכאיב לאקמן. אחרי חמש שנים של מאבק, אקמן הודה בתבוסה שלו - והפסיד 4 מיליארד דולר. "זו היתה הטעות הגדולה ביותר שלי", הוא הודה.
- מייקל ברי - הרופא שנהפך למשקיע
- ג'ון פולסון - איש הטרייד הגדול; כשכולם הפסידו הוא הרוויח מיליארדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ואולם ב-2020 אקמן ביצע אחד המהלכים המבריקים בהיסטוריה. בפברואר, כשהקורונה רק התחילה, הוא קנה ביטוח על קריסת השוק ב-27 מיליון דולר. כשהשווקים קרסו במרץ, הוא מכר את הפוזיציה ב-2.6 מיליארד דולר - רווח של כמעט פי 100 בחודש. "זה היה ההימור של החיים," הוא אמר.
