שוק האופציות: לא סתם מזרימים הבנקים כסף לשוק

עידו סמואל אומר, כי סוחר ממולח צריך לדעת מתי להיות עם השוק, מתי להיות נגד השוק, ומתי להיות מחוץ לשוק לחלוטין - ומספר מה הוא חושב שצריך לעשות עכשיו ומדוע
עידו סמואל |

שוק ההון המקומי והגלובאלי כאחד משדרים היום רק דבר אחד - פחד. מחד, הנתונים הכלכליים של החברות טובים ומאידך, משבר הסאב פריים מאיים להפוך למשבר כלל עולמי שעשוי להוביל למיתון. נראה כי המצב נפיץ מאוד, כאשר הגופים המוסדיים הגדולים בעולם – הבנקים המרכזיים, בתי ההשקעות הגדולים, ולמעשה כל מי שיש לו מה להפסיד ממפולת בשווקים – מנסים להרגיע את המצב, בעוד הציבור פודה את כספו משוק ההון ומחריף את הירידות.

סוחר ממולח צריך לדעת מתי להיות עם השוק, מתי להיות נגד השוק, ומתי להיות מחוץ לשוק לחלוטין. בשבוע הקרוב נראה כי החלופה השלישית היא הטובה מכולן - אף אחד עוד לא הפסיד כסף מישיבה על הגדר. כרגע, כך נראה, זו האופציה הטובה מכולן.

ניסיון העבר מראה לנו, כי הבנקים המרכזיים בעולם לא היו מזרימים כמות גדולה של כספים אם היו מעריכים שמדובר במפולת אמיתית בשווקים. כיוון שהבנקים הם גם כן שחקנים בשוק הזה, וגם להם יש מה להפסיד ממשבר ריאלי ומיתון, הם יעשו הכול על מנת לפתור מצב כזה, אף על ההצרות שלהם על אי התערבות. נראה כי רוב הבשורות הרעות באשר למשבר הסאב-פריים כבר חלפו. רעידת האדמה כבר זעזעה את השווקים, עכשיו נשארו רעידות המשנה. גם כיום, לאחר ירידות משמעותיות במדדים המובילים המגמה ארוכת הטווח עודנה חיובית. מתחילת השנה עלה שוק המניות ב-11%.

גם אם המדד ישאר במקומו עד סוף השנה, עדיין תהיה זו שנה חיובית. נכון שהורגלנו בשנים האחרונות לעליות דו ספרתיות במדדים, אבל כמו כל דבר בכלכלה, לא לעולם חוסן ויתכנו גם שנים חלשות. סטטיסטיקה ארוכת טווח מראה שתשואה שנתית של שוק המניות עומדת על 10-12%, ושנה אחת חלשה לא תשנה את המגמה.

מה שעשוי להפוך את המגמה לשלילית הם אירועים מהגזרה הכלכלית והפוליטית. כך למשל, המשך ההתחממות עם סוריה או הרעה במצב ברצועת עזה עשוי להוריד את הבורסות לשפל חדש, כמו שהמשך נתונים כלכליים שליליים עשויים להעיד על מעבר של כלכלת ארה"ב להאטה ואפילו למיתון. לכן מדד הפחד עלה לשיא חדש, והעצבנות בשוק מביאה אותו למעבר חד ומהיר בין פאניקה לאופוריה.

בניגוד למה שנדמה, המשבר הנוכחי לא דומה למשברים ב-1998 ו-1987. כיום מחירי החברות המשתקפים במכפילי הרווח וההון הם הגיוניים ולא מנופחים. למעשה, ישנם סקטורים בהם הגיעו המכפילים לרמה הנמוכה מזה עשור. את החוסן של השוק המקומי ניתן לראות בשער הדולר. אם המשבר בארץ היה אמיתי היינו רואים את הדולר בשערים גבוהים הרבה יותר ממה שהוא היום.

יותר מכל, מעיד המשבר הנוכחי על הגלובאליות של הכלכלות ברחבי העולם. הפרפר שמניע את כנפיו בארה"ב, גורם לסופות באירופה וטייפונים במזרח הרחוק. במצב כמו שאנו נמצאים בו היום, עדיף לחכות עד יעבור זעם לפני שנקב החלטה על נקיטת עמדה בשוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבישי אברהמי וויקס
צילום: אלן צצקין

עובדי Wix הפסידו 400 מיליון דולר; כל עובד איבד 110 אלף דולר

כשהנהלת החברה, אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש, מימשו בעשרות מיליוני דולרים - הם ידעו מה שהם עושים; רוב העובדים "אכלו אותה"

מנדי הניג |
נושאים בכתבה וויקס

מניית וויקס Wix Wix.com -3.98%  התחילה את השנה במחיר של 215 דולר, שווי של 12 מיליארד דולר ועם תקוות גדולות אחרי שזינקה ב-90% בשנה. הנהלת החברה ביטלה את חששות המשקיעים מתחרות מחברות שיאמצו AI כדי להתחרות ביכולת בניית האתרים של וויקס, וטענה שמדובר בפלטפורמה שלא ניתנת להחלפה. האנליסטים החמיאו והמגמה נראתה חיובית. בפועל, זו היתה אחת השנים הגרועות של החברה (בינתיים) כשהמניה נופלת ב-55% מהמחיר בתחילת השנה ל-95 דולר. השווי ירד ל-5.3 מיליארד דולר. 

הנהלה אולי יהירה, אולי מנותקת שלא הבינה את גודל האירוע, ואולי ניסתה להחביא את הבעיה. אנליסטים הלכו שבי אחריה. התעוררות מאוחרת ורכישת סטארטאפ בן כמה חודשים עם 2-3 עובדים במחיר של 80 מיליון דולר סימנה מפנה. רכישת סטארט אפ של AI שיכול לפתוח את הדרך לחברה שתקועה במירוץ ה-AI הוא סימן לכישלון בדרך עד כה. תחליטו - אתמול הייתם בטוחים בכיוון ופתאום אתם בהיסטריה? ובכל זאת, השוק אהב את הרכישה. למרות שזו היתה, בין השורות, הודאה ברורה בטעות ובהתעוררות מאוחרת. עברו כמה חודשים והובן באופן ברור - החברה לא צומחת, הרכישה מוסיפה לה צמיחה חיצונית, אבל הפעילות המסורתית בבעיה. הסיפור האמיתי נחשף. 

כל חברות התוכנה נמצאות בבעיה - יש פוטנציאל תחרות ענק מצד ה-AI. פיתוחי תוכנה שלקח שנים להרים אותם, יכולים להיות מוכנים היום בימים ושבועות. נכון, חברה זה לא רק מוצר התוכנה, זה הרבה מסביב - תפעול, שיווק, לקוחות, אבל המוצר זה העיקר. האלטרנטיבות AI יכולות להוביל להחלפה של מוצרי וויקס ויכולות להביא לתחרות על המחיר. בכל מצב זה הפסד לוויקס, והשוק הפנים שיש בעיה קשה בדוחות האחרונים לפני כשבוע - וויקס התרסקה אבל "הכתובת הייתה על הקיר": איך יכולתם לדעת שהיא במצוקה?



ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן
ניר זוהר וליאור שמש, מכרו בזמן - קרדיט: אלן צצקין



המנהלים - אבישי אברהמי, ניר זוהר וליאור שמש מכרו מניות בכמויות גדולות בכל השנה האחרונה. עשו בשכל. אבל תראו מה קרה לעובדים - אלו החזיקו במניות  חסומות (RSUs) שניתנות כחלק מהשכר השוטף והם הפסידו סדר גודל של 400 מיליון דולר. בתחילת השנה הם החזיקו 3.34 מיליון מניות כשכל מניה היתה שווה כאמור 215 דולר. מדובר על ערך של 718 מיליון דולר. כעת זה שווה 318 מיליון דולר.

פאני מיי ופרדי מק. קרדיט: רשתות חברתיותפאני מיי ופרדי מק. קרדיט: רשתות חברתיות

מה קורה בפאני ופרדי? מאות מיליארדי דולר שמתנהגים כמו מניית מם

מניות שתי החברות שבבסיס שוק המשכנתאות האמריקאי בתנודתיות מוגברת, לאחר שמפולת הקריפטו טלטלה את המשקיעים; במקביל הממשל בוחן הנפקה וביל אקמן דורש לסיים את הבעלות הממשלתית; בו בזמן, המספרים של פאני מיי ופרדי מק מספרים סיפור שונה לחלוטין ממחיר המניה

רן קידר |

מניות פאני מיי ופרדי מאק חוו בימים האחרונים תנודתיות חריפה במיוחד, על רקע מפולת בשוקי הקריפטו ובריחה של משקיעים קמעונאיים. אחרי זינוק מסחרר של מאות אחוזים מאז בחירתו של דונלד טראמפ, הגיע מפנה חד: ירידה של יותר מ־10% ביום אחד, שהבהירה עד כמה נדלקת וכמה מהר דועכת ההתלהבות סביב שתי ענקיות המשכנתאות.

מי שתרם רבות להתלהבות הזו הוא ביל אקמן, יחד עם ראש רשות הדיור הפדרלית (FHFA), ביל פולטי. פולטי הפך לאחד הקולות המשפיעים ביותר על המשקיעים ברשתות החברתיות, כשפוסטים שלו מתורגמים מיידית לציפיות בשוק. אקמן, שצבר עניין רב במניות לאורך השנים, טען לאחרונה כי הנפילות האחרונות נובעות בעיקר מהתפרקות פוזיציות ממונפות בשוק הקריפטו. לדבריו, משקיעים שנמחצו בגל הירידות הדו-ספרתיות של המטבעות הדיגיטליים נאלצו למכור נכסים אחרים, ביניהם מניות פאני ופרדי, כדי לייצר נזילות. הוא אף הודה כי "המעיט בהערכת החשיפה של בסיס בעלי המניות של פאני ופרדי לקריפטו", בזמן שביטקוין מתקדם לעבר החודש הגרוע ביותר שלו מאז קריסות 2022.

המסחר הדליל במניות, שנעשות מחוץ לבורסה המרכזית מאז שהוסרו מבורסת ניו יורק ב־2010, רק מעצים את התנודתיות. כשהנזילות נמוכה, כל תנועה הופכת קיצונית יותר, והנתונים מראים כי תזוזה של כ־10% ביום בפאני ובפרדי נחשבת שכיחה למדי, רמה שלא הייתה מתקבלת בחברות ענק בעלות בסיס משקיעים רחב ונזיל יותר.

השליטה הממשלתית

וכך, חוזרת למרכז הבמה סוגיית הקונסרבטורשיפ, השליטה הממשלתית שהוטלה על פאני מיי ופרדי מאק במהלך משבר 2008. מאז חיות שתי החברות תחת מבנה רגולטורי קשיח שמגביל את עצמאותן העסקית ואת יכולתן לצבור הון, ומפנה חלק גדול מהרווחים ישירות למשרד האוצר האמריקאי. אקמן, שמקדם כבר שנים את סיום המנגנון הזה, טוען כי מדובר במבנה מעוות שמוחק ערך ממשי מבעלי המניות ומונע מן החברות לממש את הפוטנציאל העסקי שלהן. לדבריו, יציאה מהקונסרבטורשיפ תאפשר לפאני מיי לחזור לפעילות מלאה בשוק, להגדיל הון, לצמוח באופן עצמאי ולייצר ערך אמיתי הן למשקיעים והן לשוק המשכנתאות האמריקאי.

במקביל לסערה סביב המניה, הנתונים הפיננסיים של פאני מיי מציגים תמונה שונה בתכלית מן המחיר שבו נסחרת המניה. אף שזו זינקה בכ־185% מתחילת השנה, שוויה עומד על כ-10.6 מיליארד דולר בלבד, רמה טיפוסית למניה שאינה נסחרת בבורסה, שאינה מתאימה לתאגיד פיננסי ענק. זאת בזמן שהחברה מחזיקה הון עצמי של יותר מ-100 מיליארד דולר ותיק ערבות עצום בהיקף של 4.1 טריליון דולר, הכולל משכנתאות שהחברה מבטיחה עליהן את התשלומים למשקיעי ה-MBS. כלומר, הבנקים, קרנותה פנסיה, חברות הביטוח, קרנות הגידור והמשקיעים מוסדיים שרוכשים את ניירות הערך שמגובה במשכנתאות שמנפיקות החברות. למעשה, זהו אחד ממנועי הרווח המרכזיים של המערכת הפיננסית בארה״ב.