שוק האופציות: לא סתם מזרימים הבנקים כסף לשוק

עידו סמואל אומר, כי סוחר ממולח צריך לדעת מתי להיות עם השוק, מתי להיות נגד השוק, ומתי להיות מחוץ לשוק לחלוטין - ומספר מה הוא חושב שצריך לעשות עכשיו ומדוע
עידו סמואל |

שוק ההון המקומי והגלובאלי כאחד משדרים היום רק דבר אחד - פחד. מחד, הנתונים הכלכליים של החברות טובים ומאידך, משבר הסאב פריים מאיים להפוך למשבר כלל עולמי שעשוי להוביל למיתון. נראה כי המצב נפיץ מאוד, כאשר הגופים המוסדיים הגדולים בעולם – הבנקים המרכזיים, בתי ההשקעות הגדולים, ולמעשה כל מי שיש לו מה להפסיד ממפולת בשווקים – מנסים להרגיע את המצב, בעוד הציבור פודה את כספו משוק ההון ומחריף את הירידות.

סוחר ממולח צריך לדעת מתי להיות עם השוק, מתי להיות נגד השוק, ומתי להיות מחוץ לשוק לחלוטין. בשבוע הקרוב נראה כי החלופה השלישית היא הטובה מכולן - אף אחד עוד לא הפסיד כסף מישיבה על הגדר. כרגע, כך נראה, זו האופציה הטובה מכולן.

ניסיון העבר מראה לנו, כי הבנקים המרכזיים בעולם לא היו מזרימים כמות גדולה של כספים אם היו מעריכים שמדובר במפולת אמיתית בשווקים. כיוון שהבנקים הם גם כן שחקנים בשוק הזה, וגם להם יש מה להפסיד ממשבר ריאלי ומיתון, הם יעשו הכול על מנת לפתור מצב כזה, אף על ההצרות שלהם על אי התערבות. נראה כי רוב הבשורות הרעות באשר למשבר הסאב-פריים כבר חלפו. רעידת האדמה כבר זעזעה את השווקים, עכשיו נשארו רעידות המשנה. גם כיום, לאחר ירידות משמעותיות במדדים המובילים המגמה ארוכת הטווח עודנה חיובית. מתחילת השנה עלה שוק המניות ב-11%.

גם אם המדד ישאר במקומו עד סוף השנה, עדיין תהיה זו שנה חיובית. נכון שהורגלנו בשנים האחרונות לעליות דו ספרתיות במדדים, אבל כמו כל דבר בכלכלה, לא לעולם חוסן ויתכנו גם שנים חלשות. סטטיסטיקה ארוכת טווח מראה שתשואה שנתית של שוק המניות עומדת על 10-12%, ושנה אחת חלשה לא תשנה את המגמה.

מה שעשוי להפוך את המגמה לשלילית הם אירועים מהגזרה הכלכלית והפוליטית. כך למשל, המשך ההתחממות עם סוריה או הרעה במצב ברצועת עזה עשוי להוריד את הבורסות לשפל חדש, כמו שהמשך נתונים כלכליים שליליים עשויים להעיד על מעבר של כלכלת ארה"ב להאטה ואפילו למיתון. לכן מדד הפחד עלה לשיא חדש, והעצבנות בשוק מביאה אותו למעבר חד ומהיר בין פאניקה לאופוריה.

בניגוד למה שנדמה, המשבר הנוכחי לא דומה למשברים ב-1998 ו-1987. כיום מחירי החברות המשתקפים במכפילי הרווח וההון הם הגיוניים ולא מנופחים. למעשה, ישנם סקטורים בהם הגיעו המכפילים לרמה הנמוכה מזה עשור. את החוסן של השוק המקומי ניתן לראות בשער הדולר. אם המשבר בארץ היה אמיתי היינו רואים את הדולר בשערים גבוהים הרבה יותר ממה שהוא היום.

יותר מכל, מעיד המשבר הנוכחי על הגלובאליות של הכלכלות ברחבי העולם. הפרפר שמניע את כנפיו בארה"ב, גורם לסופות באירופה וטייפונים במזרח הרחוק. במצב כמו שאנו נמצאים בו היום, עדיף לחכות עד יעבור זעם לפני שנקב החלטה על נקיטת עמדה בשוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גולדמן
צילום: טוויטר

״ה-S&P יניב תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד בעשור הקרוב״

בגולדמן סבורים כי גל ה-AI מזכיר את בועת הדוט-קום, אבל הנפילה עוד רחוקה; האסטרטגים מעריכים שהיתרון של וול סטריט יישחק, והצמיחה הגלובלית תעבור למוקדים חדשים במזרח ובשווקים מתעוררים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גולדמן זאקס

יותר מעשור שוול סטריט נראית כמו ״המקום הבטוח בעולם״. מי שהחזיק מדדים אמריקאיים כמעט לא הפסיד. אפילו אם נתעלם מהתנודתיות של השנה האחרונה, רכבת הרים שהתחילה במלחמת המכסים של טראמפ ב-4 באפריל, המשיכה בירידות והתאזנה שוב עם התאוששות מהירה שוק המניות האמריקאי עם עלייה של כ-16% מתחילת השנה. 

מהמשבר ב-2008 נבנה סביב ארה"ב נרטיב של יציבות וצמיחה גדולה. זה הגיע גם בזכות ריביות אפסיות, כסף זול ומדיניות מוניטרית מרחיבה כל אלה יצרו סביבה שבה חברות יכלו לצמוח כמעט בלי מגבלות. אחר כך הגיעה הקורונה עוד משבר שהפיל את הבורסות בתוך שבועות ספורים, אבל אחרי זה התגנבה לכולנו התחושה שוול סטריט בלתי ניתנת לעצירה. 

הזרמות העתק של הפד, ריביות כמעט אפסיות ותמיכה ממשלתית מסיבית הזניקו את מחירי המניות לשיאים חדשים. ענקיות הטכנולוגיה כמו אפל, מיקרוסופט ואנבידיה הפכו את מדד S&P 500 למדד שלא מפסיק לשבור שיאים, כשגם מתקופות של אי-ודאות הוא יצא רק מחוזק. זה היה עשור שבו אמריקה שלטה בשווקים כמעט לבד, בעוד ששאר העולם ניסה להדביק את הקצב.

אבל לפי גולדמן זאקס, הסיפור הזה מתקרב לסיומו. בצוות האסטרטגים של הבנק, בראשות פיטר אופנהיימר, מעריכים שהעשור הבא ייראה אחרת לגמרי. המניות בארה"ב יניבו תשואה שנתית ממוצעת של 6.5% בלבד - הרמה הנמוכה ביותר מבין כל האזורים המרכזיים - בעוד שהשווקים המתעוררים צפויים להוביל את הצמיחה עם תשואה שנתית של 10.9%.

לדברי גולדמן, מרכז הכובד של הכלכלה הגלובלית מתחיל לזוז מזרחה. הודו, סין ומדינות נוספות באסיה נהנות ממומנטום מבני שמזין את הצמיחה - אוכלוסייה צעירה, השקעות ממשלתיות ענקיות בתשתיות ותעשייה מתקדמת, ומעבר מהיר לדיגיטציה. במקביל, החברות האמריקאיות מתמודדות עם מציאות חדשה ריבית גבוהה, עלויות מימון כבדות ותמחור שמגלם כמעט כל גרם של אופטימיות.

טראמפ מחייךטראמפ מחייך

טראמפ חתם: עובדי הממשל האמריקאים חוזרים לעבודה אחרי 43 ימי השבתה

עמית בר |
נושאים בכתבה דונלד טראמפ

הבית הלבן הורה לעובדי הממשל הפדרלי, ששבתו, לשוב לעבודה מיידית. ההוראה ניתנה לאחר חתימתו של הנשיא דונלד טראמפ על חוק תקציב זמני בליל רביעי. ההשבתה נמשכה 43 ימים מאז 1 באוקטובר. חוק התקציב הזמני מאפשר פתיחת משרדים ממשלתיים ומשכורות חלקיות.

במזכר שפורסם על ידי הבית הלבן, נקבע כי כל הסוכנויות הממשלתיות חייבות לפתוח את פעילותן באופן מסודר ומהיר, וכי עובדים שהושמו בהשעיה זמנית יחזרו לעבודה מיידית עם קבלת תשלומי פיצוי רטרואקטיביים על תקופת ההשבתה. ההוראה כוללת הנחיות לניהול תורים, עדכון מערכות ומעבר הדרגתי לשגרה, תוך דגש על בדיקת תשתיות שנפגעו מהפסקת הפעילות.

במהלך ההשבתה הושעו כ-670 אלף עובדים פדרליים, בעוד כ-730 אלף אחרים המשיכו לעבוד ללא תשלום. הדבר גרם לשיבושים בפעילויות שוטפות, כולל עיכובים בתשלומי דמי אבטלה וביטוח בריאות, סגירת פארקים לאומיים ומתקנים ציבוריים, והשהיית תוכניות סיוע כמו SNAP (תוכנית המזון ל-42 מיליון אמריקאים). בתחום התעופה, דווח על יותר מ-900 ביטולי טיסות ועיכובים רבים בשל מחסור בפקחי טיסה, מה שהוביל להגבלת לוחות זמנים בשדות תעופה מרכזיים.

למרות הקו הרשמי הדורש חזרה מיידית, סוכנויות רבות פרסמו נהלים פנימיים המאפשרים גמישות, כגון שימוש בימי חופשה מצטברים, שעות נוספות או עבודה מרחוק, אפשרויות שלא קוימו באופן עקבי בתקופות קודמות. סוכנויות כמו ה-FAA (מנהל התעופה הפדרלי) ציינו כי תשלומי הפיצוי יחולקו בתוך ימים ספורים..

החלטת בית הנבחרים לאשר את החוק התקבלה בתוצאה של 222 מול 209, כאשר שישה דמוקרטים הצטרפו לרוב הרפובליקני, אך רוב הדמוקרטים התנגדו בשל היעדר סעיפים להארכת זיכויי מס לטיפול רפואי. החוק מספק מימון זמני עד 30 בינואר 2026, ומבודד חלק מהתוכניות הקריטיות מפני סכסוכים עתידיים. מבחינה פוליטית, הנשיא טראמפ תיאר את החתימה כ"ניצחון" והאשים את הדמוקרטים באחריות להשבתה.