שוק האופציות: לא סתם מזרימים הבנקים כסף לשוק

עידו סמואל אומר, כי סוחר ממולח צריך לדעת מתי להיות עם השוק, מתי להיות נגד השוק, ומתי להיות מחוץ לשוק לחלוטין - ומספר מה הוא חושב שצריך לעשות עכשיו ומדוע
עידו סמואל |

שוק ההון המקומי והגלובאלי כאחד משדרים היום רק דבר אחד - פחד. מחד, הנתונים הכלכליים של החברות טובים ומאידך, משבר הסאב פריים מאיים להפוך למשבר כלל עולמי שעשוי להוביל למיתון. נראה כי המצב נפיץ מאוד, כאשר הגופים המוסדיים הגדולים בעולם – הבנקים המרכזיים, בתי ההשקעות הגדולים, ולמעשה כל מי שיש לו מה להפסיד ממפולת בשווקים – מנסים להרגיע את המצב, בעוד הציבור פודה את כספו משוק ההון ומחריף את הירידות.

סוחר ממולח צריך לדעת מתי להיות עם השוק, מתי להיות נגד השוק, ומתי להיות מחוץ לשוק לחלוטין. בשבוע הקרוב נראה כי החלופה השלישית היא הטובה מכולן - אף אחד עוד לא הפסיד כסף מישיבה על הגדר. כרגע, כך נראה, זו האופציה הטובה מכולן.

ניסיון העבר מראה לנו, כי הבנקים המרכזיים בעולם לא היו מזרימים כמות גדולה של כספים אם היו מעריכים שמדובר במפולת אמיתית בשווקים. כיוון שהבנקים הם גם כן שחקנים בשוק הזה, וגם להם יש מה להפסיד ממשבר ריאלי ומיתון, הם יעשו הכול על מנת לפתור מצב כזה, אף על ההצרות שלהם על אי התערבות. נראה כי רוב הבשורות הרעות באשר למשבר הסאב-פריים כבר חלפו. רעידת האדמה כבר זעזעה את השווקים, עכשיו נשארו רעידות המשנה. גם כיום, לאחר ירידות משמעותיות במדדים המובילים המגמה ארוכת הטווח עודנה חיובית. מתחילת השנה עלה שוק המניות ב-11%.

גם אם המדד ישאר במקומו עד סוף השנה, עדיין תהיה זו שנה חיובית. נכון שהורגלנו בשנים האחרונות לעליות דו ספרתיות במדדים, אבל כמו כל דבר בכלכלה, לא לעולם חוסן ויתכנו גם שנים חלשות. סטטיסטיקה ארוכת טווח מראה שתשואה שנתית של שוק המניות עומדת על 10-12%, ושנה אחת חלשה לא תשנה את המגמה.

מה שעשוי להפוך את המגמה לשלילית הם אירועים מהגזרה הכלכלית והפוליטית. כך למשל, המשך ההתחממות עם סוריה או הרעה במצב ברצועת עזה עשוי להוריד את הבורסות לשפל חדש, כמו שהמשך נתונים כלכליים שליליים עשויים להעיד על מעבר של כלכלת ארה"ב להאטה ואפילו למיתון. לכן מדד הפחד עלה לשיא חדש, והעצבנות בשוק מביאה אותו למעבר חד ומהיר בין פאניקה לאופוריה.

בניגוד למה שנדמה, המשבר הנוכחי לא דומה למשברים ב-1998 ו-1987. כיום מחירי החברות המשתקפים במכפילי הרווח וההון הם הגיוניים ולא מנופחים. למעשה, ישנם סקטורים בהם הגיעו המכפילים לרמה הנמוכה מזה עשור. את החוסן של השוק המקומי ניתן לראות בשער הדולר. אם המשבר בארץ היה אמיתי היינו רואים את הדולר בשערים גבוהים הרבה יותר ממה שהוא היום.

יותר מכל, מעיד המשבר הנוכחי על הגלובאליות של הכלכלות ברחבי העולם. הפרפר שמניע את כנפיו בארה"ב, גורם לסופות באירופה וטייפונים במזרח הרחוק. במצב כמו שאנו נמצאים בו היום, עדיף לחכות עד יעבור זעם לפני שנקב החלטה על נקיטת עמדה בשוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ה-SU7 של שיואמי. קרדיט: רשתות חברתיותה-SU7 של שיואמי. קרדיט: רשתות חברתיות

תוך פחות משנתיים, שיאומי רווחית יותר מטסלה

19 חודשים בלבד אחרי השקת הסדאן החשמלית SU7, חטיבת הרכב וה-AI של שיאומי מייצרת רווח רבעוני של כ-98 מיליון דולר, הרבה לפני טסלה ואחרים בענף; האקוסיסטם, המותג והיעילות הובילו לרווחיות מהירה

רן קידר |
נושאים בכתבה שיאומי טסלה

שיאומי ממשיכה להפתיע את תעשיית הרכב החשמלי, כאשר חטיבת ה-EV והבינה המלאכותית שלה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח של כ-98 מיליון דולר, פחות משנתיים לאחר שהשיקה את הסדאן החשמלית SU7. החברה הגיע לאיזון משמעותית מהר יותר מהמתחרות, היות וטסלה נזקקה ליותר מחמש שנים עד שהציגה רווח רבעוני ראשון, ולי-אוטו הגיעה לכך רק אחרי כשנתיים. בעידן שבו רוב הסטארט-אפים בתחום שורפים מזומנים לאורך שנים, שיאומי נכנסת לתמונה עם יתרון מבני יוצא דופן: קהל עצום של משתמשים קיימים, אמון מותג גבוה, ואקו-סיסטם שמחברת את העולם הדיגיטלי של הלקוחות עם עולם הרכב החדש.

כוחו של הרגל 

הכניסה של שיאומי לעולם הרכב מתבססת על נכסים שהחברות המסורתיות פשוט אינן מחזיקות. מאות מיליוני משתמשים שכבר רכשו סמארטפונים, שעונים חכמים ומוצרים ביתיים של החברה הפכו לקהל טבעי לשלב הבא: הרכב החשמלי. עבורם, עליית המדרגה מרכישת טלפון לרכישת רכב לא מצריכה שינוי תודעתי גדול: הם כבר נמצאים עמוק באקוסיסטם של שיאומי, סומכים על המותג ורגילים לממשקיו. בנוסף, הארכיטקטורה מבוססת התוכנה של רכבי החברה מאפשרת לה לייצר מקורות הכנסה נוספים מתוך מערכות הרכב, בדומה למודלים שמוכרים מעולם המובייל. כך נוצרת סביבה שבה עלות גיוס הלקוח כמעט אפסית, וזה יתרון אדיר לחברה, בענף שבדרך כלל משלם סכומי עתק על כל לקוח חדש.

האסטרטגיה המנצחת: דגם יחיד והשקה שמתנהלת כמו מוצר אלקטרוני

שיאומי אימצה גישה שונה לחלוטין מהמקובל בענף הרכב. במקום להשיק מספר רחב של דגמים ולחלק משאבים בין פיתוחים מקבילים, היא התמקדה בדגם אחד ויחיד, ה-SU7, וטיפלה בו כמו מוצר אלקטרוני מהונדס היטב. שרשרת אספקה הדוקה, שליטה גבוהה ברכיבים קריטיים ותכנון השקה המדמה את עולם הסמארטפונים יצרו ביקוש גדול כבר מהרגע הראשון. וברגע שהחברה עמדה ביעדי הביקוש, היא היתה יכולה להתמקד ברווחיות ולא בהגדלת נפח מכירות, ובכך חסכה שנים של הפסדים שמאפיינות את רוב הכניסות החדשות לענף הרכב.

ה-YU7: הדגם השני שהפך להצלחה מסחררת בתוך שעות

כמעט בלי להתאמץ, דגם ה-SUV השני של החברה, YU7, הפך במחצית 2025 לאחד הסיפורים החמים בשוק הרכב הסיני. בתוך שעות ספורות מקבלת ההזמנות כבר נרשמו כ-289 אלף הזמנות, נתון שממחיש כיצד מותג טכנולוגיה מצליח לייצר באזז שהמתחרות מתקשות לשחזר. ההתרחבות הזו הפכה את פעילות הרכב של שיאומי לאחת המרכזיות בחברה, כאשר יותר מרבע מהכנסות הקבוצה כבר מגיעות ממנה, הרבה מעבר לזרוע ה-IoT ההיסטורית.

לצד האופטימיות, הענף הסיני כולו נכנס לתקופה מאתגרת. הממשלה מתכוונת לצמצם את הטבת המס על רכבים חשמליים והיברידיים, והמשך סבסוד הטרייד-אין עדיין לא מובטח. כבר באוקטובר הורגשו ירידות במכירות הרכב, ושיאומי נאלצה לפעול כדי למזער פגיעה בביקוש. החברה מציעה ללקוחות הנחת גישור של עד כ-2,100 דולר למי שיזמין רכב עד סוף נובמבר ויקבל אותו במהלך 2026, צעד שמעודד הזמנות אך בהכרח יפגע במרווחי הרווח.

וורנר ברוסוורנר ברוס

מי תשתלט על וורנר ברוס? 3 מתחרות הגישו הצעות

פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס הגישו הצעות לרכישת וורנר ברוס דיסקברי - כל אחת עם גישה שונה, וגם - 10 עובדות על וורנר ברוס שכנראה לא ידעתם

עמית בר |

חברת וורנר ברוס דיסקברי, הבעלים של אולפני הסרטים והטלוויזיה האגדיים וורנר ברוס ושל שירות הסטרימינג HBO Max, הפכה באחרונה ליעד אסטרטגי מבוקש עבור שלושה שחקנים מרכזיים בענף המדיה: פרמאונט, קומקאסט ונטפליקס.

לפי דיווחים, שלוש החברות הגישו הצעות רכישה לא מחייבות, כאשר וורנר דיסקברי מקווה להשלים את תהליך הבחינה עד לסוף השנה. עם זאת, המורכבות הרגולטורית והמבנה העסקי של וורנר, הכולל גם ערוצי כבלים כמו CNN, TNT ו-Food Network, הופכים את העסקה לאתגר לא קטן.

מבין המציעות, רק פרמאונט מתעניינת ברכישת כלל נכסי החברה, כולל האולפנים, שירותי הסטרימינג וערוצי הכבלים. לעומתה, נטפליקס וקומקאסט מבקשות לרכוש רק את חטיבת האולפנים והשירותים הדיגיטליים – ללא ערוצי הכבלים.

העניין הגובר ברכישת וורנר מגיע על רקע יוזמה פנימית של החברה לפצל את נכסיה לשתי חברות, אחת שתתמקד באולפנים ובסטרימינג, והשנייה שתאגד את ערוצי הכבלים. המהלך נועד לפשט את המבנה ולאפשר מיזוגים או רכישות גמישות יותר.

פרמאונט כבר הגישה שלוש הצעות קודמות כאשר האחרונה עמדה על כ-23.50 דולר למניה, והייתה אמורה להתבצע בעיקר במזומן. במקביל, קומקאסט ונטפליקס בוחנות רכישה ממוקדת ללא התחייבות מלאה לכלל הפעילויות.