שוק האופציות: לא סתם מזרימים הבנקים כסף לשוק
שוק ההון המקומי והגלובאלי כאחד משדרים היום רק דבר אחד - פחד. מחד, הנתונים הכלכליים של החברות טובים ומאידך, משבר הסאב פריים מאיים להפוך למשבר כלל עולמי שעשוי להוביל למיתון. נראה כי המצב נפיץ מאוד, כאשר הגופים המוסדיים הגדולים בעולם – הבנקים המרכזיים, בתי ההשקעות הגדולים, ולמעשה כל מי שיש לו מה להפסיד ממפולת בשווקים – מנסים להרגיע את המצב, בעוד הציבור פודה את כספו משוק ההון ומחריף את הירידות.
סוחר ממולח צריך לדעת מתי להיות עם השוק, מתי להיות נגד השוק, ומתי להיות מחוץ לשוק לחלוטין. בשבוע הקרוב נראה כי החלופה השלישית היא הטובה מכולן - אף אחד עוד לא הפסיד כסף מישיבה על הגדר. כרגע, כך נראה, זו האופציה הטובה מכולן.
ניסיון העבר מראה לנו, כי הבנקים המרכזיים בעולם לא היו מזרימים כמות גדולה של כספים אם היו מעריכים שמדובר במפולת אמיתית בשווקים. כיוון שהבנקים הם גם כן שחקנים בשוק הזה, וגם להם יש מה להפסיד ממשבר ריאלי ומיתון, הם יעשו הכול על מנת לפתור מצב כזה, אף על ההצרות שלהם על אי התערבות. נראה כי רוב הבשורות הרעות באשר למשבר הסאב-פריים כבר חלפו. רעידת האדמה כבר זעזעה את השווקים, עכשיו נשארו רעידות המשנה. גם כיום, לאחר ירידות משמעותיות במדדים המובילים המגמה ארוכת הטווח עודנה חיובית. מתחילת השנה עלה שוק המניות ב-11%.
גם אם המדד ישאר במקומו עד סוף השנה, עדיין תהיה זו שנה חיובית. נכון שהורגלנו בשנים האחרונות לעליות דו ספרתיות במדדים, אבל כמו כל דבר בכלכלה, לא לעולם חוסן ויתכנו גם שנים חלשות. סטטיסטיקה ארוכת טווח מראה שתשואה שנתית של שוק המניות עומדת על 10-12%, ושנה אחת חלשה לא תשנה את המגמה.
מה שעשוי להפוך את המגמה לשלילית הם אירועים מהגזרה הכלכלית והפוליטית. כך למשל, המשך ההתחממות עם סוריה או הרעה במצב ברצועת עזה עשוי להוריד את הבורסות לשפל חדש, כמו שהמשך נתונים כלכליים שליליים עשויים להעיד על מעבר של כלכלת ארה"ב להאטה ואפילו למיתון. לכן מדד הפחד עלה לשיא חדש, והעצבנות בשוק מביאה אותו למעבר חד ומהיר בין פאניקה לאופוריה.
בניגוד למה שנדמה, המשבר הנוכחי לא דומה למשברים ב-1998 ו-1987. כיום מחירי החברות המשתקפים במכפילי הרווח וההון הם הגיוניים ולא מנופחים. למעשה, ישנם סקטורים בהם הגיעו המכפילים לרמה הנמוכה מזה עשור. את החוסן של השוק המקומי ניתן לראות בשער הדולר. אם המשבר בארץ היה אמיתי היינו רואים את הדולר בשערים גבוהים הרבה יותר ממה שהוא היום.
יותר מכל, מעיד המשבר הנוכחי על הגלובאליות של הכלכלות ברחבי העולם. הפרפר שמניע את כנפיו בארה"ב, גורם לסופות באירופה וטייפונים במזרח הרחוק. במצב כמו שאנו נמצאים בו היום, עדיף לחכות עד יעבור זעם לפני שנקב החלטה על נקיטת עמדה בשוק.
ארנולד שוורצנגר קרדיט: גרוקקרוז, פיט או צ'אן: מיהו שחקן הקולנוע העשיר ביותר בכל הזמנים?
שחקני קולנוע גדולים ואייקוניים זה מונח ששייך בעיקר לכוכבי עבר. בשנים האחרונות, הוליווד לא הנפיקה כוכב קולנוע צעיר, מוכשר וכריזמטי כמו השמות הגדולים ביותר שעשו מאות מיליונים בתעשייה וידעו גם להפוך את השכר מהסרטים לעסקים מצליחים ולעיתים גם אימפריות שמניבות מאות מיליונים. כוכבי הקולנוע העשירים ביותר מכל הזמנים מכילים בעיקר שחקנים ששיא תהילתם היה לפני 20, 30 או אפילו 40 שנה, לפני עידן הסטרימינג וההצפה שאנחנו חווים בסרטים וסדרות טלוויזיה שעולות לאוויר כל כמה ימים ורובנו לא מזהים את השחקנים. ריכזנו עבורכם את הכוכבים שמזלם הגדול הוא שהם הגיעו להוליווד בזמן תור הזהב שלה, ידעו לדרוש ולהרוויח משכורות עתק וחשוב מכך, ידעו לקחת את ההון שעשו כשחקנים ולהפוך אותו לאימפריות עסקים.
1 # ארנולד שוורצנגר
ארנולד שוורצנגר, אחד מכוכבי הקולנוע הגדולים בהיסטוריה ומושל קליפורניה לשעבר, נמצא במקום הראשון עם הון של מיליארד וחצי דולר. שוורצנגר, שנולד בשנת 1947 בעיירה טאל שבאוסטריה, הפך מאמן פיתוח־גוף לכוכב אקשן, פוליטיקאי ומיליארדר ולפי דירוגים שונים בעולם, נחשב לכוכב הקולנוע העשיר בהיסטוריה. הסרט הקופתי המזוהה איתו יותר מכל הוא “שליחות קטלנית 2: יום הדין” (1991), שהכניס בקופות כ-520 מיליון דולר ברחבי העולם, והפך אותו לסמל עולמי של קולנוע האקשן. מבחינת רווח אישי, העסקה הטובה ביותר שעשה הייתה דווקא מהקומדיה “תאומים” (1988), שבה ויתר כמעט על שכר בסיס וקיבל אחוזים מהרווחים כאשר לפי דיווחים, הרוויח מהסרט מעל 40 מיליון דולר.
שוורצנגר כיכב גם בסרטים אייקוניים נוספים כמו “רונאן הברברי”, שקרים אמיתיים” ו"זיכרון גורלי”. מעבר למשכורות מהסרטים ומתפקידו כמושל קליפורניה בין השנים 2003 ל-2010, חלק עצום מהונו הגיע מהשקעות מוקדמות בנדל"ן בקליפורניה עוד לפני שהתפרסם. כבר בשנות ה-20 לחייו היה מיליונר נדל"ן, ובהמשך היה שותף ברשת המסעדות Planet Hollywood ששיא הצלחתה היה בשנות ה-90', ובעסקים בתחומי הכושר והבידור. הוא היה נשוי לעיתונאית מריה שרייבר, במשך יותר מ-25 שנה עד לגירושים בשנת 2021, ולזוג ארבעה ילדים.
- הדירוג שקובע חד משמעית: הפועל ב"ש ומכבי חיפה בתחתית, בית"ר בצמרת
- שביתת התסריטאים נגמרה - מה אומר ההסכם שנחתם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
2 # דוויין "דה רוק" ג'ונסון
הונו של דה רוק (דוויין ג'ונסון) מוערך בכ-1.2 מיליארד דולר. הוא נולד ב-1972 בהייברד, קליפורניה, למשפחת מתאבקים, והתחיל את הקריירה שלו ככוכב WWE לפני שהפך לאחד מכוכבי הקולנוע המבוקשים בעולם. את הונו העצום עשה בזכות שילוב של שכר גבוה משוברי קופות שכיכב בהם, אחוזים מהרווחים ועסקים חוץ־קולנועיים. אחד הסרטים המצליחים ביותר שבהם השתתף הוא “מהיר ועצבני 7 ”, שהכניס כ-1.5 מיליארד דולר ברחבי העולם והפך לשובר קופות ענק. בשנים האחרונות ג'ונסון חתם על עסקת־שיא עם אמזון על סרט האקשן “Red One”, שבגינה קיבל חבילת שכר של כ-50 מיליון דולר, באחת העסקאות הגבוהות שנרשמו אי־פעם לשחקן בסרט סטרימינג. ג'ונסון כיכב גם בלהיטים כמו “ג'ומנג'י: שורדים בג'ונגל” שהכניס כ-962 מיליון דולר וב“מואנה” (בקולו של מאוי).
ענקיות הטכנולוגיהענקיות הטכנולוגיה עוברות לעידן עתיר הון - כיצד ה-AI משנה את פני התעשייה
ענף הטכנולוגיה נכנס לשלב חדש. שנים דיברו על חברות הענק כעסקים שמייצרים עוד הכנסה כמעט בלי להגדיל עלויות. אבל המציאות של הבינה המלאכותית דוחפת אותן לטריטוריה אחרת לגמרי. היום הן נראות הרבה יותר כמו תעשיות כבדות שזקוקות להון עצום כדי להמשיך לרוץ. במרכז המגמה עומדות מיקרוסופט Microsoft Corp 1.37% , גוגל Alphabet -0.78% ואמזוןAmazon.com Inc. -1.22% . שלושתן פתחו את הכיס בהיקפים שלא נראו בענף. תשתיות AI, חוות שרתים, חוזי ענן ארוכי טווח וציוד מחשוב מתקדם. בתוך תקופה קצרה הן השקיעו מעל 600 מיליארד דולר, והמספרים ממשיכים לעלות.
מה שמרתק הוא שהחברות האלו יכלו להרשות לעצמן את ההשקעה. הן נכנסו לעידן הבינה המלאכותית כמעט ללא חוב, עם הרבה מזומן ותזרים חזק. הן נהנו מרווחי עתק של השנים האחרונות, שלא קשורים דווקא ל־AI. עכשיו התחושה היא שהן משתמשות בכסף כדי לשמור על ההובלה. עם זאת, משהו חורק. רואים את זה בשקט במאזנים. כריות המזומנים מתכווצות. מיקרוסופט, שבעבר כמעט מחצית מנכסיה היו במזומן ובהשקעות קצרות טווח, נמצאת היום בפחות מחמישית. אצל אמזון וגוגל הסיפור דומה. הנכסים גדלים, אבל המזומן לא עומד בקצב.
זה לא מסתיים שם. התזרים של גוגל ואמזון חלש יותר לעומת השנה הקודמת. גם אצל מיקרוסופט התמונה פחות יפה כשמכניסים לחישוב התחייבויות לעלויות תשתית שמופיעות מחוץ לדוח. במילים פשוטות, גם ענקיות כאלה מתחילות להרגיש את העומס.
האנליסטים כבר מצפים לעלייה דרמטית נוספת בהוצאות בשנה הבאה. מיקרוסופט צפויה להוציא כ־159 מיליארד דולר, אמזון כ־145 מיליארד וגוגל תתקרב ל־112 מיליארד. בתוך ארבע שנים מדובר כבר על טריליון דולר. רובו על AI. בינתיים ההכנסות עדיין מחזיקות את המערכת, כאשר שלושתן גדלות בקצב שמאפשר להן להמשיך להשקיע. אבל זה לא יהיה מספיק לאורך זמן. ברגע שההוצאות הופכות למפלצת, חברות חייבות לגייס חוב. מטא כבר עשתה זאת כשגייסה 30 מיליארד דולר. אורקל הוציאה 18 מיליארד נוספים, רק כדי לעמוד בדרישות התשתית.
השינוי לענף עתיר הון
הענף שהיה מזוהה עם צמיחה כמעט אינסופית והוצאות יציבות הופך לענף עתיר הון. כל החלטה אסטרטגית הופכת להימור על מיליארדים. כל עיכוב בביקושים או טכנולוגיה שנזנחת עלולים להפוך השקעה יקרה לנטל. זה משפיע גם על הדרך שבה משקיעים מסתכלים על חברות טכנולוגיה. פחות תשומת לב לכמות המשתמשים בשירות מסוים ויותר לביצועים של מערכות AI. יותר עניין בהתחייבויות עתידיות ובהסכמי ענן, ופחות במשפטים כלליים על חדשנות.
