בארינבוים וגלבוע מוותרים על הסכמי השכר שרצו לעצמם
הביקורת עשתה את שלה, אנשי העסקים בארינבוים וגלבוע יוותרו על השכר שהתכוונו להעניק לעצמם לאחר הנפקת בגיר. מהחברה נמסר כי לאחר ביקורת ממשקיעים מוסדיים בקשר עם אישור הסכמי השכר של שלהם, ועל מנת להצדיק את האמון שקבלו בארינבוים וגלבוע בהנפקת בגיר באפריל שחלף, שהיתה הנפקה מוצלחת לדברי החברה עם ביקושים של מעל ל-55 מיליארד שקל, החליטו השניים בצעד חריג, לבטל את האסיפה הכללית שנקבעה לאישור ההסכמים. הביטול נעשה לאחר שבארינבוים וגלבוע מצאו את עצמם בימים האחרונים בסיטואציה אותה הם מגדירים כבלתי מוכרת מצד המשקיעים המוסדיים והעיתונות הכלכלית עקב הביקורת שספגו בענין הסכמי השכר. יו"ר פולגת, צביקה בארינבוים, אמר היום: "קיבלנו ביקורות מגופים מוסדיים שמחזיקים במניות של חברות בבעלות קבוצת סילברבוים והשתתפו בעבר בהנפקות של חברות בקבוצה. הביקורת התמקדה במערכת התגמול המוצעת לי בפולגת ולעופר גלבוע בבגיר. מכיוון שאין בכוונתנו לקלקל את המוניטין שצברנו עד היום, ולפגוע באימון ששוק ההון נותן לנו, החלטנו לבטל את האסיפות". "יש לנו חברה מובילה עם רווחיות גבוהה ועתיד ורוד, ואני מאמין כי המשקיעים ירווח נחת מביצועי החברה בטווח הקרוב והבינוני. חשוב לי, כי מהלכים המבוצעים על ידינו יתקבלו יפה בשוק ההון. אני רואה את הקשר עם שוק ההון כמערכת יחסים ארוכת טווח, שבה השאיפה היא למקסם את הערך עבור שני הצדדים, ולכן לא היססנו לרגע. בחרנו להיות קשובים לשוק ההון, לוותר על השינויים בהסכמי השכר, ואני מודה כי זה היה שיעור חשוב עבורנו גם לעתיד". בעקבות הויתור על השכר, יבטלו שתי החברות את האסיפות הכלליות, שתוכננו להתכנס כדי לאשר את תנאי ההעסקה החדשים של השניים. השליטה בפולגת עברה בחודש דצמבר 2004. באפריל 2004 השלימה חברת הבת, בגיר, הנפקת מניות ואג"חים בהיקף של כ-190 מיליון שקל. בחודש מאי חילקה פולגת דיווידנד בסך 152 מיליון שקל לבעלי מניותיה. את הרבעון הראשון של שנת 2005 סיימה החברה עם רווחי שיא של כ-11 מיליון שקל.
חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי
האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין
האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין.
הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים.
הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.
להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:
• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.
- מי יציל את העו"ש שלכם ומה הריבית שתקבלו על היתרה בחשבון?
- דיסקונט רוכש את חלקה של שופרסל בפייבוקס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.
שיא כל הזמנים: מעל 51 מיליארד שקל בהוצאות כרטיסי האשראי ביולי
הנתונים של שב"א מצביעים על עלייה חדה בצריכה לאחר מבצע "עם כלביא", הכולל שיאים גם בעסקאות אונליין ופיזיות, עם זינוק דו-ספרתי בכל התחומים המרכזיים
החזרה לשגרה אחרי יוני הרווי באי ודאות ביטחונית באה לידי ביטוי בולט במספרים של שב"א שירותי בנק אוטו -2.82% , כאשר ביולי 2025 נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה
של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף 50 מיליארד השקלים.
ממוצע ההוצאות היומי עמד על 1.671 מיליארד שקל, זינוק של 20.3% לעומת חודש יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע "עם כלביא" מול איראן. גם ביחס
למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.
גם בעסקאות הפיזיות, המתבצעות בבתי עסק, נרשמה רמת שיא, 21.3 מיליארד שקל, עלייה של 10.3% לעומת אשתקד. הממוצע היומי עמד על 687 מיליון שקל, כמעט כמו השיא שנרשם באפריל השנה.
כמעט מיליארד שקל ביום באונליין
שיאים נרשמו גם בפילוח בין סוגי העסקאות: בעסקאות אונליין עמד היקף ההוצאות החודשי על 30.494 מיליארד שקל, עלייה של יותר מ-13% לעומת יולי 2024, ובפעם הראשונה
מעל רף 30 מיליארד. הממוצע היומי בעסקאות אונליין היה קרוב למיליארד שקל, 983.7 מיליון, עלייה של 20.1% לעומת יוני.
- שיאים חדשים בהוצאות הישראלים בכרטיסי אשראי - על מה הם מבזבזים?
- אתם מכניסים 18,200 שקל ומוציאים 17,600 - איך אפשר לחיות ככה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנכ"ל חברת שבא, איתן לב-טוב: "בחודש יולי ראינו תיקון בהיבט של הצריכה במשק, וההוצאות בכרטיסי אשראי, בענפים המרכזיים, עלו בחדות, זאת לאחר שבחודש יוני המשק חווה הגבלות על פעילותו במהלך ימי מבצע 'עם כלביא'. הזינוק בהיקף ההוצאות של הציבור בעסקאות אונליין, המתבצעות ללא הצגת כרטיס, גורם לכך שאנו קרובים להיקף רכישות יומי באונליין של יותר ממיליארד שקל".
