יו"ר קבוצת שקל: לשמור שהבנקים לא יגבו עמלת הפצה

ממשיכים המאבקים הציבוריים על יישום מסקנות ועדת בכר. מאיר אוזן, יו"ר פורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים קורא שלא לאפשר לבנקים להעניק ייעוץ פנסיוני ללקוחות
חזי שטרנליכט |

ממשיכים המאבקים הציבוריים על יישום מסקנות ועדת בכר. "יש לקבוע בחוק, כי בנק לא יעניק ייעוץ פנסיוני ללקוח הנוטל ממנו אשראי", קורא מאיר אוזן, יו"ר פורום מנהלי ההסדרים הפנסיוניים ויו"ר קבוצת שקל, במכתב ששיגר אתמול ליו"ר ועדת הכספים, ח"כ יעקב ליצמן, בנוגע ליישומן של המלצות ועדת בכר בנוגע הרפורמה בשוק ההון והביטוח הפנסיוני.

במסגרת הרפורמה, שעל פרטיה מתקיימים בימים אלה דיונים בוועדת הכספים של הכנסת, יותר לבנקים להעניק יעוץ בתחום הפנסיוני ללקוחותיהם. אוזן טוען במכתבו, כי יעוץ כזה אסור שייתן ללקוחות שהם נוטלי אשראי של הבנקים מאחר והדבר עלול ליצור מצב של ניגוד עניינים, בעקבותיו ישפיע הבנק באופן בלתי הוגן על אופן בחירת העובד באפיק הפנסיוני שלו.

לדברי אוזן, הדבר דומה לאיסור שהוטל על חברות החיתום של הבנקים להשתתף בהנפקות של חברות, שהבנק המחזיק בחברת החיתום הינו נותן אשראי מרכזי של החברה. אוזן טוען, כי יש לבנות מנגנון שימנע מצב כזה בתחום הביטוח הפנסיוני, כשבכל מקרה בנק שפעילות אשראי מרכזית של הלקוח הפרטי מתבצעת דרכו, לא יעניק יעוץ פנסיוני לאותו הלקוח.

סוגיה מרכזית נוספת, שמעלה אוזן במכתבו, נוגעת לעמלות ההפצה שהבנקים עלולים, לדבריו, לקבל תמורת מוצרים פנסיוניים (ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה וכו') שיופצו באמצעותם כתוצאה מהייעוץ ללקוח. נושא עמלות ההפצה עומד כיום בשיאם של הדיונים בוועדת הכספים, ואוזן טוען במכתבו, כי יש לשמור מכל משמר על אחד העקרונות המקודשים של הרפורמה, על פיו לא יותר לבנקים לגבות עמלות הפצה כלשהן תמורת הייעוץ האובייקטיבי שהם אמורים לספק ללקוח.

לדבריו, הלקוח צריך לשלם עמלת יעוץ לבנק, ואסור לאפשר לבנק לגבות עמלת הפצה, מה שעלול להשפיע על האופן שבו ייעץ הבנק ללקוח ולסכן את הייעוץ האובייקטיבי, שהבנק אמור להעניק ללקוח על פי עקרונות הרפורמה.

פורום מנהלי ההסדרים הפנסיונים מאגד את 19 החברות הגדולות בישראל העוסקות בייעוץ פנסיוני. החברות בפורום מנהלות את התכנית הפנסיוניות של מאות אלפי עובדים ומגלגלות מחזור גביה שנתי של פרמיות בהיקף של כ-5 מיליארד שקל. יו"ר הפורום הוא מר מאיר אוזן, המכהן גם כיו"ר קבוצת היעוץ הפנסיוני שקל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מקדים את תשלום הקצבאות - הזכאים יקבלו כבר ביום ראשון

אילו קצבאות יכללו בהקדמה ומה יקרה בחודש הבא?

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

לקראת ראש השנה, שיחול ביום שני הקרוב (22 בספטמבר), המוסד לביטוח לאומי נערך להקדים את העברת הקצבאות ארוכות המועד ולשלם אותן כבר ביום ראשון (21 בספטמבר). מדובר במהלך שצפוי להקל על מאות אלפי משפחות, קשישים ואנשים עם מוגבלות, שנדרשים להיערך להוצאות החג.

בדרך כלל מועברות הקצבאות ארוכות המועד ב-28 בכל חודש, אולם הפעם הוחלט על הקדמה של שבוע, כדי לאפשר לזכאים נזילות מוקדמת ונוחות כלכלית בתקופה שבה ההוצאות גדלות באופן טבעי - קניות לחג, ארוחות משפחתיות והוצאות שוטפות.

אילו קצבאות ייכללו בהקדמה?

על פי הודעת הביטוח הלאומי, התשלום המוקדם יכלול קצבאות נכות כללית, קצבאות ילדים נכים, שירותים מיוחדים לנכים קשים, קצבאות ניידות, קצבאות לנפגעי עבודה, גמלאות שיקום, גמלת סיעוד, קצבאות מזונות, קצבאות אזרח ותיק (זקנה), קצבאות שארים וכן קצבאות לאסירי ציון. כולן יופקדו בחשבונות הבנק של הזכאים כבר ביום ראשון.

גם קצבת הילדים הרגילה (עבור ילדים שאינם נכים) הוקדמה החודש ושולמה כבר ב-17 בספטמבר, שלושה ימים לפני המועד הקבוע, ה-20 בחודש. תשלומי אבטלה והבטחת הכנסה שולמו כרגיל ב-12 בספטמבר, אך באוקטובר הם יוקדמו ל-9 בחודש.

בכל שנה נושא הקדמת הקצבאות עולה מחדש סביב חגי תשרי, שהם החגים הארוכים והעמוסים ביותר מבחינה כלכלית. הוצאות על מזון, מתנות, טיולים משפחתיים ולעיתים גם חובות שנצברו במהלך השנה, הופכים את התקופה הזו לרגישה במיוחד עבור משקי בית מעוטי יכולת.

קניות אונליין
צילום: rupixen/UNSPLASH

חג קניות שמח: עלייה ברכישות באשראי בערב ראש השנה

הציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל, כך על פי נתוני שבא. מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה

עוזי גרסטמן |

נתוני שבא SHVA  , מפתחת ומנהלת מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב, מצביעים על כך שהציבור הישראלי מנצל את השעות לפני כניסת החג ומבצע רכישות בהיקפים גבוהים מאז שעות הבוקר. בין השעות 8:00 עד 11:00 בבוקר, ב-22 בספטמבר 2025, נרשמו במערכות שבא הוצאות בהיקף של 446.77 מיליון שקל. 

מדובר בעלייה של 5.6% לעומת היקף ההוצאות שנרשם אשתקד בערב ראש השנה תשפ״ה, ביום שישי ה-2 באוקטובר 2024, שהיקף ההוצאות בין 8:00 ל-11:00 באותו היום הגיע ל-422.93 מיליון שקל. בערב ראש השנה תשפ״ד, שחל ביום שישי ה-15 בספטמבר 2023, לפני פתיחת מלחמת חרבות ברזל, היקף ההוצאות בשעות האלה עמד על סכום כולל של 378.39 מיליון שקל.


שבא פרסמה באחרונה את התוצאות הכספיות לרבעון השני של 2025. הכנסות שבא הסתכמו ברבעון שעבר בכ-38.3 מיליון שקל, לעומת הכנסות של כ-37.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, וכ-38.2 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה נבעה בעיקר מצמיחה בהכנסות מבוססות תנועה. הרווח התפעולי ברבעון השני של 2025 הגיע לכ-12.3 מיליון שקל, לעומת כ-14.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה בשנה שעברה וכ-12.2 מיליון ברבעון הקודם. הרווח התפעולי הושפע בעיקר מעלייה בהוצאות הנובעות מהמשך חיזוק המערך הטכנולוגי ואבטחת מידע וכן עלייה בפחת. הרווח הנקי המיוחס לבעלי המניות ברבעון החולף הגיע לכ-13.4 מיליון שקל, לעומת כ-10.9 מיליון שקל בתקופה המקבילה ב-2024, וכ-10.3 מיליון שקל ברבעון הקודם. העלייה מיוחסת ברובה לרווח על ניירות ערך למסחר.


ביולי האחרון נרשם שיא כל הזמנים בהוצאות הציבור בכרטיסי אשראי, עם סכום כולל של כ-51.8 מיליארד שקל, עלייה של 11.9% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. מדובר בפעם הראשונה שהיקף ההוצאות החודשי חוצה את רף ה-50 מיליארד שקל. ממוצע ההוצאות היומי הגיע ל-1.671 מיליארד שקל - זינוק של 20.3% לעומת יוני, שבו התנהלה הלחימה במסגרת מבצע עם כלביא מול איראן. גם ביחס למאי האחרון, השיא הקודם, מדובר בעלייה של 8.8%. לפי מנכ"ל שב"א, איתן לב-טוב, מדובר ב"תיקון בהיבט של הצריכה במשק" שמבטא חזרה מהירה של הביקושים.