עו"ד ברנדס ילווה את מכירת ארקיע ופעילות כנפיים
הממונה על הגבלים עסקיים הודיע על מינויו של עו"ד חנינא ברנדס ממשרד עו"ד נשיץ, ברנדס ושות', כנציג מלווה מטעם הממונה למכירת ארקיע ויתר פעילות התעופה של כנפיים, לידי עובדי ארקיע.
המינוי, מסרו ברשות להגבלים עסקיים, נעשה במטרה לוודא כי מתבצעים במלוא המהירות והתכליתיות כל הצעדים הנדרשים להעברת השליטה בחברה לאלתר - לידי העובדים וכי המכירה מתבצעת כהלכה, תוך הפרדה מלאה בינתיים, בין ענייני אל על ובעלי השליטה בה לבין ניהולה של ארקיע.
כזכור, ב-4 אוגוסט הודיע הממונה על הגבלים עסקיים על הסכמתו לאשר בתנאים את המיזוג בין כנפיים לבין אל על. למיזוג נקבעו שלושה תנאים מרכזיים וביניהם "חובת מכירה" לפיה, חוייבה כנפיים למכור את הפעילות התעופה שלה לידי צד שלישי בלתי תלוי שיאושר על ידי הממונה, וזאת עד מועד מסוים שנקבע (מועד שנקבע כחסוי), כיחידה אחת כוללת ועסק חי.
ערר שהגישה אל-על ובו ביקשה, בין היתר, לבטל את חובת המכירה של ארקיע נדחה על ידי בית הדין להגבלים עסקיים, וכמוהו נדחתה גם בקשה שהגישה כנפיים לדחיית מועד ביצוע המכירה. לאחר החלטות אלה של בית הדין להגבלים עסקיים הודיעה כנפיים ביום 30 במרץ 2005 כי חתמה על הסכם למכירת ארקיע לידי ועד העובדים של ארקיע.
הממונה נטל את ההסכם לבדיקה ואחרי עיון ופגישות עם הצדדים התברר כי העברת השליטה למעשה לעובדים - טרם בוצעה וכי השלמת העיסקה מותנית בהסכם בתנאים מתלים רבים. בנסיבות אלה, החליט הממונה כי קיים צורך מיידי במינוי נציג מטעמו אשר יוודא את ביצוע המכירה והעברת השליטה וזאת על מנת להביא להשלמת המכירה בדרך המהירה ביותר.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
