משכירי הדירות בארץ מפסידים 20 מיליון ש' בשנה
משכירי הדירות בארץ מפסידים מדי שנה כ-20 מליון שקל כתוצאה מצ'קים חוזרים ומאי עמידה בתנאי התשלום והסכם השכירות מצידם של השוכרים. כך עולה ממחקר שערכה חברת CIA, או קרדיט איפורמיישן אסוסיישן מקבוצת מנורה גאון, המתמחה בבדיקת מוסר תשלומים צרכני.
מהמחקר עולה כי ל-6% ממשכירי הדירות קרה במהלך השנה האחרונה לפחות מקרה אחד של חזרת צ'ק או איחור חמור בתשלום. ב-30% מהמקרים הללו לא הצליחו משכירי הדירות לגבות את הכסף מהשוכר. בדיעבד, מסתבר כי בחלק לא מבוטל ממקרי הצ'קים החוזרים שוכר הדירה נתן צ'קים שכלל לא שייכים לו.
עוד עולה, כי בנוסף לנזק הכלכלי של כ-20 מליון שקל כתוצאה מאי תשלום שכ"ד, במקרים רבים משכירי הדירות נאלצים לוותר על חודשי שכירות נוספים על מנת שהשוכר יסכים להתפנות מהדירה לפני תום החוזה ויאפשר לבעלים למצוא שוכר שיעמוד בהסכם. מספר המקרים הללו גדל בכ-20% בשנים האחרונות.
מהמחקר שערכה החברה עולה עוד, כי בארץ מוצעות להשכרה כ-600,000 דירות. כ-10% מבתי האב בישראל מחזיקים בדירה להשכרה, וכמליון איש המהווים כ-27% מהאוכלוסייה מתגוררים בדירה שכורה. מחיר השכירות הממוצע כיום עומד על כ- 430$ לדירה השווים כ-1,900 שקל. בסה"כ מגלגל ענף השכרת הדירות למעלה ממיליארד שקל בשנה.
בקרדיט אינפורמיישן אסוסיישן טוענים, כי הבעייה המרכזית בענף השכרת הדירות נובעת מחוסר ההיכרות בין השוכר והמשכיר, מחוסר יכולת אמיתית להבטיח את מוסר התשלומים של המשכיר פרטי. שלושת הבטחונות הקיימים כיום בשוק למשכיר הדירות: החתמת ערבים, צ'ק ביטחון או ערבות בנקאית, חסרים ואינם נותנים מענה כאשר השוכר מתחמק מתשלום. במקרה של ערבים, עבור סכום של עד 60,000 שקל לא ניתן כלל לפנות אליהם בטרם מוצו כל הליכי הגבייה נגד החייב. במקרה של צ'ק ביטחון, התברר במקרים רבים, כי הצ'ק שניתן, כמו גם הצ'קים עבור השכירות, בוטלו. במקרה של ערבות בנקאית עלותו גבוהה וניתן להוציאו רק במקרה והשוכר מעמיד בטחונות לבנק.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.

התמ"ג זינק ב-11% ברבעון השלישי של 2025, הצריכה ב-21%
הצריכה הפרטית, ההשקעות והייצוא הובילו את הצמיחה לאחר הירידה החדה ברבעון השני על רקע מלחמת "עם כלביא"; התמ"ג לנפש עלה ב-9.5%
התמ"ג רשם קפיצה חדה ברבעון השלישי של שנת 2025, עם עלייה של 11% בחישוב שנתי (2.6% בחישוב רבעוני), כך על פי האומדן השני של החשבונות הלאומיים שפרסמה היום הלמ"ס. העלייה החדה משקפת התאוששות משמעותית בפעילות הכלכלית, לאחר ירידה של 4.8% בתמ"ג ברבעון השני של
השנה, שנרשמה בעקבות מלחמת "עם כלביא" והשפעותיה על המשק.
על פי נתוני הלמ"ס, הצמיחה ברבעון השלישי נובעת יותר מכל מהתאוששות חזקה בצריכה הפרטית, מגידול חד בהשקעות בנכסים קבועים ומעלייה ביצוא הסחורות והשירותים. במקביל, נרשמה גם עלייה מתונה יחסית בצריכה הציבורית, בעוד היבוא עלה בשיעור דו-ספרתי, דבר המעיד על חידוש הביקושים במשק.
תוצר מקומי גולמי לנפש נתונים מנוכי עונתיות, בשקלים
תמ"ג - נתונים מנוכי עונתיות שינוי כמותי לעומת רבעון קודם בחישוב שנתי
צריכה פרטית
בפילוח לפי רכיבי התוצר, עולה כי ההוצאות על צריכה פרטית זינקו ב־21.6% בחישוב שנתי (5% בחישוב רבעוני), לאחר ירידה של 5.1% ברבעון השני. הצריכה הפרטית לנפש עלתה ב-19.9% בחישוב שנתי. העלייה בצריכה הפרטית נרשמה כמעט בכל סעיפי ההוצאה, ובפרט במוצרים ברי-קיימא (למשל ריהוט, מקררים ומכונות כביסה) וברי-קיימא למחצה (למשל בגדים, נעליים וחפצים לבית).
