משכירי הדירות בארץ מפסידים 20 מיליון ש' בשנה

מצ'קים חוזרים ואי עמידה בתנאי התשלום. כך מעריכה חברת המחקר CIA של מנורה גאון. כ-10% מבתי האב מחזיקים דירה להשכרה. כ-27% מהאוכלוסייה מתגוררים בדירה שכורה
שי פאוזנר |

משכירי הדירות בארץ מפסידים מדי שנה כ-20 מליון שקל כתוצאה מצ'קים חוזרים ומאי עמידה בתנאי התשלום והסכם השכירות מצידם של השוכרים. כך עולה ממחקר שערכה חברת CIA, או קרדיט איפורמיישן אסוסיישן מקבוצת מנורה גאון, המתמחה בבדיקת מוסר תשלומים צרכני.

מהמחקר עולה כי ל-6% ממשכירי הדירות קרה במהלך השנה האחרונה לפחות מקרה אחד של חזרת צ'ק או איחור חמור בתשלום. ב-30% מהמקרים הללו לא הצליחו משכירי הדירות לגבות את הכסף מהשוכר. בדיעבד, מסתבר כי בחלק לא מבוטל ממקרי הצ'קים החוזרים שוכר הדירה נתן צ'קים שכלל לא שייכים לו.

עוד עולה, כי בנוסף לנזק הכלכלי של כ-20 מליון שקל כתוצאה מאי תשלום שכ"ד, במקרים רבים משכירי הדירות נאלצים לוותר על חודשי שכירות נוספים על מנת שהשוכר יסכים להתפנות מהדירה לפני תום החוזה ויאפשר לבעלים למצוא שוכר שיעמוד בהסכם. מספר המקרים הללו גדל בכ-20% בשנים האחרונות.

מהמחקר שערכה החברה עולה עוד, כי בארץ מוצעות להשכרה כ-600,000 דירות. כ-10% מבתי האב בישראל מחזיקים בדירה להשכרה, וכמליון איש המהווים כ-27% מהאוכלוסייה מתגוררים בדירה שכורה. מחיר השכירות הממוצע כיום עומד על כ- 430$ לדירה השווים כ-1,900 שקל. בסה"כ מגלגל ענף השכרת הדירות למעלה ממיליארד שקל בשנה.

בקרדיט אינפורמיישן אסוסיישן טוענים, כי הבעייה המרכזית בענף השכרת הדירות נובעת מחוסר ההיכרות בין השוכר והמשכיר, מחוסר יכולת אמיתית להבטיח את מוסר התשלומים של המשכיר פרטי. שלושת הבטחונות הקיימים כיום בשוק למשכיר הדירות: החתמת ערבים, צ'ק ביטחון או ערבות בנקאית, חסרים ואינם נותנים מענה כאשר השוכר מתחמק מתשלום. במקרה של ערבים, עבור סכום של עד 60,000 שקל לא ניתן כלל לפנות אליהם בטרם מוצו כל הליכי הגבייה נגד החייב. במקרה של צ'ק ביטחון, התברר במקרים רבים, כי הצ'ק שניתן, כמו גם הצ'קים עבור השכירות, בוטלו. במקרה של ערבות בנקאית עלותו גבוהה וניתן להוציאו רק במקרה והשוכר מעמיד בטחונות לבנק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':