משכירי הדירות בארץ מפסידים 20 מיליון ש' בשנה
משכירי הדירות בארץ מפסידים מדי שנה כ-20 מליון שקל כתוצאה מצ'קים חוזרים ומאי עמידה בתנאי התשלום והסכם השכירות מצידם של השוכרים. כך עולה ממחקר שערכה חברת CIA, או קרדיט איפורמיישן אסוסיישן מקבוצת מנורה גאון, המתמחה בבדיקת מוסר תשלומים צרכני.
מהמחקר עולה כי ל-6% ממשכירי הדירות קרה במהלך השנה האחרונה לפחות מקרה אחד של חזרת צ'ק או איחור חמור בתשלום. ב-30% מהמקרים הללו לא הצליחו משכירי הדירות לגבות את הכסף מהשוכר. בדיעבד, מסתבר כי בחלק לא מבוטל ממקרי הצ'קים החוזרים שוכר הדירה נתן צ'קים שכלל לא שייכים לו.
עוד עולה, כי בנוסף לנזק הכלכלי של כ-20 מליון שקל כתוצאה מאי תשלום שכ"ד, במקרים רבים משכירי הדירות נאלצים לוותר על חודשי שכירות נוספים על מנת שהשוכר יסכים להתפנות מהדירה לפני תום החוזה ויאפשר לבעלים למצוא שוכר שיעמוד בהסכם. מספר המקרים הללו גדל בכ-20% בשנים האחרונות.
מהמחקר שערכה החברה עולה עוד, כי בארץ מוצעות להשכרה כ-600,000 דירות. כ-10% מבתי האב בישראל מחזיקים בדירה להשכרה, וכמליון איש המהווים כ-27% מהאוכלוסייה מתגוררים בדירה שכורה. מחיר השכירות הממוצע כיום עומד על כ- 430$ לדירה השווים כ-1,900 שקל. בסה"כ מגלגל ענף השכרת הדירות למעלה ממיליארד שקל בשנה.
בקרדיט אינפורמיישן אסוסיישן טוענים, כי הבעייה המרכזית בענף השכרת הדירות נובעת מחוסר ההיכרות בין השוכר והמשכיר, מחוסר יכולת אמיתית להבטיח את מוסר התשלומים של המשכיר פרטי. שלושת הבטחונות הקיימים כיום בשוק למשכיר הדירות: החתמת ערבים, צ'ק ביטחון או ערבות בנקאית, חסרים ואינם נותנים מענה כאשר השוכר מתחמק מתשלום. במקרה של ערבים, עבור סכום של עד 60,000 שקל לא ניתן כלל לפנות אליהם בטרם מוצו כל הליכי הגבייה נגד החייב. במקרה של צ'ק ביטחון, התברר במקרים רבים, כי הצ'ק שניתן, כמו גם הצ'קים עבור השכירות, בוטלו. במקרה של ערבות בנקאית עלותו גבוהה וניתן להוציאו רק במקרה והשוכר מעמיד בטחונות לבנק.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
