משכירי הדירות בארץ מפסידים 20 מיליון ש' בשנה
משכירי הדירות בארץ מפסידים מדי שנה כ-20 מליון שקל כתוצאה מצ'קים חוזרים ומאי עמידה בתנאי התשלום והסכם השכירות מצידם של השוכרים. כך עולה ממחקר שערכה חברת CIA, או קרדיט איפורמיישן אסוסיישן מקבוצת מנורה גאון, המתמחה בבדיקת מוסר תשלומים צרכני.
מהמחקר עולה כי ל-6% ממשכירי הדירות קרה במהלך השנה האחרונה לפחות מקרה אחד של חזרת צ'ק או איחור חמור בתשלום. ב-30% מהמקרים הללו לא הצליחו משכירי הדירות לגבות את הכסף מהשוכר. בדיעבד, מסתבר כי בחלק לא מבוטל ממקרי הצ'קים החוזרים שוכר הדירה נתן צ'קים שכלל לא שייכים לו.
עוד עולה, כי בנוסף לנזק הכלכלי של כ-20 מליון שקל כתוצאה מאי תשלום שכ"ד, במקרים רבים משכירי הדירות נאלצים לוותר על חודשי שכירות נוספים על מנת שהשוכר יסכים להתפנות מהדירה לפני תום החוזה ויאפשר לבעלים למצוא שוכר שיעמוד בהסכם. מספר המקרים הללו גדל בכ-20% בשנים האחרונות.
מהמחקר שערכה החברה עולה עוד, כי בארץ מוצעות להשכרה כ-600,000 דירות. כ-10% מבתי האב בישראל מחזיקים בדירה להשכרה, וכמליון איש המהווים כ-27% מהאוכלוסייה מתגוררים בדירה שכורה. מחיר השכירות הממוצע כיום עומד על כ- 430$ לדירה השווים כ-1,900 שקל. בסה"כ מגלגל ענף השכרת הדירות למעלה ממיליארד שקל בשנה.
בקרדיט אינפורמיישן אסוסיישן טוענים, כי הבעייה המרכזית בענף השכרת הדירות נובעת מחוסר ההיכרות בין השוכר והמשכיר, מחוסר יכולת אמיתית להבטיח את מוסר התשלומים של המשכיר פרטי. שלושת הבטחונות הקיימים כיום בשוק למשכיר הדירות: החתמת ערבים, צ'ק ביטחון או ערבות בנקאית, חסרים ואינם נותנים מענה כאשר השוכר מתחמק מתשלום. במקרה של ערבים, עבור סכום של עד 60,000 שקל לא ניתן כלל לפנות אליהם בטרם מוצו כל הליכי הגבייה נגד החייב. במקרה של צ'ק ביטחון, התברר במקרים רבים, כי הצ'ק שניתן, כמו גם הצ'קים עבור השכירות, בוטלו. במקרה של ערבות בנקאית עלותו גבוהה וניתן להוציאו רק במקרה והשוכר מעמיד בטחונות לבנק.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
