וול סטריט פתחה באדום: ליפמן קופצת ב-1.6%
וול סטריט פתחה את יום המסחר השלישי בשבוע בירידות שערים. המשקיעים ממתינים בדריכות לדו"ח מלאי הנפט השבועי שיתפרסם בעוד כשעה ובנתיים מחירי הנפט קרבים שוב לרף ה-50 דולר לחבית, גם אם נרגעו במעט מלפני שעות מספר ונסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק בעליה של 0.14% סביב מחיר של 49.74 דולר לחבית הנמסרת ביולי.
הנאסד"ק יורד ב-0.4% לרמה של 2,053.44 נקודות. מדד הדאו ג'ונס נסוג ב-0.31% לרמה של 10,471.54 נקודות.
טרם הפתיחה התפרסם נתון מאקרו מעודד למדי, אשר הציג זינוק חד מהצפוי בשיעור של 1.9% בהזמנות למוצרים ברי קיימא בחודש אפריל, לאחר צניחה של 2.3% בחודש מארס שקדם לו ובעוד האנליסטים מצפים לזינוק אמנם, אך מתון יותר בשיעור של 1.3%. ועם זאת, בנטרול ההזמנות לכלי תחבורה - קטגוריה תנודתית במיוחד - ירדו ההזמנות בשיעור של 0.2%והגיעו להיקף הנמוך מבחינה דולרית מאז דצמבר אשתקד.
נתון מאקרו נוסף העתיד להתפרסם בעוד כשעה הינו נתון מכירות הבתים החדשים בחודש אפריל. הלה צפוי להציג ירידה לקצב שנתי של 1.3 מיליון משיא של 1.4 מיליון בחודש מארס. אתמול, נזכיר, דווח על שיא במכירות הבתים הקיימים באפריל לקצב שנתי של 7.2 מיליון.
במרכז המסחר ממשיכות לעמוד מניות אינטל (INTC) ואפל (AAPL). בתקשורת האמריקנית התפרסם אתמול, כי ענקית המחשבים אפל (AAPL) עשויה להתחיל להשתמש בשבבים שלה למחשבים שהיא מייצרת. מדובר בידיעה גדולה משום שלאפל יש נתח נכבד משוק המחשבים בעולם, ועד היום היא נהגה להשתמש במעבדים מתוצרתה לצורך ליבת העסקים שלה. מניות אינטל פתחו בירידה קלה של 0.11% ומניות אפל נסחרות בשעה זו בירידה של 0.43%.
יצרנית ציוד אחסון המידע, נטוורק אפליאנס (NATP) דיווחה על זינוק של 74% ברווח הנקי ל-63.4 מיליון דולר, אך תחזית הכנסות לרבעון הנוכחי הנמוכה במעט מתחזיות חלק מהאנליסטים מפילה את מניות החברה ובשיעור של 4.05%.
ובישראליות. מניות כור תסחרנה (החל מ-17:00 ב-NYSE) על רקע תוצאות חברת האחזקות לרבעון הראשון של השנה, שפורסמו הבוקר. הרווח הנקי של כור הסתכם ברבעון החולף ב-109 מיליון שקל, גידול של 16.1% לעומת כ-94 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה העליונה רשמה החברה הכנסות של 545 מיליון שקל. נזכיר, כי כור היא מועמדת רצינית לחזרה למדד ת"א 25 ממנו נפקדה רבעונים רבים. היא נמצאת במקום ה-18 כיום בשוויה הבורסאי, והרשימה תסגר בחודש יוני למחצית השנה הבאה.
עוד בעניין כור. נוחי דנקנר רכש היום מניות כור ב-100 מיליון דולר. בעל השליטה בחברת אי.די.בי רכש את קרן הרמס המחזיקה בכ-10% ממניות כור ושילם כ-282 שקל למנייה, מחיר הגבוה בכ-1.87% ממחיר הפתיחה של המניה נכון לפתיחת המסחר. העסקה התבצעה ככל הנראה על ידי בנק ההשקעות UBS.
טי.טי.איי טלקום עולה בפתיחה ב-2.3%, זאת, למרות שהחברה הציגה היום תוצאות מאכזבות למדי עבור הרבעון הראשון של השנה. הכנסותיה של טי.טי.איי הגיעו ברבעון החולף ל-9.1 מיליון דולר - ירידה של 20% לעומת הכנסות של 11.4 מיליון דולר ברבעון המקביל, שנה קודם לכן. ואף על פי כן, ההפסד הנקי של החברה דווקא הצטמצם ל-4.9 מיליון דולר או 41 סנט למניה, לעומת הפסד של 5.6 מיליון דולר או 47 סנט למניה ברבעון הראשון של 2004.
ולבסוף. ליפמן עולה בשעה זו ב-1.6%, לאחר שדיווחה הבוקר על הזמנת המשך לאספקת מסופים נייחים מדגם "נורית 8320", מאחד הבנקים הפרטיים הגדולים בטורקיה בהיקף של 6.1 מיליון דולר. אספקת המסופים עתידה להתבצע במהלך הרבעון השני של שנת 2005.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
