וול סטריט פתחה באדום: ליפמן קופצת ב-1.6%
וול סטריט פתחה את יום המסחר השלישי בשבוע בירידות שערים. המשקיעים ממתינים בדריכות לדו"ח מלאי הנפט השבועי שיתפרסם בעוד כשעה ובנתיים מחירי הנפט קרבים שוב לרף ה-50 דולר לחבית, גם אם נרגעו במעט מלפני שעות מספר ונסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק בעליה של 0.14% סביב מחיר של 49.74 דולר לחבית הנמסרת ביולי.
הנאסד"ק יורד ב-0.4% לרמה של 2,053.44 נקודות. מדד הדאו ג'ונס נסוג ב-0.31% לרמה של 10,471.54 נקודות.
טרם הפתיחה התפרסם נתון מאקרו מעודד למדי, אשר הציג זינוק חד מהצפוי בשיעור של 1.9% בהזמנות למוצרים ברי קיימא בחודש אפריל, לאחר צניחה של 2.3% בחודש מארס שקדם לו ובעוד האנליסטים מצפים לזינוק אמנם, אך מתון יותר בשיעור של 1.3%. ועם זאת, בנטרול ההזמנות לכלי תחבורה - קטגוריה תנודתית במיוחד - ירדו ההזמנות בשיעור של 0.2%והגיעו להיקף הנמוך מבחינה דולרית מאז דצמבר אשתקד.
נתון מאקרו נוסף העתיד להתפרסם בעוד כשעה הינו נתון מכירות הבתים החדשים בחודש אפריל. הלה צפוי להציג ירידה לקצב שנתי של 1.3 מיליון משיא של 1.4 מיליון בחודש מארס. אתמול, נזכיר, דווח על שיא במכירות הבתים הקיימים באפריל לקצב שנתי של 7.2 מיליון.
במרכז המסחר ממשיכות לעמוד מניות אינטל (INTC) ואפל (AAPL). בתקשורת האמריקנית התפרסם אתמול, כי ענקית המחשבים אפל (AAPL) עשויה להתחיל להשתמש בשבבים שלה למחשבים שהיא מייצרת. מדובר בידיעה גדולה משום שלאפל יש נתח נכבד משוק המחשבים בעולם, ועד היום היא נהגה להשתמש במעבדים מתוצרתה לצורך ליבת העסקים שלה. מניות אינטל פתחו בירידה קלה של 0.11% ומניות אפל נסחרות בשעה זו בירידה של 0.43%.
יצרנית ציוד אחסון המידע, נטוורק אפליאנס (NATP) דיווחה על זינוק של 74% ברווח הנקי ל-63.4 מיליון דולר, אך תחזית הכנסות לרבעון הנוכחי הנמוכה במעט מתחזיות חלק מהאנליסטים מפילה את מניות החברה ובשיעור של 4.05%.
ובישראליות. מניות כור תסחרנה (החל מ-17:00 ב-NYSE) על רקע תוצאות חברת האחזקות לרבעון הראשון של השנה, שפורסמו הבוקר. הרווח הנקי של כור הסתכם ברבעון החולף ב-109 מיליון שקל, גידול של 16.1% לעומת כ-94 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה העליונה רשמה החברה הכנסות של 545 מיליון שקל. נזכיר, כי כור היא מועמדת רצינית לחזרה למדד ת"א 25 ממנו נפקדה רבעונים רבים. היא נמצאת במקום ה-18 כיום בשוויה הבורסאי, והרשימה תסגר בחודש יוני למחצית השנה הבאה.
עוד בעניין כור. נוחי דנקנר רכש היום מניות כור ב-100 מיליון דולר. בעל השליטה בחברת אי.די.בי רכש את קרן הרמס המחזיקה בכ-10% ממניות כור ושילם כ-282 שקל למנייה, מחיר הגבוה בכ-1.87% ממחיר הפתיחה של המניה נכון לפתיחת המסחר. העסקה התבצעה ככל הנראה על ידי בנק ההשקעות UBS.
טי.טי.איי טלקום עולה בפתיחה ב-2.3%, זאת, למרות שהחברה הציגה היום תוצאות מאכזבות למדי עבור הרבעון הראשון של השנה. הכנסותיה של טי.טי.איי הגיעו ברבעון החולף ל-9.1 מיליון דולר - ירידה של 20% לעומת הכנסות של 11.4 מיליון דולר ברבעון המקביל, שנה קודם לכן. ואף על פי כן, ההפסד הנקי של החברה דווקא הצטמצם ל-4.9 מיליון דולר או 41 סנט למניה, לעומת הפסד של 5.6 מיליון דולר או 47 סנט למניה ברבעון הראשון של 2004.
ולבסוף. ליפמן עולה בשעה זו ב-1.6%, לאחר שדיווחה הבוקר על הזמנת המשך לאספקת מסופים נייחים מדגם "נורית 8320", מאחד הבנקים הפרטיים הגדולים בטורקיה בהיקף של 6.1 מיליון דולר. אספקת המסופים עתידה להתבצע במהלך הרבעון השני של שנת 2005.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
