וול סטריט פתחה באדום: ליפמן קופצת ב-1.6%
וול סטריט פתחה את יום המסחר השלישי בשבוע בירידות שערים. המשקיעים ממתינים בדריכות לדו"ח מלאי הנפט השבועי שיתפרסם בעוד כשעה ובנתיים מחירי הנפט קרבים שוב לרף ה-50 דולר לחבית, גם אם נרגעו במעט מלפני שעות מספר ונסחרים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק בעליה של 0.14% סביב מחיר של 49.74 דולר לחבית הנמסרת ביולי.
הנאסד"ק יורד ב-0.4% לרמה של 2,053.44 נקודות. מדד הדאו ג'ונס נסוג ב-0.31% לרמה של 10,471.54 נקודות.
טרם הפתיחה התפרסם נתון מאקרו מעודד למדי, אשר הציג זינוק חד מהצפוי בשיעור של 1.9% בהזמנות למוצרים ברי קיימא בחודש אפריל, לאחר צניחה של 2.3% בחודש מארס שקדם לו ובעוד האנליסטים מצפים לזינוק אמנם, אך מתון יותר בשיעור של 1.3%. ועם זאת, בנטרול ההזמנות לכלי תחבורה - קטגוריה תנודתית במיוחד - ירדו ההזמנות בשיעור של 0.2%והגיעו להיקף הנמוך מבחינה דולרית מאז דצמבר אשתקד.
נתון מאקרו נוסף העתיד להתפרסם בעוד כשעה הינו נתון מכירות הבתים החדשים בחודש אפריל. הלה צפוי להציג ירידה לקצב שנתי של 1.3 מיליון משיא של 1.4 מיליון בחודש מארס. אתמול, נזכיר, דווח על שיא במכירות הבתים הקיימים באפריל לקצב שנתי של 7.2 מיליון.
במרכז המסחר ממשיכות לעמוד מניות אינטל (INTC) ואפל (AAPL). בתקשורת האמריקנית התפרסם אתמול, כי ענקית המחשבים אפל (AAPL) עשויה להתחיל להשתמש בשבבים שלה למחשבים שהיא מייצרת. מדובר בידיעה גדולה משום שלאפל יש נתח נכבד משוק המחשבים בעולם, ועד היום היא נהגה להשתמש במעבדים מתוצרתה לצורך ליבת העסקים שלה. מניות אינטל פתחו בירידה קלה של 0.11% ומניות אפל נסחרות בשעה זו בירידה של 0.43%.
יצרנית ציוד אחסון המידע, נטוורק אפליאנס (NATP) דיווחה על זינוק של 74% ברווח הנקי ל-63.4 מיליון דולר, אך תחזית הכנסות לרבעון הנוכחי הנמוכה במעט מתחזיות חלק מהאנליסטים מפילה את מניות החברה ובשיעור של 4.05%.
ובישראליות. מניות כור תסחרנה (החל מ-17:00 ב-NYSE) על רקע תוצאות חברת האחזקות לרבעון הראשון של השנה, שפורסמו הבוקר. הרווח הנקי של כור הסתכם ברבעון החולף ב-109 מיליון שקל, גידול של 16.1% לעומת כ-94 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה העליונה רשמה החברה הכנסות של 545 מיליון שקל. נזכיר, כי כור היא מועמדת רצינית לחזרה למדד ת"א 25 ממנו נפקדה רבעונים רבים. היא נמצאת במקום ה-18 כיום בשוויה הבורסאי, והרשימה תסגר בחודש יוני למחצית השנה הבאה.
עוד בעניין כור. נוחי דנקנר רכש היום מניות כור ב-100 מיליון דולר. בעל השליטה בחברת אי.די.בי רכש את קרן הרמס המחזיקה בכ-10% ממניות כור ושילם כ-282 שקל למנייה, מחיר הגבוה בכ-1.87% ממחיר הפתיחה של המניה נכון לפתיחת המסחר. העסקה התבצעה ככל הנראה על ידי בנק ההשקעות UBS.
טי.טי.איי טלקום עולה בפתיחה ב-2.3%, זאת, למרות שהחברה הציגה היום תוצאות מאכזבות למדי עבור הרבעון הראשון של השנה. הכנסותיה של טי.טי.איי הגיעו ברבעון החולף ל-9.1 מיליון דולר - ירידה של 20% לעומת הכנסות של 11.4 מיליון דולר ברבעון המקביל, שנה קודם לכן. ואף על פי כן, ההפסד הנקי של החברה דווקא הצטמצם ל-4.9 מיליון דולר או 41 סנט למניה, לעומת הפסד של 5.6 מיליון דולר או 47 סנט למניה ברבעון הראשון של 2004.
ולבסוף. ליפמן עולה בשעה זו ב-1.6%, לאחר שדיווחה הבוקר על הזמנת המשך לאספקת מסופים נייחים מדגם "נורית 8320", מאחד הבנקים הפרטיים הגדולים בטורקיה בהיקף של 6.1 מיליון דולר. אספקת המסופים עתידה להתבצע במהלך הרבעון השני של שנת 2005.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
