מנורה גאון על תדיראן קשר: אי וודאות אופפת את החברה
האנליסט מיקו מור מבית ההשקעות מנורה גאון מפרסם היום את ההמלצה שלו למנית תדיראן קשר. הוא מותיר למנייה המלצת "קנייה" אך מוריד את מחיר היעד למניה. הוא מציין כי למרות שבסיומה של שיחה עם ההנהלה שממנה הבין שהצבר של ההזמנות עשוי לרדת בטווח הקצר אך לעלות בחזרה לקראת סוף 2005, הוא נותר אופטימי לגבי השלמת ה"עסקה הבטחונית הגדולה" והוא מעריך כי כור לא תצליח לגבות "שווי מנופח" לרכישת אלישרא.
להערכתו, שוק ההון מייחס כיום פחות חשיבות לתוצאות הכספיות של תדיראן (אלא אם כן יש הרעה/הטבה משמעותית), ויותר חשיבות לנושא רכישת אלישרא (מחיר העסקה, אמצעי התשלום: מניות או מזומן, יתרונות העיסקה, הסינרגיה בין החברות וכו') ולכן אין צפי לשינוי בסטטוס המנמנם של המניה.
לאור אי הוודאות האופפת את החברה, להערכתו של האנליסט תדיראן קשר צריכה להסחר במכפיל 11 על הכנסותיה ל-2005. בהתחשב ברמה הנוכחית בה נסחרת מניית תדיראן קשר, ובתחזיותינו המעודכנת ל-2005 ול-2006 מחיר היעד מעודכן מטה ל-172 שקל, לעומת 182 שקל בעבודתו הקודמת, הגבוה ב- 21% מהמחיר בו נסחרת המניה כיום ולכן המלצתו נותרת על "קניה".
הנהלת החברה, מציין מור, הורידה את תחזית שיעורי הרווחיות הגולמית והתפעולית לרבעונים הבאים מרמה של 50% ו-20% בהתאמה לרמה של 48% ו-18% בהתאמה. העדכון נובע מתמהיל מכירות שונה כאשר חלקן של החברות הבנות גדל מתוך סך ההכנסה, אשר נשארת ברמה דומה. בהנחה שמכירות החברה מסתכמות בכ-300 מיליון דולר בשנה, עידכון התחזיות מקטין את הרווח התפעולי השנתי בכ-6 מיליון דולר.
עוד מסבירים במנורה גאון כי בשיחת הועידה השמיעה הנהלת החברה אופטימיות בהקשר של קבלת חוזים חדשים והעריכה שהחברה תסיים את 2005 ברמת צבר דומה לרמתו הנוכחית שהינה 362 מיליון דולר. להערכתו של מור משמעות הדברים היא שהנהלת החברה מעריכה שבטווח הקצר תמשך הירידה בצבר ולקראת סוף שנת 2005 יתקבלו הזמנות חדשות.
כמו כן, לא נמסר מידע חדש על עיסקת אלישרא אולם הנהלת החברה מסרה שלא יעשו צעדים שיפגעו בחברה ובכך שלחה רמיזה לעסקת אלישרא.
מיקו מור הזכיר כי הושלם שלב א' בדרך "למיזוג הגדול" בין אלביט מערכות תדיראן קשר ואלישרא. כעת ממתינים בעלי המניות בתדיראן קשר להערכת השווי שתבוצע לאלישרא. בעיתונות פורסמו מספר חוזים שבהם זכתה אלישרא ואשר מן הסתם יבואו לידי ביטוי במחיר שכור תדרוש על אלישרא.
במנורה גאון מעריכים, כאמור, כי כור לא תצליח לגבות שווי מנופח עבור אלישרא, אולם ידוע שהנהלת אלביט מאוד מעוניינת בעיסקה ולכן סביר להניח שהעיסקה תסגר קרוב לרף העליון של שווי החברה.
עוד הוא מוסיף כי לתדיראן קופת מזומנים אדירה של 291 מיליון דולר ועסקת אלישרא לא תמנע מהחברה לבצע רכישות נוספות במידה ותמצא חברה אשר הינה סינרגטית לפעילותה.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
