מנורה גאון על תדיראן קשר: אי וודאות אופפת את החברה

למרות זאת, מותיר האנליסט מיקו מור את המלצת הקנייה שלו למניה אך מוריד את מחיר היעד. משיחות עם ההנהלה, הוא מתרשם כי צבר ההזמנות ירד בטווח הקצר אך יתאושש לקראת סוף השנה
חזי שטרנליכט |

האנליסט מיקו מור מבית ההשקעות מנורה גאון מפרסם היום את ההמלצה שלו למנית תדיראן קשר. הוא מותיר למנייה המלצת "קנייה" אך מוריד את מחיר היעד למניה. הוא מציין כי למרות שבסיומה של שיחה עם ההנהלה שממנה הבין שהצבר של ההזמנות עשוי לרדת בטווח הקצר אך לעלות בחזרה לקראת סוף 2005, הוא נותר אופטימי לגבי השלמת ה"עסקה הבטחונית הגדולה" והוא מעריך כי כור לא תצליח לגבות "שווי מנופח" לרכישת אלישרא.

להערכתו, שוק ההון מייחס כיום פחות חשיבות לתוצאות הכספיות של תדיראן (אלא אם כן יש הרעה/הטבה משמעותית), ויותר חשיבות לנושא רכישת אלישרא (מחיר העסקה, אמצעי התשלום: מניות או מזומן, יתרונות העיסקה, הסינרגיה בין החברות וכו') ולכן אין צפי לשינוי בסטטוס המנמנם של המניה.

לאור אי הוודאות האופפת את החברה, להערכתו של האנליסט תדיראן קשר צריכה להסחר במכפיל 11 על הכנסותיה ל-2005. בהתחשב ברמה הנוכחית בה נסחרת מניית תדיראן קשר, ובתחזיותינו המעודכנת ל-2005 ול-2006 מחיר היעד מעודכן מטה ל-172 שקל, לעומת 182 שקל בעבודתו הקודמת, הגבוה ב- 21% מהמחיר בו נסחרת המניה כיום ולכן המלצתו נותרת על "קניה".

הנהלת החברה, מציין מור, הורידה את תחזית שיעורי הרווחיות הגולמית והתפעולית לרבעונים הבאים מרמה של 50% ו-20% בהתאמה לרמה של 48% ו-18% בהתאמה. העדכון נובע מתמהיל מכירות שונה כאשר חלקן של החברות הבנות גדל מתוך סך ההכנסה, אשר נשארת ברמה דומה. בהנחה שמכירות החברה מסתכמות בכ-300 מיליון דולר בשנה, עידכון התחזיות מקטין את הרווח התפעולי השנתי בכ-6 מיליון דולר.

עוד מסבירים במנורה גאון כי בשיחת הועידה השמיעה הנהלת החברה אופטימיות בהקשר של קבלת חוזים חדשים והעריכה שהחברה תסיים את 2005 ברמת צבר דומה לרמתו הנוכחית שהינה 362 מיליון דולר. להערכתו של מור משמעות הדברים היא שהנהלת החברה מעריכה שבטווח הקצר תמשך הירידה בצבר ולקראת סוף שנת 2005 יתקבלו הזמנות חדשות.

כמו כן, לא נמסר מידע חדש על עיסקת אלישרא אולם הנהלת החברה מסרה שלא יעשו צעדים שיפגעו בחברה ובכך שלחה רמיזה לעסקת אלישרא.

מיקו מור הזכיר כי הושלם שלב א' בדרך "למיזוג הגדול" בין אלביט מערכות תדיראן קשר ואלישרא. כעת ממתינים בעלי המניות בתדיראן קשר להערכת השווי שתבוצע לאלישרא. בעיתונות פורסמו מספר חוזים שבהם זכתה אלישרא ואשר מן הסתם יבואו לידי ביטוי במחיר שכור תדרוש על אלישרא.

במנורה גאון מעריכים, כאמור, כי כור לא תצליח לגבות שווי מנופח עבור אלישרא, אולם ידוע שהנהלת אלביט מאוד מעוניינת בעיסקה ולכן סביר להניח שהעיסקה תסגר קרוב לרף העליון של שווי החברה.

עוד הוא מוסיף כי לתדיראן קופת מזומנים אדירה של 291 מיליון דולר ועסקת אלישרא לא תמנע מהחברה לבצע רכישות נוספות במידה ותמצא חברה אשר הינה סינרגטית לפעילותה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.