מנורה גאון על תדיראן קשר: אי וודאות אופפת את החברה
האנליסט מיקו מור מבית ההשקעות מנורה גאון מפרסם היום את ההמלצה שלו למנית תדיראן קשר. הוא מותיר למנייה המלצת "קנייה" אך מוריד את מחיר היעד למניה. הוא מציין כי למרות שבסיומה של שיחה עם ההנהלה שממנה הבין שהצבר של ההזמנות עשוי לרדת בטווח הקצר אך לעלות בחזרה לקראת סוף 2005, הוא נותר אופטימי לגבי השלמת ה"עסקה הבטחונית הגדולה" והוא מעריך כי כור לא תצליח לגבות "שווי מנופח" לרכישת אלישרא.
להערכתו, שוק ההון מייחס כיום פחות חשיבות לתוצאות הכספיות של תדיראן (אלא אם כן יש הרעה/הטבה משמעותית), ויותר חשיבות לנושא רכישת אלישרא (מחיר העסקה, אמצעי התשלום: מניות או מזומן, יתרונות העיסקה, הסינרגיה בין החברות וכו') ולכן אין צפי לשינוי בסטטוס המנמנם של המניה.
לאור אי הוודאות האופפת את החברה, להערכתו של האנליסט תדיראן קשר צריכה להסחר במכפיל 11 על הכנסותיה ל-2005. בהתחשב ברמה הנוכחית בה נסחרת מניית תדיראן קשר, ובתחזיותינו המעודכנת ל-2005 ול-2006 מחיר היעד מעודכן מטה ל-172 שקל, לעומת 182 שקל בעבודתו הקודמת, הגבוה ב- 21% מהמחיר בו נסחרת המניה כיום ולכן המלצתו נותרת על "קניה".
הנהלת החברה, מציין מור, הורידה את תחזית שיעורי הרווחיות הגולמית והתפעולית לרבעונים הבאים מרמה של 50% ו-20% בהתאמה לרמה של 48% ו-18% בהתאמה. העדכון נובע מתמהיל מכירות שונה כאשר חלקן של החברות הבנות גדל מתוך סך ההכנסה, אשר נשארת ברמה דומה. בהנחה שמכירות החברה מסתכמות בכ-300 מיליון דולר בשנה, עידכון התחזיות מקטין את הרווח התפעולי השנתי בכ-6 מיליון דולר.
עוד מסבירים במנורה גאון כי בשיחת הועידה השמיעה הנהלת החברה אופטימיות בהקשר של קבלת חוזים חדשים והעריכה שהחברה תסיים את 2005 ברמת צבר דומה לרמתו הנוכחית שהינה 362 מיליון דולר. להערכתו של מור משמעות הדברים היא שהנהלת החברה מעריכה שבטווח הקצר תמשך הירידה בצבר ולקראת סוף שנת 2005 יתקבלו הזמנות חדשות.
כמו כן, לא נמסר מידע חדש על עיסקת אלישרא אולם הנהלת החברה מסרה שלא יעשו צעדים שיפגעו בחברה ובכך שלחה רמיזה לעסקת אלישרא.
מיקו מור הזכיר כי הושלם שלב א' בדרך "למיזוג הגדול" בין אלביט מערכות תדיראן קשר ואלישרא. כעת ממתינים בעלי המניות בתדיראן קשר להערכת השווי שתבוצע לאלישרא. בעיתונות פורסמו מספר חוזים שבהם זכתה אלישרא ואשר מן הסתם יבואו לידי ביטוי במחיר שכור תדרוש על אלישרא.
במנורה גאון מעריכים, כאמור, כי כור לא תצליח לגבות שווי מנופח עבור אלישרא, אולם ידוע שהנהלת אלביט מאוד מעוניינת בעיסקה ולכן סביר להניח שהעיסקה תסגר קרוב לרף העליון של שווי החברה.
עוד הוא מוסיף כי לתדיראן קופת מזומנים אדירה של 291 מיליון דולר ועסקת אלישרא לא תמנע מהחברה לבצע רכישות נוספות במידה ותמצא חברה אשר הינה סינרגטית לפעילותה.

בהשקעה של 100 מיליון שקלים תכנית IsraLab יוצאת לדרך
שראיפת התכנית היא להציב את ישראל בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית ולהשיב חוקרים ישראליים ארצה.
היום הושקה תכנית “IsraLab", תכנית ממשלתית חדשה של משרד האוצר עם הועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת) והקרן הלאומית למדע, שמה למטרה את האצת המחקר המדעי בהשקעה בהיקף של 100 מיליון ש"ח בשנה. לאחר עבודה מקצועית משותפת למשרד האוצר, הות"ת והקרן הלאומית למדע, היום יוצאת לדרך התכנית, שתעניק מענקי מחקר חסרי תקדים בתחומים אסטרטגיים ותסייע בבניית תשתיות מחקר לאומיות שיאיצו את המדע הישראלי.
לפי הודעת האוצר, התכנית מושקת כעת, ביום שאחרי המלחמה, במטרה להפוך את ישראל למובילה עולמית בתחומי המחקר והפיתוח הקריטיים ולחזק את האיתנות הלאומית. תכנית IsraLab מיועדת להיות מכון מחקר רב-תחומי שיהיה בית למחקר מדעי מצטיין ופורץ דרך. המכון יצור אקו-סיסטם ייחודי המשלב נציגים מהאקדמיה, מערכת הביטחון ותעשיית ההייטק, כדי לייצר מחקר התומך בשרשראות האספקה הקריטיות בהן ישראל מובילה. תכנית IsraLab תארח קבוצות מחקר מצטיינות מכלל האוניברסיטאות בישראל, שיקבלו מענקי מחקר לטווח ארוך של כ-7-10 שנים. המחקרים הראשונים שיתוקצבו יעסקו בתחום הבינה המלאכותית ולמידת המכונה, וייצרו קבוצות עבודה שיפעלו על גבי תשתית מחשוב-העל המקודמת במסגרת תוכנית הבינה המלאכותית הלאומית.
בנוסף, הפרויקט יאגם וירכז תשתיות מחקר לאומיות "כבדות" במקום פיזי אחד, בתחומים אסטרטגיים, שישמשו את כלל המוסדות האקדמיים ותעשיית המו"פ הישראלית. המכון גם יפעל לקדם את המחקרים לבשלות כלכלית ומסחרית באמצעות שיתופי פעולה הדוקים עם התעשייה ושואב
השראה ממוסדות מחקר מובילים בחו"ל, כגון ה-WYSS וה-BROAD INSTITUTE בארה"ב, ומכוני FRAUNHOFFER באירופה. התקציב הממשלתי המיועד לפרויקט הוא כ-100 מיליון ש"ח בשנה, המיועדים למענקי המחקר לקבוצות החוקרים. לפי הודעה האוצר, שאיפת התכנית היא להוות צעד משמעותי לחיזוק
הקשר בין האקדמיה לתעשייה, תתמוך במאמץ הלאומי להשבת מוחות וחוקרים מצטיינים ארצה, ובכך תסייע לישראל לשמר את ההובלה בחזית המחקר המדעי והתעשייה הטכנולוגית. שר האוצר, בצלאל סמוטריץ' שהוביל את המהלך: "הקמת IsraLab היא התשובה הציונית והכלכלית שלנו בעת הזו. דווקא
עכשיו, אנחנו משקיעים במנועי הצמיחה של העתיד ומחזקים את העצמאות הטכנולוגית והביטחונית של ישראל. השילוב בין המוחות המבריקים של האקדמיה, מערכת הביטחון והתעשייה הוא מכפיל כוח שיבטיח את היתרון האיכותי של מדינת ישראל ואת שגשוגה הכלכלי לשנים רבות קדימה. השקעה במדע
וברוח הישראלית היא ערובה לניצחון גם בחזית הכלכלית".
