מנורה גאון על תדיראן קשר: אי וודאות אופפת את החברה

למרות זאת, מותיר האנליסט מיקו מור את המלצת הקנייה שלו למניה אך מוריד את מחיר היעד. משיחות עם ההנהלה, הוא מתרשם כי צבר ההזמנות ירד בטווח הקצר אך יתאושש לקראת סוף השנה
חזי שטרנליכט |

האנליסט מיקו מור מבית ההשקעות מנורה גאון מפרסם היום את ההמלצה שלו למנית תדיראן קשר. הוא מותיר למנייה המלצת "קנייה" אך מוריד את מחיר היעד למניה. הוא מציין כי למרות שבסיומה של שיחה עם ההנהלה שממנה הבין שהצבר של ההזמנות עשוי לרדת בטווח הקצר אך לעלות בחזרה לקראת סוף 2005, הוא נותר אופטימי לגבי השלמת ה"עסקה הבטחונית הגדולה" והוא מעריך כי כור לא תצליח לגבות "שווי מנופח" לרכישת אלישרא.

להערכתו, שוק ההון מייחס כיום פחות חשיבות לתוצאות הכספיות של תדיראן (אלא אם כן יש הרעה/הטבה משמעותית), ויותר חשיבות לנושא רכישת אלישרא (מחיר העסקה, אמצעי התשלום: מניות או מזומן, יתרונות העיסקה, הסינרגיה בין החברות וכו') ולכן אין צפי לשינוי בסטטוס המנמנם של המניה.

לאור אי הוודאות האופפת את החברה, להערכתו של האנליסט תדיראן קשר צריכה להסחר במכפיל 11 על הכנסותיה ל-2005. בהתחשב ברמה הנוכחית בה נסחרת מניית תדיראן קשר, ובתחזיותינו המעודכנת ל-2005 ול-2006 מחיר היעד מעודכן מטה ל-172 שקל, לעומת 182 שקל בעבודתו הקודמת, הגבוה ב- 21% מהמחיר בו נסחרת המניה כיום ולכן המלצתו נותרת על "קניה".

הנהלת החברה, מציין מור, הורידה את תחזית שיעורי הרווחיות הגולמית והתפעולית לרבעונים הבאים מרמה של 50% ו-20% בהתאמה לרמה של 48% ו-18% בהתאמה. העדכון נובע מתמהיל מכירות שונה כאשר חלקן של החברות הבנות גדל מתוך סך ההכנסה, אשר נשארת ברמה דומה. בהנחה שמכירות החברה מסתכמות בכ-300 מיליון דולר בשנה, עידכון התחזיות מקטין את הרווח התפעולי השנתי בכ-6 מיליון דולר.

עוד מסבירים במנורה גאון כי בשיחת הועידה השמיעה הנהלת החברה אופטימיות בהקשר של קבלת חוזים חדשים והעריכה שהחברה תסיים את 2005 ברמת צבר דומה לרמתו הנוכחית שהינה 362 מיליון דולר. להערכתו של מור משמעות הדברים היא שהנהלת החברה מעריכה שבטווח הקצר תמשך הירידה בצבר ולקראת סוף שנת 2005 יתקבלו הזמנות חדשות.

כמו כן, לא נמסר מידע חדש על עיסקת אלישרא אולם הנהלת החברה מסרה שלא יעשו צעדים שיפגעו בחברה ובכך שלחה רמיזה לעסקת אלישרא.

מיקו מור הזכיר כי הושלם שלב א' בדרך "למיזוג הגדול" בין אלביט מערכות תדיראן קשר ואלישרא. כעת ממתינים בעלי המניות בתדיראן קשר להערכת השווי שתבוצע לאלישרא. בעיתונות פורסמו מספר חוזים שבהם זכתה אלישרא ואשר מן הסתם יבואו לידי ביטוי במחיר שכור תדרוש על אלישרא.

במנורה גאון מעריכים, כאמור, כי כור לא תצליח לגבות שווי מנופח עבור אלישרא, אולם ידוע שהנהלת אלביט מאוד מעוניינת בעיסקה ולכן סביר להניח שהעיסקה תסגר קרוב לרף העליון של שווי החברה.

עוד הוא מוסיף כי לתדיראן קופת מזומנים אדירה של 291 מיליון דולר ועסקת אלישרא לא תמנע מהחברה לבצע רכישות נוספות במידה ותמצא חברה אשר הינה סינרגטית לפעילותה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

ילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטלילד משקיע בשוק ההון צילום: ביזפורטל
מהפכת ה-AI

38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים

בתוך 3 שנים בלבד - 92% מהישראלים כבר משתמשים ב-AI, לפי דוח"ח האינטרנט של בזק אנחנו מבלים 1.5 שעות ביום בממוצע בלדבר עם הצ'אט; אחד מכל חמישה ישראלים משלם על כלי AI; השימוש מתרחב גם לתחומים רגישים: 38% קיבלו עצה רפואית; 59% בני נוער קיבלו תמיכה רגשית; 78% אומרים שהם פונים לאלגוריתם לפני בכלל ששוקלים לגשת לאיש מקצוע

מנדי הניג |
נושאים בכתבה בזק

בזק מפרסמת את דו"ח האינטרנט השנתי והמספרים בו מראים כמה אנחנו אימצנו את הבינה המלאכותית, זה אולי כמעט ללא תקדים אם נשווה למהפכות הטכנולוגיות הקודמות. סקר מקיף שכלל 4,750 ישראלים מגיל 13 ומעלה בשיתוף עם KANTAR ישראל, חושף כיצד ה-AI הפך מכלי ניסיוני למלווה יומיומי שמשפיע על כל תחום בחיים שלנו. מבריאות מתמיכה רגשית, דרך קניות, לימודים, ועד להורות ולתעסוקה. 

92% מהישראלים השתמשו לפחות בכלי AI אחד בשלוש השנים האחרונות, שזה גידול של כ-33% בהשוואה לשנה שעברה, והוא עוקף בהרבה טכנולוגיות אחרות למשל לפלטפורמת המסרונים שאין מי מאיתנו שלא משתמש בה כיום, וואטסאפ, נדרשו 10 שנים כדי להגיע לאימוץ דומה כמו לכלי ה-AI ולעשיית קניות באתרי האונליין לקח אפילו שני עשורים כדי להגיע לאותן רמות. 

הישראלי הממוצע משתמש כיום ב-2.7 כלי AI שונים, לעומת 1.8 בשנה שעברה. כל אחת מאיתנו מבלה בצ'אטים למיניהם כ-1.5 שעות ביום בממוצע, וזה קורה בעיקר בנייד. מי מוביל? ChatGPT בראש, אבל גם Gamma, Perplexity, Gemini ו-Canva מטפסים. 

הנתונים מראים שה-AI לא רק מוסיף זמן מסך (70% מהמשתמשים הגבירו את השימוש בכלים כאלה בהשוואה לשנה שעברה) אלא הוא גם מחליף פעילויות אחרות: אצל 50% הוא בא על חשבון גלישה כללית באינטרנט, אצל 35% זה מגיע על חשבון רשתות חברתיות, ואצל 33% על חשבון צפייה בסטרימינג. אחד מכל חמישה ישראלים גם משלם על מנוי ל-AI, מה שמעיד על כמה השימוש חשוב לישראלים שמוכנים גם לשלם כדי לנצל את היכולות המוגברות ואת המודלים המשופרים.


התוכן באינטרנט "מתלכלך"


אבל לצד ההתלהבות, יש גם משבר אמון. 67% מהישראלים מודים שהם מתקשים להבחין בין תוכן שנוצר על ידי אדם לבין כזה שיוצר על ידי AI, ו-71% מהישראלים רוצים שתוכן שיוצר על ידי בינה מלאכותית יסומן ככזה.