מנורה גאון על תדיראן קשר: אי וודאות אופפת את החברה

למרות זאת, מותיר האנליסט מיקו מור את המלצת הקנייה שלו למניה אך מוריד את מחיר היעד. משיחות עם ההנהלה, הוא מתרשם כי צבר ההזמנות ירד בטווח הקצר אך יתאושש לקראת סוף השנה
חזי שטרנליכט |

האנליסט מיקו מור מבית ההשקעות מנורה גאון מפרסם היום את ההמלצה שלו למנית תדיראן קשר. הוא מותיר למנייה המלצת "קנייה" אך מוריד את מחיר היעד למניה. הוא מציין כי למרות שבסיומה של שיחה עם ההנהלה שממנה הבין שהצבר של ההזמנות עשוי לרדת בטווח הקצר אך לעלות בחזרה לקראת סוף 2005, הוא נותר אופטימי לגבי השלמת ה"עסקה הבטחונית הגדולה" והוא מעריך כי כור לא תצליח לגבות "שווי מנופח" לרכישת אלישרא.

להערכתו, שוק ההון מייחס כיום פחות חשיבות לתוצאות הכספיות של תדיראן (אלא אם כן יש הרעה/הטבה משמעותית), ויותר חשיבות לנושא רכישת אלישרא (מחיר העסקה, אמצעי התשלום: מניות או מזומן, יתרונות העיסקה, הסינרגיה בין החברות וכו') ולכן אין צפי לשינוי בסטטוס המנמנם של המניה.

לאור אי הוודאות האופפת את החברה, להערכתו של האנליסט תדיראן קשר צריכה להסחר במכפיל 11 על הכנסותיה ל-2005. בהתחשב ברמה הנוכחית בה נסחרת מניית תדיראן קשר, ובתחזיותינו המעודכנת ל-2005 ול-2006 מחיר היעד מעודכן מטה ל-172 שקל, לעומת 182 שקל בעבודתו הקודמת, הגבוה ב- 21% מהמחיר בו נסחרת המניה כיום ולכן המלצתו נותרת על "קניה".

הנהלת החברה, מציין מור, הורידה את תחזית שיעורי הרווחיות הגולמית והתפעולית לרבעונים הבאים מרמה של 50% ו-20% בהתאמה לרמה של 48% ו-18% בהתאמה. העדכון נובע מתמהיל מכירות שונה כאשר חלקן של החברות הבנות גדל מתוך סך ההכנסה, אשר נשארת ברמה דומה. בהנחה שמכירות החברה מסתכמות בכ-300 מיליון דולר בשנה, עידכון התחזיות מקטין את הרווח התפעולי השנתי בכ-6 מיליון דולר.

עוד מסבירים במנורה גאון כי בשיחת הועידה השמיעה הנהלת החברה אופטימיות בהקשר של קבלת חוזים חדשים והעריכה שהחברה תסיים את 2005 ברמת צבר דומה לרמתו הנוכחית שהינה 362 מיליון דולר. להערכתו של מור משמעות הדברים היא שהנהלת החברה מעריכה שבטווח הקצר תמשך הירידה בצבר ולקראת סוף שנת 2005 יתקבלו הזמנות חדשות.

כמו כן, לא נמסר מידע חדש על עיסקת אלישרא אולם הנהלת החברה מסרה שלא יעשו צעדים שיפגעו בחברה ובכך שלחה רמיזה לעסקת אלישרא.

מיקו מור הזכיר כי הושלם שלב א' בדרך "למיזוג הגדול" בין אלביט מערכות תדיראן קשר ואלישרא. כעת ממתינים בעלי המניות בתדיראן קשר להערכת השווי שתבוצע לאלישרא. בעיתונות פורסמו מספר חוזים שבהם זכתה אלישרא ואשר מן הסתם יבואו לידי ביטוי במחיר שכור תדרוש על אלישרא.

במנורה גאון מעריכים, כאמור, כי כור לא תצליח לגבות שווי מנופח עבור אלישרא, אולם ידוע שהנהלת אלביט מאוד מעוניינת בעיסקה ולכן סביר להניח שהעיסקה תסגר קרוב לרף העליון של שווי החברה.

עוד הוא מוסיף כי לתדיראן קופת מזומנים אדירה של 291 מיליון דולר ועסקת אלישרא לא תמנע מהחברה לבצע רכישות נוספות במידה ותמצא חברה אשר הינה סינרגטית לפעילותה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.