מספרים שהרשל'ה, גדל למצוות וחזר לעיירה עם אישתו הטרייה. פוגש אותו חבר ברחוב ומתרשם מה"מציאה". הוא תופס את הרשל'ה בזרועו בנוכחותה ומתחיל לשאול אותו בלחש: "מה מצאת בה? היא צולעת, פוזלת, מכוערת, שמנה, וקרחת". הרשל'ה מתחיל לצחוק: "אתה יכול לדבר בקול יותר גבוה - כי היא גם חרשת". נו טוב, קל לכם לצחוק על הרשל'ה, אבל הוא לפחות ידע מה הוא "תופס".

גל ההנפקות שעומד להתרגש על הבורסה, עתיד להכניס שמות חדשים ותוססים לשוק המניות הישראלי, וכולם רוצים "להשתדך" עם הכסף שלכם. חלק מהשמות החדשים עלול בהחלט להסוות עצמו כמיטב יכולתו, כך שרק לאחר שתפסידו ממון רב, תגלו את "טיב" השידוך שעשיתם לחסכונות שלכם.

גל ההנפקות החדש מגיע בשיא חדש. הוא מתרחש אחרי קדחת אג"ח לוהטת שעדיין רוחשת בעיבה. הוא מגיע אחרי הנפקות של חברות "גדולות" וממוסדות יותר, והוא לפני שיא של הנפקות רחוקות יותר עם השמות הנותרים שעדיין לא הגיעו אל הבורסה (סלקום, פלאפון, בז"ן, צים, חברת חשמל) ואחרי השיא של הפרטת הותיקות (אל על, דיסקונט, בזק). כשהבורסה מתחילה לבעבע בעליות לא נגמרות, שומרת על השיאים ולא יודעת מימושים אמיתיים - הלקוחות מתחילים לעמוד בתור.

ההנפקות הצעירות האלה, עם הדוחות שפתאום משום מקום מצביעים על זינוק של 30% ברווח הנקי, ו-20% בהכנסות, בחברה שסך המאזן שלה הוא יום מסחר במניית טבע, הן אילו שצריכות להדאיג את המשקיעים בבורסה. כי היא מלאה כאלה, ונראה שהיא פותחת את שעריה בכל תקופת גיאות, בכדי ששטפון של שמות חדשים יזרמו פנימה. הדרך החוצה הרבה יותר קשה, אם בכלל. רשימת השימור היא מנגנון חדש יחסית, ובכלל - עדיף להיות שלד. וכשיש לכם 846 מניות חופשיות בבורסה, שמרכזות מחזור של 55.1 מיליון שקל שעה קלה לאחר פתיחת המסחר, אפשר להסיק שמתגלגלים שם הרבה שלדים.

לפני שאתה שוקל לרכוש מנייה צעירה שהנפיקה בבורסה בתל אביב, כדאי שתשאל את עצמך - מי תנפיק בתל אביב? לפעמים מדובר בהיגיון עסקי צרוף. אחרי הכל שמות כמו ליפמן, פרוטרום, אורמת, מכתשים אגן, ועוד חברות חובקות עולם, הנפיקו קודם כל בבורסה המקומית. חלקן, לכשהצליחו - עברו לרישום מניות בחו"ל (פרוטרום, ליפמן, אורמת), וחלקן התחילו בחו"ל כמו נס טכנולוגיות. זאת למרות שהמתחרה שלה בזירה המקומית (מטריקס) נסחרת ונסחרה בבורסה התל אביבית בכל אותה עת.

אבל הרבה פעמים, המנפיקות בישראל, לא יכלו או לא רצו להנפיק בלונדון או לא יכלו להנפיק בנאסד"ק. מי שרוצה לרכוש מנייה חדשה וטרייה, ולהצטרף אליה "אחרי ההנפקה", מוטב לו שייקח את הרכב שלו וייסע להפגש עם ההנהלה. כן, למה לא? קודם כל תפגשו את המנהלים של ההשקעה שלכם. בעלות משותפת בחברה, גם היא באלפי שקלים בודדים, שווה את הבדיקה. לכו לפגוש אותם בכנסים עסקיים, לראות מי האנשים שמאחורי ההנהלה, ומה הם עשו באמת בכספי הגיוס.

אנחנו גם לא נדבר על מניות ה"סיבוב", אלה שהברוקרים בשוק מעבירים מיד ליד במשך חודשים ארוכים, כשהעסקים שלהן "לוהטים", ואחר כך עוזבים והולכים אל השם הבא. מניות חמות כאלה עברו בשנתיים האחרונות מיד ליד, עם סיפורים תוססים. די אם נזכיר את המזל העסקי ששפר למניית מעברות (יצרני מטרנה), כשהיריבה העיקרית שלה - רמדיה, קרסה בפרשה הנוראה.

יש עוד שמות וסיפורים כאלה, של חברות ותיקות ולא גדולות, שהתיישבו להן באחוריו של מדד היתר, וקיבלו את ה"סיפור" שלהן. הסיפורים האלה מותנים בכך שיהיה שוק לוהט, ושהרבה כסף יחפש השקעות קטנות. עדיף שתשכח מהחלום הזה, כשאתה בה לבחור שחקנית חדשה, אלמונית וצעירה שנכנסת לבורסה.

אז, בדוק את ההנהלה, מי הם המרכיבים אותה, איך הם הגיעו לעסק? מה המניעיים של הגיוס שהם מבצעים (להקים מפעל? להתרחב לחו"ל? או "סתם"), את המכוניות שבהן נוסעים המנהלים הבכירים (לפני ואחרי הגיוס), את כל הדוחות וההיסטוריה שלהן, שאל על מדיניות הדיבידנד, הכר את השוק שלה. אל תצפה מאנליסטים שיושבים בבתי השקעות שאולי רכשו ראשונים את המנייה - לעשות בעבורך את העבודה.

כשהשוק מתעורר לחיים, ואחריו מגיע מבול של הנפקות, זה הזמן לעצור ולעשות חושבים, ולא להכנס לאמוק של סטוק-פיקינג. תלמדו מבעלי ההון, הם אוספים מניות כשאף אחד אחר לא רוצה לנגוע בהם. הם הבוגרים באמת בשוק, שאף פעם לא מתבגר ותמיד מונע מהרצונות, החלומות והשכחה שמשרה תאוות הבצע.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

מאת: חזי שטרנליכט.