ההנפקות מגיעות לבורסה? קחו עיצה מהרשל'ה

לפני שאתם שוקלים להצטרף כמשקיעים בחברה חדשה וטרייה שהצטרפה לבורסה בעיתות הגאות הנוכחיות, כדאי לקחת קורטוב של ספקנות, ולבדוק בציציות של ההנהלה
חזי שטרנליכט |

מספרים שהרשל'ה, גדל למצוות וחזר לעיירה עם אישתו הטרייה. פוגש אותו חבר ברחוב ומתרשם מה"מציאה". הוא תופס את הרשל'ה בזרועו בנוכחותה ומתחיל לשאול אותו בלחש: "מה מצאת בה? היא צולעת, פוזלת, מכוערת, שמנה, וקרחת". הרשל'ה מתחיל לצחוק: "אתה יכול לדבר בקול יותר גבוה - כי היא גם חרשת". נו טוב, קל לכם לצחוק על הרשל'ה, אבל הוא לפחות ידע מה הוא "תופס".

גל ההנפקות שעומד להתרגש על הבורסה, עתיד להכניס שמות חדשים ותוססים לשוק המניות הישראלי, וכולם רוצים "להשתדך" עם הכסף שלכם. חלק מהשמות החדשים עלול בהחלט להסוות עצמו כמיטב יכולתו, כך שרק לאחר שתפסידו ממון רב, תגלו את "טיב" השידוך שעשיתם לחסכונות שלכם.

גל ההנפקות החדש מגיע בשיא חדש. הוא מתרחש אחרי קדחת אג"ח לוהטת שעדיין רוחשת בעיבה. הוא מגיע אחרי הנפקות של חברות "גדולות" וממוסדות יותר, והוא לפני שיא של הנפקות רחוקות יותר עם השמות הנותרים שעדיין לא הגיעו אל הבורסה (סלקום, פלאפון, בז"ן, צים, חברת חשמל) ואחרי השיא של הפרטת הותיקות (אל על, דיסקונט, בזק). כשהבורסה מתחילה לבעבע בעליות לא נגמרות, שומרת על השיאים ולא יודעת מימושים אמיתיים - הלקוחות מתחילים לעמוד בתור.

ההנפקות הצעירות האלה, עם הדוחות שפתאום משום מקום מצביעים על זינוק של 30% ברווח הנקי, ו-20% בהכנסות, בחברה שסך המאזן שלה הוא יום מסחר במניית טבע, הן אילו שצריכות להדאיג את המשקיעים בבורסה. כי היא מלאה כאלה, ונראה שהיא פותחת את שעריה בכל תקופת גיאות, בכדי ששטפון של שמות חדשים יזרמו פנימה. הדרך החוצה הרבה יותר קשה, אם בכלל. רשימת השימור היא מנגנון חדש יחסית, ובכלל - עדיף להיות שלד. וכשיש לכם 846 מניות חופשיות בבורסה, שמרכזות מחזור של 55.1 מיליון שקל שעה קלה לאחר פתיחת המסחר, אפשר להסיק שמתגלגלים שם הרבה שלדים.

לפני שאתה שוקל לרכוש מנייה צעירה שהנפיקה בבורסה בתל אביב, כדאי שתשאל את עצמך - מי תנפיק בתל אביב? לפעמים מדובר בהיגיון עסקי צרוף. אחרי הכל שמות כמו ליפמן, פרוטרום, אורמת, מכתשים אגן, ועוד חברות חובקות עולם, הנפיקו קודם כל בבורסה המקומית. חלקן, לכשהצליחו - עברו לרישום מניות בחו"ל (פרוטרום, ליפמן, אורמת), וחלקן התחילו בחו"ל כמו נס טכנולוגיות. זאת למרות שהמתחרה שלה בזירה המקומית (מטריקס) נסחרת ונסחרה בבורסה התל אביבית בכל אותה עת.

אבל הרבה פעמים, המנפיקות בישראל, לא יכלו או לא רצו להנפיק בלונדון או לא יכלו להנפיק בנאסד"ק. מי שרוצה לרכוש מנייה חדשה וטרייה, ולהצטרף אליה "אחרי ההנפקה", מוטב לו שייקח את הרכב שלו וייסע להפגש עם ההנהלה. כן, למה לא? קודם כל תפגשו את המנהלים של ההשקעה שלכם. בעלות משותפת בחברה, גם היא באלפי שקלים בודדים, שווה את הבדיקה. לכו לפגוש אותם בכנסים עסקיים, לראות מי האנשים שמאחורי ההנהלה, ומה הם עשו באמת בכספי הגיוס.

אנחנו גם לא נדבר על מניות ה"סיבוב", אלה שהברוקרים בשוק מעבירים מיד ליד במשך חודשים ארוכים, כשהעסקים שלהן "לוהטים", ואחר כך עוזבים והולכים אל השם הבא. מניות חמות כאלה עברו בשנתיים האחרונות מיד ליד, עם סיפורים תוססים. די אם נזכיר את המזל העסקי ששפר למניית מעברות (יצרני מטרנה), כשהיריבה העיקרית שלה - רמדיה, קרסה בפרשה הנוראה.

יש עוד שמות וסיפורים כאלה, של חברות ותיקות ולא גדולות, שהתיישבו להן באחוריו של מדד היתר, וקיבלו את ה"סיפור" שלהן. הסיפורים האלה מותנים בכך שיהיה שוק לוהט, ושהרבה כסף יחפש השקעות קטנות. עדיף שתשכח מהחלום הזה, כשאתה בה לבחור שחקנית חדשה, אלמונית וצעירה שנכנסת לבורסה.

אז, בדוק את ההנהלה, מי הם המרכיבים אותה, איך הם הגיעו לעסק? מה המניעיים של הגיוס שהם מבצעים (להקים מפעל? להתרחב לחו"ל? או "סתם"), את המכוניות שבהן נוסעים המנהלים הבכירים (לפני ואחרי הגיוס), את כל הדוחות וההיסטוריה שלהן, שאל על מדיניות הדיבידנד, הכר את השוק שלה. אל תצפה מאנליסטים שיושבים בבתי השקעות שאולי רכשו ראשונים את המנייה - לעשות בעבורך את העבודה.

כשהשוק מתעורר לחיים, ואחריו מגיע מבול של הנפקות, זה הזמן לעצור ולעשות חושבים, ולא להכנס לאמוק של סטוק-פיקינג. תלמדו מבעלי ההון, הם אוספים מניות כשאף אחד אחר לא רוצה לנגוע בהם. הם הבוגרים באמת בשוק, שאף פעם לא מתבגר ותמיד מונע מהרצונות, החלומות והשכחה שמשרה תאוות הבצע.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

מאת: חזי שטרנליכט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".