ההנפקות מגיעות לבורסה? קחו עיצה מהרשל'ה
מספרים שהרשל'ה, גדל למצוות וחזר לעיירה עם אישתו הטרייה. פוגש אותו חבר ברחוב ומתרשם מה"מציאה". הוא תופס את הרשל'ה בזרועו בנוכחותה ומתחיל לשאול אותו בלחש: "מה מצאת בה? היא צולעת, פוזלת, מכוערת, שמנה, וקרחת". הרשל'ה מתחיל לצחוק: "אתה יכול לדבר בקול יותר גבוה - כי היא גם חרשת". נו טוב, קל לכם לצחוק על הרשל'ה, אבל הוא לפחות ידע מה הוא "תופס".
גל ההנפקות שעומד להתרגש על הבורסה, עתיד להכניס שמות חדשים ותוססים לשוק המניות הישראלי, וכולם רוצים "להשתדך" עם הכסף שלכם. חלק מהשמות החדשים עלול בהחלט להסוות עצמו כמיטב יכולתו, כך שרק לאחר שתפסידו ממון רב, תגלו את "טיב" השידוך שעשיתם לחסכונות שלכם.
גל ההנפקות החדש מגיע בשיא חדש. הוא מתרחש אחרי קדחת אג"ח לוהטת שעדיין רוחשת בעיבה. הוא מגיע אחרי הנפקות של חברות "גדולות" וממוסדות יותר, והוא לפני שיא של הנפקות רחוקות יותר עם השמות הנותרים שעדיין לא הגיעו אל הבורסה (סלקום, פלאפון, בז"ן, צים, חברת חשמל) ואחרי השיא של הפרטת הותיקות (אל על, דיסקונט, בזק). כשהבורסה מתחילה לבעבע בעליות לא נגמרות, שומרת על השיאים ולא יודעת מימושים אמיתיים - הלקוחות מתחילים לעמוד בתור.
ההנפקות הצעירות האלה, עם הדוחות שפתאום משום מקום מצביעים על זינוק של 30% ברווח הנקי, ו-20% בהכנסות, בחברה שסך המאזן שלה הוא יום מסחר במניית טבע, הן אילו שצריכות להדאיג את המשקיעים בבורסה. כי היא מלאה כאלה, ונראה שהיא פותחת את שעריה בכל תקופת גיאות, בכדי ששטפון של שמות חדשים יזרמו פנימה. הדרך החוצה הרבה יותר קשה, אם בכלל. רשימת השימור היא מנגנון חדש יחסית, ובכלל - עדיף להיות שלד. וכשיש לכם 846 מניות חופשיות בבורסה, שמרכזות מחזור של 55.1 מיליון שקל שעה קלה לאחר פתיחת המסחר, אפשר להסיק שמתגלגלים שם הרבה שלדים.
לפני שאתה שוקל לרכוש מנייה צעירה שהנפיקה בבורסה בתל אביב, כדאי שתשאל את עצמך - מי תנפיק בתל אביב? לפעמים מדובר בהיגיון עסקי צרוף. אחרי הכל שמות כמו ליפמן, פרוטרום, אורמת, מכתשים אגן, ועוד חברות חובקות עולם, הנפיקו קודם כל בבורסה המקומית. חלקן, לכשהצליחו - עברו לרישום מניות בחו"ל (פרוטרום, ליפמן, אורמת), וחלקן התחילו בחו"ל כמו נס טכנולוגיות. זאת למרות שהמתחרה שלה בזירה המקומית (מטריקס) נסחרת ונסחרה בבורסה התל אביבית בכל אותה עת.
אבל הרבה פעמים, המנפיקות בישראל, לא יכלו או לא רצו להנפיק בלונדון או לא יכלו להנפיק בנאסד"ק. מי שרוצה לרכוש מנייה חדשה וטרייה, ולהצטרף אליה "אחרי ההנפקה", מוטב לו שייקח את הרכב שלו וייסע להפגש עם ההנהלה. כן, למה לא? קודם כל תפגשו את המנהלים של ההשקעה שלכם. בעלות משותפת בחברה, גם היא באלפי שקלים בודדים, שווה את הבדיקה. לכו לפגוש אותם בכנסים עסקיים, לראות מי האנשים שמאחורי ההנהלה, ומה הם עשו באמת בכספי הגיוס.
אנחנו גם לא נדבר על מניות ה"סיבוב", אלה שהברוקרים בשוק מעבירים מיד ליד במשך חודשים ארוכים, כשהעסקים שלהן "לוהטים", ואחר כך עוזבים והולכים אל השם הבא. מניות חמות כאלה עברו בשנתיים האחרונות מיד ליד, עם סיפורים תוססים. די אם נזכיר את המזל העסקי ששפר למניית מעברות (יצרני מטרנה), כשהיריבה העיקרית שלה - רמדיה, קרסה בפרשה הנוראה.
יש עוד שמות וסיפורים כאלה, של חברות ותיקות ולא גדולות, שהתיישבו להן באחוריו של מדד היתר, וקיבלו את ה"סיפור" שלהן. הסיפורים האלה מותנים בכך שיהיה שוק לוהט, ושהרבה כסף יחפש השקעות קטנות. עדיף שתשכח מהחלום הזה, כשאתה בה לבחור שחקנית חדשה, אלמונית וצעירה שנכנסת לבורסה.
אז, בדוק את ההנהלה, מי הם המרכיבים אותה, איך הם הגיעו לעסק? מה המניעיים של הגיוס שהם מבצעים (להקים מפעל? להתרחב לחו"ל? או "סתם"), את המכוניות שבהן נוסעים המנהלים הבכירים (לפני ואחרי הגיוס), את כל הדוחות וההיסטוריה שלהן, שאל על מדיניות הדיבידנד, הכר את השוק שלה. אל תצפה מאנליסטים שיושבים בבתי השקעות שאולי רכשו ראשונים את המנייה - לעשות בעבורך את העבודה.
כשהשוק מתעורר לחיים, ואחריו מגיע מבול של הנפקות, זה הזמן לעצור ולעשות חושבים, ולא להכנס לאמוק של סטוק-פיקינג. תלמדו מבעלי ההון, הם אוספים מניות כשאף אחד אחר לא רוצה לנגוע בהם. הם הבוגרים באמת בשוק, שאף פעם לא מתבגר ותמיד מונע מהרצונות, החלומות והשכחה שמשרה תאוות הבצע.
הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.
מאת: חזי שטרנליכט.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
