ההנפקות מגיעות לבורסה? קחו עיצה מהרשל'ה

לפני שאתם שוקלים להצטרף כמשקיעים בחברה חדשה וטרייה שהצטרפה לבורסה בעיתות הגאות הנוכחיות, כדאי לקחת קורטוב של ספקנות, ולבדוק בציציות של ההנהלה
חזי שטרנליכט |

מספרים שהרשל'ה, גדל למצוות וחזר לעיירה עם אישתו הטרייה. פוגש אותו חבר ברחוב ומתרשם מה"מציאה". הוא תופס את הרשל'ה בזרועו בנוכחותה ומתחיל לשאול אותו בלחש: "מה מצאת בה? היא צולעת, פוזלת, מכוערת, שמנה, וקרחת". הרשל'ה מתחיל לצחוק: "אתה יכול לדבר בקול יותר גבוה - כי היא גם חרשת". נו טוב, קל לכם לצחוק על הרשל'ה, אבל הוא לפחות ידע מה הוא "תופס".

גל ההנפקות שעומד להתרגש על הבורסה, עתיד להכניס שמות חדשים ותוססים לשוק המניות הישראלי, וכולם רוצים "להשתדך" עם הכסף שלכם. חלק מהשמות החדשים עלול בהחלט להסוות עצמו כמיטב יכולתו, כך שרק לאחר שתפסידו ממון רב, תגלו את "טיב" השידוך שעשיתם לחסכונות שלכם.

גל ההנפקות החדש מגיע בשיא חדש. הוא מתרחש אחרי קדחת אג"ח לוהטת שעדיין רוחשת בעיבה. הוא מגיע אחרי הנפקות של חברות "גדולות" וממוסדות יותר, והוא לפני שיא של הנפקות רחוקות יותר עם השמות הנותרים שעדיין לא הגיעו אל הבורסה (סלקום, פלאפון, בז"ן, צים, חברת חשמל) ואחרי השיא של הפרטת הותיקות (אל על, דיסקונט, בזק). כשהבורסה מתחילה לבעבע בעליות לא נגמרות, שומרת על השיאים ולא יודעת מימושים אמיתיים - הלקוחות מתחילים לעמוד בתור.

ההנפקות הצעירות האלה, עם הדוחות שפתאום משום מקום מצביעים על זינוק של 30% ברווח הנקי, ו-20% בהכנסות, בחברה שסך המאזן שלה הוא יום מסחר במניית טבע, הן אילו שצריכות להדאיג את המשקיעים בבורסה. כי היא מלאה כאלה, ונראה שהיא פותחת את שעריה בכל תקופת גיאות, בכדי ששטפון של שמות חדשים יזרמו פנימה. הדרך החוצה הרבה יותר קשה, אם בכלל. רשימת השימור היא מנגנון חדש יחסית, ובכלל - עדיף להיות שלד. וכשיש לכם 846 מניות חופשיות בבורסה, שמרכזות מחזור של 55.1 מיליון שקל שעה קלה לאחר פתיחת המסחר, אפשר להסיק שמתגלגלים שם הרבה שלדים.

לפני שאתה שוקל לרכוש מנייה צעירה שהנפיקה בבורסה בתל אביב, כדאי שתשאל את עצמך - מי תנפיק בתל אביב? לפעמים מדובר בהיגיון עסקי צרוף. אחרי הכל שמות כמו ליפמן, פרוטרום, אורמת, מכתשים אגן, ועוד חברות חובקות עולם, הנפיקו קודם כל בבורסה המקומית. חלקן, לכשהצליחו - עברו לרישום מניות בחו"ל (פרוטרום, ליפמן, אורמת), וחלקן התחילו בחו"ל כמו נס טכנולוגיות. זאת למרות שהמתחרה שלה בזירה המקומית (מטריקס) נסחרת ונסחרה בבורסה התל אביבית בכל אותה עת.

אבל הרבה פעמים, המנפיקות בישראל, לא יכלו או לא רצו להנפיק בלונדון או לא יכלו להנפיק בנאסד"ק. מי שרוצה לרכוש מנייה חדשה וטרייה, ולהצטרף אליה "אחרי ההנפקה", מוטב לו שייקח את הרכב שלו וייסע להפגש עם ההנהלה. כן, למה לא? קודם כל תפגשו את המנהלים של ההשקעה שלכם. בעלות משותפת בחברה, גם היא באלפי שקלים בודדים, שווה את הבדיקה. לכו לפגוש אותם בכנסים עסקיים, לראות מי האנשים שמאחורי ההנהלה, ומה הם עשו באמת בכספי הגיוס.

אנחנו גם לא נדבר על מניות ה"סיבוב", אלה שהברוקרים בשוק מעבירים מיד ליד במשך חודשים ארוכים, כשהעסקים שלהן "לוהטים", ואחר כך עוזבים והולכים אל השם הבא. מניות חמות כאלה עברו בשנתיים האחרונות מיד ליד, עם סיפורים תוססים. די אם נזכיר את המזל העסקי ששפר למניית מעברות (יצרני מטרנה), כשהיריבה העיקרית שלה - רמדיה, קרסה בפרשה הנוראה.

יש עוד שמות וסיפורים כאלה, של חברות ותיקות ולא גדולות, שהתיישבו להן באחוריו של מדד היתר, וקיבלו את ה"סיפור" שלהן. הסיפורים האלה מותנים בכך שיהיה שוק לוהט, ושהרבה כסף יחפש השקעות קטנות. עדיף שתשכח מהחלום הזה, כשאתה בה לבחור שחקנית חדשה, אלמונית וצעירה שנכנסת לבורסה.

אז, בדוק את ההנהלה, מי הם המרכיבים אותה, איך הם הגיעו לעסק? מה המניעיים של הגיוס שהם מבצעים (להקים מפעל? להתרחב לחו"ל? או "סתם"), את המכוניות שבהן נוסעים המנהלים הבכירים (לפני ואחרי הגיוס), את כל הדוחות וההיסטוריה שלהן, שאל על מדיניות הדיבידנד, הכר את השוק שלה. אל תצפה מאנליסטים שיושבים בבתי השקעות שאולי רכשו ראשונים את המנייה - לעשות בעבורך את העבודה.

כשהשוק מתעורר לחיים, ואחריו מגיע מבול של הנפקות, זה הזמן לעצור ולעשות חושבים, ולא להכנס לאמוק של סטוק-פיקינג. תלמדו מבעלי ההון, הם אוספים מניות כשאף אחד אחר לא רוצה לנגוע בהם. הם הבוגרים באמת בשוק, שאף פעם לא מתבגר ותמיד מונע מהרצונות, החלומות והשכחה שמשרה תאוות הבצע.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

מאת: חזי שטרנליכט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

אילן צדקוני מנכ"ל ערבה פאוור, קרדיט: שי רמוס מדיהאילן צדקוני מנכ"ל ערבה פאוור, קרדיט: שי רמוס מדיה

ערבה פאוור הודיעה על עסקת מימון בהיקף של 90 מיליון שקלים

המימון הוא עבור הליך שדרוג לשישה מתקנים סולאריים קרקעיים קיימים, בתהליך ריפאוור בהספק כולל של 40 מגה-ואט

הדס ברטל |

חברת ב(Arava Power) הודיעה על סגירת עסקת מימון בהיקף של  90 מיליון שקלים, בהובלת בנק הפועלים ובהשתתפות  חברת מגדל, ו"עמיתים" לביצוע תהליכי  Repowering  לשישה מתקנים סולאריים קיימים בהספק כולל של 40 מגה-ואט.

תהליכי שדרוג ו-  Repowering (Mid-Life Upgrade) למתקנים סולאריים כוללים החלפת ציוד מלאה, שילוב מערכות אגירה מתקדמות והארכת תקופת ההפעלה של המתקנים בעשרים שנה נוספות. מדובר בעסקה ראשונה מסוגה בישראל, במסגרתה ניתן מימון נוסף לפרויקטים ממומנים. מדובר במהלך שמסמן את התבגרות שוק האנרגיה המתחדשת באזור, לצד שינויים גיאופוליטיים ומדיניים אשר עשויים להגדיל את הפוטנציאל בשוק המקומי.

בשנים האחרונות  הרחיבה החברה את פעילותה גם מחוץ  לשוק הישראלי, עם הקמת פרויקט סולארי בארה"ב בהיקף של כ-350 מיליון דולר, בשותפות עם גופים מובילים כמו פז, מנורה מבטחים ובנק הפועלים. החברה מציגה מגמת צמיחה מתמשכת, ובהמשך  לאסטרטגיית ההתרחבות החלה לממש פרויקטים חדשים ולשדרג מיזמים קיימים.

ערבה פאוור מונה כ- 15 עובדים בישראל מנוהלת מאז 2017 על ידי המנכ"ל אילן צדקוני. לפני שנתיים היו דיבורים על כניסה לבורסה דרך מיזוג עם מיקרונט, אז כיוונו לשווי של 150 מיליון שקלים. אבל המהלך לא יצא לפועל.