ההנפקות מגיעות לבורסה? קחו עיצה מהרשל'ה

לפני שאתם שוקלים להצטרף כמשקיעים בחברה חדשה וטרייה שהצטרפה לבורסה בעיתות הגאות הנוכחיות, כדאי לקחת קורטוב של ספקנות, ולבדוק בציציות של ההנהלה
חזי שטרנליכט |

מספרים שהרשל'ה, גדל למצוות וחזר לעיירה עם אישתו הטרייה. פוגש אותו חבר ברחוב ומתרשם מה"מציאה". הוא תופס את הרשל'ה בזרועו בנוכחותה ומתחיל לשאול אותו בלחש: "מה מצאת בה? היא צולעת, פוזלת, מכוערת, שמנה, וקרחת". הרשל'ה מתחיל לצחוק: "אתה יכול לדבר בקול יותר גבוה - כי היא גם חרשת". נו טוב, קל לכם לצחוק על הרשל'ה, אבל הוא לפחות ידע מה הוא "תופס".

גל ההנפקות שעומד להתרגש על הבורסה, עתיד להכניס שמות חדשים ותוססים לשוק המניות הישראלי, וכולם רוצים "להשתדך" עם הכסף שלכם. חלק מהשמות החדשים עלול בהחלט להסוות עצמו כמיטב יכולתו, כך שרק לאחר שתפסידו ממון רב, תגלו את "טיב" השידוך שעשיתם לחסכונות שלכם.

גל ההנפקות החדש מגיע בשיא חדש. הוא מתרחש אחרי קדחת אג"ח לוהטת שעדיין רוחשת בעיבה. הוא מגיע אחרי הנפקות של חברות "גדולות" וממוסדות יותר, והוא לפני שיא של הנפקות רחוקות יותר עם השמות הנותרים שעדיין לא הגיעו אל הבורסה (סלקום, פלאפון, בז"ן, צים, חברת חשמל) ואחרי השיא של הפרטת הותיקות (אל על, דיסקונט, בזק). כשהבורסה מתחילה לבעבע בעליות לא נגמרות, שומרת על השיאים ולא יודעת מימושים אמיתיים - הלקוחות מתחילים לעמוד בתור.

ההנפקות הצעירות האלה, עם הדוחות שפתאום משום מקום מצביעים על זינוק של 30% ברווח הנקי, ו-20% בהכנסות, בחברה שסך המאזן שלה הוא יום מסחר במניית טבע, הן אילו שצריכות להדאיג את המשקיעים בבורסה. כי היא מלאה כאלה, ונראה שהיא פותחת את שעריה בכל תקופת גיאות, בכדי ששטפון של שמות חדשים יזרמו פנימה. הדרך החוצה הרבה יותר קשה, אם בכלל. רשימת השימור היא מנגנון חדש יחסית, ובכלל - עדיף להיות שלד. וכשיש לכם 846 מניות חופשיות בבורסה, שמרכזות מחזור של 55.1 מיליון שקל שעה קלה לאחר פתיחת המסחר, אפשר להסיק שמתגלגלים שם הרבה שלדים.

לפני שאתה שוקל לרכוש מנייה צעירה שהנפיקה בבורסה בתל אביב, כדאי שתשאל את עצמך - מי תנפיק בתל אביב? לפעמים מדובר בהיגיון עסקי צרוף. אחרי הכל שמות כמו ליפמן, פרוטרום, אורמת, מכתשים אגן, ועוד חברות חובקות עולם, הנפיקו קודם כל בבורסה המקומית. חלקן, לכשהצליחו - עברו לרישום מניות בחו"ל (פרוטרום, ליפמן, אורמת), וחלקן התחילו בחו"ל כמו נס טכנולוגיות. זאת למרות שהמתחרה שלה בזירה המקומית (מטריקס) נסחרת ונסחרה בבורסה התל אביבית בכל אותה עת.

אבל הרבה פעמים, המנפיקות בישראל, לא יכלו או לא רצו להנפיק בלונדון או לא יכלו להנפיק בנאסד"ק. מי שרוצה לרכוש מנייה חדשה וטרייה, ולהצטרף אליה "אחרי ההנפקה", מוטב לו שייקח את הרכב שלו וייסע להפגש עם ההנהלה. כן, למה לא? קודם כל תפגשו את המנהלים של ההשקעה שלכם. בעלות משותפת בחברה, גם היא באלפי שקלים בודדים, שווה את הבדיקה. לכו לפגוש אותם בכנסים עסקיים, לראות מי האנשים שמאחורי ההנהלה, ומה הם עשו באמת בכספי הגיוס.

אנחנו גם לא נדבר על מניות ה"סיבוב", אלה שהברוקרים בשוק מעבירים מיד ליד במשך חודשים ארוכים, כשהעסקים שלהן "לוהטים", ואחר כך עוזבים והולכים אל השם הבא. מניות חמות כאלה עברו בשנתיים האחרונות מיד ליד, עם סיפורים תוססים. די אם נזכיר את המזל העסקי ששפר למניית מעברות (יצרני מטרנה), כשהיריבה העיקרית שלה - רמדיה, קרסה בפרשה הנוראה.

יש עוד שמות וסיפורים כאלה, של חברות ותיקות ולא גדולות, שהתיישבו להן באחוריו של מדד היתר, וקיבלו את ה"סיפור" שלהן. הסיפורים האלה מותנים בכך שיהיה שוק לוהט, ושהרבה כסף יחפש השקעות קטנות. עדיף שתשכח מהחלום הזה, כשאתה בה לבחור שחקנית חדשה, אלמונית וצעירה שנכנסת לבורסה.

אז, בדוק את ההנהלה, מי הם המרכיבים אותה, איך הם הגיעו לעסק? מה המניעיים של הגיוס שהם מבצעים (להקים מפעל? להתרחב לחו"ל? או "סתם"), את המכוניות שבהן נוסעים המנהלים הבכירים (לפני ואחרי הגיוס), את כל הדוחות וההיסטוריה שלהן, שאל על מדיניות הדיבידנד, הכר את השוק שלה. אל תצפה מאנליסטים שיושבים בבתי השקעות שאולי רכשו ראשונים את המנייה - לעשות בעבורך את העבודה.

כשהשוק מתעורר לחיים, ואחריו מגיע מבול של הנפקות, זה הזמן לעצור ולעשות חושבים, ולא להכנס לאמוק של סטוק-פיקינג. תלמדו מבעלי ההון, הם אוספים מניות כשאף אחד אחר לא רוצה לנגוע בהם. הם הבוגרים באמת בשוק, שאף פעם לא מתבגר ותמיד מונע מהרצונות, החלומות והשכחה שמשרה תאוות הבצע.

הערה: אין לראות באמור לעיל משום המלצה לבצע פעולת השקעה כלשהי, המבצע פעולה שכזאת פועל על סמך שיקול דעתו הבלעדי והמלא וכל האחריות מוטלת עליו.

מאת: חזי שטרנליכט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.