עוד יום אדום בתל אביב: אודיוקודס צונחת ב-6.6%
הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר השלישי והמקוצר (תזכורת: בחול המועד המסחר מסתיים ב-14:30) בירידות שערים, על רקע הירידות שנרשמו אמש בוול סטריט.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.37% לרמה של 648.68 נקודות. מדד ת"א 100 מחליק בכחצי אחוז סביב 670.15 נקודות והתל טק 15 נסחר בנפילה של 1.3% לרמה של 400.16 נקודות. מחזורי המסחר דלים ומסתכמים בכ-34 מיליון שקל.
את המגמה האדומה באחד העם מובילות ללא עוררין המניות הדואליות. 4 מתוך 5 חברות המעו"ף פתחו בירידות שערים, לאחר שהחלו את המסחר בפערי ארביטראז' שליליים: טבע מוסיפה להדרים הבוקר וב-1.23%, תוך מחזור של קרוב ל-2 מיליון שקל, אלווריון נופלת ב-1.24%, פרטנר מאבדת 1.2%, גיוון מחליקה ב-0.83% ובודדה בצידו הירוק של המתרס, אלביט מערכות שעולה ב-0.96%, לאחר שפתחה בפער ארביטראז' חיובי.
עוד בדואליות: נייס צונחת ב-1.8%, אורכית מאבדת 2.82%, אודיוקדס בולטת עם צניחה של 6.6%, תוך מחזור של 3.8 מיליון שקל - השני בהיקפו הבוקר באחד העם.
ואחרונה לפרק זה - ליפמן צונחת ב-3.7%, תוך מחזור הפתיחה הגבוה ביותר של כ-8.2 מיליון שקל. ברקע למסחר במניה, דווח כי מבטח שמיר ופימי ממשות חבילת מניות בהיקף של 52 מיליון דולר. מבטח שמיר צפויה לרדת מאחזקה של 17.9% ל-13.8%.
ובבנקים. הרעיון להפרטת לאומי ממשיך לעורר הדים. היום מתפרסם ב"מעריב" כי ברנרד שרייר, איש העסקים הבריטי ששלט בעבר בבנק מרכנתיל דיסקונט, עשוי לבקש לרכוש את הבנק. הוא פנה בשבוע שעבר למנכ"ל מ.י נכסים, יצחק קליין, בכדי לקבל פרטים. שרייר מחזיק ב-20% מלאומי שוויץ, ובעבר החזיק שיעור דומה בלאומי בריטניה. מניות לאומי פתחו את המסחר הבוקר בעליה בת 0.65%, תוך מחזור של כ-1.2 מיליון שקל.
זאת ועוד. הועדים של הבנקים החליטו להוועץ בעו"ד בני כהן, שסייע לבנק דיסקונט בהליך ההפרטה שלו, בכדי להקפיא את יישום מסקנות ועדת בכר. ב"ידיעות אחרונות" מתפרסם כי הם אינם מרוצים מהיקף התמיכה שמעניקה להם ההסתדרות. מניות דיסקונט פתחו בירידה של 0.7%, מזרחי מחליק ב-0.47%, הבינ"ל נותר ללא שינוי ומניות הבנק הגדול במדינה - הלא הוא בנק הפועלים משילות מעליהן הבוקר 0.13%, תוך מחזור של כ-700 אלף שקל בלבד.
ואם כבר בנק הפועלים. מכירת האחזקות במלח ממשיכה לייצר כותרות. הבוקר מפרסם "ידיעות אחרונות" כי שני בני משפחת דנקנר מתנגדים ומונעים את מכירת 30% מתעשיות מלח למאיר שמיר. אתמול חשף העיתון, כי האחרון מבקש לרכוש את הנתח של הדנקנרים בחברה תמורת 65 מיליון דולר. סכום זה משקף שווי של 200 מיליון דולר לחברה. תעשיות מלח מחזיקה כזכור כ-7% מבנק הפועלים. מניות מלח נותרות בשלב טרום הפתיחה ללא כל שינוי ויחלו להסחר בשעה 10:30.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
