עוד יום אדום בתל אביב: אודיוקודס צונחת ב-6.6%

במחזור ער לפתיחה וכך גם ליפמן שמאבדת 3.7%, תוך המחזור הגבוה הבוקר באחד העם, על רקע מכירת מניות על ידי מבטח שמיר וקרן פימי. ובכלל, הדואליות מובילות המגמה האדומה: טבע, אלווריון ופרטנר מחליקות בכ-1.2%, כל אחת
שרון שפורר |

הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר השלישי והמקוצר (תזכורת: בחול המועד המסחר מסתיים ב-14:30) בירידות שערים, על רקע הירידות שנרשמו אמש בוול סטריט.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.37% לרמה של 648.68 נקודות. מדד ת"א 100 מחליק בכחצי אחוז סביב 670.15 נקודות והתל טק 15 נסחר בנפילה של 1.3% לרמה של 400.16 נקודות. מחזורי המסחר דלים ומסתכמים בכ-34 מיליון שקל.

את המגמה האדומה באחד העם מובילות ללא עוררין המניות הדואליות. 4 מתוך 5 חברות המעו"ף פתחו בירידות שערים, לאחר שהחלו את המסחר בפערי ארביטראז' שליליים: טבע מוסיפה להדרים הבוקר וב-1.23%, תוך מחזור של קרוב ל-2 מיליון שקל, אלווריון נופלת ב-1.24%, פרטנר מאבדת 1.2%, גיוון מחליקה ב-0.83% ובודדה בצידו הירוק של המתרס, אלביט מערכות שעולה ב-0.96%, לאחר שפתחה בפער ארביטראז' חיובי.

עוד בדואליות: נייס צונחת ב-1.8%, אורכית מאבדת 2.82%, אודיוקדס בולטת עם צניחה של 6.6%, תוך מחזור של 3.8 מיליון שקל - השני בהיקפו הבוקר באחד העם.

ואחרונה לפרק זה - ליפמן צונחת ב-3.7%, תוך מחזור הפתיחה הגבוה ביותר של כ-8.2 מיליון שקל. ברקע למסחר במניה, דווח כי מבטח שמיר ופימי ממשות חבילת מניות בהיקף של 52 מיליון דולר. מבטח שמיר צפויה לרדת מאחזקה של 17.9% ל-13.8%.

ובבנקים. הרעיון להפרטת לאומי ממשיך לעורר הדים. היום מתפרסם ב"מעריב" כי ברנרד שרייר, איש העסקים הבריטי ששלט בעבר בבנק מרכנתיל דיסקונט, עשוי לבקש לרכוש את הבנק. הוא פנה בשבוע שעבר למנכ"ל מ.י נכסים, יצחק קליין, בכדי לקבל פרטים. שרייר מחזיק ב-20% מלאומי שוויץ, ובעבר החזיק שיעור דומה בלאומי בריטניה. מניות לאומי פתחו את המסחר הבוקר בעליה בת 0.65%, תוך מחזור של כ-1.2 מיליון שקל.

זאת ועוד. הועדים של הבנקים החליטו להוועץ בעו"ד בני כהן, שסייע לבנק דיסקונט בהליך ההפרטה שלו, בכדי להקפיא את יישום מסקנות ועדת בכר. ב"ידיעות אחרונות" מתפרסם כי הם אינם מרוצים מהיקף התמיכה שמעניקה להם ההסתדרות. מניות דיסקונט פתחו בירידה של 0.7%, מזרחי מחליק ב-0.47%, הבינ"ל נותר ללא שינוי ומניות הבנק הגדול במדינה - הלא הוא בנק הפועלים משילות מעליהן הבוקר 0.13%, תוך מחזור של כ-700 אלף שקל בלבד.

ואם כבר בנק הפועלים. מכירת האחזקות במלח ממשיכה לייצר כותרות. הבוקר מפרסם "ידיעות אחרונות" כי שני בני משפחת דנקנר מתנגדים ומונעים את מכירת 30% מתעשיות מלח למאיר שמיר. אתמול חשף העיתון, כי האחרון מבקש לרכוש את הנתח של הדנקנרים בחברה תמורת 65 מיליון דולר. סכום זה משקף שווי של 200 מיליון דולר לחברה. תעשיות מלח מחזיקה כזכור כ-7% מבנק הפועלים. מניות מלח נותרות בשלב טרום הפתיחה ללא כל שינוי ויחלו להסחר בשעה 10:30.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.