עוד יום אדום בתל אביב: אודיוקודס צונחת ב-6.6%
הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר השלישי והמקוצר (תזכורת: בחול המועד המסחר מסתיים ב-14:30) בירידות שערים, על רקע הירידות שנרשמו אמש בוול סטריט.
מדד ת"א 25 יורד ב-0.37% לרמה של 648.68 נקודות. מדד ת"א 100 מחליק בכחצי אחוז סביב 670.15 נקודות והתל טק 15 נסחר בנפילה של 1.3% לרמה של 400.16 נקודות. מחזורי המסחר דלים ומסתכמים בכ-34 מיליון שקל.
את המגמה האדומה באחד העם מובילות ללא עוררין המניות הדואליות. 4 מתוך 5 חברות המעו"ף פתחו בירידות שערים, לאחר שהחלו את המסחר בפערי ארביטראז' שליליים: טבע מוסיפה להדרים הבוקר וב-1.23%, תוך מחזור של קרוב ל-2 מיליון שקל, אלווריון נופלת ב-1.24%, פרטנר מאבדת 1.2%, גיוון מחליקה ב-0.83% ובודדה בצידו הירוק של המתרס, אלביט מערכות שעולה ב-0.96%, לאחר שפתחה בפער ארביטראז' חיובי.
עוד בדואליות: נייס צונחת ב-1.8%, אורכית מאבדת 2.82%, אודיוקדס בולטת עם צניחה של 6.6%, תוך מחזור של 3.8 מיליון שקל - השני בהיקפו הבוקר באחד העם.
ואחרונה לפרק זה - ליפמן צונחת ב-3.7%, תוך מחזור הפתיחה הגבוה ביותר של כ-8.2 מיליון שקל. ברקע למסחר במניה, דווח כי מבטח שמיר ופימי ממשות חבילת מניות בהיקף של 52 מיליון דולר. מבטח שמיר צפויה לרדת מאחזקה של 17.9% ל-13.8%.
ובבנקים. הרעיון להפרטת לאומי ממשיך לעורר הדים. היום מתפרסם ב"מעריב" כי ברנרד שרייר, איש העסקים הבריטי ששלט בעבר בבנק מרכנתיל דיסקונט, עשוי לבקש לרכוש את הבנק. הוא פנה בשבוע שעבר למנכ"ל מ.י נכסים, יצחק קליין, בכדי לקבל פרטים. שרייר מחזיק ב-20% מלאומי שוויץ, ובעבר החזיק שיעור דומה בלאומי בריטניה. מניות לאומי פתחו את המסחר הבוקר בעליה בת 0.65%, תוך מחזור של כ-1.2 מיליון שקל.
זאת ועוד. הועדים של הבנקים החליטו להוועץ בעו"ד בני כהן, שסייע לבנק דיסקונט בהליך ההפרטה שלו, בכדי להקפיא את יישום מסקנות ועדת בכר. ב"ידיעות אחרונות" מתפרסם כי הם אינם מרוצים מהיקף התמיכה שמעניקה להם ההסתדרות. מניות דיסקונט פתחו בירידה של 0.7%, מזרחי מחליק ב-0.47%, הבינ"ל נותר ללא שינוי ומניות הבנק הגדול במדינה - הלא הוא בנק הפועלים משילות מעליהן הבוקר 0.13%, תוך מחזור של כ-700 אלף שקל בלבד.
ואם כבר בנק הפועלים. מכירת האחזקות במלח ממשיכה לייצר כותרות. הבוקר מפרסם "ידיעות אחרונות" כי שני בני משפחת דנקנר מתנגדים ומונעים את מכירת 30% מתעשיות מלח למאיר שמיר. אתמול חשף העיתון, כי האחרון מבקש לרכוש את הנתח של הדנקנרים בחברה תמורת 65 מיליון דולר. סכום זה משקף שווי של 200 מיליון דולר לחברה. תעשיות מלח מחזיקה כזכור כ-7% מבנק הפועלים. מניות מלח נותרות בשלב טרום הפתיחה ללא כל שינוי ויחלו להסחר בשעה 10:30.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
