עוד יום אדום בתל אביב: אודיוקודס צונחת ב-6.6%

במחזור ער לפתיחה וכך גם ליפמן שמאבדת 3.7%, תוך המחזור הגבוה הבוקר באחד העם, על רקע מכירת מניות על ידי מבטח שמיר וקרן פימי. ובכלל, הדואליות מובילות המגמה האדומה: טבע, אלווריון ופרטנר מחליקות בכ-1.2%, כל אחת
שרון שפורר |

הבורסה לני"ע בתל אביב פתחה את יום המסחר השלישי והמקוצר (תזכורת: בחול המועד המסחר מסתיים ב-14:30) בירידות שערים, על רקע הירידות שנרשמו אמש בוול סטריט.

מדד ת"א 25 יורד ב-0.37% לרמה של 648.68 נקודות. מדד ת"א 100 מחליק בכחצי אחוז סביב 670.15 נקודות והתל טק 15 נסחר בנפילה של 1.3% לרמה של 400.16 נקודות. מחזורי המסחר דלים ומסתכמים בכ-34 מיליון שקל.

את המגמה האדומה באחד העם מובילות ללא עוררין המניות הדואליות. 4 מתוך 5 חברות המעו"ף פתחו בירידות שערים, לאחר שהחלו את המסחר בפערי ארביטראז' שליליים: טבע מוסיפה להדרים הבוקר וב-1.23%, תוך מחזור של קרוב ל-2 מיליון שקל, אלווריון נופלת ב-1.24%, פרטנר מאבדת 1.2%, גיוון מחליקה ב-0.83% ובודדה בצידו הירוק של המתרס, אלביט מערכות שעולה ב-0.96%, לאחר שפתחה בפער ארביטראז' חיובי.

עוד בדואליות: נייס צונחת ב-1.8%, אורכית מאבדת 2.82%, אודיוקדס בולטת עם צניחה של 6.6%, תוך מחזור של 3.8 מיליון שקל - השני בהיקפו הבוקר באחד העם.

ואחרונה לפרק זה - ליפמן צונחת ב-3.7%, תוך מחזור הפתיחה הגבוה ביותר של כ-8.2 מיליון שקל. ברקע למסחר במניה, דווח כי מבטח שמיר ופימי ממשות חבילת מניות בהיקף של 52 מיליון דולר. מבטח שמיר צפויה לרדת מאחזקה של 17.9% ל-13.8%.

ובבנקים. הרעיון להפרטת לאומי ממשיך לעורר הדים. היום מתפרסם ב"מעריב" כי ברנרד שרייר, איש העסקים הבריטי ששלט בעבר בבנק מרכנתיל דיסקונט, עשוי לבקש לרכוש את הבנק. הוא פנה בשבוע שעבר למנכ"ל מ.י נכסים, יצחק קליין, בכדי לקבל פרטים. שרייר מחזיק ב-20% מלאומי שוויץ, ובעבר החזיק שיעור דומה בלאומי בריטניה. מניות לאומי פתחו את המסחר הבוקר בעליה בת 0.65%, תוך מחזור של כ-1.2 מיליון שקל.

זאת ועוד. הועדים של הבנקים החליטו להוועץ בעו"ד בני כהן, שסייע לבנק דיסקונט בהליך ההפרטה שלו, בכדי להקפיא את יישום מסקנות ועדת בכר. ב"ידיעות אחרונות" מתפרסם כי הם אינם מרוצים מהיקף התמיכה שמעניקה להם ההסתדרות. מניות דיסקונט פתחו בירידה של 0.7%, מזרחי מחליק ב-0.47%, הבינ"ל נותר ללא שינוי ומניות הבנק הגדול במדינה - הלא הוא בנק הפועלים משילות מעליהן הבוקר 0.13%, תוך מחזור של כ-700 אלף שקל בלבד.

ואם כבר בנק הפועלים. מכירת האחזקות במלח ממשיכה לייצר כותרות. הבוקר מפרסם "ידיעות אחרונות" כי שני בני משפחת דנקנר מתנגדים ומונעים את מכירת 30% מתעשיות מלח למאיר שמיר. אתמול חשף העיתון, כי האחרון מבקש לרכוש את הנתח של הדנקנרים בחברה תמורת 65 מיליון דולר. סכום זה משקף שווי של 200 מיליון דולר לחברה. תעשיות מלח מחזיקה כזכור כ-7% מבנק הפועלים. מניות מלח נותרות בשלב טרום הפתיחה ללא כל שינוי ויחלו להסחר בשעה 10:30.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.