נמשך הסנטימנט השלילי בארה"ב: הרמוניק קורסת ב-34%

לאחר הדו"חות. מחירה של חבית נפט נסחר בעליה של כ-3% למחיר של 55.8 דולר. מניות הטכנולוגיה ממשיכות להכביד. הנאסד"ק מאבד 0.87% הדאו-ג'ונס יורד 0.17% (עדכון 4)
אמיר כהן |

נמשכות הירידות בארה"ב בהובלת מגזר הטכנולוגיה. מחיר הנפט , הנושק למחיר של 56 דולר לחבית, מוסיף משקל משלו, למניות ה"עייפות" מהריצה של אתמול. הסנטימנט השלילי בטכנולוגיה נמשך, זאת למרות דו"חות מרשימים של חברות הענק בתחום. בשווקים היום, ככל הנראה, מעדיפים לעסוק רק בצדדים השליליים של כל מידע. כך לדוגמא חברת סאן-דיסק. רווחיה עלו, היא התייעלה, אך לא עמדה בתחזית ההכנסות. בשווקים, בהתאם לרוח היום, הסתכלו רק על הצדדים השליליים והמניה נחתכת בחדות.

הנאסד"ק יורד 0.87% לרמה של 1,944.48 נקודות, הדאו-ג'ונס משיל 0.19% לרמה של 10,199.31 נקודות וה-S&P500 מאבד 0.2% לרמה של 1,157.67 נקודות. מחירה של חבית נפט עולה בשעות אלו ב-2.95% למחיר של 55.8 דולר לחבית נפט גולמי למסירה בארה"ב ביוני.

במרכז – גוגל מזנקת יאהו! מתממשת

מפעילת מנוע החיפוש הפופולארי בעולם, חברת גוגל (סימול: GOOG) דיווחה ביום חמישי, לאחר נעילת שערי וול סטריט, על תוצאות הרבעון הראשון של 2005 - תוצאות שעקפו אף את האופטימיות שבתחזיות האנליסטים. מכירות החברה להוציא עמלות פרסום, הגיעו לגובה של 794 מיליון דולר, בעוד הקונצנזוס היה כי גוגל תציג הכנסות של 731 מיליון דולר. בשורה התחתונה, הציגה החברה רווח של 369 מיליון דולר או 1.29 דולר למניה, לעומת 64 מיליון דולר או 24 סנט למניה ברבעון המקביל, שנה קודם לכן - זינוק של למעלה מפי 5. בנטרול הוצאות חד פעמיות הגיע הרווח של גוגל ברבעון החולף לגובה של 1.12 דולר למניה, בעוד הקונצנזוס בקרב האנליסטים היה כי תציג רווח של 92 סנט למניה בלבד. מניית החברה מזנקת ב-6.55%.

מנגד, ענקית אחרת יאהו! נסחרת על הצד השלילי. ב-CIBC הורידו את הדירוג למניית החברה מ"תשואת יתר" ל"תשואת שוק". בבית ההשקעות הקנדי סבורים כי יאהו! מוערכת ביתר, לעומת גוגל. מניית הפורטל הגדול בעולם נופלת 2.51%.

בכדי להמחיש את הסנטימנט השלילי נציין כי גם מניית אינטל מתממשת היום. ענקית השבבים הציגה ביצועים מעולים ברבעון האחרון, כפי שחשפה בדו"חותיה ביום שלישי. אל כשהשוק במומנטום שלילי, כולם ממשים. מניית החברה מאבדת כעת 0.3%. דוגמא נוספת לסנטימנט, מספקת, כאמור, סן דיסק, ענקית זכרונות הפלאש. החברה דיווחה על רווחים שעלו על הציפיות. עם זאת, מכירות החברה היו נמוכות מהמצופה. המשקיעים, ביום שכזה, בחרו להתעלם מהעלייה ברווח התפעולי. אלו מתמקדים רק בירידה בהכנסות. מניית החברה מתממשת ב-9.58% במחזור של 231 מיליון דולר.

הרמוניק פיספסה תחזיות

חברת הרמוניק מתרסקת ב-33.6% במחזור של כ-70 מיליון דולר, זאת לאחר שדו"חותיה לא עמדו בציפיות. החברה מסרה ביום חמישי, כי הרוויחה ברבעון 1.7 מיליון דולר,שהם 2 סנט למניה. רווח זה נבע מהכנסה של 72.9 מיליון דולר, שהם 32% יותר מהרבעון המקביל אשתקד, כמו כן, הסכום גבוה מההערכות בשווקים, כי החברה תרשום הכנסה של 72.6 מיליון דולר. עם זאת, בניכוי הוצאות שונות הרוויחה החברה 3.4 מיליון דולר, שהם כ-5 סנט למניה. בשווקים ציפו לרווח כמעט כפול בשורה זו.

טבע מתממשת ב-1.18% זאת לאחר שביום חמישי, עלתה המניה ב-2.85% וחתמה את המסחר ברמה של 33 דולר, כשהיא רחוקה בדולר ממחיר השיא שרשמה ביוני האחרון. ביום חמישי, נהנתה המניה מהחלטת ביהמ"ש לערעורים בארה"ב, שדחה את הערעור, על החלטתו בעניין תפוגת הפטנט על הפוסמאקס של מרק. טבע היתה החברה הגנרית הראשונה שתקפה את הפטנט של שובר הקופות של מרק אשר מניב הכנסה שנתית של כ-2.3 מיליארד דולר.

אלדין עברה לירוק. למניה נוספים כעת 0.49%. ברקע דו"חות החברה, אותם פירסמה ביום חמישי. הכנסות החברה, בניהולו של ינקי מרגלית, גדלו ל-14.3 מיליון דולר, זינוק של 20.5%. הרווח הנקי ירד בעיקר עקב השפעה חד פעמית של תביעת פטנט שהיישוב שלה עלה לחברה 2 מיליון דולר. הרווח הסתכם ב-9 סנט למניה מדוללת, או 10 סנט למניה, ירידה מול רווח של 14 סנט למניה מדוללת או 15 סנט למניה.

מניות ליפמן עברה לירוק וכעת היא מטפסת 2.34%. זאת לאור המלצה חיובית לה זכו מבית ההשקעות אוסקר גרוס. מספר ימים לאחר שדיווחה על שיפור ניכר בתוצאות הרבעון הראשון של השנה החליטו באוסקר גורס להותיר למניה המלצת "קניה" עם מחיר יעד של 35 דולר. באוסקר גרוס סבורים, כי הפרמיה בה נסחרת המניה מוצדקת, לאור המיצוב הטוב יותר של ליפמן ברבעון זה ונוכח פוטנציאל הצמיחה בפניו היא ניצבת. מחיר המניה כעת 29.45 דולר.

בית ההשקעות, Ferris Baker Watts, עידכן את המלצתו למניית סרגון. בבית ההשקעות הורידו את ההמלצה, לחברה מקבוצת רד בינת אשר עוסקת בייצור- פיתוח ושיווק ציוד אלחוטי לאספקת שירותי אינטרנט מהיר בפס רחב. בפריס מעניקים כעת למניה המלצה "נייטראלית" מ" קניה". באוסקר גרוס, מנגד, חזרו על המלצת הקניה. בבית השקעות זה מאמינים בחברה ומרוצים מהישגיה. עם זאת, באוסקר גרוס הורידו את מחיר היעד ב-8.3% מ-6.5 דולר ל-6 דולר. בשיקלול המלצות אלו והסנטימנט השלילי בשווקים מאבדת המניה 3.13%.

עוד המלצות - בית ההשקעות, Stanford Research, החל לסקר את מניית צ'ק פוינט עם המלצת "קניה". מניית צ'ק פוינט יורדת 1.08%. עוד המלצה שלא תומכת במניה ניתנה מליהמן ברודרס, אשר החלו לסקר את מניית סינרון בהמלצת "תשואת יתר", המניה מאבדת 0.9%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ניהול הוצאות
צילום: pixabay.com

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש

סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון

הדס ברטל |

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023.  מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.

לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

הרכב ההוצאה החודשית למשק בית, קרדיט: הלמ



הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.