התשואה הגבוהה מקרב פוליסות משתתפות ברווח - למנורה

בפברואר 2005 הושגה תשואה נומינלית ברוטו של 1.17% בפוליסות אלו, לעומת 0.37% במקביל לו. למנורה בחודש זה - 1.34% ולאליהו - 0.24% - התשואה הנמוכה ביותר
שרון שפורר |

אגף שוק ההון שבמשרד האוצר פרסם (ג') את תשואות חברות הביטוח בפוליסות משתתפות ברווחים. מהסקירה עולה, כי התשואה הנומינלית ברוטו בחודש פברואר 2005 היתה חיובית והסתכמה ב-1.17%, והתשואה המצטברת מתחילת השנה הסתכמה ב- 2.79%. בחודש המקביל שנה קודמת נרשמה תשואה נומינלית ברוטו חיובית של 0.37% ובתקופה המקבילה אשתקד נרשמה תשואה של 1.7%.

רווחי השקעות ברוטו בחודש פברואר 2005 הסתכמו בכ-725 מיליון שקל, ובחודש המקביל אשתקד הסתכמו רווחי ההשקעות בסך של 267 מיליון שקל. ריווחי השקעות ברוטו מתחילת שנת 2005 הסתכמו בסך של 1.572 מיליארד שקל, כאשר בתקופה המקבילה אשתקד הסתכמו רווחי ההשקעה בסך של 976 מיליון שקל.

עוד מראה הסקירה של אגף שוק ההון, כי שיעור דמי הניהול (קבועים ומשתנים) הממוצע שנגבו בחודש פברואר 2005 היה 0.31%, כאשר בחודש המקביל אשתקד שיעור דמי הניהול הסתכם ב-0.13%. שיעור דמי הניהול (קבועים ומשתנים) שנגבו מתחילת שנת 2005 היה 0.58%, ובתקופה המקבילה אשתקד הסתכם ב-0.4%.

דמי הניהול שנגבו מהעמיתים בגין רווחי ההשקעה בחודש פברואר הסתכמו בכ-168 מיליון שקל, ובחודש המקביל אשתקד הסתכמו דמי הניהול שנגבו בכ-60 מיליון שקל. סך דמי הניהול המצטברים שנגבו מתחילת שנת 2005 מסתכם ב-311 מיליון שקל ובתקופה המקבילה אשתקד הסתכמו דמי הניהול בכ-185 מיליון שקל.

מנורה היתה זו שהשיגה את התשואה ברוטו הנומינלית הגבוהה ביותר בחודש פברואר בשיעור של 1.34%, ובהתאם לכך גבתה בחודש פברואר את דמי הניהול הגבוהים ביותר בשיעור של 0.34%. כמו כן, מנורה השיגה את התשואה הנומינלית ברוטו מצטברת הגבוהה ביותר מתחילת השנה, בשיעור של 4.19% ובהתאם לכך גבתה עד כה את דמי הניהול הגבוהים ביותר בשיעור של 0.79%.

אליהו השיגה את התשואה ברוטו הנומינלית הנמוכה ביותר בחודש פברואר בשיעור של 0.24%, ובהתאם לכך גבתה בחודש פברואר את דמי הניהול הנמוכים ביותר בשיעור של 0.17%. כמו כן, אליהו השיגה את התשואה הנומינלית ברוטו מצטברת הנמוכה ביותר מתחילת השנה, בשיעור של 0.77% ובהתאם לכך גבתה עד כה את דמי הניהול הגבוהים ביותר בשיעור של 0.28%.

באגף שוק ההון מזכירים לנו, כי מדד ת"א 25 עלה בשיעור של 1.8% ומדד ת"א 100 עלה בשיעור של 2.1% בחודש פברואר. העליות בשוק ההון השפיעו באופן חלקי על התשואות שהשיגו חברות הביטוח, מכיוון ששיעור השקעת החברות במניות מסתכמת ב-19.3% מהנכסים.

אג"ח ממשלתיות צמודות למדד ירדו בשיעור של 0.3% נקודת האחוז לרמה של 3.2 והאג"ח הממשלתיות הלא צמודות מסוג "שחר" ירדו בשיעור של 0.2 נקודת האחוז לרמה של 5.3%. התשואות הנמוכות שהושגו באג"ח הממשלתיות מיתנו את התשואה שהושגה ע"י החברות מכיוון ששיעור השקעתם באג"ח הממשלתיות הסתכם בכ-35.7% מסך השקעות החברות בחודש פברואר.

בחודש פברואר לא חל שינוי בריבית בנק ישראל והיא נשארה ברמה של 3.5%. חברות השקיעו בפיקדונות בבנקים ובמוסדות כספיים כ-11% מסך השקעותיהם.

בשנה האחרונה, יודעים באגף שוק ההון לספר, כי חל גידול של 16.4% בהשקעת החברות באג"ח קונצרניות כאחוז מסך הנכסים ואילו בהשקעת החברות במניות חל גידול קטן יותר של 5.9%. גידול זה הביא לשינוי מגמה כאשר ההשקעה באג"ח קונצרניות גבוהה יותר מההשקעה במניות (19.6% השקעה באג"ח קונצרניות לעומת 19.3% במניות בפברואר 2005, ו-16.9% השקעה באג"ח קונצרניות לעומת 18.2% במניות בפברואר 2004).

מניתוח ההשקעות המדורגות והמובטחותשביצעו באגף, עולה, כי השקעות מדורגות ומובטחות היוו בחודש פברואר 2005 כ-34.3% מכלל ההשקעות של החברות, לעומת 33.1% מסך ההשקעות בתקופה המקבילה אשתקד, עליה של 3.6%. 71.2% מההשקעות המדורגות והמובטחות מדורגות בדירוג של AA ומעלה לעומת 11.3% מההשקעות המדורגות בדירוג BBB ועד AA (לא כולל) ו-9.7% מההשקעות המדורגות בדירוג נמוך מ BBB וללא דירוג.

7.8% מסך ההשקעות המדורגות והמובטחות מושקעות בהלוואות מובטחות. במהלך השנה האחרונה הגדילו החברות את שיעור אחזקתם בהשקעות המדורגות בדירוג BBB ועד AA (לא כולל) ב-40.2% והקטינו את אחזקתם בהשקעות המדורגות בדירוג נמוך מ- BBB וללא דירוג ב-19.9%.

עוד בעניין הדירוגים. כ-73.3% מכלל ההשקעה באג"ח קונצרניות מופנית לאג"ח קונצרניות המדורגות בדירוג של AA ומעלה, ו-88.5% מכלל הפיקדונות מעל שלושה חודשים מושקעים אף הם הדירוג זה (בהלוואות מדורגות מושקע סכום זניח). בפברואר 2005 90.3% מההשקעות המדורגות היו באג"ח, פיקדונות והלוואות המדורגים בדירוג BBB ומעלה או הלוואות המובטחות בביטחונות אחרים. שיעור זה גבוה מהשיעור בפברואר 2004 שהסתכם ל-87.8%, ומבטא עליה של 2.8%.

שיעור ההשקעה באג"ח ממשלתיות ובמזומנים ושווי מזומנים הינו 40%. באגף שוק ההון מסבירים, כי ניתן להתייחס להשקעות אלה, הגם שאינן נכללות במצבת הנכסים המדורגים, כהשקעות בעלות סיכון נמוך (דירוג גבוה), במיוחד נוכח העובדה, שמדובר באג"ח ממשלתיות או בנכסים המושקעים לזמן קצר (עד 3 חודשים) בבנקים, שלמרביתם יש דירוג גבוה מ BBB.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.