חובה החיצוני של ישראל קטן ב-2004 ל-12 מיליארד ד'

מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח בבנק ישראל נמסר (ב'), כי יתרת ההתחייבויות נטו של המשק מול חו"ל הסתכמה בסוף דצמבר 2004 בכ-35 מיליארד דולר - בדומה לסוף השנה הקודמת. הכוונה היא ליתרת הנכסים של תושבי חוץ במשק הישראלי בניכוי יתרת הנכסים של תושבי ישראל בחו"ל.

יתרת הנכסים של המשק בחו"ל הסתכמה בסוף 2004 בכ-100 מיליארד דולר - גידול חד של 11.6 מיליארדים לעומת סוף 2003. נתון זה, אומרים בבנק ישראל, משקף את המשך ההשתלבות של המשק הישראלי בשווקים הבינלאומיים, ונובע בעיקר מההתאוששות בפעילות העולמית ומהירידה בפער הריביות בין הארץ לחו"ל.

כמחצית מעלייה זו נובעת מהפקדות תושבי ישראל (מערכת הבנקאות והמגזר הפרטי הלא בנקאי) בבנקים בחו"ל. ההתאוששות בפעילות העולמית בענפי הטכנולוגיה העילית ותהליך הגלובליזציה שבו נוטלות חלק החברות הגדולות, תרמו לגידול בהשקעות הישירות ובפיקדונות של המגזר העסקי בחו"ל.

על רקע הצמצום בפער הריביות בין השקל לדולר חלו פירעונות אשראי במט"ח, וגידול בפיקדונות תושבי ישראל במט"ח, אשר יצרו עודפי מקורות במט"ח במערכת הבנקאות שהופקדו בחו"ל. יתרות מט"ח של בנק ישראל גדלו ב-800 מיליון דולר, כתוצאה מהפקדת חלק מכספי גיוס ההון של הממשלה במסגרת הערבויות וכתוצאה מהפרשי שער, והסתכמו ב-26.6 מיליארדים בסוף 2004.

יתרת התחייבויות המשק מול חו"ל הסתכמה בסוף 2004 ב-135 מיליארד דולר - גידול של 11.6 מיליארדים לעומת סוף 2003. ב-2004 חל שיפור בעמידות הפיננסית מול חו"ל עקב צמצום בגודלן היחסי של ההתחייבויות מול חו"ל ושיפור בהרכבן - החלק ההוני גדל וההתחייביות רגישות פחות למימוש מהיר ביחס ל-2003.

בבנק ישראל אומרים, כי הגידול בהשקעות תושבי חוץ בישראל נובע מהעלייה באטרקטיביות של המשק, המשתקפת בירידה בסיכון המיוחס לו, מההתאוששות בשוקי ההון בעולם ומהגידול בתנועות ההון הבינלאומיות למשקים המתעוררים. ראוי לציין כי, הגידול בהתחייבויות המשק מרוכז בסעיף השקעות תושבי חוץ בתיק ניירות ערך למסחר שהסתכמו ב-9.8 מיליארד דולר.

חלק ניכר מהגידול בהשקעות אלו מוסבר בגיוס הון באמצעות הנפקות מניות בחו"ל של מספר חברות הייטק מישראל, על רקע ההתאוששות בענף בעולם חלק נוסף מוסבר בעלייה במחירי המניות הישראליות בחו"ל. ההשקעות הישירות של תושבי חוץ גדלו ב-2004 ב-1.6 מיליארדי דולרים, לעומת כ-4 מיליארדים בשנה הקודמת - ירידה זו נובעת מגורמים זמניים שכן האטרקטיביות של המשק בעיני תושבי חוץ גברה. יתרת ההשקעות האחרות של תושבי חוץ לא השתנתה באופן מהותי: תושבי חוץ פרטיים מיתנו את משיכותיהם (נטו) מפיקדונותיהם בבנקים הישראליים במהלך 2004 ואף חזרו להפקיד (נטו) בשליש האחרון של השנה.

עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי החוב החיצוני נטו ירד במהלך 2004 ב-5.8 מיליארדי דולרים, בהמשך למגמה הנמשכת זה מספר שנים, ויתרת עודף הנכסים מול חו"ל הסתכמה בסוף 2004 בכ-12 מיליארדי דולרים. למשק הישראלי עודף נכסים מול חו"ל (המשק מלווה נטו לחו"ל) מאז 2001. החוב ברוטו של המשק עלה במהלך שנת 2004 ב-2.4 מיליארדים, בעיקר עקב הנפקת אג"ח ממשלתיות בחו"ל, במסגרת הסכם הערבויות, שנרכשו ע"י תושבי חוץ. האשראי הישיר נטו מחו"ל לסקטור הפרטי הלא בנקאי - המורכב מהלוואות מבנקים בחו"ל, הלוואות בעלים, והלוואות מחברות בחו"ל - גדל השנה בכ-1.6 מיליארדי דולרים, לעומת סכומים זניחים בשנתיים הקודמות.

התפתחות זו תואמת את ההתאוששות בפעילות והצמיחה במגזר העסקי במהלך 2004 ואת המגמה העולמית של גיוסי הון במשקים מתעוררים ב-2004. בשנת 2004 עלה משקל החוב הסחיר בסך החוב החיצוני לרמה של 30%, לעומת 28% בסוף 2003. עלייה זו, המשקפת את המשך השתלבותו של המשק הישראלי בשווקים הפיננסיים הגלובליים, מעידה על יכולתם של המגזרים השונים במשק לגייס אשראי מחו"ל.

עוד נמסר מהמחלקה לפעילות המשק במט"ח, כי החוב נטו לזמן קצר (חוב לזמן קצר פחות נכסים לזמן קצר) הסתכם בסוף דצמבר 2004 ביתרה שלילית של 35 מיליארדי דולרים. המשמעות היא, כי למשק הישראלי עודף נכסים גדול לזמן קצר מול חו"ל עודף זה גדל ב-6.6 מיליארדי דולרים במהלך 2004, בעיקר כתוצאה מגידול משמעותי בפיקדונות המגזר הפרטי בחו"ל, המהווים חלק מן הנכסים לזמן קצר של המשק בחו"ל.

עודף הנכסים לזמן קצר הגבוה נובע מן העובדה כי החוב הממשלתי, המהווה 42% מן החוב של המשק, הוא לזמן ארוך ברובו, ואילו יתרות מט"ח של בנק ישראל ונכסי המגזר הפרטי בחו"ל, המהווים כ-80% מסך נכסי המשק (מכשירי חוב) בחו"ל, הם בעיקר לזמן קצר. עודף נכסים לזמן קצר משפר מאוד את דירוג האשראי של המשק הישראלי, שכן הוא מקטין את הסיכון המיוחס לו. יש לציין, כי החוב נטו לזמן קצר מהווה רכיב מרכזי בהערכת הסיכון של כל משק.