פולגת: בגיר הגישה טיוטת תשקיף לגיוס 100 מ' ש'
חברת פולגת מדווחת הבוקר (ב'), כי אתמול, בשעות הלילה, הגישה חברת בגיר, חברה בת בבעלותה המלאה טיוטת תשקיף להנפקה של ניירות ערך. היקף הגיוס המתוכנן הוא של כ-100 מיליון שקל, ומורכב ממניות, אגרות חוב להמרה ואופציות למימוש למניות בגיר. ההנפקה צפויה להתבצע במהלך חודש אפריל הקרוב.
נזכיר, כי חברת פולגת, אשר השליטה בה הועברה לידי צביקה בארינבוים ומנכ"ל החברה עופר גלבוע בתחילת ינואר, הודיעה באותה עת על המשך צעדי רה-ארגון בקבוצה, צעדים שכוללים גם את הנפקת בגיר.
מהתשקיף שהגישה בגיר עולה, כי החברה סיימה את שנת 2004 עם הכנסות של כ-655 מיליון שקל, עליה של 15.5% בהשוואה להכנסות בשנת 2003 שהסתכמו ב-568 מיליון שקל. הרווח הנקי של בגיר בשנת 2004, בניכוי הפרשות חד פעמיות, הסתכם בכ-51 מיליון שקל, לעומת כ-27 מיליון שקל בשנת 2003. ברבעון הרביעי של 2004 ביצעה בגיר מחיקה חשבונאית חד פעמית של כ-66 מיליון שקל בעקבות מכירת חלקה בחברת הבת הטורקית, גוני פולגת.
עופר גלבוע, מנכ"ל בגיר ומבעלי השליטה, אמר היום: "השנה מכרנו מעל מיליון חליפות ברחבי העולם. אנו גאים בתוצאות השיא שהציגה בגיר וממשיכים לצעוד אל עבר היעדים האסטרטגיים שהצבנו לעצמנו. הנפקת בגיר וגיוס ההון הם רק נדבך אחד באסטרטגיה העסקית של בגיר, והם יאפשרו לנו להאיץ את ביצוע התכנית האסטרטגית שלנו הכוללת בין היתר רכישת חברות זרות והגדלת נתח השוק העולמי שלנו. אנו מתכוונים לנצל את חדשנות המוצרים שלנו והפריסה הגיאוגרפית של אתרי הייצור והמכירה לצורך חדירה אל שווקים חדשים, לשם הבטחת המשך צמיחתה של בגיר בקצב גבוה מהמקובל בענף. התוצאות של בגיר לשנת 2004 ממחישות את עוצמתה הפיננסית של החברה, ובכוונתנו לשתף ברווחי החברה גם את עובדיה כפי שעשינו זאת עד היום".
נתונים נוספים על פעילות בגיר ושוויה ניתן ללמוד מחוות דעת כלכלית שהוגשה לבית המשפט במסגרת הליך משפטי המתנהל בעניין חלוקת דיבידנד מפולגת לכלל בעלי מניותיה. בחוות הדעת מוערך שוויה של בגיר, על בסיס השוואה לחברות דומות בישראל ובעולם, בכ-360 מיליון שקל. קביעת השווי מתבססת על מודל שמרני, המביא בחשבון מכפיל של 5.8 ל-EBITDA של בגיר, שהסתכם בשנת 2004 בכ-73 מיליון שקל.
חוות הדעת מציינת את איתנותה הפיננסית ויכולת החזר החוב הגבוהה של בגיר. היחס בין החוב הפיננסי הנקי שלה (המסתכם ב-62 מיליון שקל) לבין התזרים התפעולי שלה מגיע ל-0.85, נמוך משמעותית מהיחס המשתקף בדו"חותיהן של דלתא גליל, תפרון ו-3 חברות זרות נוספות בתחום פעילות דומה.
צביקה בארינבוים מוסיף, כי "מכירת החברה הטורקית, חלוקת הדיבידנד והנפקת בגיר הינן חלק מתכנית מוגדרת שלנו להצפת ערך של פולגת בע"מ לכלל הציבור".
פולגת, כאמור, חברת האם של בגיר, הגישה היום לבית המשפט את תגובתה להתנגדות של שותפיה הטורקיים לשעבר ושל עובדי פולגת טקסטיל לחלוקת הדיבידנד בסך 152 מיליון שקל, המתוכננת להתבצע על ידי פולגת.
החברה, באמצעות עו"ד אודי כנעני ממשרד ד. מירקין ושות', טוענת, כי המבקשים אינם נופלים בגדר "נושים" של פולגת, וכי פניית שותפיה הטורקיים לשעבר של בגיר למניעת חלוקת הדיווידנד היא בגדר "מסע סחיטה נמרץ". גם לגבי העובדים המתנגדים לחלוקת הדיווידנד, טוענת פולגת, הם אינם עובדים של פולגת עצמה. לטענת פולגת, מדובר בעובדים של חברת פולגת טקסטיל, הנשלטת על ידי שותפיה לשעבר של בגיר בחברה הטורקית. מכירת מניות החברה הטורקית בוצעה מאחר והשותפות הטורקיות, הנשלטות על ידי משפחת בשאר, נקלעו לקשיים כספיים וניסו לגרום לבגיר להמשיך ולהזרים כספים אל החברה הטורקית.
כמו כן, מדגישה פולגת, כי בכוונתה לחלק בונוסים לעובדי בגיר, וכי היקפם הכספי של בונוסים אלה, מבלי להחשיב את המענקים לדרג ההנהלה של החברה, יעלה על 1.5 מיליון שקל. סכום זה גבוה מהסכום הנתבע על ידי עובדי בגיר מפולגת במסגרת התנגדותם לביצוע חלוקת הדיווידנד.
בכל מקרה, טוענת פולגת, גם אם בית המשפט יסכים להתייחס לטענות השותפים הטורקיים ו/או העובדים, כי הם זכאים לזכויות של נושים, הרי שבהתבסס על חוות הדעת הכלכלית המצורפת לתגובת פולגת, הקבוצה ניחנת באיתנות פיננסית גבוהה ואין חשש שלא תעמוד בתשלום התחייבויותיה גם לאחר הדיווידנד.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
