פולגת: בגיר הגישה טיוטת תשקיף לגיוס 100 מ' ש'
חברת פולגת מדווחת הבוקר (ב'), כי אתמול, בשעות הלילה, הגישה חברת בגיר, חברה בת בבעלותה המלאה טיוטת תשקיף להנפקה של ניירות ערך. היקף הגיוס המתוכנן הוא של כ-100 מיליון שקל, ומורכב ממניות, אגרות חוב להמרה ואופציות למימוש למניות בגיר. ההנפקה צפויה להתבצע במהלך חודש אפריל הקרוב.
נזכיר, כי חברת פולגת, אשר השליטה בה הועברה לידי צביקה בארינבוים ומנכ"ל החברה עופר גלבוע בתחילת ינואר, הודיעה באותה עת על המשך צעדי רה-ארגון בקבוצה, צעדים שכוללים גם את הנפקת בגיר.
מהתשקיף שהגישה בגיר עולה, כי החברה סיימה את שנת 2004 עם הכנסות של כ-655 מיליון שקל, עליה של 15.5% בהשוואה להכנסות בשנת 2003 שהסתכמו ב-568 מיליון שקל. הרווח הנקי של בגיר בשנת 2004, בניכוי הפרשות חד פעמיות, הסתכם בכ-51 מיליון שקל, לעומת כ-27 מיליון שקל בשנת 2003. ברבעון הרביעי של 2004 ביצעה בגיר מחיקה חשבונאית חד פעמית של כ-66 מיליון שקל בעקבות מכירת חלקה בחברת הבת הטורקית, גוני פולגת.
עופר גלבוע, מנכ"ל בגיר ומבעלי השליטה, אמר היום: "השנה מכרנו מעל מיליון חליפות ברחבי העולם. אנו גאים בתוצאות השיא שהציגה בגיר וממשיכים לצעוד אל עבר היעדים האסטרטגיים שהצבנו לעצמנו. הנפקת בגיר וגיוס ההון הם רק נדבך אחד באסטרטגיה העסקית של בגיר, והם יאפשרו לנו להאיץ את ביצוע התכנית האסטרטגית שלנו הכוללת בין היתר רכישת חברות זרות והגדלת נתח השוק העולמי שלנו. אנו מתכוונים לנצל את חדשנות המוצרים שלנו והפריסה הגיאוגרפית של אתרי הייצור והמכירה לצורך חדירה אל שווקים חדשים, לשם הבטחת המשך צמיחתה של בגיר בקצב גבוה מהמקובל בענף. התוצאות של בגיר לשנת 2004 ממחישות את עוצמתה הפיננסית של החברה, ובכוונתנו לשתף ברווחי החברה גם את עובדיה כפי שעשינו זאת עד היום".
נתונים נוספים על פעילות בגיר ושוויה ניתן ללמוד מחוות דעת כלכלית שהוגשה לבית המשפט במסגרת הליך משפטי המתנהל בעניין חלוקת דיבידנד מפולגת לכלל בעלי מניותיה. בחוות הדעת מוערך שוויה של בגיר, על בסיס השוואה לחברות דומות בישראל ובעולם, בכ-360 מיליון שקל. קביעת השווי מתבססת על מודל שמרני, המביא בחשבון מכפיל של 5.8 ל-EBITDA של בגיר, שהסתכם בשנת 2004 בכ-73 מיליון שקל.
חוות הדעת מציינת את איתנותה הפיננסית ויכולת החזר החוב הגבוהה של בגיר. היחס בין החוב הפיננסי הנקי שלה (המסתכם ב-62 מיליון שקל) לבין התזרים התפעולי שלה מגיע ל-0.85, נמוך משמעותית מהיחס המשתקף בדו"חותיהן של דלתא גליל, תפרון ו-3 חברות זרות נוספות בתחום פעילות דומה.
צביקה בארינבוים מוסיף, כי "מכירת החברה הטורקית, חלוקת הדיבידנד והנפקת בגיר הינן חלק מתכנית מוגדרת שלנו להצפת ערך של פולגת בע"מ לכלל הציבור".
פולגת, כאמור, חברת האם של בגיר, הגישה היום לבית המשפט את תגובתה להתנגדות של שותפיה הטורקיים לשעבר ושל עובדי פולגת טקסטיל לחלוקת הדיבידנד בסך 152 מיליון שקל, המתוכננת להתבצע על ידי פולגת.
החברה, באמצעות עו"ד אודי כנעני ממשרד ד. מירקין ושות', טוענת, כי המבקשים אינם נופלים בגדר "נושים" של פולגת, וכי פניית שותפיה הטורקיים לשעבר של בגיר למניעת חלוקת הדיווידנד היא בגדר "מסע סחיטה נמרץ". גם לגבי העובדים המתנגדים לחלוקת הדיווידנד, טוענת פולגת, הם אינם עובדים של פולגת עצמה. לטענת פולגת, מדובר בעובדים של חברת פולגת טקסטיל, הנשלטת על ידי שותפיה לשעבר של בגיר בחברה הטורקית. מכירת מניות החברה הטורקית בוצעה מאחר והשותפות הטורקיות, הנשלטות על ידי משפחת בשאר, נקלעו לקשיים כספיים וניסו לגרום לבגיר להמשיך ולהזרים כספים אל החברה הטורקית.
כמו כן, מדגישה פולגת, כי בכוונתה לחלק בונוסים לעובדי בגיר, וכי היקפם הכספי של בונוסים אלה, מבלי להחשיב את המענקים לדרג ההנהלה של החברה, יעלה על 1.5 מיליון שקל. סכום זה גבוה מהסכום הנתבע על ידי עובדי בגיר מפולגת במסגרת התנגדותם לביצוע חלוקת הדיווידנד.
בכל מקרה, טוענת פולגת, גם אם בית המשפט יסכים להתייחס לטענות השותפים הטורקיים ו/או העובדים, כי הם זכאים לזכויות של נושים, הרי שבהתבסס על חוות הדעת הכלכלית המצורפת לתגובת פולגת, הקבוצה ניחנת באיתנות פיננסית גבוהה ואין חשש שלא תעמוד בתשלום התחייבויותיה גם לאחר הדיווידנד.
החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
וגם - הון שחור והעלמות מס, שאלות ותשובות
רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.
מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.
החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.
מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רופאת בוטוקס חשודה בהעלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.
מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
תעשייה ביטחונית דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
