פולגת: בגיר הגישה טיוטת תשקיף לגיוס 100 מ' ש'
חברת פולגת מדווחת הבוקר (ב'), כי אתמול, בשעות הלילה, הגישה חברת בגיר, חברה בת בבעלותה המלאה טיוטת תשקיף להנפקה של ניירות ערך. היקף הגיוס המתוכנן הוא של כ-100 מיליון שקל, ומורכב ממניות, אגרות חוב להמרה ואופציות למימוש למניות בגיר. ההנפקה צפויה להתבצע במהלך חודש אפריל הקרוב.
נזכיר, כי חברת פולגת, אשר השליטה בה הועברה לידי צביקה בארינבוים ומנכ"ל החברה עופר גלבוע בתחילת ינואר, הודיעה באותה עת על המשך צעדי רה-ארגון בקבוצה, צעדים שכוללים גם את הנפקת בגיר.
מהתשקיף שהגישה בגיר עולה, כי החברה סיימה את שנת 2004 עם הכנסות של כ-655 מיליון שקל, עליה של 15.5% בהשוואה להכנסות בשנת 2003 שהסתכמו ב-568 מיליון שקל. הרווח הנקי של בגיר בשנת 2004, בניכוי הפרשות חד פעמיות, הסתכם בכ-51 מיליון שקל, לעומת כ-27 מיליון שקל בשנת 2003. ברבעון הרביעי של 2004 ביצעה בגיר מחיקה חשבונאית חד פעמית של כ-66 מיליון שקל בעקבות מכירת חלקה בחברת הבת הטורקית, גוני פולגת.
עופר גלבוע, מנכ"ל בגיר ומבעלי השליטה, אמר היום: "השנה מכרנו מעל מיליון חליפות ברחבי העולם. אנו גאים בתוצאות השיא שהציגה בגיר וממשיכים לצעוד אל עבר היעדים האסטרטגיים שהצבנו לעצמנו. הנפקת בגיר וגיוס ההון הם רק נדבך אחד באסטרטגיה העסקית של בגיר, והם יאפשרו לנו להאיץ את ביצוע התכנית האסטרטגית שלנו הכוללת בין היתר רכישת חברות זרות והגדלת נתח השוק העולמי שלנו. אנו מתכוונים לנצל את חדשנות המוצרים שלנו והפריסה הגיאוגרפית של אתרי הייצור והמכירה לצורך חדירה אל שווקים חדשים, לשם הבטחת המשך צמיחתה של בגיר בקצב גבוה מהמקובל בענף. התוצאות של בגיר לשנת 2004 ממחישות את עוצמתה הפיננסית של החברה, ובכוונתנו לשתף ברווחי החברה גם את עובדיה כפי שעשינו זאת עד היום".
נתונים נוספים על פעילות בגיר ושוויה ניתן ללמוד מחוות דעת כלכלית שהוגשה לבית המשפט במסגרת הליך משפטי המתנהל בעניין חלוקת דיבידנד מפולגת לכלל בעלי מניותיה. בחוות הדעת מוערך שוויה של בגיר, על בסיס השוואה לחברות דומות בישראל ובעולם, בכ-360 מיליון שקל. קביעת השווי מתבססת על מודל שמרני, המביא בחשבון מכפיל של 5.8 ל-EBITDA של בגיר, שהסתכם בשנת 2004 בכ-73 מיליון שקל.
חוות הדעת מציינת את איתנותה הפיננסית ויכולת החזר החוב הגבוהה של בגיר. היחס בין החוב הפיננסי הנקי שלה (המסתכם ב-62 מיליון שקל) לבין התזרים התפעולי שלה מגיע ל-0.85, נמוך משמעותית מהיחס המשתקף בדו"חותיהן של דלתא גליל, תפרון ו-3 חברות זרות נוספות בתחום פעילות דומה.
צביקה בארינבוים מוסיף, כי "מכירת החברה הטורקית, חלוקת הדיבידנד והנפקת בגיר הינן חלק מתכנית מוגדרת שלנו להצפת ערך של פולגת בע"מ לכלל הציבור".
פולגת, כאמור, חברת האם של בגיר, הגישה היום לבית המשפט את תגובתה להתנגדות של שותפיה הטורקיים לשעבר ושל עובדי פולגת טקסטיל לחלוקת הדיבידנד בסך 152 מיליון שקל, המתוכננת להתבצע על ידי פולגת.
החברה, באמצעות עו"ד אודי כנעני ממשרד ד. מירקין ושות', טוענת, כי המבקשים אינם נופלים בגדר "נושים" של פולגת, וכי פניית שותפיה הטורקיים לשעבר של בגיר למניעת חלוקת הדיווידנד היא בגדר "מסע סחיטה נמרץ". גם לגבי העובדים המתנגדים לחלוקת הדיווידנד, טוענת פולגת, הם אינם עובדים של פולגת עצמה. לטענת פולגת, מדובר בעובדים של חברת פולגת טקסטיל, הנשלטת על ידי שותפיה לשעבר של בגיר בחברה הטורקית. מכירת מניות החברה הטורקית בוצעה מאחר והשותפות הטורקיות, הנשלטות על ידי משפחת בשאר, נקלעו לקשיים כספיים וניסו לגרום לבגיר להמשיך ולהזרים כספים אל החברה הטורקית.
כמו כן, מדגישה פולגת, כי בכוונתה לחלק בונוסים לעובדי בגיר, וכי היקפם הכספי של בונוסים אלה, מבלי להחשיב את המענקים לדרג ההנהלה של החברה, יעלה על 1.5 מיליון שקל. סכום זה גבוה מהסכום הנתבע על ידי עובדי בגיר מפולגת במסגרת התנגדותם לביצוע חלוקת הדיווידנד.
בכל מקרה, טוענת פולגת, גם אם בית המשפט יסכים להתייחס לטענות השותפים הטורקיים ו/או העובדים, כי הם זכאים לזכויות של נושים, הרי שבהתבסס על חוות הדעת הכלכלית המצורפת לתגובת פולגת, הקבוצה ניחנת באיתנות פיננסית גבוהה ואין חשש שלא תעמוד בתשלום התחייבויותיה גם לאחר הדיווידנד.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
