פולגת: בגיר הגישה טיוטת תשקיף לגיוס 100 מ' ש'

חברת הבת של פולגת (100%) תנפיק מניות אג"ח ואופציות למימוש למניות. מהתשיף עולה: בגיר חתמה את 2004 עם מכירות של כ-150 מ' ד' והפסד נקי של 8.5 מ' ד'
שרון שפורר |

חברת פולגת מדווחת הבוקר (ב'), כי אתמול, בשעות הלילה, הגישה חברת בגיר, חברה בת בבעלותה המלאה טיוטת תשקיף להנפקה של ניירות ערך. היקף הגיוס המתוכנן הוא של כ-100 מיליון שקל, ומורכב ממניות, אגרות חוב להמרה ואופציות למימוש למניות בגיר. ההנפקה צפויה להתבצע במהלך חודש אפריל הקרוב.

נזכיר, כי חברת פולגת, אשר השליטה בה הועברה לידי צביקה בארינבוים ומנכ"ל החברה עופר גלבוע בתחילת ינואר, הודיעה באותה עת על המשך צעדי רה-ארגון בקבוצה, צעדים שכוללים גם את הנפקת בגיר.

מהתשקיף שהגישה בגיר עולה, כי החברה סיימה את שנת 2004 עם הכנסות של כ-655 מיליון שקל, עליה של 15.5% בהשוואה להכנסות בשנת 2003 שהסתכמו ב-568 מיליון שקל. הרווח הנקי של בגיר בשנת 2004, בניכוי הפרשות חד פעמיות, הסתכם בכ-51 מיליון שקל, לעומת כ-27 מיליון שקל בשנת 2003. ברבעון הרביעי של 2004 ביצעה בגיר מחיקה חשבונאית חד פעמית של כ-66 מיליון שקל בעקבות מכירת חלקה בחברת הבת הטורקית, גוני פולגת.

עופר גלבוע, מנכ"ל בגיר ומבעלי השליטה, אמר היום: "השנה מכרנו מעל מיליון חליפות ברחבי העולם. אנו גאים בתוצאות השיא שהציגה בגיר וממשיכים לצעוד אל עבר היעדים האסטרטגיים שהצבנו לעצמנו. הנפקת בגיר וגיוס ההון הם רק נדבך אחד באסטרטגיה העסקית של בגיר, והם יאפשרו לנו להאיץ את ביצוע התכנית האסטרטגית שלנו הכוללת בין היתר רכישת חברות זרות והגדלת נתח השוק העולמי שלנו. אנו מתכוונים לנצל את חדשנות המוצרים שלנו והפריסה הגיאוגרפית של אתרי הייצור והמכירה לצורך חדירה אל שווקים חדשים, לשם הבטחת המשך צמיחתה של בגיר בקצב גבוה מהמקובל בענף. התוצאות של בגיר לשנת 2004 ממחישות את עוצמתה הפיננסית של החברה, ובכוונתנו לשתף ברווחי החברה גם את עובדיה כפי שעשינו זאת עד היום".

נתונים נוספים על פעילות בגיר ושוויה ניתן ללמוד מחוות דעת כלכלית שהוגשה לבית המשפט במסגרת הליך משפטי המתנהל בעניין חלוקת דיבידנד מפולגת לכלל בעלי מניותיה. בחוות הדעת מוערך שוויה של בגיר, על בסיס השוואה לחברות דומות בישראל ובעולם, בכ-360 מיליון שקל. קביעת השווי מתבססת על מודל שמרני, המביא בחשבון מכפיל של 5.8 ל-EBITDA של בגיר, שהסתכם בשנת 2004 בכ-73 מיליון שקל.

חוות הדעת מציינת את איתנותה הפיננסית ויכולת החזר החוב הגבוהה של בגיר. היחס בין החוב הפיננסי הנקי שלה (המסתכם ב-62 מיליון שקל) לבין התזרים התפעולי שלה מגיע ל-0.85, נמוך משמעותית מהיחס המשתקף בדו"חותיהן של דלתא גליל, תפרון ו-3 חברות זרות נוספות בתחום פעילות דומה.

צביקה בארינבוים מוסיף, כי "מכירת החברה הטורקית, חלוקת הדיבידנד והנפקת בגיר הינן חלק מתכנית מוגדרת שלנו להצפת ערך של פולגת בע"מ לכלל הציבור".

פולגת, כאמור, חברת האם של בגיר, הגישה היום לבית המשפט את תגובתה להתנגדות של שותפיה הטורקיים לשעבר ושל עובדי פולגת טקסטיל לחלוקת הדיבידנד בסך 152 מיליון שקל, המתוכננת להתבצע על ידי פולגת.

החברה, באמצעות עו"ד אודי כנעני ממשרד ד. מירקין ושות', טוענת, כי המבקשים אינם נופלים בגדר "נושים" של פולגת, וכי פניית שותפיה הטורקיים לשעבר של בגיר למניעת חלוקת הדיווידנד היא בגדר "מסע סחיטה נמרץ". גם לגבי העובדים המתנגדים לחלוקת הדיווידנד, טוענת פולגת, הם אינם עובדים של פולגת עצמה. לטענת פולגת, מדובר בעובדים של חברת פולגת טקסטיל, הנשלטת על ידי שותפיה לשעבר של בגיר בחברה הטורקית. מכירת מניות החברה הטורקית בוצעה מאחר והשותפות הטורקיות, הנשלטות על ידי משפחת בשאר, נקלעו לקשיים כספיים וניסו לגרום לבגיר להמשיך ולהזרים כספים אל החברה הטורקית.

כמו כן, מדגישה פולגת, כי בכוונתה לחלק בונוסים לעובדי בגיר, וכי היקפם הכספי של בונוסים אלה, מבלי להחשיב את המענקים לדרג ההנהלה של החברה, יעלה על 1.5 מיליון שקל. סכום זה גבוה מהסכום הנתבע על ידי עובדי בגיר מפולגת במסגרת התנגדותם לביצוע חלוקת הדיווידנד.

בכל מקרה, טוענת פולגת, גם אם בית המשפט יסכים להתייחס לטענות השותפים הטורקיים ו/או העובדים, כי הם זכאים לזכויות של נושים, הרי שבהתבסס על חוות הדעת הכלכלית המצורפת לתגובת פולגת, הקבוצה ניחנת באיתנות פיננסית גבוהה ואין חשש שלא תעמוד בתשלום התחייבויותיה גם לאחר הדיווידנד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.