פולגת: בגיר הגישה טיוטת תשקיף לגיוס 100 מ' ש'
חברת פולגת מדווחת הבוקר (ב'), כי אתמול, בשעות הלילה, הגישה חברת בגיר, חברה בת בבעלותה המלאה טיוטת תשקיף להנפקה של ניירות ערך. היקף הגיוס המתוכנן הוא של כ-100 מיליון שקל, ומורכב ממניות, אגרות חוב להמרה ואופציות למימוש למניות בגיר. ההנפקה צפויה להתבצע במהלך חודש אפריל הקרוב.
נזכיר, כי חברת פולגת, אשר השליטה בה הועברה לידי צביקה בארינבוים ומנכ"ל החברה עופר גלבוע בתחילת ינואר, הודיעה באותה עת על המשך צעדי רה-ארגון בקבוצה, צעדים שכוללים גם את הנפקת בגיר.
מהתשקיף שהגישה בגיר עולה, כי החברה סיימה את שנת 2004 עם הכנסות של כ-655 מיליון שקל, עליה של 15.5% בהשוואה להכנסות בשנת 2003 שהסתכמו ב-568 מיליון שקל. הרווח הנקי של בגיר בשנת 2004, בניכוי הפרשות חד פעמיות, הסתכם בכ-51 מיליון שקל, לעומת כ-27 מיליון שקל בשנת 2003. ברבעון הרביעי של 2004 ביצעה בגיר מחיקה חשבונאית חד פעמית של כ-66 מיליון שקל בעקבות מכירת חלקה בחברת הבת הטורקית, גוני פולגת.
עופר גלבוע, מנכ"ל בגיר ומבעלי השליטה, אמר היום: "השנה מכרנו מעל מיליון חליפות ברחבי העולם. אנו גאים בתוצאות השיא שהציגה בגיר וממשיכים לצעוד אל עבר היעדים האסטרטגיים שהצבנו לעצמנו. הנפקת בגיר וגיוס ההון הם רק נדבך אחד באסטרטגיה העסקית של בגיר, והם יאפשרו לנו להאיץ את ביצוע התכנית האסטרטגית שלנו הכוללת בין היתר רכישת חברות זרות והגדלת נתח השוק העולמי שלנו. אנו מתכוונים לנצל את חדשנות המוצרים שלנו והפריסה הגיאוגרפית של אתרי הייצור והמכירה לצורך חדירה אל שווקים חדשים, לשם הבטחת המשך צמיחתה של בגיר בקצב גבוה מהמקובל בענף. התוצאות של בגיר לשנת 2004 ממחישות את עוצמתה הפיננסית של החברה, ובכוונתנו לשתף ברווחי החברה גם את עובדיה כפי שעשינו זאת עד היום".
נתונים נוספים על פעילות בגיר ושוויה ניתן ללמוד מחוות דעת כלכלית שהוגשה לבית המשפט במסגרת הליך משפטי המתנהל בעניין חלוקת דיבידנד מפולגת לכלל בעלי מניותיה. בחוות הדעת מוערך שוויה של בגיר, על בסיס השוואה לחברות דומות בישראל ובעולם, בכ-360 מיליון שקל. קביעת השווי מתבססת על מודל שמרני, המביא בחשבון מכפיל של 5.8 ל-EBITDA של בגיר, שהסתכם בשנת 2004 בכ-73 מיליון שקל.
חוות הדעת מציינת את איתנותה הפיננסית ויכולת החזר החוב הגבוהה של בגיר. היחס בין החוב הפיננסי הנקי שלה (המסתכם ב-62 מיליון שקל) לבין התזרים התפעולי שלה מגיע ל-0.85, נמוך משמעותית מהיחס המשתקף בדו"חותיהן של דלתא גליל, תפרון ו-3 חברות זרות נוספות בתחום פעילות דומה.
צביקה בארינבוים מוסיף, כי "מכירת החברה הטורקית, חלוקת הדיבידנד והנפקת בגיר הינן חלק מתכנית מוגדרת שלנו להצפת ערך של פולגת בע"מ לכלל הציבור".
פולגת, כאמור, חברת האם של בגיר, הגישה היום לבית המשפט את תגובתה להתנגדות של שותפיה הטורקיים לשעבר ושל עובדי פולגת טקסטיל לחלוקת הדיבידנד בסך 152 מיליון שקל, המתוכננת להתבצע על ידי פולגת.
החברה, באמצעות עו"ד אודי כנעני ממשרד ד. מירקין ושות', טוענת, כי המבקשים אינם נופלים בגדר "נושים" של פולגת, וכי פניית שותפיה הטורקיים לשעבר של בגיר למניעת חלוקת הדיווידנד היא בגדר "מסע סחיטה נמרץ". גם לגבי העובדים המתנגדים לחלוקת הדיווידנד, טוענת פולגת, הם אינם עובדים של פולגת עצמה. לטענת פולגת, מדובר בעובדים של חברת פולגת טקסטיל, הנשלטת על ידי שותפיה לשעבר של בגיר בחברה הטורקית. מכירת מניות החברה הטורקית בוצעה מאחר והשותפות הטורקיות, הנשלטות על ידי משפחת בשאר, נקלעו לקשיים כספיים וניסו לגרום לבגיר להמשיך ולהזרים כספים אל החברה הטורקית.
כמו כן, מדגישה פולגת, כי בכוונתה לחלק בונוסים לעובדי בגיר, וכי היקפם הכספי של בונוסים אלה, מבלי להחשיב את המענקים לדרג ההנהלה של החברה, יעלה על 1.5 מיליון שקל. סכום זה גבוה מהסכום הנתבע על ידי עובדי בגיר מפולגת במסגרת התנגדותם לביצוע חלוקת הדיווידנד.
בכל מקרה, טוענת פולגת, גם אם בית המשפט יסכים להתייחס לטענות השותפים הטורקיים ו/או העובדים, כי הם זכאים לזכויות של נושים, הרי שבהתבסס על חוות הדעת הכלכלית המצורפת לתגובת פולגת, הקבוצה ניחנת באיתנות פיננסית גבוהה ואין חשש שלא תעמוד בתשלום התחייבויותיה גם לאחר הדיווידנד.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
