בוקר שקט בשוק המט"ח המקומי: ממתינים לגרינספאן
הדולר פתח הבוקר את המסחר בעליה קלה בת 0.09% והוא סובב סביב 4.387 שקל. אתמול נותר שערו היציג של הדולר בגובה 4.383 שקל, לאחר שכך חתם גם ביום שני. האירו מתחזק הבוקר ב-0.41% סביב 5.736 שקל, לאחר שאתמול סיים בירידה מזערית ביותר בת 0.01% ושערו היציג נקבע בגובה 5.7126 שקל, גם כן, כמעט ללא שינוי מהשער היציג ביום שני.
מחדר העסקאות של בנק דיסקונט דווח על שקט בשוק המקומי בהמתנה להודעה על שיעור הריבית האמריקנית היום על ידי הפדרל רזרב. הקונצנזוס בשוק הוא אמנם לעליה נוספת - שישית במספר - של רבע נקודות האחוז לגובה של 2.5%, וזו, לדברי דיסקונט, כבר מגולמת בשוק (הבינ"ל כמו גם המקומי)אך בשווקים ניכרת דריכות לקראת הדברים הנלווים של יו"ר הפד להודעה, בתקווה לקבל רמז ולו איתות קל באשר למדיניות הפד העתידית.
טכנית, מעדכנים אותנו בדיסקונט, רמת תמיכה קרובה לדולר מצויה בגובה 4.365 שקל ואם יפרוץ אותה, ימשיך לעבר רמת ה-4.35 שקל ולעומת זאת, רמת ההתנגדות הקרובה שוכנת בגובה 4.4 שקל, ואם תיפרץ יגיע המטבע האמריקני ל-4.42 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
אתמול, האירוע היחידי שגרם לתזוזות ממשיות בשוק היה פרסומו של סקר ה-ISM, אגודה לאומית של קניינים-ייצור, בירידה ל-56.4 לחודש ינואר לעומת הנתון של דצמבר אשר התפרסם ברמת 57.3. ציפיות השוק עמדו סביב הרמה של דצמבר, מה שהיה מצדיק ירידה של הדולר, אולם, השוק הגיב בחיוב לפרסום למרות הירידה.
תופעה זו הפתיעה משקיעים רבים אך ניתן לשייך את העלייה של הדולר למרכיב התעסוקה בתוך הסקר, אשר מהווה אות חיובי לפרסום דו"ח התעסוקה ביום שישי. למרות כל האופטימיות, לא חל שינוי מהותי בכיוונו של הדולר ואנו טרם רואים אפשרות שהדולר ימשיך את התחזקותו. בטווח הקצר עד בינוני, צפוי הדולר להיוותר בטווח מול מטבעות העיקריים. היום, השוק יתמקד בהחלטתם של ה- FED, הבנק המרכזי של ארה"ב, אשר דנים כעת בנוגע לאפשרות להעלות את שיעור הריבית. השוק משוכנע כי הבנק יעלה את הריבית והשאלה היחידה היא בכמה.
כלכלנים מספר טוענים כי העלאה גדולה מ-0.25% עשוי לגרום לנפילה חזקה של שוק הנדל"ן ולפי כך, נפילה של הצרכנות בארה"ב. לכן, כלכלנים מצביעים על 0.25% בתור ההעלאה הצפויה למרות שישנם כלכלנים שאכן מאמינים שההעלאה תהיה 0.50%. בעקבות העובדה ששוק האג"ח מראה צמצום במרווח שבין האג"ח ל שנתיים לבין האג"ח ל-10 שנים, דבר שמשקף את מדיניות העלאת הריבית של ה- FED כאשר לא צפויה עלייה ניכרת באינפלציה ולכן מעיד על אפשרות כי כלכלת ארה"ב החלה למתן את קצב צמיחתה. כתוצאה מכך, אנו לא מאמינים שגרינספן יעלה את הריבית בשיעור גדול מ-0.25%, דבר שעשוי להותיר את שער הדולר ברמתו הנוכחית, אם כי, ישנה אפשרות שהדולר יחלש לאחר הפרסום.
בזירה האירופאית התחזק האירו אל מול העיקריים באופן משמעותי במהלך הלילה. אל מול הדולר הגיע האירו לרמות של כ-1.3097 ואל מול היין העפיל לגבהים של 135.84. סוחרים בשוק טוענים כי הסיבה העיקרית להתחזקות האירו בשווקים נובעת מקניות חזקות של אג"ח אירופאי ע"י קרן יפנית מרכזית. הקניות יצרו אפקט של התחזקות האירו אל מול היין וכתוצאה מכך גם אל מול הדולר. אם זאת ממשיכים הסוחרים לטעון כי אין סיבה כלכלית ממשית, בזמן זה, לקניית האירו וכי לא ברור אם יווצר המומנטום הדרוש לחציית המכירות ברמת 1.3100. כמו כן, חשוב לציין כי מתבססת רמת התנגדות משמעותית באיזור ה-1.3125. המטבע האירופאי כנראה יושפע מנתוני שעור האבטלה בגרמניה אשר צפוי להראות עלייה לרמה של 11.25%, לאחר שבדצמבר נרשם שיעור של 10.8%. כמו כן יפורסמו היום נתונים רבים הנוגעים לגוש האירופאי, ביניהם מדד המחירים ליצרן הצפוי להראות על עלייה ברמה החודשית ל-0.10% בעוד ברמה השנתית לא צפוי שינוי מ-3.6%. למרות רצף הנתונים שנרשמו אתמול ושצפויים להתפרסם היום, שערו של האירו אל מול הדולר תלוי ברובו בהתוויית מדיניות הריבית בארה"ב, אשר משאירה כעת את השוק בדשדוש והמתנה.
היין נמצא בטווח מול האירו ומול הדולר ונסחר סביב 135.75 ו-103.75 מול הדולר. היין תנודתי למדי לקראת פגישת ה-7G, אשר צפויה לשפוך אור בנושא הצמדת היואן הסיני לדולר, דבר שגורם לקשיים רבים ליצואני יפן. למרות שהסינים הכריזו על כך שהם אינם מעוניינים להסיר את הצמדתם, הפגישה עשויה להביע התנגדות נחרצת למדיניותם של הסינים עם כוונה להצמיד מועד להסרה. סיפור מעניין הוא העובדה שהיפנים עלולים להיפטר מהחזקתם של הדולרים שצברו לאורך תקופת ההתערבויות. נראה כי ההחזקות הללו, החלו להכביד על הבנק המרכזי בעקבות הידרדרותו של הדולר.
הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
פנסיה תקציבית הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
משפחה ישראלית מטיילת בנור סולטאן קרדיט: chat gptהסכמי אברהם שמו את קזחסטן על המפה - היעד הבא של הישראלים
אחרי ההכרזה על הצטרפות הסכמי אברהם, קזחסטאן צפויה להפוך ליעד חם עבור התיירים הישראליים, אז מה יש לראות במדינה המרכז אסייתית?
הצטרפותה של קזחסטן להסכמי אברהם, מסמנת התפתחות דיפלומטית משמעותית. ישראל וקזחסטן אומנם בקשרים שוטפים, אבל החותמת הדיפלומטית והתיווך האמריקאי מעלים את היחסים לשלב גבוה יותר. זה עשוי להוביל גם לעלייה משמעותית בהיקף הסחר והעסקאות בין המדינות, כשלישראלי "הממוצע" זה יתבטא בעיקר בעוד אזור שניתן לטייל ולנפוש בו. כן, יעד תיירותי נוסף. כבר כעת ניתן לבקר ולטייל במדינה הגדולה, אבל על רקע ההסכם, זה ירחיב את האפשרויות, יוביל לטיסות ישירות, וישים את קזחסטן על המפה של התייר הישראלי.
ביום חמישי האחרון, נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, שוחח טלפונית עם נשיא קזחסטן קאסים-ג'ומארט טוקאייב וראש הממשלה בנימין נתניהו, והודיע כי קזחסטן היא "המדינה הראשונה בכהונתי השנייה" שמצטרפת למסגרת, שהוקמה ב-2020 לנרמול יחסים בין ישראל למדינות מוסלמיות. טוקאייב, שהגיע לוושינגטון עם מנהיגי אוזבקיסטן, טורקמניסטן, טג'יקיסטן וקירגיזסטן, תיאר את הצעד כ"המשך טבעי" למדיניות קזחסטן של דיאלוג ויציבות אזורית. טקס חתימה רשמי צפוי להתקיים בקרוב בבית הלבן, עם כוונה להרחיב את המעגל למדינות נוספות, כולל סעודיה שמתוכננת לביקור וושינגטון ב-18 בנובמבר, אם כי לא צפויה הכרזה על הסכם וגם לא על נורמליזציה, אם כי יכול להיות שהטון מהמפגש יהיה חיובי.
החשיבות של המהלך עולה על ההיבט הסמלי: קזחסטן, שמקיימת יחסים דיפלומטיים מלאים עם ישראל מאז 1992, מצטרפת כמדינה מוסלמית מרכז-אסייתית ראשונה, מה שמרחיב את ההסכמים מעבר למזרח התיכון ומחזק את ישראל בעיני העולם לאחר ביקורת על מלחמת עזה. מבחינה גיאופוליטית, זהו צעד אמריקאי לחיזוק ציר נגד השפעת סין, רוסיה ואיראן, קזחסטן, שגובלת ברוסיה ובסין ומחזיקה במאגרי אורניום (כ-40% מייצור העולם) ונפט, משמשת כגשר אסטרטגי. במקביל להכרזה נחתמו עסקאות בשווי 16 מיליארד דולר, כולל רכישת מטוסי בואינג ופרויקט כריית טונגסטן ב-1.1 מיליארד דולר בתמיכת בנק EXIM האמריקאי, שמטרתם להבטיח גישה מערבית למשאבים קריטיים. עבור ישראל, זה פותח דלתות לשיתופי פעולה בטכנולוגיה, חקלאות וסייבר, עם פוטנציאל להסכמי סחר חופשי דרך האיחוד האירואסייתי.
עבור הישראלי הממוצע, ההשפעה המיידית של ההסכמים תהיה תיירותית: פתיחת שמיים פוטנציאלית תהפוך את קזחסטן שנתפסה כיעד מרוחק ומסתורי, לנגיש כמו גיאורגיה או אזרבייג'ן. חברות תעופה ישראליות בוחנות קווים ישירים לאלמטי ולנור-סולטן (לשעבר אסטנה), שיקצרו את הטיסה ל-5 שעות בלבד, בהשוואה ל-7-9 שעות כיום דרך איסטנבול או דובאי. כניסה ללא ויזה ל-30 יום מאז 2017, יחד עם עלויות נמוכות שירדו עוד יותר, הופכים את המדינה לאופציה משתלמת למשפחות ולמטיילים עצמאיים. בחצי השנה הראשונה של 2025 ביקרו במדינה 7.5 מיליון תיירים, עלייה של 25%, והממשלה שואפת ל-12 מיליון ב-2026.
- החלום הכלכלי - הסכמי אברהם רחבים
- האיחוד שחתם הסכם שלום עם ישראל לא יוותר עליו כל כך מהר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נור-סולטן, הבירה הצעירה שנוסדה ב-1997 ותוכננה על ידי אדריכלים כמו נורמן פוסטר, משלבת עתידנות עם שורשים נוודיים ומציעה ביקור של יומיים-שלושה כחלק מטיול רחב יותר. העיר אירחה השנה מעל 500 אירועים בינלאומיים, כולל הופעה של ג'ניפר לופז וכנס קומיק-קון בהובלת אנדי סירקיס, מה שהוביל לעלייה של 13% בתיירות.
