בוקר שקט בשוק המט"ח המקומי: ממתינים לגרינספאן
הדולר פתח הבוקר את המסחר בעליה קלה בת 0.09% והוא סובב סביב 4.387 שקל. אתמול נותר שערו היציג של הדולר בגובה 4.383 שקל, לאחר שכך חתם גם ביום שני. האירו מתחזק הבוקר ב-0.41% סביב 5.736 שקל, לאחר שאתמול סיים בירידה מזערית ביותר בת 0.01% ושערו היציג נקבע בגובה 5.7126 שקל, גם כן, כמעט ללא שינוי מהשער היציג ביום שני.
מחדר העסקאות של בנק דיסקונט דווח על שקט בשוק המקומי בהמתנה להודעה על שיעור הריבית האמריקנית היום על ידי הפדרל רזרב. הקונצנזוס בשוק הוא אמנם לעליה נוספת - שישית במספר - של רבע נקודות האחוז לגובה של 2.5%, וזו, לדברי דיסקונט, כבר מגולמת בשוק (הבינ"ל כמו גם המקומי)אך בשווקים ניכרת דריכות לקראת הדברים הנלווים של יו"ר הפד להודעה, בתקווה לקבל רמז ולו איתות קל באשר למדיניות הפד העתידית.
טכנית, מעדכנים אותנו בדיסקונט, רמת תמיכה קרובה לדולר מצויה בגובה 4.365 שקל ואם יפרוץ אותה, ימשיך לעבר רמת ה-4.35 שקל ולעומת זאת, רמת ההתנגדות הקרובה שוכנת בגובה 4.4 שקל, ואם תיפרץ יגיע המטבע האמריקני ל-4.42 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
אתמול, האירוע היחידי שגרם לתזוזות ממשיות בשוק היה פרסומו של סקר ה-ISM, אגודה לאומית של קניינים-ייצור, בירידה ל-56.4 לחודש ינואר לעומת הנתון של דצמבר אשר התפרסם ברמת 57.3. ציפיות השוק עמדו סביב הרמה של דצמבר, מה שהיה מצדיק ירידה של הדולר, אולם, השוק הגיב בחיוב לפרסום למרות הירידה.
תופעה זו הפתיעה משקיעים רבים אך ניתן לשייך את העלייה של הדולר למרכיב התעסוקה בתוך הסקר, אשר מהווה אות חיובי לפרסום דו"ח התעסוקה ביום שישי. למרות כל האופטימיות, לא חל שינוי מהותי בכיוונו של הדולר ואנו טרם רואים אפשרות שהדולר ימשיך את התחזקותו. בטווח הקצר עד בינוני, צפוי הדולר להיוותר בטווח מול מטבעות העיקריים. היום, השוק יתמקד בהחלטתם של ה- FED, הבנק המרכזי של ארה"ב, אשר דנים כעת בנוגע לאפשרות להעלות את שיעור הריבית. השוק משוכנע כי הבנק יעלה את הריבית והשאלה היחידה היא בכמה.
כלכלנים מספר טוענים כי העלאה גדולה מ-0.25% עשוי לגרום לנפילה חזקה של שוק הנדל"ן ולפי כך, נפילה של הצרכנות בארה"ב. לכן, כלכלנים מצביעים על 0.25% בתור ההעלאה הצפויה למרות שישנם כלכלנים שאכן מאמינים שההעלאה תהיה 0.50%. בעקבות העובדה ששוק האג"ח מראה צמצום במרווח שבין האג"ח ל שנתיים לבין האג"ח ל-10 שנים, דבר שמשקף את מדיניות העלאת הריבית של ה- FED כאשר לא צפויה עלייה ניכרת באינפלציה ולכן מעיד על אפשרות כי כלכלת ארה"ב החלה למתן את קצב צמיחתה. כתוצאה מכך, אנו לא מאמינים שגרינספן יעלה את הריבית בשיעור גדול מ-0.25%, דבר שעשוי להותיר את שער הדולר ברמתו הנוכחית, אם כי, ישנה אפשרות שהדולר יחלש לאחר הפרסום.
בזירה האירופאית התחזק האירו אל מול העיקריים באופן משמעותי במהלך הלילה. אל מול הדולר הגיע האירו לרמות של כ-1.3097 ואל מול היין העפיל לגבהים של 135.84. סוחרים בשוק טוענים כי הסיבה העיקרית להתחזקות האירו בשווקים נובעת מקניות חזקות של אג"ח אירופאי ע"י קרן יפנית מרכזית. הקניות יצרו אפקט של התחזקות האירו אל מול היין וכתוצאה מכך גם אל מול הדולר. אם זאת ממשיכים הסוחרים לטעון כי אין סיבה כלכלית ממשית, בזמן זה, לקניית האירו וכי לא ברור אם יווצר המומנטום הדרוש לחציית המכירות ברמת 1.3100. כמו כן, חשוב לציין כי מתבססת רמת התנגדות משמעותית באיזור ה-1.3125. המטבע האירופאי כנראה יושפע מנתוני שעור האבטלה בגרמניה אשר צפוי להראות עלייה לרמה של 11.25%, לאחר שבדצמבר נרשם שיעור של 10.8%. כמו כן יפורסמו היום נתונים רבים הנוגעים לגוש האירופאי, ביניהם מדד המחירים ליצרן הצפוי להראות על עלייה ברמה החודשית ל-0.10% בעוד ברמה השנתית לא צפוי שינוי מ-3.6%. למרות רצף הנתונים שנרשמו אתמול ושצפויים להתפרסם היום, שערו של האירו אל מול הדולר תלוי ברובו בהתוויית מדיניות הריבית בארה"ב, אשר משאירה כעת את השוק בדשדוש והמתנה.
היין נמצא בטווח מול האירו ומול הדולר ונסחר סביב 135.75 ו-103.75 מול הדולר. היין תנודתי למדי לקראת פגישת ה-7G, אשר צפויה לשפוך אור בנושא הצמדת היואן הסיני לדולר, דבר שגורם לקשיים רבים ליצואני יפן. למרות שהסינים הכריזו על כך שהם אינם מעוניינים להסיר את הצמדתם, הפגישה עשויה להביע התנגדות נחרצת למדיניותם של הסינים עם כוונה להצמיד מועד להסרה. סיפור מעניין הוא העובדה שהיפנים עלולים להיפטר מהחזקתם של הדולרים שצברו לאורך תקופת ההתערבויות. נראה כי ההחזקות הללו, החלו להכביד על הבנק המרכזי בעקבות הידרדרותו של הדולר.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
כיום עסקים במחזור של 120 אלף שקל לא מדווחים לרשות המס; המטרה להגדיל את התקרה; למה זה טוב לכולם: לנישומים וגם לרשות המס?
עסקים במחזור של עד 120 אלף שקל לא מדווחים לרשויות המס. הפטור הזה ניתן לפני כשנה והוא מסתמן כהצלחה גדולה. מדובר במעל 150 אלף נישומים שחוץ מלהכביד על התשתיות של רשות המסים, לא באמת הצדיקו את הטיפול בהם. הגבייה באזור אפס, והטפסים והבירוקרטיה לקחו המון זמן ומשאבים גם לנישומים וגם לפקידי מס הכנסה.
ההחלטה הקודמת (הרחבה: רפורמת ה-"עוסק זעיר" כבר עובדת עבור עשרות אלפי ישראלים) היתה פשוטה כי גביית המס כאמור היתה אפסית. כעת מציע שי אהרונוביץ' להרחיב את התוכנית לעסקים עד מחזור של 300 אלף שקל. במספרים האלו כבר יש מס, אם כי, ברוב המקרים נמוך.
עסקים מדווחים לרשויות המס על חברות מס לפי הכנסות בניכוי הוצאות. בעסקים שעד מחזור של 120 אלף שקל (שעם הצמדה זה כבר קרוב ל-130 אלף שקל) רשות המס מגדירה הוצאות לפי שיעור המחזור, בלי הוכחת תשלום ובלי לשבור את הראש עם איסוף חשבוניות. יש כאלו שזה מתאים ונוח להם. אלו שיש להם יותר הוצאות יכולים להגיש אותם, אבל גם ככה הם לא עומדים ברף המס.
עסקים עם מחזור של 300 אלף, אמורים לקבל שיעור הוצאות מסוים כמוכר מבלי להוכיח זאת, אבל נראה שבמקרה הזה יהיו הרבה שיש להם יותר הוצאות. הם ידווחו במסלול הרגיל. כלומר, רשות המס תבטיח את עצמה על ידי כך שתאשר הוצאות אבל לא בסכום משמעותי מדי. וככה תהיה חבות מס לעסקים האלו.
- גם בצפון: בכל עסק שלישי נתפסו ליקויי ספרים - האם זה קל מידי?
- משבר מתמשך: העסקים הקטנים בסין עדיין מתקשים להתאושש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ולכן, יפנו אליה, רק כאלו שבאמת אין להם הוצאות משמעותיות. כל תוכנית כזו מקלה על המערכת, מקלה על הנישומים, וצריך לזכור שגם אין כאן פתח למילוט, הונאות, שקרים, ושמרווח הביטחון של רשות המס הוא גדול, תשלום המס במספרים האלו בהינתן הוצאות הוא נמוך מאוד, במקרה המקסימלי כמה אלפים בודדים בחודש.
מצד שני מדובר על כמות גדולה של נישומים. על פי ההערכות יש כמה מאות אלפים שנופלים בקטגוריה הזו.

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
