בוקר שקט בשוק המט"ח המקומי: ממתינים לגרינספאן

יו"ר הפד עתיד להודיע היום על שיעור הריבית בארה"ב. הצפי: העלאה נוספת של 0.25% ל-2.5%. דיסקונט: העלאה שכזו מגולמת כבר בשוק אבל ההצהרה הנלויית היא המעניינת
שרון שפורר |

הדולר פתח הבוקר את המסחר בעליה קלה בת 0.09% והוא סובב סביב 4.387 שקל. אתמול נותר שערו היציג של הדולר בגובה 4.383 שקל, לאחר שכך חתם גם ביום שני. האירו מתחזק הבוקר ב-0.41% סביב 5.736 שקל, לאחר שאתמול סיים בירידה מזערית ביותר בת 0.01% ושערו היציג נקבע בגובה 5.7126 שקל, גם כן, כמעט ללא שינוי מהשער היציג ביום שני.

מחדר העסקאות של בנק דיסקונט דווח על שקט בשוק המקומי בהמתנה להודעה על שיעור הריבית האמריקנית היום על ידי הפדרל רזרב. הקונצנזוס בשוק הוא אמנם לעליה נוספת - שישית במספר - של רבע נקודות האחוז לגובה של 2.5%, וזו, לדברי דיסקונט, כבר מגולמת בשוק (הבינ"ל כמו גם המקומי)אך בשווקים ניכרת דריכות לקראת הדברים הנלווים של יו"ר הפד להודעה, בתקווה לקבל רמז ולו איתות קל באשר למדיניות הפד העתידית.

טכנית, מעדכנים אותנו בדיסקונט, רמת תמיכה קרובה לדולר מצויה בגובה 4.365 שקל ואם יפרוץ אותה, ימשיך לעבר רמת ה-4.35 שקל ולעומת זאת, רמת ההתנגדות הקרובה שוכנת בגובה 4.4 שקל, ואם תיפרץ יגיע המטבע האמריקני ל-4.42 שקל.

העולם בעיניים של פינוטק

אתמול, האירוע היחידי שגרם לתזוזות ממשיות בשוק היה פרסומו של סקר ה-ISM, אגודה לאומית של קניינים-ייצור, בירידה ל-56.4 לחודש ינואר לעומת הנתון של דצמבר אשר התפרסם ברמת 57.3. ציפיות השוק עמדו סביב הרמה של דצמבר, מה שהיה מצדיק ירידה של הדולר, אולם, השוק הגיב בחיוב לפרסום למרות הירידה.

תופעה זו הפתיעה משקיעים רבים אך ניתן לשייך את העלייה של הדולר למרכיב התעסוקה בתוך הסקר, אשר מהווה אות חיובי לפרסום דו"ח התעסוקה ביום שישי. למרות כל האופטימיות, לא חל שינוי מהותי בכיוונו של הדולר ואנו טרם רואים אפשרות שהדולר ימשיך את התחזקותו. בטווח הקצר עד בינוני, צפוי הדולר להיוותר בטווח מול מטבעות העיקריים. היום, השוק יתמקד בהחלטתם של ה- FED, הבנק המרכזי של ארה"ב, אשר דנים כעת בנוגע לאפשרות להעלות את שיעור הריבית. השוק משוכנע כי הבנק יעלה את הריבית והשאלה היחידה היא בכמה.

כלכלנים מספר טוענים כי העלאה גדולה מ-0.25% עשוי לגרום לנפילה חזקה של שוק הנדל"ן ולפי כך, נפילה של הצרכנות בארה"ב. לכן, כלכלנים מצביעים על 0.25% בתור ההעלאה הצפויה למרות שישנם כלכלנים שאכן מאמינים שההעלאה תהיה 0.50%. בעקבות העובדה ששוק האג"ח מראה צמצום במרווח שבין האג"ח ל שנתיים לבין האג"ח ל-10 שנים, דבר שמשקף את מדיניות העלאת הריבית של ה- FED כאשר לא צפויה עלייה ניכרת באינפלציה ולכן מעיד על אפשרות כי כלכלת ארה"ב החלה למתן את קצב צמיחתה. כתוצאה מכך, אנו לא מאמינים שגרינספן יעלה את הריבית בשיעור גדול מ-0.25%, דבר שעשוי להותיר את שער הדולר ברמתו הנוכחית, אם כי, ישנה אפשרות שהדולר יחלש לאחר הפרסום.

בזירה האירופאית התחזק האירו אל מול העיקריים באופן משמעותי במהלך הלילה. אל מול הדולר הגיע האירו לרמות של כ-1.3097 ואל מול היין העפיל לגבהים של 135.84. סוחרים בשוק טוענים כי הסיבה העיקרית להתחזקות האירו בשווקים נובעת מקניות חזקות של אג"ח אירופאי ע"י קרן יפנית מרכזית. הקניות יצרו אפקט של התחזקות האירו אל מול היין וכתוצאה מכך גם אל מול הדולר. אם זאת ממשיכים הסוחרים לטעון כי אין סיבה כלכלית ממשית, בזמן זה, לקניית האירו וכי לא ברור אם יווצר המומנטום הדרוש לחציית המכירות ברמת 1.3100. כמו כן, חשוב לציין כי מתבססת רמת התנגדות משמעותית באיזור ה-1.3125. המטבע האירופאי כנראה יושפע מנתוני שעור האבטלה בגרמניה אשר צפוי להראות עלייה לרמה של 11.25%, לאחר שבדצמבר נרשם שיעור של 10.8%. כמו כן יפורסמו היום נתונים רבים הנוגעים לגוש האירופאי, ביניהם מדד המחירים ליצרן הצפוי להראות על עלייה ברמה החודשית ל-0.10% בעוד ברמה השנתית לא צפוי שינוי מ-3.6%. למרות רצף הנתונים שנרשמו אתמול ושצפויים להתפרסם היום, שערו של האירו אל מול הדולר תלוי ברובו בהתוויית מדיניות הריבית בארה"ב, אשר משאירה כעת את השוק בדשדוש והמתנה.

היין נמצא בטווח מול האירו ומול הדולר ונסחר סביב 135.75 ו-103.75 מול הדולר. היין תנודתי למדי לקראת פגישת ה-7G, אשר צפויה לשפוך אור בנושא הצמדת היואן הסיני לדולר, דבר שגורם לקשיים רבים ליצואני יפן. למרות שהסינים הכריזו על כך שהם אינם מעוניינים להסיר את הצמדתם, הפגישה עשויה להביע התנגדות נחרצת למדיניותם של הסינים עם כוונה להצמיד מועד להסרה. סיפור מעניין הוא העובדה שהיפנים עלולים להיפטר מהחזקתם של הדולרים שצברו לאורך תקופת ההתערבויות. נראה כי ההחזקות הללו, החלו להכביד על הבנק המרכזי בעקבות הידרדרותו של הדולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.4%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.