בוקר שקט בשוק המט"ח המקומי: ממתינים לגרינספאן
הדולר פתח הבוקר את המסחר בעליה קלה בת 0.09% והוא סובב סביב 4.387 שקל. אתמול נותר שערו היציג של הדולר בגובה 4.383 שקל, לאחר שכך חתם גם ביום שני. האירו מתחזק הבוקר ב-0.41% סביב 5.736 שקל, לאחר שאתמול סיים בירידה מזערית ביותר בת 0.01% ושערו היציג נקבע בגובה 5.7126 שקל, גם כן, כמעט ללא שינוי מהשער היציג ביום שני.
מחדר העסקאות של בנק דיסקונט דווח על שקט בשוק המקומי בהמתנה להודעה על שיעור הריבית האמריקנית היום על ידי הפדרל רזרב. הקונצנזוס בשוק הוא אמנם לעליה נוספת - שישית במספר - של רבע נקודות האחוז לגובה של 2.5%, וזו, לדברי דיסקונט, כבר מגולמת בשוק (הבינ"ל כמו גם המקומי)אך בשווקים ניכרת דריכות לקראת הדברים הנלווים של יו"ר הפד להודעה, בתקווה לקבל רמז ולו איתות קל באשר למדיניות הפד העתידית.
טכנית, מעדכנים אותנו בדיסקונט, רמת תמיכה קרובה לדולר מצויה בגובה 4.365 שקל ואם יפרוץ אותה, ימשיך לעבר רמת ה-4.35 שקל ולעומת זאת, רמת ההתנגדות הקרובה שוכנת בגובה 4.4 שקל, ואם תיפרץ יגיע המטבע האמריקני ל-4.42 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
אתמול, האירוע היחידי שגרם לתזוזות ממשיות בשוק היה פרסומו של סקר ה-ISM, אגודה לאומית של קניינים-ייצור, בירידה ל-56.4 לחודש ינואר לעומת הנתון של דצמבר אשר התפרסם ברמת 57.3. ציפיות השוק עמדו סביב הרמה של דצמבר, מה שהיה מצדיק ירידה של הדולר, אולם, השוק הגיב בחיוב לפרסום למרות הירידה.
תופעה זו הפתיעה משקיעים רבים אך ניתן לשייך את העלייה של הדולר למרכיב התעסוקה בתוך הסקר, אשר מהווה אות חיובי לפרסום דו"ח התעסוקה ביום שישי. למרות כל האופטימיות, לא חל שינוי מהותי בכיוונו של הדולר ואנו טרם רואים אפשרות שהדולר ימשיך את התחזקותו. בטווח הקצר עד בינוני, צפוי הדולר להיוותר בטווח מול מטבעות העיקריים. היום, השוק יתמקד בהחלטתם של ה- FED, הבנק המרכזי של ארה"ב, אשר דנים כעת בנוגע לאפשרות להעלות את שיעור הריבית. השוק משוכנע כי הבנק יעלה את הריבית והשאלה היחידה היא בכמה.
כלכלנים מספר טוענים כי העלאה גדולה מ-0.25% עשוי לגרום לנפילה חזקה של שוק הנדל"ן ולפי כך, נפילה של הצרכנות בארה"ב. לכן, כלכלנים מצביעים על 0.25% בתור ההעלאה הצפויה למרות שישנם כלכלנים שאכן מאמינים שההעלאה תהיה 0.50%. בעקבות העובדה ששוק האג"ח מראה צמצום במרווח שבין האג"ח ל שנתיים לבין האג"ח ל-10 שנים, דבר שמשקף את מדיניות העלאת הריבית של ה- FED כאשר לא צפויה עלייה ניכרת באינפלציה ולכן מעיד על אפשרות כי כלכלת ארה"ב החלה למתן את קצב צמיחתה. כתוצאה מכך, אנו לא מאמינים שגרינספן יעלה את הריבית בשיעור גדול מ-0.25%, דבר שעשוי להותיר את שער הדולר ברמתו הנוכחית, אם כי, ישנה אפשרות שהדולר יחלש לאחר הפרסום.
בזירה האירופאית התחזק האירו אל מול העיקריים באופן משמעותי במהלך הלילה. אל מול הדולר הגיע האירו לרמות של כ-1.3097 ואל מול היין העפיל לגבהים של 135.84. סוחרים בשוק טוענים כי הסיבה העיקרית להתחזקות האירו בשווקים נובעת מקניות חזקות של אג"ח אירופאי ע"י קרן יפנית מרכזית. הקניות יצרו אפקט של התחזקות האירו אל מול היין וכתוצאה מכך גם אל מול הדולר. אם זאת ממשיכים הסוחרים לטעון כי אין סיבה כלכלית ממשית, בזמן זה, לקניית האירו וכי לא ברור אם יווצר המומנטום הדרוש לחציית המכירות ברמת 1.3100. כמו כן, חשוב לציין כי מתבססת רמת התנגדות משמעותית באיזור ה-1.3125. המטבע האירופאי כנראה יושפע מנתוני שעור האבטלה בגרמניה אשר צפוי להראות עלייה לרמה של 11.25%, לאחר שבדצמבר נרשם שיעור של 10.8%. כמו כן יפורסמו היום נתונים רבים הנוגעים לגוש האירופאי, ביניהם מדד המחירים ליצרן הצפוי להראות על עלייה ברמה החודשית ל-0.10% בעוד ברמה השנתית לא צפוי שינוי מ-3.6%. למרות רצף הנתונים שנרשמו אתמול ושצפויים להתפרסם היום, שערו של האירו אל מול הדולר תלוי ברובו בהתוויית מדיניות הריבית בארה"ב, אשר משאירה כעת את השוק בדשדוש והמתנה.
היין נמצא בטווח מול האירו ומול הדולר ונסחר סביב 135.75 ו-103.75 מול הדולר. היין תנודתי למדי לקראת פגישת ה-7G, אשר צפויה לשפוך אור בנושא הצמדת היואן הסיני לדולר, דבר שגורם לקשיים רבים ליצואני יפן. למרות שהסינים הכריזו על כך שהם אינם מעוניינים להסיר את הצמדתם, הפגישה עשויה להביע התנגדות נחרצת למדיניותם של הסינים עם כוונה להצמיד מועד להסרה. סיפור מעניין הוא העובדה שהיפנים עלולים להיפטר מהחזקתם של הדולרים שצברו לאורך תקופת ההתערבויות. נראה כי ההחזקות הללו, החלו להכביד על הבנק המרכזי בעקבות הידרדרותו של הדולר.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
