בוקר שקט בשוק המט"ח המקומי: ממתינים לגרינספאן
הדולר פתח הבוקר את המסחר בעליה קלה בת 0.09% והוא סובב סביב 4.387 שקל. אתמול נותר שערו היציג של הדולר בגובה 4.383 שקל, לאחר שכך חתם גם ביום שני. האירו מתחזק הבוקר ב-0.41% סביב 5.736 שקל, לאחר שאתמול סיים בירידה מזערית ביותר בת 0.01% ושערו היציג נקבע בגובה 5.7126 שקל, גם כן, כמעט ללא שינוי מהשער היציג ביום שני.
מחדר העסקאות של בנק דיסקונט דווח על שקט בשוק המקומי בהמתנה להודעה על שיעור הריבית האמריקנית היום על ידי הפדרל רזרב. הקונצנזוס בשוק הוא אמנם לעליה נוספת - שישית במספר - של רבע נקודות האחוז לגובה של 2.5%, וזו, לדברי דיסקונט, כבר מגולמת בשוק (הבינ"ל כמו גם המקומי)אך בשווקים ניכרת דריכות לקראת הדברים הנלווים של יו"ר הפד להודעה, בתקווה לקבל רמז ולו איתות קל באשר למדיניות הפד העתידית.
טכנית, מעדכנים אותנו בדיסקונט, רמת תמיכה קרובה לדולר מצויה בגובה 4.365 שקל ואם יפרוץ אותה, ימשיך לעבר רמת ה-4.35 שקל ולעומת זאת, רמת ההתנגדות הקרובה שוכנת בגובה 4.4 שקל, ואם תיפרץ יגיע המטבע האמריקני ל-4.42 שקל.
העולם בעיניים של פינוטק
אתמול, האירוע היחידי שגרם לתזוזות ממשיות בשוק היה פרסומו של סקר ה-ISM, אגודה לאומית של קניינים-ייצור, בירידה ל-56.4 לחודש ינואר לעומת הנתון של דצמבר אשר התפרסם ברמת 57.3. ציפיות השוק עמדו סביב הרמה של דצמבר, מה שהיה מצדיק ירידה של הדולר, אולם, השוק הגיב בחיוב לפרסום למרות הירידה.
תופעה זו הפתיעה משקיעים רבים אך ניתן לשייך את העלייה של הדולר למרכיב התעסוקה בתוך הסקר, אשר מהווה אות חיובי לפרסום דו"ח התעסוקה ביום שישי. למרות כל האופטימיות, לא חל שינוי מהותי בכיוונו של הדולר ואנו טרם רואים אפשרות שהדולר ימשיך את התחזקותו. בטווח הקצר עד בינוני, צפוי הדולר להיוותר בטווח מול מטבעות העיקריים. היום, השוק יתמקד בהחלטתם של ה- FED, הבנק המרכזי של ארה"ב, אשר דנים כעת בנוגע לאפשרות להעלות את שיעור הריבית. השוק משוכנע כי הבנק יעלה את הריבית והשאלה היחידה היא בכמה.
כלכלנים מספר טוענים כי העלאה גדולה מ-0.25% עשוי לגרום לנפילה חזקה של שוק הנדל"ן ולפי כך, נפילה של הצרכנות בארה"ב. לכן, כלכלנים מצביעים על 0.25% בתור ההעלאה הצפויה למרות שישנם כלכלנים שאכן מאמינים שההעלאה תהיה 0.50%. בעקבות העובדה ששוק האג"ח מראה צמצום במרווח שבין האג"ח ל שנתיים לבין האג"ח ל-10 שנים, דבר שמשקף את מדיניות העלאת הריבית של ה- FED כאשר לא צפויה עלייה ניכרת באינפלציה ולכן מעיד על אפשרות כי כלכלת ארה"ב החלה למתן את קצב צמיחתה. כתוצאה מכך, אנו לא מאמינים שגרינספן יעלה את הריבית בשיעור גדול מ-0.25%, דבר שעשוי להותיר את שער הדולר ברמתו הנוכחית, אם כי, ישנה אפשרות שהדולר יחלש לאחר הפרסום.
בזירה האירופאית התחזק האירו אל מול העיקריים באופן משמעותי במהלך הלילה. אל מול הדולר הגיע האירו לרמות של כ-1.3097 ואל מול היין העפיל לגבהים של 135.84. סוחרים בשוק טוענים כי הסיבה העיקרית להתחזקות האירו בשווקים נובעת מקניות חזקות של אג"ח אירופאי ע"י קרן יפנית מרכזית. הקניות יצרו אפקט של התחזקות האירו אל מול היין וכתוצאה מכך גם אל מול הדולר. אם זאת ממשיכים הסוחרים לטעון כי אין סיבה כלכלית ממשית, בזמן זה, לקניית האירו וכי לא ברור אם יווצר המומנטום הדרוש לחציית המכירות ברמת 1.3100. כמו כן, חשוב לציין כי מתבססת רמת התנגדות משמעותית באיזור ה-1.3125. המטבע האירופאי כנראה יושפע מנתוני שעור האבטלה בגרמניה אשר צפוי להראות עלייה לרמה של 11.25%, לאחר שבדצמבר נרשם שיעור של 10.8%. כמו כן יפורסמו היום נתונים רבים הנוגעים לגוש האירופאי, ביניהם מדד המחירים ליצרן הצפוי להראות על עלייה ברמה החודשית ל-0.10% בעוד ברמה השנתית לא צפוי שינוי מ-3.6%. למרות רצף הנתונים שנרשמו אתמול ושצפויים להתפרסם היום, שערו של האירו אל מול הדולר תלוי ברובו בהתוויית מדיניות הריבית בארה"ב, אשר משאירה כעת את השוק בדשדוש והמתנה.
היין נמצא בטווח מול האירו ומול הדולר ונסחר סביב 135.75 ו-103.75 מול הדולר. היין תנודתי למדי לקראת פגישת ה-7G, אשר צפויה לשפוך אור בנושא הצמדת היואן הסיני לדולר, דבר שגורם לקשיים רבים ליצואני יפן. למרות שהסינים הכריזו על כך שהם אינם מעוניינים להסיר את הצמדתם, הפגישה עשויה להביע התנגדות נחרצת למדיניותם של הסינים עם כוונה להצמיד מועד להסרה. סיפור מעניין הוא העובדה שהיפנים עלולים להיפטר מהחזקתם של הדולרים שצברו לאורך תקופת ההתערבויות. נראה כי ההחזקות הללו, החלו להכביד על הבנק המרכזי בעקבות הידרדרותו של הדולר.
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקשכר המינימום מתעדכן, המציאות לא
שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?
היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.
הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק
כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.
כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.
זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.
- רשתות השיווק לוחצות להגדיל את מכסת העובדים הזרים - על חשבון העובדים הישראלים
- גידול של מיליונים בהוצאות: איך העלאת שכר המינימום תשפיע על שופרסל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שני צדדים למטבע הכלכלי
מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.
בית משפט (גרוק)ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה
ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד
בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.
