חברת פתרונות האוטומציה NextNine גייסה 5 מיליון ד'
NextNine, ספקית מובילה של פתרונות לאוטומציה של שרות ותמיכה מרחוק, מודיעה כי השלימה סבב גיוס של 5 מיליון דולר שהובל על ידי הקרנות אסנד טכנולוגיות ואינפיניטי, בהשתתפות המשקיעים הקיימים: האחים עופר הי-טק, יוזמה וקרן Redwood האמריקאית.
NextNine היא מובילה העולמית בתחום של Support Automation בתחומי תקשורת, מערכות מידע, מערכות פיננסיות, מערכות רפואיות ועוד. NextNine מאפשרת ליצרנים בתחומים אלה לשנות את תפיסת השרות מתפיסה ריאקטיבית לתפיסה פרו-אקטיבית, קרי לפתור בעיות אצל לקוחותיהם לפני שלקוחותיהם מודעים לבעיות, ולבצע אוטומציה של מרבית פעולות השרות. בעזרת NextNine יכולים היצרנים לספק ללקוחותיהם שרות ברמה שלא הכירו בעבר.
"אנו רואים את שוק ה-support automation כשוק בצמיחה מהירה" אמר משה בר-ניב שותף מנהל בקרן אסנד טכנולוגיות"NextNine מספקת פתרון לבעיה שקיימת אצל רוב יצרני הציוד. משיחותינו עם הלקוחות, חברות בינלאומיות מובילות בתחומן, עולה שע"י שימוש בפתרון של NextNine הם השיגו שיפור משמעותי בזמינות המערכות, באיכות ובעלות השירות. אנו מאמינים שלחברה הצוות המוצר והניסיון להמשיך להוביל את התחום".
אבישי זילברשץ, שותף מנהל בקרן אינפיניטי מסר, "אנחנו מאמינים שהחברה ממוצבת בצורה מיטבית להצלחה בשוק דינמי ומתפתח".
"אנו רואים בהשקעה זו, לאחר בדיקות מעמיקות, אישור נוסף לחזון של NextNine והנהלתה" אומר עדי דולברג, מנכ"ל NextNine, "לאחר שהוכחנו, כי המוצר והמודל עובדים היטב אצל לקוחות מובילים, אנו מיעדים את כספי ההשקעה להאצת הגידול והמכירות". בעקבות ההשקעה, יתווספו למועצת המנהלים של NextNine, משה בר-ניב, שותף מנהל בקרן אסנד טכנולוגיות ואבישי זילברשץ, שותף מנהל בקרן אינפיניטי.
הפתרון של NextNine, משלב מרכיבי תוכנה מתקדמים המאפשרים אוטומציה ואופטימיזציה של שרות ותמיכה טכנית וכוללים: שליטה ובקרה מרחוק, ניטור פרו-אקטיבי של מערכות בשטח, תחזוקה מונעת, הפצה והתקנה של רכיבי תוכנות,וניתוח אנליטי ואוטומטי של תקלות. על ידי מעבר לתמיכה ושרות פרו-אקטיביים, לקוחותיה של NextNine שיפרו את זמינות מערכותיהם המותקנות אצל לקוחותיהם, העלו את רמת השרות והעלו את רמת שביעות הרצון של לקוחותיהם מהשרות.
קרן אסנד טכנולוגיות מנהלת 100 מיליון דולר, המושקעים בחברות הזנק הקשורות לישראל בעיקר בתחומי התקשורת, והתוכנה. לאחרונה התפרסמו שתי עסקאות Exit לקרן, כשחברת סיסקו רכשה את P-cube עבור 200 מיליון דולר, וכשחברת Software AG רוכשת את קו מוצרי ApplinX של סברטק. בין השקעותיה קומבוקס (נמכרה לטריון), סינטק מדיה, דקרו, פרוביג'נט. בחודשים האחרונים השקיעה ב-5 חברות חדשות: קולומבוס, ביטבנד, גלוקון ויידמד ו-NextNine.
קרן הון הסיכון אינפיניטי מנהלת כ-200 מיליון דולר. אינפיניטי הוקמה ב-1997 כהמשך לקרן ניצנים שקמה בשנת 1993. המשקיעים העיקריים בה הם: כלל תעשיות, מייסדי קרן ניצנים - מרשל בטלר, GE Asset Managment, בנק ההשקעות האמריקני FBRובנק נשיונל פריז. את הקרן מנהלים בארץ אמיר גל אור, אבישי זילברשץ ורוברט בש, ובארה"ב - מרשל בטלר וקן רינד. אינפיניטי השקיעה עד כה בכ-40 חברות טכנולוגיה. בין חברות הפורטפוליו של הקרן ניתן למצוא את החברות Shopping.com שהנפיקה במהלך 2004, שלקייס, גליל מדיקל, פרוניורון, סאיטקס ויז'ן, אורסוס, נאנומושן, קוגניטנס, נייטיב נטוורקס, רד בנד סופטוור, ויז'נקר ובריינסגייט. מתחילת שנת 2003, מסייעת אינפיניטי לכלל תעשיות בניהול חלק מהפורטפוליו הטכנולוגי של כלל תעשיות וכן מספר חברות של IDB.
הפורטפוליו כולל כ-25 חברות טכנולוגיה בינהן: סייפן, איידנטיפי, פאורפייפר סייבר-ארק וסיידור. איי די בי ואינפיניטי הקימו לאחרונה את קרן הון הסיכון הראשונה בסין שעתידה להשקיע ולתמוך עסקית בחברות ישראליות וחברות הקשורות בישראל המבקשות לפעול בסין.

בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
ההלוואות הכי יקרות בבנק מזרחי טפחות; מי הזול במערכת, ועל ההבדל בין ממוצע לחציון ומה הריבית הסבירה על ההלוואות?
השוואה פשוטה בין הריביות שגובים חמשת הבנקים הגדולים בישראל מראה פערים עצומים בין הבנקים, ומתבלט לרעה בנק מזרחי טפחות. כך עולה מהנתונים האחרונים של בנק ישראל וכך גם עלה לאורך כל התקופה האחרונה. בנק מזרחי טפחות הוא הכי גרוע ללווים, הכי גרוע ללוקחי המשכנתאות (ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד)ומסתבר שהוא גם לא בולט במיוחד לחוסכים (ריבית על הפיקדונות נמוכה).
מנתוני בנק ישראל עולה כי הריבית החציונית ללקוחות הבנק היא 11.3%. כלומר, מחצית ממהלווים מקבלים הלוואה בריבית גבוהה יותר ומחצית מתחת לריבית הזו. זו ריבית גבוהה במיוחד, כשבנק הפועלים השני במערכת ביוקר הריביות מספק ללקוחות שלו הלוואה חציונית ב-10.36%. שלושת הבנקים האחרים (לאומי, דיסקונט, הבינלאומי) בריבית חציונית של 8% פלוס.
ההפרש בריביות יכול לנבוע מרמת סיכון שונה של הלקוחות. ככל שהלקוחות "מסוכנים" יותר, כלומר יכולת החזר החוב שלהם מוטלת יותר בספק, אז הבנק ייקח פרמיית סיכון, כלומר ריבית גבוהה יותר. אבל, במספרים גדולים, צפוי (לא בטוח) שהמדגם של האוכלוסייה בין הבנקים די קרוב אחד לשני. כלומר שהסיכון של הלקוחות במזרחי טפחות, פועלים, לאומי, דיסקונט והבינלאומי די קרוב. יש גופים שפועלים במגזרים מסוימים, נראה שמרכנתיל של דיסקונט למשל פועל יותר במגזר הערבי והחרדי. גם מזרחי טפחות פועל במגר החרדי ודתי יותר מאשר אחרים, ועדיין, הסיכון הכולל, גם בשל גודל המדגם, צריך להיות דומה.
אם מסתכלים על הממוצע, ולא על החציון, התמונה נשארת דומה, וגם בחיתוך הזה מזרחי מוביל לרעה עם ריבית של 9.41%. מדובר על אחוז מעל דיסקונט הנמוך במערכת, שממוצע הריבית על ההלוואות שלו עומד על 8.41%. גם בממוצעים, הריבית של בנק הפועלים גבוהה ביחס לשער, עם 9.23% ממוצע. ההפרשים בין בנק לאומי, הבינלאומי ודיסקונט הם נמוכים יחסית, ועומדים על כ-0.4%.
- פועלים עם תשואה להון של 16.7% ורווח נקי של 2.5 מיליארד שקל
- בנק לאומי הרוויח 2.6 מיליארד שקל ברבעון, התשואה 16.2% על ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הריבית הממוצעת שונה מהחציון בכך שהיא סוכמת את הממוצע הפשוט של ההלוואות. לוקחים את כל הריביות לפי המשקל של ההלוואות שנקבע על פי סכומי ההלוואות ומקבלים ריבית ממוצעת. במזרחי טפחות היו כנראה לווים גדולים שקיבלו (מן הסתם) הלוואה בריביות נמוכות ולכן הממוצע ירד, אם כי הוא כאמור גבוה מיתר הבנקים.
למעשה,

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.