סימנטק
חברת אבטחת המידע סימנטק פרסמה בימים אלה נתונים בנושא תעבורת דואר זבל (ספאם) לחודש דצמבר 2004. הנתונים נאספו ממערכות ניטור דואר הזבל של ברייטמייל, המובילה הגלובלית בטכנולוגיות אנטי ספאם, אשר נרכשה על ידי סימנטק לפני כחצי שנה.
מהנתונים עולה כי 67 אחוז מסך תעבורת הדואר האלקטרוני בחודש דצמבר 2004 היה דואר זבל ? גידול של 9 אחוזים לעומת 58 אחוז בדצמבר 2003, וללא שינוי לעומת חודש שעבר.
85 אחוז מסך הודעות הספאם בעולם הנו באנגלית ו- 62.3 אחוז ממנו מקורו בצפון אמריקה. אחרי צפון אמריקה נמצאת אסיה עם 20.9 אחוז, אירופה עם 12.4 אחוז, דרום אמריקה עם 3.1 אחוז, אוסטרליה ואוקיאניה עם 1.2 אחוז ואפריקה עם 0.2 אחוז.
סימנטק גם מדווחות על חלוקת הודעות הספאם בדצמבר 2004 לפי נושאים. הממצאים העיקריים מצביעים כי 23 אחוז מההודעות הציעו או פרסמו מוצרים ושירותים כללים 16 אחוז הציעו "הזדמנויות" פיננסיות שונות 14 אחוז הציעו מוצרים ושירותים המיועדים לבוגרים בני 18 ומעלה, מרביתם מעליבים או בלתי נאותים, כגון פורנו וייעוץ למערכות יחסים ו- 11 אחוז הציעו או פרסמו מוצרים ושירותי בריאות.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
