במהלך השבוע האחרון, עקב חופשות בכל רחבי העולם, לא נשפך אור חדש בנושא היחלשות הדולר. ברצוני לנצל את השקט היחסי בשווקים על מנת לדון באסטרטגיה, וכיצד משקיע מקצועי ברמה זו או אחרת יכול לבחון את השווקים בימים ובשבועות הקרובים.

באופן כללי, ישנן שתי פרספקטיבות בעת בחינת המסחר. על פי ניתוח טכני וניתוח פונדומנטלי. אף על פי שאני מאמין שאפשר לחזות מהלכי שוק על ידי שימוש בכל אחת מהגישות, נוטה אני לנתח את השוק מנקודת מבט מאקרו כלכלית. איני חולק על המנתחים הטכניים ועל כן ברצוני להראות כיצד ניתן להשתמש בשתי השיטות גם יחד במאמר זה. ברצוני להבהיר לפני שנגיע לגוף המאמר עצמו, שהדברים נכתבים על פי דעתי בלבד ואין בכוונתי לפגוע בכל גישה או אסטרטגיה שונה של סוחר או אנליסט אחר. פשוט אספק נקודת מבט נוספת.

כפי שאמרתי, אין בכוונתי להתעלם מניתוח טכני, אולם אמשיך לנתח את השוק מנקודת מבט כלכלית. בכל אופן, כאשר מכניסים פקודת מסחר, בין אם מדובר במטבעות, חוזים עתידיים, או ניירות ערך, ידיעה היכן ומתי סוחרים נוספים ייכנסו לשוק במקביל אליך, קריטית. עבורי, זוהי הנקודה שבה ניתוח טכני מתחיל לעזור. אולם, לפני שאקבל החלטה להכניס פקודה, יהיה עלי להבין את המגמה ולכן אתחיל לבנות אסטרטגיית כניסה לשוק.

ראשית, אני ממליץ לאמוד את המגמה ומשמעותה מפרספקטיבה מאקרו כלכלית, כפי שאני עושה בסקירה השבועית. אני מציב יסודות להנחות שלי אשר עליהן להיתמך בתאוריה מאקרו כלכלית. לעולם לא אסחור נגד הדולר אם כל היסודות הכלכליים מנוגדים אליהם, וגם ההיפך הוא נכון. לפיכך, לא אתחיל לנתח מנקודת מבט טכנית עד שהגעתי להחלטה לגבי כיוונו של השוק ברבעון הקרוב. על ידי ביסוס ההערכה שלי על יסודות כלכליים, אני יכול להגיע להערכה - לגבי השאלה: האם השוק ימשיך בהווה לקנות או למכור בהתאם לכיוונו?

לא אתפתה לקבוע יעד למגמה, אלא אעדיף להעריך את המומנטום של השוק בהסתמך על האפשרויות הכלכליות להתחזקות או החלשות הדולר. לדוגמא, היום אני עדיין מחזיק בתפיסה כי תזמון הוא המפתח. הדולר ימשיך להיחלש עקב מספר רב של אינדיקטורים שעליהם דנים באריכות כלכלנים רבים. באופן כללי, הסיבות לנפילת הדולר הן הגירעונות בחשבון השוטף, מאזן המסחר ובתקציבים הפיסקאלים. אולם, אם נסתכל עמוק יותר, נוכל לראות שגרעונות אלו לא יוכלו לההסגר כל עוד שיעור הריבית בארה"ב ממשיך לעלות, וגורם להחלשות זרם ההשקעות מרחבי העולם לתוך המדינה.

ירידה זו בזרם ההשקעות מקשה מאוד על האפשרות לממן את החשבון השוטף, ולכן הדרך היחידה לממן אותו היא להגדיל את הייצוא האמריקאי על ידי דולר חלש יותר. לכן, אני צופה שברבעון הקרוב ימשיך הדולר להיחלש.

וכעת, מה ביכולתי לעשות עם התובנה זו?

אם להיות כן, הרי שידיעה כי הדולר הולך להמשיך להיחלש אינה מספקת. כפי שאמרתי קודם לכן, הכל נעוץ בתזמון ובנקודת זמן זו אני נעזר בניתוח הטכני. כמי שמאמין בפשטות, אני סבור שאם אביט על השוק מנקודת מבט טכנית, לעיתים נדירות אעמיק מעבר לאופן שבו מתנהגים המחירים בפועל. בחינת גרף עמודות פשוט, ולעיתים התמקדות ב"נרות", היא הפעולה המעמיקה ביותר שבה אני בוחן את הפן הטכני. לעיתים נדירות, אם בכלל, אשתמש במתנדים כגון RSI, MACD או DMI. פשטות זו היא מה שאני באופן אישי דורש על מנת לבחון את התנהגות השוק בהקשר לתזוזות המחירים.

לכן, אני מתבונן בעיקר על הנקודות הערכיות שבגרף אשר בהן - זוג מטבעות "מראה נכונות" להיקנות או להימכר. אולם, אלו אינן הנקודות שבהן אמליץ לסחור, מכיוון שהן נוטות להיות נקודות הקיצון, הגבוהות והנמוכות. אני פשוט ממתין בסבלנות עד שהשוק מספק לי שבירות משמעותיות בכיוון הניתוח הפונדמנטלי. אולם, זה עשוי לגרום לי לחכות זמן רב מאוד. במסחר באירו/דולר, היה מקרה שבו חיכיתי שמונה חודשים בתחילת שנת 2002 לאיתות כניסה. איני רואה שום פסול בהמתנה שכזאת, ולכן אני ממשיך לבחון זוגות מטבעות אחרים ומוצרים פיננסיים נוספים, לאורך זמן מחוץ למסחר.

הנקודה אותה אני מנסה להבהיר היא, כי קשה מאוד לסחור בהסתמך רק על גישה אחת. היופי שבניתוח הטכני הוא שבמקרים רבים זו נבואה שמגשימה את עצמה. אולם, הרכבה של מתנדים ואינדיקטורים אותם נהוג להרכיב על הגרף, אינה מוסיפה או גורעת מהאיתות שלך. לפי דעתי, יותר אנשים יבצעו בהתבסס על תנודות המחירים עצמן. לכן, ככל שניתן דגש לאינדיקטורים נוספים, פחות סביר שאחרים יבצעו את אותו הדבר, ופחות סוחרים יסחרו באותו כיוון ותזמון כמוך.

אני מעדיף פשטות, ותמיד בכיוון של שתי הפרספקטיבות - הפונדמנטלית והטכנית. לא אמליץ על מסחר נגד העקרונות היסודיים, על אף שאני יודע שניתן לנהוג כך. אעדיף לסחור בזמן הנכון עם הכללים המתאימים אישית לי. ולסיום אני מאחל לכולכם שנת 2005 מוצלחת ביותר!