בריטיש אירוויס מטוס תעופה British Airways טיסה
צילום: British Airways

אייר פראנס דוחה את הטיסות לישראל; מי עוד לא טס לארץ

רשימה מלאה של כל החברות שדחו את הטיסות לארץ ומתי הן צפויות לחזור?
עמית בר | (1)
נושאים בכתבה אייר פראנס אל על

אייר פראנס הצרפתית הודיעה כי לא תחזור לפעול בקו לישראל עד לתאריך ה-5 בנובמבר, בעוד חברות נוספות כמו וויז אייר ואיזיג'ט הכריזו על השהיות ממושכות עד לשנה הבאה. עם זאת, ישנן חברות שבוחרות להמשיך לפעול בישראל, בולטות בהן החברות מאיחוד האמירויות.

   טרמינל     ISTOCK

 

חברות שממשיכות לפעול למרות החששות

בין החברות שעדיין ממשיכות לפעול בקווים מישראל ואליה, נמצאות כמובן חברות התעופה הישראליות שמרוויחות מכך שחברות התעופה הבינלאומיות נעלמות מהקווים. אל על מרוויחה בקצב של 600 מיליון דולר פי 15 ויותר מקצב הרווחים הרגיל שלה בזכות טיסות מלאות בקווים מאוד רווחים כמו ארה"ב, לונדון, תאילנד ועוד.

ארקיע וישראייר טסות כרגיל ומגבירות ליעדים מבוקשים. בנוסף, פליי דובאי מאיחוד האמירויות חזרה לפעילות בקו ישראל לאחר עצירה קצרה, וגם חברת איתיחאד מאבו דאבי המשיכה לטוס באופן רציף. חברות אלו מתמקדות בהבטחת טיסות לציבור הישראלי ומביאות את נוסעיהן לישראל וממנה תוך התאמות לוגיסטיות לשמירה על בטיחות הנוסעים.

 

חברות שמפסיקות את פעילותן

רבות מחברות התעופה הזרות ביטלו את פעילותן בעקבות התגברות המתח באזור, ביניהן לופטהנזה, קרואטיה איירליינס, אייר פראנס, ואיבריה. ההשהיות אינן אחידות באורכן, והן נעות מכמה ימים ועד מספר חודשים. חברות רבות נמנעו מלפרסם מועד מדויק לחזרה, וזו נותרה "עד להודעה חדשה". מצב זה מותיר את הנוסעים באי-וודאות ומעלה את הביקוש לטיסות של החברות הישראליות ושל חברות כמו איתיחאד ופליי דובאי חברות התעופה הישראליות ניצבות מול גידול בדרישה לקווים הקיימים ופועלות להוספת קווים חדשים ולהגדלת נפח הטיסות, בעיקר ליעדים במערב אירופה וצפון אמריקה. אל על למשל הודיעה על תוספת טיסות לניו יורק וליעדים מרכזיים באירופה. ארקיע וישראייר מתמקדות בטיסות נוספות למזרח אירופה ולים התיכון.

התמודדות עם השהיות וביטולי טיסות

בצל ביטולי הטיסות, הנוסעים נדרשים להיערך בהתאם ולהתעדכן באופן קבוע. חברות התעופה מספקות תמיכה ללקוחותיהן בנוגע להחזר כספי, שינויים והעברות לטיסות אחרות. יחד עם זאת, חברות רבות משאירות את פרטי החזרה לא ברורים, והנוסעים מתבקשים לבדוק עם נציגי החברה האם ניתן לשנות את מועד הטיסה או לקבל החזר בהתאם לתנאים המשתנים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אברהם 28/10/2024 07:56
    הגב לתגובה זו
    כמעט אף אחד!
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.