אייר פראנס דוחה את הטיסות לישראל; מי עוד לא טס לארץ
אייר פראנס הצרפתית הודיעה כי לא תחזור לפעול בקו לישראל עד לתאריך ה-5 בנובמבר, בעוד חברות נוספות כמו וויז אייר ואיזיג'ט הכריזו על השהיות ממושכות עד לשנה הבאה. עם זאת, ישנן חברות שבוחרות להמשיך לפעול בישראל, בולטות בהן החברות מאיחוד האמירויות.
טרמינל ISTOCK
חברות שממשיכות לפעול למרות החששות
בין החברות שעדיין ממשיכות לפעול בקווים מישראל ואליה, נמצאות כמובן חברות התעופה הישראליות שמרוויחות מכך שחברות התעופה הבינלאומיות נעלמות מהקווים. אל על מרוויחה בקצב של 600 מיליון דולר פי 15 ויותר מקצב הרווחים הרגיל שלה בזכות טיסות מלאות בקווים מאוד רווחים כמו ארה"ב, לונדון, תאילנד ועוד.
ארקיע וישראייר טסות כרגיל ומגבירות ליעדים מבוקשים. בנוסף, פליי דובאי מאיחוד האמירויות חזרה לפעילות בקו ישראל לאחר עצירה קצרה, וגם חברת איתיחאד מאבו דאבי המשיכה לטוס באופן רציף. חברות אלו מתמקדות בהבטחת טיסות לציבור הישראלי ומביאות את נוסעיהן לישראל וממנה תוך התאמות לוגיסטיות לשמירה על בטיחות הנוסעים.
- הצבע חוזר ללחיים: המניות של חברות התעופה מזנקות אחרי דוחות טובים
- חברות התעופה הזרות דורשות מהמדינה סיוע כספי כדי שיחזרו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות שמפסיקות את פעילותן
רבות מחברות התעופה הזרות ביטלו את פעילותן בעקבות התגברות המתח באזור, ביניהן לופטהנזה, קרואטיה איירליינס, אייר פראנס, ואיבריה. ההשהיות אינן אחידות באורכן, והן נעות מכמה ימים ועד מספר חודשים. חברות רבות נמנעו מלפרסם מועד מדויק לחזרה, וזו נותרה "עד להודעה חדשה". מצב זה מותיר את הנוסעים באי-וודאות ומעלה את הביקוש לטיסות של החברות הישראליות ושל חברות כמו איתיחאד ופליי דובאי חברות התעופה הישראליות ניצבות מול גידול בדרישה לקווים הקיימים ופועלות להוספת קווים חדשים ולהגדלת נפח הטיסות, בעיקר ליעדים במערב אירופה וצפון אמריקה. אל על למשל הודיעה על תוספת טיסות לניו יורק וליעדים מרכזיים באירופה. ארקיע וישראייר מתמקדות בטיסות נוספות למזרח אירופה ולים התיכון.התמודדות עם השהיות וביטולי טיסות
בצל ביטולי הטיסות, הנוסעים נדרשים להיערך בהתאם ולהתעדכן באופן קבוע. חברות התעופה מספקות תמיכה ללקוחותיהן בנוגע להחזר כספי, שינויים והעברות לטיסות אחרות. יחד עם זאת, חברות רבות משאירות את פרטי החזרה לא ברורים, והנוסעים מתבקשים לבדוק עם נציגי החברה האם ניתן לשנות את מועד הטיסה או לקבל החזר בהתאם לתנאים המשתנים.- 1.אברהם 28/10/2024 07:56הגב לתגובה זוכמעט אף אחד!
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
