אייר פראנס דוחה את הטיסות לישראל; מי עוד לא טס לארץ
אייר פראנס הצרפתית הודיעה כי לא תחזור לפעול בקו לישראל עד לתאריך ה-5 בנובמבר, בעוד חברות נוספות כמו וויז אייר ואיזיג'ט הכריזו על השהיות ממושכות עד לשנה הבאה. עם זאת, ישנן חברות שבוחרות להמשיך לפעול בישראל, בולטות בהן החברות מאיחוד האמירויות.
טרמינל ISTOCK
חברות שממשיכות לפעול למרות החששות
בין החברות שעדיין ממשיכות לפעול בקווים מישראל ואליה, נמצאות כמובן חברות התעופה הישראליות שמרוויחות מכך שחברות התעופה הבינלאומיות נעלמות מהקווים. אל על מרוויחה בקצב של 600 מיליון דולר פי 15 ויותר מקצב הרווחים הרגיל שלה בזכות טיסות מלאות בקווים מאוד רווחים כמו ארה"ב, לונדון, תאילנד ועוד.
ארקיע וישראייר טסות כרגיל ומגבירות ליעדים מבוקשים. בנוסף, פליי דובאי מאיחוד האמירויות חזרה לפעילות בקו ישראל לאחר עצירה קצרה, וגם חברת איתיחאד מאבו דאבי המשיכה לטוס באופן רציף. חברות אלו מתמקדות בהבטחת טיסות לציבור הישראלי ומביאות את נוסעיהן לישראל וממנה תוך התאמות לוגיסטיות לשמירה על בטיחות הנוסעים.
- הצבע חוזר ללחיים: המניות של חברות התעופה מזנקות אחרי דוחות טובים
- חברות התעופה הזרות דורשות מהמדינה סיוע כספי כדי שיחזרו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חברות שמפסיקות את פעילותן
רבות מחברות התעופה הזרות ביטלו את פעילותן בעקבות התגברות המתח באזור, ביניהן לופטהנזה, קרואטיה איירליינס, אייר פראנס, ואיבריה. ההשהיות אינן אחידות באורכן, והן נעות מכמה ימים ועד מספר חודשים. חברות רבות נמנעו מלפרסם מועד מדויק לחזרה, וזו נותרה "עד להודעה חדשה". מצב זה מותיר את הנוסעים באי-וודאות ומעלה את הביקוש לטיסות של החברות הישראליות ושל חברות כמו איתיחאד ופליי דובאי חברות התעופה הישראליות ניצבות מול גידול בדרישה לקווים הקיימים ופועלות להוספת קווים חדשים ולהגדלת נפח הטיסות, בעיקר ליעדים במערב אירופה וצפון אמריקה. אל על למשל הודיעה על תוספת טיסות לניו יורק וליעדים מרכזיים באירופה. ארקיע וישראייר מתמקדות בטיסות נוספות למזרח אירופה ולים התיכון.התמודדות עם השהיות וביטולי טיסות
בצל ביטולי הטיסות, הנוסעים נדרשים להיערך בהתאם ולהתעדכן באופן קבוע. חברות התעופה מספקות תמיכה ללקוחותיהן בנוגע להחזר כספי, שינויים והעברות לטיסות אחרות. יחד עם זאת, חברות רבות משאירות את פרטי החזרה לא ברורים, והנוסעים מתבקשים לבדוק עם נציגי החברה האם ניתן לשנות את מועד הטיסה או לקבל החזר בהתאם לתנאים המשתנים.- 1.אברהם 28/10/2024 07:56הגב לתגובה זוכמעט אף אחד!
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
