בריטיש אירוויס מטוס תעופה British Airways טיסה
צילום: British Airways

אייר פראנס דוחה את הטיסות לישראל; מי עוד לא טס לארץ

רשימה מלאה של כל החברות שדחו את הטיסות לארץ ומתי הן צפויות לחזור?
עמית בר | (1)
נושאים בכתבה אייר פראנס אל על

אייר פראנס הצרפתית הודיעה כי לא תחזור לפעול בקו לישראל עד לתאריך ה-5 בנובמבר, בעוד חברות נוספות כמו וויז אייר ואיזיג'ט הכריזו על השהיות ממושכות עד לשנה הבאה. עם זאת, ישנן חברות שבוחרות להמשיך לפעול בישראל, בולטות בהן החברות מאיחוד האמירויות.

   טרמינל     ISTOCK

 

חברות שממשיכות לפעול למרות החששות

בין החברות שעדיין ממשיכות לפעול בקווים מישראל ואליה, נמצאות כמובן חברות התעופה הישראליות שמרוויחות מכך שחברות התעופה הבינלאומיות נעלמות מהקווים. אל על מרוויחה בקצב של 600 מיליון דולר פי 15 ויותר מקצב הרווחים הרגיל שלה בזכות טיסות מלאות בקווים מאוד רווחים כמו ארה"ב, לונדון, תאילנד ועוד.

ארקיע וישראייר טסות כרגיל ומגבירות ליעדים מבוקשים. בנוסף, פליי דובאי מאיחוד האמירויות חזרה לפעילות בקו ישראל לאחר עצירה קצרה, וגם חברת איתיחאד מאבו דאבי המשיכה לטוס באופן רציף. חברות אלו מתמקדות בהבטחת טיסות לציבור הישראלי ומביאות את נוסעיהן לישראל וממנה תוך התאמות לוגיסטיות לשמירה על בטיחות הנוסעים.

 

חברות שמפסיקות את פעילותן

רבות מחברות התעופה הזרות ביטלו את פעילותן בעקבות התגברות המתח באזור, ביניהן לופטהנזה, קרואטיה איירליינס, אייר פראנס, ואיבריה. ההשהיות אינן אחידות באורכן, והן נעות מכמה ימים ועד מספר חודשים. חברות רבות נמנעו מלפרסם מועד מדויק לחזרה, וזו נותרה "עד להודעה חדשה". מצב זה מותיר את הנוסעים באי-וודאות ומעלה את הביקוש לטיסות של החברות הישראליות ושל חברות כמו איתיחאד ופליי דובאי חברות התעופה הישראליות ניצבות מול גידול בדרישה לקווים הקיימים ופועלות להוספת קווים חדשים ולהגדלת נפח הטיסות, בעיקר ליעדים במערב אירופה וצפון אמריקה. אל על למשל הודיעה על תוספת טיסות לניו יורק וליעדים מרכזיים באירופה. ארקיע וישראייר מתמקדות בטיסות נוספות למזרח אירופה ולים התיכון.

התמודדות עם השהיות וביטולי טיסות

בצל ביטולי הטיסות, הנוסעים נדרשים להיערך בהתאם ולהתעדכן באופן קבוע. חברות התעופה מספקות תמיכה ללקוחותיהן בנוגע להחזר כספי, שינויים והעברות לטיסות אחרות. יחד עם זאת, חברות רבות משאירות את פרטי החזרה לא ברורים, והנוסעים מתבקשים לבדוק עם נציגי החברה האם ניתן לשנות את מועד הטיסה או לקבל החזר בהתאם לתנאים המשתנים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אברהם 28/10/2024 07:56
    הגב לתגובה זו
    כמעט אף אחד!
מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.