בריטיש אירוויס מטוס תעופה British Airways טיסה
צילום: British Airways

אייר פראנס דוחה את הטיסות לישראל; מי עוד לא טס לארץ

רשימה מלאה של כל החברות שדחו את הטיסות לארץ ומתי הן צפויות לחזור?
עמית בר | (1)
נושאים בכתבה אייר פראנס אל על

אייר פראנס הצרפתית הודיעה כי לא תחזור לפעול בקו לישראל עד לתאריך ה-5 בנובמבר, בעוד חברות נוספות כמו וויז אייר ואיזיג'ט הכריזו על השהיות ממושכות עד לשנה הבאה. עם זאת, ישנן חברות שבוחרות להמשיך לפעול בישראל, בולטות בהן החברות מאיחוד האמירויות.

   טרמינל     ISTOCK

 

חברות שממשיכות לפעול למרות החששות

בין החברות שעדיין ממשיכות לפעול בקווים מישראל ואליה, נמצאות כמובן חברות התעופה הישראליות שמרוויחות מכך שחברות התעופה הבינלאומיות נעלמות מהקווים. אל על מרוויחה בקצב של 600 מיליון דולר פי 15 ויותר מקצב הרווחים הרגיל שלה בזכות טיסות מלאות בקווים מאוד רווחים כמו ארה"ב, לונדון, תאילנד ועוד.

ארקיע וישראייר טסות כרגיל ומגבירות ליעדים מבוקשים. בנוסף, פליי דובאי מאיחוד האמירויות חזרה לפעילות בקו ישראל לאחר עצירה קצרה, וגם חברת איתיחאד מאבו דאבי המשיכה לטוס באופן רציף. חברות אלו מתמקדות בהבטחת טיסות לציבור הישראלי ומביאות את נוסעיהן לישראל וממנה תוך התאמות לוגיסטיות לשמירה על בטיחות הנוסעים.

 

חברות שמפסיקות את פעילותן

רבות מחברות התעופה הזרות ביטלו את פעילותן בעקבות התגברות המתח באזור, ביניהן לופטהנזה, קרואטיה איירליינס, אייר פראנס, ואיבריה. ההשהיות אינן אחידות באורכן, והן נעות מכמה ימים ועד מספר חודשים. חברות רבות נמנעו מלפרסם מועד מדויק לחזרה, וזו נותרה "עד להודעה חדשה". מצב זה מותיר את הנוסעים באי-וודאות ומעלה את הביקוש לטיסות של החברות הישראליות ושל חברות כמו איתיחאד ופליי דובאי חברות התעופה הישראליות ניצבות מול גידול בדרישה לקווים הקיימים ופועלות להוספת קווים חדשים ולהגדלת נפח הטיסות, בעיקר ליעדים במערב אירופה וצפון אמריקה. אל על למשל הודיעה על תוספת טיסות לניו יורק וליעדים מרכזיים באירופה. ארקיע וישראייר מתמקדות בטיסות נוספות למזרח אירופה ולים התיכון.

התמודדות עם השהיות וביטולי טיסות

בצל ביטולי הטיסות, הנוסעים נדרשים להיערך בהתאם ולהתעדכן באופן קבוע. חברות התעופה מספקות תמיכה ללקוחותיהן בנוגע להחזר כספי, שינויים והעברות לטיסות אחרות. יחד עם זאת, חברות רבות משאירות את פרטי החזרה לא ברורים, והנוסעים מתבקשים לבדוק עם נציגי החברה האם ניתן לשנות את מועד הטיסה או לקבל החזר בהתאם לתנאים המשתנים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אברהם 28/10/2024 07:56
    הגב לתגובה זו
    כמעט אף אחד!
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך

ההבנות בין משרד האנרגיה לשותפות לוויתן סוללות את הדרך ליצוא 130 BCM גז למצרים בהיקף של כ-35 מיליארד דולר - לצד התחייבות להבטחת אספקה רציפה למשק הישראלי

מנדי הניג |
נושאים בכתבה לוויתן

בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש 4.61%   , שברון ורציו רציו פטרול יהש -2.6%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר.


לכתבות נוספות בנושא:

לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל


למתווה החדש יש גם מימד פוליטי. נתניהו רוצה להשלים את ההסכם לפני פגישתו עם נשיא ארה"ב אליו הוזמן לסוף החודש, בין היתר לנוכח מעורבותה של שברון בעסקה והאינטרס האמריקאי בשימור היציבות האזורית. למרות שהעסקה נחתמה כבר באוגוסט, ההיתר הרשמי התעכב בשל דרישה לפרוס את היצוא מעבר לשנת 2040 - החוזה המקורי - כדי לשמור אופציה להגדלת אספקה לשוק המקומי במחירים נמוכים יותר. הדרישה הזו יצרה סחבת ארוכה, שבמהלכה גם גורמים אזוריים ניסו לנצל את ההזדמנות.