ממשיכים להתרחק ממיתון: המשק צמח ברבעון השלישי ב-2.1%
המשק הישראלי צמח ברבעון השלישי של 2022 בשיעור של 2.1%, כך על פי נתוני התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר על המשך צמיחה לאחר 7.3% ברבעון הקודם. מדובר בנתון חיובי נוסף שמרחיק את המשק הישראלי ממיתון, אחרי ירידה של 3.4% ברבעון הראשון של השנה. חשוב לציין - מדובר בנתונים ראשוניים שעוד יתעדכנו בחודשים הבאים.
הנתונים הללו מצטרפים לנתוני האינפלציה הגבוהים שפורסמו אתמול, לפיהם האינפלציה בארץ האיצה בחודש אוקטובר ל-5.1%, ולנתוני האבטלה שמראים עלייה באבטלה ל-4.3% (הגיוני) אם כי זו עדיין ברמה סבירה מאוד. השאלה היא מה יעשה בנק ישראל בשבוע הבא, האם בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5% או בקצב מהיר יותר של 0.75%. הכלכלנים חלוקים - הנה הניתוח שלהם.
עם זאת צריך לזכור - חלק לא קטן מהעלייה בתמ"ג ברבעון הנוכחי נובעת מעלייה בהוצאה לצריכה ציבורית, כלומר הוצאות הממשלה. בפועל, זו דרך מאוד קלה להעלות את התוצר. בניגוד למגזר הפרטי שבו סופרים הכנסות (תרומה) של הציבור למשק, אצל הממשלה אין דרך כזו ולכן סופרים דווקא את ההוצאות. הבעיה היא שאפשר פשוט להוציא יותר כסף וזה ייחשב ל'צמיחה'. זו בעיה ידועה עם הדרך של מדידת אומדן התוצר, אבל כרגע זו הדרך שבה מודדים תוצר בעולם.
בהשוואה לשנה שעברה, התוצר גדל ב-5.8%, ההוצאה לצרכיה פרטית עלתה ב-5.6% וההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-1.6%. כאן כבר מדובר בצמיחה "אמיתית" יותר שכן ההוצאה הציבורית גדלה פחות ולמרות זאת התוצר גדל בצורה יפה.
- איך 270 כלכלנים ישראליים בכירים טעו לגמרי וכמה הפסיד מי שהקשיב להם?
- בנק אוף אמריקה: "צפויה צמיחה חזקה בישראל ביחס לעולם; האינפלציה תהיה 2.9%"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כדאי לציין שהצמיחה בישראל היא גבוהה ביחס לעולם. כך, בישראל כאמור מדובר בצמיחה של 5.8%, בעוד ברוב המדינות האחרות מדובר על צמיחה של 3.6 במקרה הטוב אצל מדינות כמו קנדה, ואילו בארה"ב, בלגיה, גרמניה וצרפת מדובר על פחות מ-2%.
התוצר לנפש דווקא הצטמצם בשיעור של 0.2%, בגלל עלייה מחו"ל. עוד בנתונים: התמ"ג העסקי עלה ב-0.9%, התמ"ג ללא מסים על יבוא עלה ב-2.3%. נרשמה עליה של 13% בהשקעה בנכסים קבועים, 3.8% ביצוא סחורות ושירותים ועליה של 4.8% ביבוא סחורות ושירותים.
- "כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
- רפאל מציגה את "מגן אור" מערכת הלייזר החדשה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
השינויים בצורה מפורטת:
ההוצאה לצריכה פרטית שהושפעה מהירידה ביבוא מכוניות הנוסעים לעומת הרבעון הקודם ירדה ב-1.7% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2022, כאשר ההוצאה לצריכה פרטית למעט מוצרים בני-קיימה שאינה כוללת את רכישת מכוניות הנוסעים עלתה ב-0.4% בחישוב שנתי.
הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-3.8% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2022 לעומת הרבעון השני של שנת 2022 לאחר עליה של 6.8% בחישוב שנתי ברבעון השני.
השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השלישי של 2022 משקפים עלייה של 3.2% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).
ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון השלישי של 2022 ב-10.2% בחישוב שנתי. כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-8.4% בחישוב שנתי.
ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-28.3% בחישוב שנתי (8.0% בחישוב רבעוני), כאשר ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו בצורה משמעותית לאחר עליה ברבעון השני.
ההוצאה לצריכה ציבורית
הוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-6.5% ברבעון השלישי של שנת 2022 בחישוב שנתי.
ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב- 6.2% בחישוב שנתי, כאשר הקניות האזרחיות נטו עלו ב-11.0% בחישוב שנתי.
ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-24.7% בחישוב שנתי (5.7% בחישוב רבעוני) ברבעון השלישי של שנת 2022, כאשר היבוא הביטחוני תרם משמעותית לעלייה זו.
- 7.משה זיכמך 17/11/2022 12:16הגב לתגובה זודוברמן שר אוצר גרוע אבל כלב טוב
- 6.עוד תתגעגעו אליה 16/11/2022 21:25הגב לתגובה זוהאמנתם לשקרים של ביבי ועכשיו הוא ינהל את המדינה. מפה אפשר רק לרדת למטה..
- 5.ע. 16/11/2022 18:30הגב לתגובה זומכירים את המשל על האיש שטבע בנהר שגובה המיים הממוצע היה 30 ס"מ..
- 4.כלכלן 16/11/2022 16:28הגב לתגובה זושר אוצר מצטיין
- 3.תיכף תבוא ממשלת הפח החדשה תפזר כסף ותהרוס את הכל!! (ל"ת)כבר לא אחים אנחנו 16/11/2022 14:59הגב לתגובה זו
- מני 1 16/11/2022 15:49הגב לתגובה זורצוי לא לבלבל את העובדות... צריך להבין מה ממשלת בנט-לפיד-גנץ-ליברמן קיבלה ומה היא מעבירה. האם אתה גיבור מקלדת שזורק מילים בלי להבין לעומק את המספרים וניזון מהתקשורת המוטה והמטה?
- אל תתבלבל בעצמך 16/11/2022 21:28סקירה קצרה: ממשלת נתניהו האחרונה סיימה קדנציה ללא תקציב מדינה ועם גירעון תקציבי עצום (מיליארדים). היה לביבי ולאזרחי ישראל מזל גדול שממשלה אחרת לקחה את הנהגת המדינה בדיוק בזמן והצילה את מדינת ישראל. כרגע הגירעון המדיני קרוב לאפס (תבדוק!) וכמובן שהועבר תקציב המדינה עוד בתחילת ימיה של הממשלה היוצאת. מה שעומד להגיע יהיה קטסטרופה אמיתית מבחינה כלכלית. חשבת שהתקציבים למגזר הערבי היו גדולים? זה היה כלום, חכה תראה את החגיגה שתהיה כשהחרדים והמתנחלים ינהלו את המדינה ויחלקו לעצמם כספים.. אתה הוא המבולבל אם אתה לא מבין כמה טוב היה לך עד עכשיו
- אבי 16/11/2022 21:25איזו כלכלה בעייתית העביר ביבי לבנט , שהכל מנופח ורגולציות תקועות שנים ואילולא ההייטק שביבי לא תורם לו כלום הכל היה פה מרוסק . וזה אחרי 30 שנה בשלטון . נראה אותו עכשיו במיתון הקרוב . את מי תאשימו ? הוא חכם שהוא אף פעם לא שם שר מהליכוד באוצר, שלא ירשמו עליו כל הבעיות . הוא לא קשור , רק ראש ממשלה .
- 2.xv 16/11/2022 13:34הגב לתגובה זואנחנו בתחילת מיתון כלכלי ובסוף הבועה הנדלנית.
- הסטטיסטיקה לא משקרת. האינפלציה היא מכה עולמית (ל"ת)בישראל המצב טוב יחסי 16/11/2022 21:31הגב לתגובה זו
- 1.בובובו 16/11/2022 13:30הגב לתגובה זואינפלציה מעל 10%.
- פחח.. אתה משירות "פייק-סטטיסטיקס"? (ל"ת)תתחבר למדינת ישראל 16/11/2022 21:33הגב לתגובה זו

בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.

"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.