אביגדור ליברמן
צילום: סיון שחור, ענבה, לע''מ

ממשיכים להתרחק ממיתון: המשק צמח ברבעון השלישי ב-2.1%

הצמיחה בישראל: גבוהה ביחס לעולם; עיקר הצמיחה: עליה בהוצאות הממשלה בשיעור של 6.5%; בראייה שנתית: המשק צמח ב-5.8%, ושם מדובר בצמיחה אמיתית כי החלק הממשלתי עלה רק ב-1.6%
נתנאל אריאל | (12)

המשק הישראלי צמח ברבעון השלישי של 2022 בשיעור של 2.1%, כך על פי נתוני התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר על המשך צמיחה לאחר 7.3% ברבעון הקודם. מדובר בנתון חיובי נוסף שמרחיק את המשק הישראלי ממיתון, אחרי ירידה של 3.4% ברבעון הראשון של השנה. חשוב לציין - מדובר בנתונים ראשוניים שעוד יתעדכנו בחודשים הבאים.

הנתונים הללו מצטרפים לנתוני האינפלציה הגבוהים שפורסמו אתמול, לפיהם האינפלציה בארץ האיצה בחודש אוקטובר ל-5.1%, ולנתוני האבטלה שמראים עלייה באבטלה ל-4.3% (הגיוני) אם כי זו עדיין ברמה סבירה מאוד. השאלה היא מה יעשה בנק ישראל בשבוע הבא, האם בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5% או בקצב מהיר יותר של 0.75%. הכלכלנים חלוקים - הנה הניתוח שלהם.

עם זאת צריך לזכור - חלק לא קטן מהעלייה בתמ"ג ברבעון הנוכחי נובעת מעלייה בהוצאה לצריכה ציבורית, כלומר הוצאות הממשלה. בפועל, זו דרך מאוד קלה להעלות את התוצר. בניגוד למגזר הפרטי שבו סופרים הכנסות (תרומה) של הציבור למשק, אצל הממשלה אין דרך כזו ולכן סופרים דווקא את ההוצאות. הבעיה היא שאפשר פשוט להוציא יותר כסף וזה ייחשב ל'צמיחה'. זו בעיה ידועה עם הדרך של מדידת אומדן התוצר, אבל כרגע זו הדרך שבה מודדים תוצר בעולם.

בהשוואה לשנה שעברה, התוצר גדל ב-5.8%, ההוצאה לצרכיה פרטית עלתה ב-5.6% וההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-1.6%. כאן כבר מדובר בצמיחה "אמיתית" יותר שכן ההוצאה הציבורית גדלה פחות ולמרות זאת התוצר גדל בצורה יפה.

כדאי לציין שהצמיחה בישראל היא גבוהה ביחס לעולם. כך, בישראל כאמור מדובר בצמיחה של 5.8%, בעוד ברוב המדינות האחרות מדובר על צמיחה של 3.6 במקרה הטוב אצל מדינות כמו קנדה, ואילו בארה"ב, בלגיה, גרמניה וצרפת מדובר על פחות מ-2%.

התוצר לנפש דווקא הצטמצם בשיעור של 0.2%, בגלל עלייה מחו"ל. עוד בנתונים: התמ"ג העסקי עלה ב-0.9%, התמ"ג ללא מסים על יבוא עלה ב-2.3%. נרשמה עליה של 13% בהשקעה בנכסים קבועים, 3.8% ביצוא סחורות ושירותים ועליה של 4.8% ביבוא סחורות ושירותים.

קיראו עוד ב"בארץ"

השינויים בצורה מפורטת:

ההוצאה לצריכה פרטית שהושפעה מהירידה ביבוא מכוניות הנוסעים לעומת הרבעון הקודם ירדה ב-1.7% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2022, כאשר ההוצאה לצריכה פרטית למעט מוצרים בני-קיימה שאינה כוללת את רכישת מכוניות הנוסעים עלתה ב-0.4% בחישוב שנתי.

הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-3.8% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2022 לעומת הרבעון השני של שנת 2022 לאחר עליה של 6.8% בחישוב שנתי ברבעון השני.

השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השלישי של 2022 משקפים עלייה של 3.2% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון השלישי של 2022 ב-10.2% בחישוב שנתי. כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-8.4% בחישוב שנתי.

ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-28.3% בחישוב שנתי (8.0% בחישוב רבעוני), כאשר ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו בצורה משמעותית לאחר עליה ברבעון השני.

ההוצאה לצריכה ציבורית

הוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-6.5% ברבעון השלישי של שנת 2022  בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב- 6.2% בחישוב שנתי, כאשר הקניות האזרחיות נטו עלו ב-11.0% בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-24.7% בחישוב שנתי (5.7% בחישוב רבעוני) ברבעון השלישי של שנת 2022, כאשר היבוא הביטחוני תרם משמעותית לעלייה זו.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משה זיכמך 17/11/2022 12:16
    הגב לתגובה זו
    דוברמן שר אוצר גרוע אבל כלב טוב
  • 6.
    עוד תתגעגעו אליה 16/11/2022 21:25
    הגב לתגובה זו
    האמנתם לשקרים של ביבי ועכשיו הוא ינהל את המדינה. מפה אפשר רק לרדת למטה..
  • 5.
    ע. 16/11/2022 18:30
    הגב לתגובה זו
    מכירים את המשל על האיש שטבע בנהר שגובה המיים הממוצע היה 30 ס"מ..
  • 4.
    כלכלן 16/11/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
    שר אוצר מצטיין
  • 3.
    תיכף תבוא ממשלת הפח החדשה תפזר כסף ותהרוס את הכל!! (ל"ת)
    כבר לא אחים אנחנו 16/11/2022 14:59
    הגב לתגובה זו
  • מני 1 16/11/2022 15:49
    הגב לתגובה זו
    רצוי לא לבלבל את העובדות... צריך להבין מה ממשלת בנט-לפיד-גנץ-ליברמן קיבלה ומה היא מעבירה. האם אתה גיבור מקלדת שזורק מילים בלי להבין לעומק את המספרים וניזון מהתקשורת המוטה והמטה?
  • אל תתבלבל בעצמך 16/11/2022 21:28
    סקירה קצרה: ממשלת נתניהו האחרונה סיימה קדנציה ללא תקציב מדינה ועם גירעון תקציבי עצום (מיליארדים). היה לביבי ולאזרחי ישראל מזל גדול שממשלה אחרת לקחה את הנהגת המדינה בדיוק בזמן והצילה את מדינת ישראל. כרגע הגירעון המדיני קרוב לאפס (תבדוק!) וכמובן שהועבר תקציב המדינה עוד בתחילת ימיה של הממשלה היוצאת. מה שעומד להגיע יהיה קטסטרופה אמיתית מבחינה כלכלית. חשבת שהתקציבים למגזר הערבי היו גדולים? זה היה כלום, חכה תראה את החגיגה שתהיה כשהחרדים והמתנחלים ינהלו את המדינה ויחלקו לעצמם כספים.. אתה הוא המבולבל אם אתה לא מבין כמה טוב היה לך עד עכשיו
  • אבי 16/11/2022 21:25
    איזו כלכלה בעייתית העביר ביבי לבנט , שהכל מנופח ורגולציות תקועות שנים ואילולא ההייטק שביבי לא תורם לו כלום הכל היה פה מרוסק . וזה אחרי 30 שנה בשלטון . נראה אותו עכשיו במיתון הקרוב . את מי תאשימו ? הוא חכם שהוא אף פעם לא שם שר מהליכוד באוצר, שלא ירשמו עליו כל הבעיות . הוא לא קשור , רק ראש ממשלה .
  • 2.
    xv 16/11/2022 13:34
    הגב לתגובה זו
    אנחנו בתחילת מיתון כלכלי ובסוף הבועה הנדלנית.
  • הסטטיסטיקה לא משקרת. האינפלציה היא מכה עולמית (ל"ת)
    בישראל המצב טוב יחסי 16/11/2022 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בובובו 16/11/2022 13:30
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה מעל 10%.
  • פחח.. אתה משירות "פייק-סטטיסטיקס"? (ל"ת)
    תתחבר למדינת ישראל 16/11/2022 21:33
    הגב לתגובה זו
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.