אביגדור ליברמן
צילום: סיון שחור, ענבה, לע''מ

ממשיכים להתרחק ממיתון: המשק צמח ברבעון השלישי ב-2.1%

הצמיחה בישראל: גבוהה ביחס לעולם; עיקר הצמיחה: עליה בהוצאות הממשלה בשיעור של 6.5%; בראייה שנתית: המשק צמח ב-5.8%, ושם מדובר בצמיחה אמיתית כי החלק הממשלתי עלה רק ב-1.6%
נתנאל אריאל | (12)

המשק הישראלי צמח ברבעון השלישי של 2022 בשיעור של 2.1%, כך על פי נתוני התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר על המשך צמיחה לאחר 7.3% ברבעון הקודם. מדובר בנתון חיובי נוסף שמרחיק את המשק הישראלי ממיתון, אחרי ירידה של 3.4% ברבעון הראשון של השנה. חשוב לציין - מדובר בנתונים ראשוניים שעוד יתעדכנו בחודשים הבאים.

הנתונים הללו מצטרפים לנתוני האינפלציה הגבוהים שפורסמו אתמול, לפיהם האינפלציה בארץ האיצה בחודש אוקטובר ל-5.1%, ולנתוני האבטלה שמראים עלייה באבטלה ל-4.3% (הגיוני) אם כי זו עדיין ברמה סבירה מאוד. השאלה היא מה יעשה בנק ישראל בשבוע הבא, האם בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5% או בקצב מהיר יותר של 0.75%. הכלכלנים חלוקים - הנה הניתוח שלהם.

עם זאת צריך לזכור - חלק לא קטן מהעלייה בתמ"ג ברבעון הנוכחי נובעת מעלייה בהוצאה לצריכה ציבורית, כלומר הוצאות הממשלה. בפועל, זו דרך מאוד קלה להעלות את התוצר. בניגוד למגזר הפרטי שבו סופרים הכנסות (תרומה) של הציבור למשק, אצל הממשלה אין דרך כזו ולכן סופרים דווקא את ההוצאות. הבעיה היא שאפשר פשוט להוציא יותר כסף וזה ייחשב ל'צמיחה'. זו בעיה ידועה עם הדרך של מדידת אומדן התוצר, אבל כרגע זו הדרך שבה מודדים תוצר בעולם.

בהשוואה לשנה שעברה, התוצר גדל ב-5.8%, ההוצאה לצרכיה פרטית עלתה ב-5.6% וההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-1.6%. כאן כבר מדובר בצמיחה "אמיתית" יותר שכן ההוצאה הציבורית גדלה פחות ולמרות זאת התוצר גדל בצורה יפה.

כדאי לציין שהצמיחה בישראל היא גבוהה ביחס לעולם. כך, בישראל כאמור מדובר בצמיחה של 5.8%, בעוד ברוב המדינות האחרות מדובר על צמיחה של 3.6 במקרה הטוב אצל מדינות כמו קנדה, ואילו בארה"ב, בלגיה, גרמניה וצרפת מדובר על פחות מ-2%.

התוצר לנפש דווקא הצטמצם בשיעור של 0.2%, בגלל עלייה מחו"ל. עוד בנתונים: התמ"ג העסקי עלה ב-0.9%, התמ"ג ללא מסים על יבוא עלה ב-2.3%. נרשמה עליה של 13% בהשקעה בנכסים קבועים, 3.8% ביצוא סחורות ושירותים ועליה של 4.8% ביבוא סחורות ושירותים.

קיראו עוד ב"בארץ"

השינויים בצורה מפורטת:

ההוצאה לצריכה פרטית שהושפעה מהירידה ביבוא מכוניות הנוסעים לעומת הרבעון הקודם ירדה ב-1.7% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2022, כאשר ההוצאה לצריכה פרטית למעט מוצרים בני-קיימה שאינה כוללת את רכישת מכוניות הנוסעים עלתה ב-0.4% בחישוב שנתי.

הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-3.8% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2022 לעומת הרבעון השני של שנת 2022 לאחר עליה של 6.8% בחישוב שנתי ברבעון השני.

השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השלישי של 2022 משקפים עלייה של 3.2% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון השלישי של 2022 ב-10.2% בחישוב שנתי. כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-8.4% בחישוב שנתי.

ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-28.3% בחישוב שנתי (8.0% בחישוב רבעוני), כאשר ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו בצורה משמעותית לאחר עליה ברבעון השני.

ההוצאה לצריכה ציבורית

הוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-6.5% ברבעון השלישי של שנת 2022  בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב- 6.2% בחישוב שנתי, כאשר הקניות האזרחיות נטו עלו ב-11.0% בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-24.7% בחישוב שנתי (5.7% בחישוב רבעוני) ברבעון השלישי של שנת 2022, כאשר היבוא הביטחוני תרם משמעותית לעלייה זו.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משה זיכמך 17/11/2022 12:16
    הגב לתגובה זו
    דוברמן שר אוצר גרוע אבל כלב טוב
  • 6.
    עוד תתגעגעו אליה 16/11/2022 21:25
    הגב לתגובה זו
    האמנתם לשקרים של ביבי ועכשיו הוא ינהל את המדינה. מפה אפשר רק לרדת למטה..
  • 5.
    ע. 16/11/2022 18:30
    הגב לתגובה זו
    מכירים את המשל על האיש שטבע בנהר שגובה המיים הממוצע היה 30 ס"מ..
  • 4.
    כלכלן 16/11/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
    שר אוצר מצטיין
  • 3.
    תיכף תבוא ממשלת הפח החדשה תפזר כסף ותהרוס את הכל!! (ל"ת)
    כבר לא אחים אנחנו 16/11/2022 14:59
    הגב לתגובה זו
  • מני 1 16/11/2022 15:49
    הגב לתגובה זו
    רצוי לא לבלבל את העובדות... צריך להבין מה ממשלת בנט-לפיד-גנץ-ליברמן קיבלה ומה היא מעבירה. האם אתה גיבור מקלדת שזורק מילים בלי להבין לעומק את המספרים וניזון מהתקשורת המוטה והמטה?
  • אל תתבלבל בעצמך 16/11/2022 21:28
    סקירה קצרה: ממשלת נתניהו האחרונה סיימה קדנציה ללא תקציב מדינה ועם גירעון תקציבי עצום (מיליארדים). היה לביבי ולאזרחי ישראל מזל גדול שממשלה אחרת לקחה את הנהגת המדינה בדיוק בזמן והצילה את מדינת ישראל. כרגע הגירעון המדיני קרוב לאפס (תבדוק!) וכמובן שהועבר תקציב המדינה עוד בתחילת ימיה של הממשלה היוצאת. מה שעומד להגיע יהיה קטסטרופה אמיתית מבחינה כלכלית. חשבת שהתקציבים למגזר הערבי היו גדולים? זה היה כלום, חכה תראה את החגיגה שתהיה כשהחרדים והמתנחלים ינהלו את המדינה ויחלקו לעצמם כספים.. אתה הוא המבולבל אם אתה לא מבין כמה טוב היה לך עד עכשיו
  • אבי 16/11/2022 21:25
    איזו כלכלה בעייתית העביר ביבי לבנט , שהכל מנופח ורגולציות תקועות שנים ואילולא ההייטק שביבי לא תורם לו כלום הכל היה פה מרוסק . וזה אחרי 30 שנה בשלטון . נראה אותו עכשיו במיתון הקרוב . את מי תאשימו ? הוא חכם שהוא אף פעם לא שם שר מהליכוד באוצר, שלא ירשמו עליו כל הבעיות . הוא לא קשור , רק ראש ממשלה .
  • 2.
    xv 16/11/2022 13:34
    הגב לתגובה זו
    אנחנו בתחילת מיתון כלכלי ובסוף הבועה הנדלנית.
  • הסטטיסטיקה לא משקרת. האינפלציה היא מכה עולמית (ל"ת)
    בישראל המצב טוב יחסי 16/11/2022 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בובובו 16/11/2022 13:30
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה מעל 10%.
  • פחח.. אתה משירות "פייק-סטטיסטיקס"? (ל"ת)
    תתחבר למדינת ישראל 16/11/2022 21:33
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.