אביגדור ליברמן
צילום: סיון שחור, ענבה, לע''מ

ממשיכים להתרחק ממיתון: המשק צמח ברבעון השלישי ב-2.1%

הצמיחה בישראל: גבוהה ביחס לעולם; עיקר הצמיחה: עליה בהוצאות הממשלה בשיעור של 6.5%; בראייה שנתית: המשק צמח ב-5.8%, ושם מדובר בצמיחה אמיתית כי החלק הממשלתי עלה רק ב-1.6%
נתנאל אריאל | (12)

המשק הישראלי צמח ברבעון השלישי של 2022 בשיעור של 2.1%, כך על פי נתוני התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר על המשך צמיחה לאחר 7.3% ברבעון הקודם. מדובר בנתון חיובי נוסף שמרחיק את המשק הישראלי ממיתון, אחרי ירידה של 3.4% ברבעון הראשון של השנה. חשוב לציין - מדובר בנתונים ראשוניים שעוד יתעדכנו בחודשים הבאים.

הנתונים הללו מצטרפים לנתוני האינפלציה הגבוהים שפורסמו אתמול, לפיהם האינפלציה בארץ האיצה בחודש אוקטובר ל-5.1%, ולנתוני האבטלה שמראים עלייה באבטלה ל-4.3% (הגיוני) אם כי זו עדיין ברמה סבירה מאוד. השאלה היא מה יעשה בנק ישראל בשבוע הבא, האם בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5% או בקצב מהיר יותר של 0.75%. הכלכלנים חלוקים - הנה הניתוח שלהם.

עם זאת צריך לזכור - חלק לא קטן מהעלייה בתמ"ג ברבעון הנוכחי נובעת מעלייה בהוצאה לצריכה ציבורית, כלומר הוצאות הממשלה. בפועל, זו דרך מאוד קלה להעלות את התוצר. בניגוד למגזר הפרטי שבו סופרים הכנסות (תרומה) של הציבור למשק, אצל הממשלה אין דרך כזו ולכן סופרים דווקא את ההוצאות. הבעיה היא שאפשר פשוט להוציא יותר כסף וזה ייחשב ל'צמיחה'. זו בעיה ידועה עם הדרך של מדידת אומדן התוצר, אבל כרגע זו הדרך שבה מודדים תוצר בעולם.

בהשוואה לשנה שעברה, התוצר גדל ב-5.8%, ההוצאה לצרכיה פרטית עלתה ב-5.6% וההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-1.6%. כאן כבר מדובר בצמיחה "אמיתית" יותר שכן ההוצאה הציבורית גדלה פחות ולמרות זאת התוצר גדל בצורה יפה.

כדאי לציין שהצמיחה בישראל היא גבוהה ביחס לעולם. כך, בישראל כאמור מדובר בצמיחה של 5.8%, בעוד ברוב המדינות האחרות מדובר על צמיחה של 3.6 במקרה הטוב אצל מדינות כמו קנדה, ואילו בארה"ב, בלגיה, גרמניה וצרפת מדובר על פחות מ-2%.

התוצר לנפש דווקא הצטמצם בשיעור של 0.2%, בגלל עלייה מחו"ל. עוד בנתונים: התמ"ג העסקי עלה ב-0.9%, התמ"ג ללא מסים על יבוא עלה ב-2.3%. נרשמה עליה של 13% בהשקעה בנכסים קבועים, 3.8% ביצוא סחורות ושירותים ועליה של 4.8% ביבוא סחורות ושירותים.

קיראו עוד ב"בארץ"

השינויים בצורה מפורטת:

ההוצאה לצריכה פרטית שהושפעה מהירידה ביבוא מכוניות הנוסעים לעומת הרבעון הקודם ירדה ב-1.7% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2022, כאשר ההוצאה לצריכה פרטית למעט מוצרים בני-קיימה שאינה כוללת את רכישת מכוניות הנוסעים עלתה ב-0.4% בחישוב שנתי.

הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-3.8% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2022 לעומת הרבעון השני של שנת 2022 לאחר עליה של 6.8% בחישוב שנתי ברבעון השני.

השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השלישי של 2022 משקפים עלייה של 3.2% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון השלישי של 2022 ב-10.2% בחישוב שנתי. כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-8.4% בחישוב שנתי.

ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-28.3% בחישוב שנתי (8.0% בחישוב רבעוני), כאשר ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו בצורה משמעותית לאחר עליה ברבעון השני.

ההוצאה לצריכה ציבורית

הוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-6.5% ברבעון השלישי של שנת 2022  בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב- 6.2% בחישוב שנתי, כאשר הקניות האזרחיות נטו עלו ב-11.0% בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-24.7% בחישוב שנתי (5.7% בחישוב רבעוני) ברבעון השלישי של שנת 2022, כאשר היבוא הביטחוני תרם משמעותית לעלייה זו.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משה זיכמך 17/11/2022 12:16
    הגב לתגובה זו
    דוברמן שר אוצר גרוע אבל כלב טוב
  • 6.
    עוד תתגעגעו אליה 16/11/2022 21:25
    הגב לתגובה זו
    האמנתם לשקרים של ביבי ועכשיו הוא ינהל את המדינה. מפה אפשר רק לרדת למטה..
  • 5.
    ע. 16/11/2022 18:30
    הגב לתגובה זו
    מכירים את המשל על האיש שטבע בנהר שגובה המיים הממוצע היה 30 ס"מ..
  • 4.
    כלכלן 16/11/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
    שר אוצר מצטיין
  • 3.
    תיכף תבוא ממשלת הפח החדשה תפזר כסף ותהרוס את הכל!! (ל"ת)
    כבר לא אחים אנחנו 16/11/2022 14:59
    הגב לתגובה זו
  • מני 1 16/11/2022 15:49
    הגב לתגובה זו
    רצוי לא לבלבל את העובדות... צריך להבין מה ממשלת בנט-לפיד-גנץ-ליברמן קיבלה ומה היא מעבירה. האם אתה גיבור מקלדת שזורק מילים בלי להבין לעומק את המספרים וניזון מהתקשורת המוטה והמטה?
  • אל תתבלבל בעצמך 16/11/2022 21:28
    סקירה קצרה: ממשלת נתניהו האחרונה סיימה קדנציה ללא תקציב מדינה ועם גירעון תקציבי עצום (מיליארדים). היה לביבי ולאזרחי ישראל מזל גדול שממשלה אחרת לקחה את הנהגת המדינה בדיוק בזמן והצילה את מדינת ישראל. כרגע הגירעון המדיני קרוב לאפס (תבדוק!) וכמובן שהועבר תקציב המדינה עוד בתחילת ימיה של הממשלה היוצאת. מה שעומד להגיע יהיה קטסטרופה אמיתית מבחינה כלכלית. חשבת שהתקציבים למגזר הערבי היו גדולים? זה היה כלום, חכה תראה את החגיגה שתהיה כשהחרדים והמתנחלים ינהלו את המדינה ויחלקו לעצמם כספים.. אתה הוא המבולבל אם אתה לא מבין כמה טוב היה לך עד עכשיו
  • אבי 16/11/2022 21:25
    איזו כלכלה בעייתית העביר ביבי לבנט , שהכל מנופח ורגולציות תקועות שנים ואילולא ההייטק שביבי לא תורם לו כלום הכל היה פה מרוסק . וזה אחרי 30 שנה בשלטון . נראה אותו עכשיו במיתון הקרוב . את מי תאשימו ? הוא חכם שהוא אף פעם לא שם שר מהליכוד באוצר, שלא ירשמו עליו כל הבעיות . הוא לא קשור , רק ראש ממשלה .
  • 2.
    xv 16/11/2022 13:34
    הגב לתגובה זו
    אנחנו בתחילת מיתון כלכלי ובסוף הבועה הנדלנית.
  • הסטטיסטיקה לא משקרת. האינפלציה היא מכה עולמית (ל"ת)
    בישראל המצב טוב יחסי 16/11/2022 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בובובו 16/11/2022 13:30
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה מעל 10%.
  • פחח.. אתה משירות "פייק-סטטיסטיקס"? (ל"ת)
    תתחבר למדינת ישראל 16/11/2022 21:33
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)

לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות

חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים

נושאים בכתבה רווחים כלואים

במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.

ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.

מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף"  בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.

בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.

מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025  והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.  

ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים

המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"

רן קידר |

הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.

הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם,  נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.

תגים מזוייפים

בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.

במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.

הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.