אביגדור ליברמן
צילום: סיון שחור, ענבה, לע''מ

ממשיכים להתרחק ממיתון: המשק צמח ברבעון השלישי ב-2.1%

הצמיחה בישראל: גבוהה ביחס לעולם; עיקר הצמיחה: עליה בהוצאות הממשלה בשיעור של 6.5%; בראייה שנתית: המשק צמח ב-5.8%, ושם מדובר בצמיחה אמיתית כי החלק הממשלתי עלה רק ב-1.6%
נתנאל אריאל | (12)

המשק הישראלי צמח ברבעון השלישי של 2022 בשיעור של 2.1%, כך על פי נתוני התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מדובר על המשך צמיחה לאחר 7.3% ברבעון הקודם. מדובר בנתון חיובי נוסף שמרחיק את המשק הישראלי ממיתון, אחרי ירידה של 3.4% ברבעון הראשון של השנה. חשוב לציין - מדובר בנתונים ראשוניים שעוד יתעדכנו בחודשים הבאים.

הנתונים הללו מצטרפים לנתוני האינפלציה הגבוהים שפורסמו אתמול, לפיהם האינפלציה בארץ האיצה בחודש אוקטובר ל-5.1%, ולנתוני האבטלה שמראים עלייה באבטלה ל-4.3% (הגיוני) אם כי זו עדיין ברמה סבירה מאוד. השאלה היא מה יעשה בנק ישראל בשבוע הבא, האם בנק ישראל יעלה את הריבית ב-0.5% או בקצב מהיר יותר של 0.75%. הכלכלנים חלוקים - הנה הניתוח שלהם.

עם זאת צריך לזכור - חלק לא קטן מהעלייה בתמ"ג ברבעון הנוכחי נובעת מעלייה בהוצאה לצריכה ציבורית, כלומר הוצאות הממשלה. בפועל, זו דרך מאוד קלה להעלות את התוצר. בניגוד למגזר הפרטי שבו סופרים הכנסות (תרומה) של הציבור למשק, אצל הממשלה אין דרך כזו ולכן סופרים דווקא את ההוצאות. הבעיה היא שאפשר פשוט להוציא יותר כסף וזה ייחשב ל'צמיחה'. זו בעיה ידועה עם הדרך של מדידת אומדן התוצר, אבל כרגע זו הדרך שבה מודדים תוצר בעולם.

בהשוואה לשנה שעברה, התוצר גדל ב-5.8%, ההוצאה לצרכיה פרטית עלתה ב-5.6% וההוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-1.6%. כאן כבר מדובר בצמיחה "אמיתית" יותר שכן ההוצאה הציבורית גדלה פחות ולמרות זאת התוצר גדל בצורה יפה.

כדאי לציין שהצמיחה בישראל היא גבוהה ביחס לעולם. כך, בישראל כאמור מדובר בצמיחה של 5.8%, בעוד ברוב המדינות האחרות מדובר על צמיחה של 3.6 במקרה הטוב אצל מדינות כמו קנדה, ואילו בארה"ב, בלגיה, גרמניה וצרפת מדובר על פחות מ-2%.

התוצר לנפש דווקא הצטמצם בשיעור של 0.2%, בגלל עלייה מחו"ל. עוד בנתונים: התמ"ג העסקי עלה ב-0.9%, התמ"ג ללא מסים על יבוא עלה ב-2.3%. נרשמה עליה של 13% בהשקעה בנכסים קבועים, 3.8% ביצוא סחורות ושירותים ועליה של 4.8% ביבוא סחורות ושירותים.

קיראו עוד ב"בארץ"

השינויים בצורה מפורטת:

ההוצאה לצריכה פרטית שהושפעה מהירידה ביבוא מכוניות הנוסעים לעומת הרבעון הקודם ירדה ב-1.7% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2022, כאשר ההוצאה לצריכה פרטית למעט מוצרים בני-קיימה שאינה כוללת את רכישת מכוניות הנוסעים עלתה ב-0.4% בחישוב שנתי.

הצריכה הפרטית לנפש ירדה ב-3.8% בחישוב שנתי ברבעון השלישי של שנת 2022 לעומת הרבעון השני של שנת 2022 לאחר עליה של 6.8% בחישוב שנתי ברבעון השני.

השינויים בהוצאה לצריכה הפרטית לנפש ברבעון השלישי של 2022 משקפים עלייה של 3.2% בצריכה פרטית שוטפת לנפש (ההוצאות למזון, משקאות וטבק, לשירותים אישיים, לדיור, לדלק וחשמל לאחזקת בית, ולמוצרי תעשייה לצריכה שוטפת).

ההוצאה למוצרים בני-קיימה למחצה לנפש (ההוצאה על הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, כלי עבודה ובית קטנים חשמליים, מוצרי בידור ופנאי וחפצים אישיים) ירדה ברבעון השלישי של 2022 ב-10.2% בחישוב שנתי. כאשר ההוצאה על הלבשה והנעלה ירדה ב-8.4% בחישוב שנתי.

ההוצאה למוצרים בני-קיימה לנפש ירדה ב-28.3% בחישוב שנתי (8.0% בחישוב רבעוני), כאשר ההוצאות לכלי רכב לשימוש פרטי ירדו בצורה משמעותית לאחר עליה ברבעון השני.

ההוצאה לצריכה ציבורית

הוצאה לצריכה ציבורית עלתה ב-6.5% ברבעון השלישי של שנת 2022  בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה האזרחית עלתה ב- 6.2% בחישוב שנתי, כאשר הקניות האזרחיות נטו עלו ב-11.0% בחישוב שנתי.

ההוצאה לצריכה ביטחונית עלתה ב-24.7% בחישוב שנתי (5.7% בחישוב רבעוני) ברבעון השלישי של שנת 2022, כאשר היבוא הביטחוני תרם משמעותית לעלייה זו.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 7.
    משה זיכמך 17/11/2022 12:16
    הגב לתגובה זו
    דוברמן שר אוצר גרוע אבל כלב טוב
  • 6.
    עוד תתגעגעו אליה 16/11/2022 21:25
    הגב לתגובה זו
    האמנתם לשקרים של ביבי ועכשיו הוא ינהל את המדינה. מפה אפשר רק לרדת למטה..
  • 5.
    ע. 16/11/2022 18:30
    הגב לתגובה זו
    מכירים את המשל על האיש שטבע בנהר שגובה המיים הממוצע היה 30 ס"מ..
  • 4.
    כלכלן 16/11/2022 16:28
    הגב לתגובה זו
    שר אוצר מצטיין
  • 3.
    תיכף תבוא ממשלת הפח החדשה תפזר כסף ותהרוס את הכל!! (ל"ת)
    כבר לא אחים אנחנו 16/11/2022 14:59
    הגב לתגובה זו
  • מני 1 16/11/2022 15:49
    הגב לתגובה זו
    רצוי לא לבלבל את העובדות... צריך להבין מה ממשלת בנט-לפיד-גנץ-ליברמן קיבלה ומה היא מעבירה. האם אתה גיבור מקלדת שזורק מילים בלי להבין לעומק את המספרים וניזון מהתקשורת המוטה והמטה?
  • אל תתבלבל בעצמך 16/11/2022 21:28
    סקירה קצרה: ממשלת נתניהו האחרונה סיימה קדנציה ללא תקציב מדינה ועם גירעון תקציבי עצום (מיליארדים). היה לביבי ולאזרחי ישראל מזל גדול שממשלה אחרת לקחה את הנהגת המדינה בדיוק בזמן והצילה את מדינת ישראל. כרגע הגירעון המדיני קרוב לאפס (תבדוק!) וכמובן שהועבר תקציב המדינה עוד בתחילת ימיה של הממשלה היוצאת. מה שעומד להגיע יהיה קטסטרופה אמיתית מבחינה כלכלית. חשבת שהתקציבים למגזר הערבי היו גדולים? זה היה כלום, חכה תראה את החגיגה שתהיה כשהחרדים והמתנחלים ינהלו את המדינה ויחלקו לעצמם כספים.. אתה הוא המבולבל אם אתה לא מבין כמה טוב היה לך עד עכשיו
  • אבי 16/11/2022 21:25
    איזו כלכלה בעייתית העביר ביבי לבנט , שהכל מנופח ורגולציות תקועות שנים ואילולא ההייטק שביבי לא תורם לו כלום הכל היה פה מרוסק . וזה אחרי 30 שנה בשלטון . נראה אותו עכשיו במיתון הקרוב . את מי תאשימו ? הוא חכם שהוא אף פעם לא שם שר מהליכוד באוצר, שלא ירשמו עליו כל הבעיות . הוא לא קשור , רק ראש ממשלה .
  • 2.
    xv 16/11/2022 13:34
    הגב לתגובה זו
    אנחנו בתחילת מיתון כלכלי ובסוף הבועה הנדלנית.
  • הסטטיסטיקה לא משקרת. האינפלציה היא מכה עולמית (ל"ת)
    בישראל המצב טוב יחסי 16/11/2022 21:31
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    בובובו 16/11/2022 13:30
    הגב לתגובה זו
    אינפלציה מעל 10%.
  • פחח.. אתה משירות "פייק-סטטיסטיקס"? (ל"ת)
    תתחבר למדינת ישראל 16/11/2022 21:33
    הגב לתגובה זו
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

גם בשוק המט"ח בדיסקונט אופטימיים על המטבע. לפי התחזית, השקל צפוי להמשיך ולהתחזק במהלך 2026, עם יעד של 3 עד 3.12 שקל לדולר בסוף השנה, גבוה מהערכת הקונצנזוס. בדיסקונט מייחסים זאת לשילוב של ירידה בפרמיית הסיכון המקומית, חשבון שוטף חיובי, המשך יצוא בהיקף גבוה של שירותי הייטק ותחום הביטחון, והזרמת הון זר למשק.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

שוק המניות מתומחר כבר גבוה - מה בכל זאת מעניין?

ניתוח רוחבי של מדד ת"א 125 מראה שכ-90% מהחברות במדד הציגו תשואה חיובית ב-2025, עם תשואה ממוצעת של כ-70% בקרב החברות שעלו. מנגד, כ-10% מהחברות הציגו ירידות, אך גם לאחר שקלול הירידות, התמונה הכוללת מצביעה על שוק שבו העליות היו רחבות מאוד. שינוי זה הוביל גם לשינוי בהרכב המדד. סקטור הביטוח הכפיל את משקלו במדד והגיע לכ-10%, בעוד סקטור הנדל"ן המניב ירד לכ-8%, לעומת כ-12% בעבר, תוצאה ישירה של פערי ביצועים בין הסקטורים.

מחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיותמחאות בטהרן. קרדיט: רשתות חברתיות

איראן בוערת: גל מחאות כלכלי שוטף את המדינה

הציבור האיראני יוצא לרחובות בשל יוקר המחייה ושחיקת המטבע המקומי; הנשיא, מאסעוד פזשקיאן, מנסה להפחית את המתח הציבורי והבטיח לשנות את התקציב כדי להקל על האזרחים, במיוחד על בעלי ההכנסות הנמוכות; המחאות משקפות את התסכול הכלכלי העמוק של האוכלוסייה ונחשבות לרחבות ביותר מאז 2019; האם המשטר לקראת נפילה?

רן קידר |
נושאים בכתבה איראן

המשבר הכלכלי באיראן הולך ומעמיק, אך בימים האחרונים הוא כבר חצה גבול ברור והפך ממשבר פיננסי וחברתי לאתגר שלטוני של ממש. קריסת המטבע, אינפלציה דוהרת ויוקר מחיה הציתו גל מחאות רחב, שמתפשט מטהראן לערים נוספות ולפריפריה, ומפעיל לחץ כבד על משטר שנמצא ממילא בנקודת חולשה חריגה. הציבור מבין אחרי המלחמה עם ישראל שהשקעות הענק בציוד צבאי, טילים ותוכנית גרעין לצד מימון ענק לחיזבאללה היה בזבוז של כספים על חשבונם. הציבור רוצה לאכול, רוצה חשמל, רוצה מים - בחלקים גדולים באיראן אין את הצרכים הבסיסיים האלו כי איראן רצתה להיות מדינה חזקה צבאית. זה על חשבון הציבור והוא התעורר.  

הריאל האיראני איבד מאז הקיץ כ־60% מערכו, ובמהלך הימים האחרונים נסחר בשפל חסר תקדים מול הדולר. היחלשות המטבע פגעה ישירות בחסכונות הציבור האיראני, ריסקה משכורות והובילה לזינוק חד במחירי מזון, אנרגיה ושירותים בסיסיים. עבור אזרחים רבים, גם מהמעמד הבינוני העירוני, השחיקה היא לא מציאות יומיומית של חישוב מתמיד האם הם יכולים להרשות לעצמם קפה, נסיעה או טיפול רפואי.המעמד הבינוני באיראן הפך בשנה האחרונה לעני. 

על הרקע הזה פרצו מחאות במספר מוקדים במקביל. בטהראן נראו מפגינים חוצים גשרים מרכזיים, מתעמתים עם כוחות ביטחון וקוראים סיסמאות נגד יוקר המחיה והשלטון. אזור הבזאר הגדול, שמשמש כליבה של הכלכלה העירונית בטהרן, הפך לזירה מרכזית, כאשר סוחרים סגרו חנויות במחאה על תנודתיות המטבע והפסדים כבדים. מוקדי מחאה נוספים נרשמו בשכונות מערביות של הבירה, באוניברסיטאות, ואף באי קשם שבמפרץ הפרסי, שם נשמעו קריאות חריפות נגד ההנהגה בשעות הלילה וגם בבוקר. מדובר על הפגנות ומחאות של מספר ימים כשמדי יום המחאות מתגברות. המחאות האלו עם לחץ צבאי-פוליטי עשויות להוביל להפלת השלטון הקיים. אך דווקא עליית המדרגה שלהן, עשויה להוביל את ישראל לחשוב פעמיים לפני שהיא יוצאת לקרב. 

פתיחת חזית מול איראן תוביל לאיחוד העם האיראני נגד - "הישות הציונית". לרוב, העם עומד מאחורי השליט גם אם הוא לא מעוניין בו כשיש אויב מבחוץ. עם זאת, ברור שיש לנצל את המצב הרגיש בתוך המדינה כדי לנסות להפיל את המשטר מפנים. עם זאת, ולמרות תמונות על הפגנות ומחאות גדולות, זה עוד לא מחאות עם דם או מעצרים, האלימות בהם היא ברמה יחסית נמוכה.   

היקף המחאות המדויק אינו ברור לחלוטין, אבל ידוע על לפחות מעל 10 מוקדים גדולים, רובם בערים מרכזיות. עצם התפשטותן למוקדים מגוונים ובעלי אופי חברתי שונה, סוחרים, סטודנטים, עובדים שכירים, מדאיגה את השלטון. זאת במיוחד על רקע העובדה שבשנה האחרונה נקט המשטר יד קשה במיוחד נגד מתנגדים, עם גל מעצרים נרחב ושיעור הוצאות להורג מהגבוהים זה עשרות שנים, במטרה למנוע מראש התלקחות עממית רחבת היקף.