הפתעה: מי הם שיאני השכר במשק?
בחודש נובמבר 2018 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל על 10,325 שקל - עלייה של כ-1.14% לעומת חודש ינואר. מי נמצא בתחתית רשימת השכר?
בחודש נובמבר 2018 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל על 10,325 שקל, כך עולה מנתוני הלמ"ס. 65.8% (2.417 מיליון) מכלל משרות השכיר היו בענפים כלכליים בהם השכר הממוצע היה נמוך מזה של כלל המשק.
לעומת חודש ינואר 2018 מדובר בעלייה של כ-1.14% בשכר הממוצע לשכירים במחירים שוטפים כאשר לעומת חודש נובמבר אשתקד מדובר בעלייה של 4.2%. בענף המידע והתקשורת נרשמה העלייה הגדולה ביותר של 13.8% - בחודש נובמבר היה שכרם של העובדים בענף הגבוה ביותר במשק והסתכם בממוצע ב-21,750 שקל.
בתחתית רשימת השכר נמצאים עובדי ענף שירותי אירוח ואוכל שהשתכרו בנובמבר 4,969 שקל בממוצע, ירידה של כ-70 שקל לעומת החודש הקודם. מנגד, שכרם הממוצע של עובדי התחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות עלה ב-584 שקל (5.16%).
גידול במספר המשרות
מספר משרות השכיר בחודש נובמבר הסתכם ב-3.67 מיליון, עלייה של 1.7% לעומת אותו חודש אשתקד. נתוני המגמה מצביעים על עלייה במספר משרות השכיר כאשר בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018 עלה מספר משרות השכיר ב-1.6% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.5% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018.
- עלייה באבטלה במחצית השנייה של אוקטובר - 232 אלף מובטלים
- סימנים לכך שחודש אוקטובר צפוי להיות תנודתי במיוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בחינת אחוז השינוי במשרות השכיר מצביע על גידול של 4.9% במספר המשרות בענף פעילויות בנדל"ן בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018, בהמשך לעלייה של 3.5% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018. זאת לעומת ירידה של 5.3% במספר המשרות בענף חקלאות, ייעור ודיג בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018, בהמשך לירידה של 5% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018.
שכרם של עובדי החשמל מהגבוהים בענף
בחינת הענפים השונים מעלה כי בענף אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיהור וטיפול בפסולת, שכרם הממוצע של העובדים באספקת חשמל ואספקת מים היה גבוה ב-33.2% מהשכר הממוצע בענף ועמד על 25,039 שקל כאשר היקף המשרות מהווה כמחצית המשרות בענף.
בענף חקלאות, ייעור ודיג עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-9.8% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018, בהמשך לעלייה של 8.4% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018. בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-10.2% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018, בהמשך לירידה של 9.6% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018.
- הכנסת אישרה: הטבות מס נרחבות ותגמול מוגדל ללוחמי המילואים
- 200 אלף שקל למ"ר- זה המחיר לדירת יוקרה על קו החוף של תל-אביב
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
תחום ההייטק - השכר הגבוה בקרב עובדי מחקר מדעי ופיתוח
בחודש נובמבר 2018 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 22,612 שקל לעומת 22,565 שקל בחודש אוקטובר 2018. מספר המשרות בענף הזה היוו 8.6% מכלל משרות השכיר במשק.
השכר הגבוה ביותר בתחום נרשם בענף מחקר מדעי ופיתוח עם שכר ממוצע של 26,899 שקל בחודש נובמבר 2018. אחר כך נמצא ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים בו היה היקף המשרות הגדול ביותר בתחום (44.9%).
- 1.שירותי בריאות האנשים הכי משכילים משתכרים מתחת לממוצע (ל"ת)אל תתלוננו כשישבתו 07/02/2019 15:08הגב לתגובה זו
- שרותי בריאות 08/02/2019 17:41הגב לתגובה זולעובדי נמל התעופה יעלו שכר ב10 אחוז תוך שעתיים. לעובדי בריאות לא יעלו כי למי אכפת מקשיש שמת בגלל עומס במערכת, או אישה כאובה שצריכה טיפול. לליכודניקים שרותי בריאות פרטיים
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת
החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10%
מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה
מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה.
לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא
גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.
לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם.
עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל. שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.
- שלב ב' ברפורמת השידורים: תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית
- מינוי חדש במשרד התקשורת: לילך וינשטוק מונתה למשנה למנכ"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.
