חברת החשמל, גנרטור
צילום: יח"צ

הפתעה: מי הם שיאני השכר במשק?

בחודש נובמבר 2018 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל על 10,325 שקל - עלייה של כ-1.14% לעומת חודש ינואר. מי נמצא בתחתית רשימת השכר?

מורן ישעיהו | (2)

בחודש נובמבר 2018 עמד השכר הממוצע למשרת שכיר בישראל על 10,325 שקל, כך עולה מנתוני הלמ"ס. 65.8% (2.417 מיליון) מכלל משרות השכיר היו בענפים כלכליים בהם השכר הממוצע היה נמוך מזה של כלל המשק. 

לעומת חודש ינואר 2018 מדובר בעלייה של כ-1.14% בשכר הממוצע לשכירים במחירים שוטפים כאשר לעומת חודש נובמבר אשתקד מדובר בעלייה של 4.2%. בענף המידע והתקשורת נרשמה העלייה הגדולה ביותר של 13.8% - בחודש נובמבר היה שכרם של העובדים בענף הגבוה ביותר במשק והסתכם בממוצע ב-21,750 שקל. 

בתחתית רשימת השכר נמצאים עובדי ענף שירותי אירוח ואוכל שהשתכרו בנובמבר 4,969 שקל בממוצע, ירידה של כ-70 שקל לעומת החודש הקודם. מנגד, שכרם הממוצע של עובדי התחבורה, אחסנה, דואר ובלדרות עלה ב-584 שקל (5.16%).

גידול במספר המשרות

מספר משרות השכיר בחודש נובמבר הסתכם ב-3.67 מיליון, עלייה של 1.7% לעומת אותו חודש אשתקד. נתוני המגמה מצביעים על עלייה במספר משרות השכיר כאשר בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018 עלה מספר משרות השכיר ב-1.6% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 1.5% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018.

בחינת אחוז השינוי במשרות השכיר מצביע על גידול של 4.9% במספר המשרות בענף פעילויות בנדל"ן בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018, בהמשך לעלייה של 3.5% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018. זאת לעומת ירידה של 5.3% במספר המשרות בענף חקלאות, ייעור ודיג בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018, בהמשך לירידה של 5% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018.

שכרם של עובדי החשמל מהגבוהים בענף

בחינת הענפים השונים מעלה כי בענף אספקת חשמל ומים, שירותי ביוב וטיהור וטיפול בפסולת, שכרם הממוצע של העובדים באספקת חשמל ואספקת מים היה גבוה ב-33.2% מהשכר הממוצע בענף ועמד על 25,039 שקל כאשר היקף המשרות מהווה כמחצית המשרות בענף.

בענף חקלאות, ייעור ודיג עלה השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-9.8% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018, בהמשך לעלייה של 8.4% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018. בענף שירותים פיננסיים ושירותי ביטוח ירד השכר הממוצע למשרת שכיר במחירים קבועים ב-10.2% בחישוב שנתי בחודשים ספטמבר-נובמבר 2018, בהמשך לירידה של 9.6% בחישוב שנתי בחודשים יוני-אוגוסט 2018.

קיראו עוד ב"בארץ"

תחום ההייטק - השכר הגבוה בקרב עובדי מחקר מדעי ופיתוח

בחודש נובמבר 2018 השכר הממוצע למשרת שכיר של העובדים בתחום ההייטק היה 22,612 שקל לעומת 22,565 שקל בחודש אוקטובר 2018. מספר המשרות בענף הזה היוו 8.6% מכלל משרות השכיר במשק.

השכר הגבוה ביותר בתחום נרשם בענף מחקר מדעי ופיתוח עם שכר ממוצע של 26,899 שקל בחודש נובמבר 2018. אחר כך נמצא ענף תכנות וייעוץ בתחום המחשבים בו היה היקף המשרות הגדול ביותר בתחום (44.9%).

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    שירותי בריאות האנשים הכי משכילים משתכרים מתחת לממוצע (ל"ת)
    אל תתלוננו כשישבתו 07/02/2019 15:08
    הגב לתגובה זו
  • שרותי בריאות 08/02/2019 17:41
    הגב לתגובה זו
    לעובדי נמל התעופה יעלו שכר ב10 אחוז תוך שעתיים. לעובדי בריאות לא יעלו כי למי אכפת מקשיש שמת בגלל עומס במערכת, או אישה כאובה שצריכה טיפול. לליכודניקים שרותי בריאות פרטיים
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.