פיצוי על נזקים כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה

ע"מ 56717/14 כתר אחזקות בע"מ נ' מנהל מס רכוש וקרן פיצויים   בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק כי יש לקבל באופן חלקי את תביעת המערערת לתשלום פיצוי בגין נזקים שנגרמו לה כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה במסלול המחזורים. השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים ערעור זה נוגע לגובה הפיצויים שישולמו למערערת בגין נזק עקיף שנגרם לה כתוצאה ממלחמת לבנון השנייה. החברה המערערת מייצרת ומשווקת מוצרי פלסטיק. יש לה מפעלים בעיר כרמיאל ובערים נוספות. לעניין התקנות שמסדירות את עניין הזכאות לפיצויים כאמור ואת אופן חישובם, כרמיאל נחשבת לחלק מ"אזור ההגבלה". לצורך ייצור מוצריה, המערערת רוכשת חומרי גלם מסוגים שונים מספקים שונים. ספקית חשובה אחת היא כרמל אולפינים בע"מ (להלן: "כרמל"). במהלך תקופת הלחימה אחד ממתקניה של כרמל בחיפה ניזוק מפגיעה ישירה של טיל שנורה משטח לבנון. פגיעה זו גרמה לשיבוש מסוים באספקת חומרי גלם למערערת. מחזור המכירות של המערערת בחודש אוגוסט 2006 היה נמוך באופן ממשי ממחזור העסקים בחודש אוגוסט 2005 (בכ-10.5%). בתחילה הגישה המערערת תביעת פיצויים כ"ניזוק" רגיל במסלול המחזורים הרגיל על בסיס הירידה במחזור אוגוסט 2006 בהשוואה לאוגוסט 2005, וקיבלה מן המשיב את מלוא הפיצוי האפשרי בהתחשב בתקרה הקבועה למסלול המחזורים הרגיל, קרי 3,000,000 ש"ח. לאחר מכן תיקנה המערערת את תביעתה וטענה לפיצויים כ"ניזוק מיוחד" במסלול המחזורים המורחב. התביעה המתוקנת של המערערת התבססה על ארבעה יסודות: כרמל הייתה "ספק עיקרי" עבורה; כרמל עצמה הייתה "ניזוק מיוחד"; לא היה ספק חלופי זמין לחומרים הנרכשים מכרמל; מועד השיקום של כרמל היה אחרי סוף ספטמבר 2006. התביעה המתוקנת של המערערת הסתכמה ב-6,922,509 ש"ח וזאת לפי החשבון הבא: ירידה במחזורים אוגוסט/ספטמבר 2006 לעומת אוגוסט/ספטמבר 2005: 15,383,353 ש"ח, מוכפל ב"משלים שיעור ההפחתה" (45%) = 6,922,509 ש"ח. מסכום זה יש להפחית את סכום הפיצוי שכבר התקבל על פי מסלול המחזורים הרגיל (3,000,000 ש"ח) כך שיתרת פיצויים לפי התביעה המתוקנת עמדה על 3,922,509 ש"ח. תביעה זו, שלפיה המערערת היא "ניזוק מיוחד", נדחתה על ידי המשיב ועל ידי ועדת הערר. בערעור שהוגש על החלטת ועדת הערר נפסק כי המערערת היא אכן "ניזוק מיוחד" והתיק הוחזר לוועדת הערר כדי לקבוע את הפיצוי שהמערערת זכאית לו. הוועדה קיבלה את תחשיב הפיצויים שהוצע על ידי המשיב ופסקה פיצויים בסך 392,250 ש"ח. המערערת לא השלימה עם החלטתה השנייה של הוועדה ומכאן הערעור דנן. לשיטת המערערת, אין מקום לחישוב "יחסי" אשר יפצה אותה רק על 10% מהנזק בפועל: "שיטת המשיב מביאה לגזירה כפולה של 10% - פעם אחת בעצם העובדה שההכנסות ירדו ב10%, ופעם שנייה מהפיצוי המחושב שכבר לקח בחשבון את ההפחתה של 10% בהכנסות. כלומר גזירה של 10% מתוך 10%. דיון השאלה הניצבת לפנינו היא אפוא האם התוצאה שאליה הגיעה ועדת הערר עולה בקנה אחד עם האמור בפסק הדין של בית המשפט המחוזי והאם פסק הדין יושם באופן סביר. נפסק כי שיטת החישוב שהוצעה על ידי המשיב ואשר אומצה על ידי ועדת הערר אינה מוצדקת. התחשיב האמור מבוסס על כך שנגרם שיבוש בהיקף של כ-10% באספקת חומרי גלם בגלל המחסור בחומר הגלם ראנדום. נניח כי היה לפנינו מפעל אשר מוכר 1,000 מוצרים בחודש ברווח כולל של 100,000 ש"ח. נניח עוד כי בשל בעיה בהשגת חומר גלם מסוים, תפוקת המפעל ירדה ל-900 מוצרים בחודש, הנמכרים ברווח כולל של 90,000 ש"ח. הירידה ברווח היא 10,000 ש"ח והמפעל תובע מחברת ביטוח פיצוי בשל הנזק האמור וזאת על פי פוליסה המכסה, בין השאר, שיבושים באספקת חומרי גלם. האם תישמע טענת הגנה מפי חברת הביטוח ולפיה היות והיקף השיבוש היה 10% בלבד (המשתקף בתפוקת 900 מוצרים במקום 1,000 כרגיל), סכום הפיצוי שישולם יחושב לפי הכפלת 10% בירידה ברווחים (10,000 ש"ח) ויעמוד על 1,000 ש"ח? דומה כי גישה כזאת לא הייתה מתקבלת. אין לקבל את גישתו הכללית של המשיב להוראות מסלול המחזורים ומסלול המחזורים המורחב ולפיה "חוק מס רכוש... מציב תנאי מקדמי לזכאות לפיצוי - והנו בדבר קשר סיבתי בין המלחמה לנזק הנתבע". תכלית הוראת השעה הייתה לתת מענה פיצוי מהיר ופשוט לתושבי המדינה שסבלו מפגעי המלחמה. לגבי תושבי "אזור ההגבלה" לא הייתה אפשרות לתבוע נזק עקיף (כלכלי) ב"מסלול האדום" ולהוכיח את סכום הנזק המדויק. חלף זאת, נקבעו מסלול המחזורים ומסלול המחזורים המורחב אשר מצד אחד מניחים כי הירידה במחזורי 2006 לעומת התקופה המקבילה בשנת 2005 נבעה מקרות המלחמה, ללא הוכחה מיוחדת של קשר סיבתי, אולם מאידך גיסא מגבילים בתקרה את סכום הפיצויים שניתן לקבל, ואף מניחים הנחה גורפת לגבי רמת רווחיות הפירמות בקובעם את מדרג "משלימי שיעור ההפחתה". אימוץ נוסחה כאמור בדבר חקיקה נעשה תוך איזון בין אינטרסים שונים ומנוגדים, וקשיחות השיטה עשויה לפעול פעם לטובת האזרח ופעם לטובת אוצר המדינה. לפיכך חייבות להתקיים נסיבות יוצאות דופן ממש על מנת להצדיק סטייה מנוסחת מסלול המחזורים המורחב. יחד עם זאת, אין לקבל את טענת המערערת לפיה כל הירידה במחזורים נבעה מהפגיעה באספקת הראנדום ובשל כך חישוב יחסי (חלקי) של סכום הפיצויים יקפח את זכויותיה כ"ניזוק מיוחד". המפתח לקביעת הפיצויים הוא היעדר היכולת היחסי להשיג את חומר הגלם המסופק ברגיל על ידי הספק העיקרי. שיטת החישוב שאומצה מביאה לתשלום פיצוי כולל בשיעור של 27.4% מכלל הירידה במחזור המכירות של המערערת בתקופה הרלבנטית, שיעור שלדעת בית המשפט הינו סביר לנוכח כל סימני השאלה אשר הועלו לאורך הליך. אין לשכוח כי יכולתה של הקופה הציבורית לפצות עסקים בגין נזק כלכלי עקיף איננה בלתי מוגבלת, ומסיבה זו נקבעו תקרות לסכומי הפיצויים ותנאים מתנאים שונים לעצם הזכאות לפיצויים. אשר על כן, על מנהל קרן הפיצויים לשלם למערערת פיצויים נוספים (מעבר לסכום של 3,000,000 ש"ח שכבר שולם) בסך 1,212,055 ש"ח. תוצאה הערעור התקבל באופן חלקי. לא נעשה צו להוצאות.   בבית המשפט: המחוזי בתל אביב לפני: כב' השופט ה' קירש ניתן ביום: 15.7.2015     <center>>