דיירים אשר בונים בנייה עצמאית של פרויקט תמ"א 38 צריכים ליהנות ממע"מ בשיעור אפס

מאת עו"ד מאיר מזרחי

במתן שירותי בנייה לפי תמ"א 38 נקבע מס בשיעור אפס בבנייה לדיירים. שיעור מס זה מאפשר ליזמים לקזז את התשומות מחד גיסא ולא לגבות מע"מ מהדיירים מאידך גיסא ובכך הוא מתמרץ את היזמים לבצע עסקאות תמ"א 38

חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

במתן שירותי בנייה לפי תמ"א 38 נקבע מס בשיעור אפס בבנייה לדיירים. שיעור מס זה מאפשר ליזמים לקזז את התשומות מחד גיסא ולא לגבות מע"מ מהדיירים מאידך גיסא ובכך הוא מתמרץ את היזמים לבצע עסקאות תמ"א 38. לשון החוק מתייחסת רק למקרה שבו הדייר מוכר את זכויותיו ליזם ולכן לכאורה דייר המחליט לבנות בעצמו את תמ"א 38 ללא התערבות היזם, אינו זכאי למס בשיעור אפס ומחויב לשלם מע"מ מלא על שירותי הבנייה. אנו סבורים כי אין סיבה להבחנה זו, המובילה לאי שוויון בין דיירים המחליטים לפנות ליזם מול דיירים הבונים עצמאית, ומוצע לתקן את החוק או ליתן פרשנות מקלה על ידי רשויות מע"מ ולאפשר גם לדיירים הבונים את הבניין בעצמם שיעור מס על הזמנת הבנייה של דירותיהם ובכך לתמרץ את הדיירים המעוניינים לבנות באופן עצמאי.

בשנת 2005 פורסמה תכנית מתאר ארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה מספר 38 (להלן: "תמ"א 38") אשר מטרותיה הן היערכות כוללת להתמודדות עם רעידות אדמה וכן עידוד לחיזוק מבניים קיימים אשר בנייתם אושרה לפני 1 בינואר 1980, ואינם עומדים בתקן הישראלי לרעידות אדמה. כדי לעודד ולתמרץ יזמים לבצע תמ"א 38 הוחלט לתת ליזמים הטבות בהיבט המיסוי.

לאחרונה, לקראת סוף 2014, נחקק תיקון מס' 47 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "החוק"). טרם התיקון היו יזמים אשר חתמו על הסכם תמ"א 38 פטורים ממע"מ עבור שירותי הבנייה אשר סיפקו לדיירים, אך פטור זה מנע מהם לנכות את מס התשומות הכלול בחשבוניות המס אשר הוצאו להם.  

התיקון נועד להפחית את נטל המס של היזמים בכך שבוטל הפטור עבור שירותי הבנייה שמקבלים היזמים ונקבע מע"מ בשיעור אפס, דבר אשר מאפשר ליזמים לקזז את התשומות מחד גיסא ולא לגבות מע"מ מאידך גיסא.

הטבה זו, כפי שאנו מבינים מלשון החוק בסעיף 31ב(ב), מיחסת את שיעור מס אפס רק ל"מתן שירותי בנייה לפי תכנית החיזוק בתמורה למכירת הזכות", כלומר רק לגורם אשר נותן שירותי בנייה במסגרת תמ"א 38 בתמורה למכירה, קרי, היזמים.

במקרה שבו אין לכאורה מכירה של זכויות במסגרת תמ"א 38 - ולאחרונה אנו שומעים על מקרים רבים שבהם הדיירים מעוניינים לבצע תמ"א 38 באופן עצמאי ללא תיווך של יזם, הדיירים לא יהיו זכאים ליהנות ממע"מ בשיעור אפס אלא יחויבו לשלם מס מלא עבור שירותי הבנייה שיינתנו להם, דבר היוצר אי שוויון.

לצורך המחשה, נתבונן בשני בניינים דומים בעלי מספר דיירים זהה, הנמצאים באותו אזור מגורים ועומדים בתנאי תמ"א 38. בבניין הראשון הדיירים מחליטים לפנות ליזם שיבצע את התמ"א ואילו בבניין השני הדיירים מחליטים לא לפנות ליזם אלא לבצע את התמ"א באופן עצמאי. בבניין הראשון היזם לא נדרש לשלם מע"מ בגין שירותי הבנייה הניתנים לדיירים וביכולתו אף לנכות את מס התשומות הכלול בחשבוניות המס אשר הוצאו לו. מנגד, הדיירים אשר בבניין השני נדרשים לשלם את מלוא המע"מ.

קיראו עוד ב"בארץ"

אי השוויון הנובע מהמצב הקיים כיום בחוק מונע מקבוצה נוספת להיכנס לתחום של תמ"א 38. השאלה היא האם יש סיבה להבחנה בין דיירים הפונים ליזם לעומת דיירים המבצעים תמ"א באופן עצמאי 38? אנו סבורים כי אין סיבה להבחנה בחוק.

לפיכך מוצע לתקן את החוק, ליתן פרשנות מקלה יותר ולאפשר לדיירים הבונים את הבניין בעצמם שיעור מס אפס על הזמנת הבנייה של דירותיהם, כמו ליזמים.

השוואת תנאי הבנייה העצמית לתנאי הבנייה של היזמים לא רק שתייצר שוויון, אלא אפשר גם שתיצור שוק תחרותי יותר שיביא את היזמים לתת לדיירים תנאים טובים יותר ממה שהציעו להם עד כה.

ייתכן שבעבר היה נכון לתמרץ אותם יזמים בכדי שיבצעו תמ"א 38, כיוון שכמעט ולא היו יוזמות פרטיות של דיירים לבצע תמ"א 38, אולם היום המצב משתנה ואנו רואים יותר ויותר אנשים המעוניינים לבצע את תמ"א 38 באופן עצמאי, ולפיכך אין סיבה להבחנה בחוק.

בסיכומו של דבר, שינוי החוק מייצר שוויון ועולה בקנה אחד עם מטרותיה של תמ"א 38 בכך שאנו מתמרצים קבוצה נוספת של אנשים לבצע תכנית זו.

הכותב – ממשרד עו"ד מאיר מזרחי ושות'

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.