בהתפטרות עקב העתקת מקום מגורים מזכה, די בקיום התנאים שבחוק ובסיבה שהובילה להתפטרות ואין דרישה למניע נוסף שיכשיר את הזכאות

דמ"ש 46427-09-11; דמ"ר 29595-06-12 לי (מלכה) גלמידי נגד יעד פתרונות בטוחים בע"מ, בבית הדין האזורי לעבודה בתל- אביב,  ניתן ב- 30.10.2014 תקציר פסק הדין מאת עו"ד ג'ולייט אליהו
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

עובדות

לי גלמידי (להלן: "העובדת") עבדה בתפקיד של מאתרת כתובות בחב' יעד פתרונות בטוחים בע"מ (להלן: "המעסיקה").

העובדת טענה כי קיבלה שכר קבוע בסך 6,000 ש"ח ללא תלות בהספק עבודה ומבלי להחתים שעון נוכחות.

עקב גירושין, שינתה העובדת את מגוריה מת"א לבית הוריה אשר נמצא בהתנחלות.

העובדת הודיעה בע"פ על מעבר המגורים וכתוצאה מכך על סיום עבודה עתידי. עם זאת, העובדת המשיכה לעבוד מביתה בהסכמת המעסיקה, מתוך רצון להמשיך את יחסי העבודה. בהמשך, צורת העסקה זו נתקלה בקשיים רבים לרבות קשיים טכניים בתשתית התקשורת באזור. בשלב מסוים, בחודש 11/10, הפסיקה המעסיקה להעביר עבודה לעובדת ואף סירבה לשלם לה משכורת בגין אותו חודש. כתוצאה מכך נותקו יחסי העבודה בין הצדדים. 

המעסיקה סירבה לשלם את פיצויי הפיטורים בטענה כי העובדת לא עומדת בדרישות החוק לעניין התפטרות בעקבות שינוי מקום מגורים וזאת משום שהעובדת התפטרה לא בעקבות גירושין, שהרי הייתה גרושה הרבה לפני התפטרותה וכן לא לשם מעבר להתנחלות אלא עקב קשיים כלכליים, ונוכח מחלוקת עם מנהלת המעסיקה שהוביל לעזיבת העובדת באופן חד צדדי וללא מתן הודעה מוקדמת. עוד נטען כי העובדת גרמה לנזקים עקב היעדרויות, איחורים, האטה בעבודה ותפוקה נמוכה מהמצב הרגיל כך שנוצר פער בין השכר ששולם לעובדת לבין השכר לו הייתה זכאית.

לפיכך, תבעה העובדת פיצויי פיטורים עקב סיום העסקתה נוכח העתקת מקום מגוריה  להתנחלות ומגורים שם למעלה מחצי שנה. בנוסף, עתרה העובדת לתשלום שכר קבוע בגין חודש 11/10 וכן תשלום דמי הבראה אשר קוזז שלא כדין מתלוש שכר של חודש זה.

מנגד, המעסיקה טענה כי העובדת היא שניתקה קשר עם המעסיקה ולא החזיקה תיקים וגרמה נזק רב למעסיקה. המעסיקה קיבלה בלית ברירה את ההתפטרות החד צדדית של העובדת, שילמה את המגיע לעובדת וניכתה את דמי ההודעה המוקדמת מבלי שהעובדת הביעה הסתייגות. עוד נטען כי העובדת עברה לעבוד אצל מתחרה והשמיצה את המעסיקה בכל פורום אפשרי וגרמה לנזק רב אשר התבקש בגינו קיזוז.

פסק דין

בית הדין קבע כי בבחינת מעבר מקום המגורים על פי החוק והפסיקה אין דרישה למניע שגרם להעתקת המגורים אלא מהי הסיבה להתפטרות.

אין מחלוקת על המעבר  להתנחלות אלא על הסיבה שהובילה להתפטרות. העובדת הוכיחה כי גרה בהתנחלות מעל חצי שנה, מהעדויות עלה כי העתקת מקום המגורים השפיע על יכולת העובדת להמשיך בעבודתה אצל המעסיקה וזאת עקב הארכת זמן הנסיעה לעבודה באופן משמעותי. הניסיון של הצדדים להמשיך עבודה מהבית של העובדת כשל. נקבע כי לא הוכח שהעובדת עזבה את עבודתה וכן לא הייתה פניה מצד המעסיקה לדרישה לחזרת העובדת לעבודה ו/או מכתב המבהיר כי המעסיקה רואה בהתנהלות העובדת כהתפטרות.

מכאן, שלא ניתן לקבוע מי יזם את סיום ההעסקה אולם עצם הוכחת העובדת כי עברה להתנחלות וכי המעבר השפיע על המשך העסקתה במתכונת קודמת, הוביל לקביעה כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורים עקב סיום העסקתה.

חישוב הפיצויים נעשה על בסיס תלושי השכר היות שחזקה כי תלושי השכר משקפים את המציאות לפחות לגבי הסכום הכולל המופיע בהם אלא אם יוכח אחרת. העובדת לא הוכיחה כי תלושי השכר אינם אמתיים.

קיראו עוד ב"בארץ"

לעניין תשלום חודש שכר עבודה ודמי הבראה אשר קוזזו מדמי ההודעה המוקדמת, נקבע כי ע"פ סעיף25 לחוק הגנת השכר, אין לנכות משכר עבודה סכומים כלשהם, אלא סכומים המותרים על פי חוק זה. הניכוי נעשה ע"י המעסיקה באופן חד צדדי מבלי שהוכח כי העובדת הסכימה לכך ופיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת אינו נמנה על הסכומים המותרים על פי חוק הגנת השכר. לפיכך, המעסיקה חויבה בתשלום השכר ודמי הודעה מוקדמת. 

לעניין קיזוז סכומים להם טענה המעסיקה בגין נזקים, נקבע כי לא הוכח ולו ראשית ראיה בגין הנזקים הנטענים ולכן הם נדחו.

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?


ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.