חובת המעסיק למתן הודעה מוקדמת - דרכי ביצוע

על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א 2001 בידי מעסיק נתונות מספר אפשרויות למלא אחר חובת מתן ההודעה המוקדמת - מתן הודעה מוקדמת הכוללת עבודה בפועל, מתן הודעה מוקדמת תוך ויתור על עבודת העובד בתקופה זו ופיטורי עובד לאלתר ללא מתן הודעה מוקדמת. מאמר מאת עו"ד עמוס הלפרין
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א 2001 בידי מעסיק נתונות מספר אפשרויות למלא אחר חובת מתן ההודעה המוקדמת כדלקמן: 1. מתן הודעה מוקדמת  הכוללת עבודה בפועל - משמע, המעסיק מודיע לעובד על מועד פיטוריו, שיחול עם תום תקופת ההודעה המוקדמת. בפרק הזמן שבין מתן ההודעה המוקדמת לבין היום הנקוב בהודעה לגמר העבודה, העובד נדרש להגיע לעבודה ויחסי עובד מעסיק נמשכים כרגיל, על כל המתחייב מכך, לזכות או לחובה. 2. מתן הודעה מוקדמת תוך ויתור על עבודת העובד בתקופה זו – סעיף 6 לחוק הודעה מוקדמת מאפשר למעסיק להודיע לעובד, במסגרת ההודעה המוקדמת לפיטורים, כי הוא מוותר על נוכחותו ועל עבודתו בפועל בתקופת ההודעה האמורה, כולה או מקצתה, ובלבד שישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל של העובד בעד התקופה שלגביה ויתר על עבודתו. מפסיקת בית הדין הארצי(1) עולה כי פיצוי זה מבוצע על ידי תשלום שכרו של העובד באופן שוטף במהלך תקופת ההודעה המוקדמת ובתקופה זו נמשכים יחסי עובד מעסיק בין הצדדים על כל הזכויות הנלוות לה כגון הפרשות לקופות גמל, קרן השתלמות וכד'. מבחינת מס הכנסה וביטוח לאומי, מאחר שהתשלומים עבור תקופת ההודעה המוקדמת הינם עבור תקופה בה מתקיימים יחסי עובד מעסיק, רואים בתשלומים אלה הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א 1961 (להלן: 'פקודת מ"ה') והם חייבים במס הכנסה ודמי ביטוח לאומי כרגיל. 3. פיטורי עובד לאלתר ללא מתן הודעה מוקדמת  - לפי סעיף 7 לחוק הודעה מוקדמת, מעסיק שפיטר עובד ולא נתן לו הודעה מוקדמת לפיטורים כאמור בחוק הודעה מוקדמת, ישלם לעובדו פיצוי בסכום השווה לשכרו הרגיל בעד התקופה שלגביה לא ניתנה ההודעה המוקדמת. מסעיף זה נגזרת האפשרות לפיטורים לאלתר, תוך תשלום פיצוי בגין אי מתן הודעה מוקדמת, בגובה הפסד השכר הרגיל שהיה מקבל העובד, לו עבד בתקופת ההודעה המוקדמת. בפסיקה(2) נקבע, כי פיצויי זה אינו נחשב לשכר עבודה ואינו מזכה בתשלומים נלווים (קופ"ג, קרן השתלמות, זכאות לפיצויי פיטורים וכד'). כאמור במקרה זה, מועד סיום יחסי עובד מעסיק הוא במועד הפיטורים. מאחר שהתשלומים האמורים במקרה של ניתוק מידי ביחסי עובד מעסיק הינם בגין תקופה שלאחר ניתוק יחסי עובד מעסיק, מבחינת מס הכנסה(3) רואים בהם חלק ממענק הפרישה. מבחינת ביטוח לאומי,בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי לעבודה מיום 26.3.2008, פדיון הודעה מוקדמת חייב בדמי ביטוח, ומהווה תקופת אכשרה לעניין הזכאות לדמי אבטלה (עב"ל 123/07; 840/06  יהודה זפרני וצבי קרויטרו נ' המוסד לביטוח לאומי) (1) לענין מעמדו של התשלום כשכר עבודה ראה עע 178/08 פיילר נ' חברת לינת צדק "בית דינה" בע"מ מיום 26/6/2010. (2) עע 319/99 קציר רובינסון בע"מ נ' משה איתם מיום 12/08/2002. (3) פקודת מס הכנסה אינה מגדירה מהו "מענק הון שנתקבל עקב פרישה". עם זאת, קובץ הפרשנות של מס הכנסה (החב"ק, כרך 1, חלק ג' עמ' 21.4) מתייחס לנושא וקובע, כי מענק פרישה הוא "כל תשלום המתקבל על ידי העובד בעקבות פרישתו מעבודה...". כן מצוין בחב"ק, כי מענק הפרישה כולל, נוסף על פיצויי פיטורים, גם פיצוי עקב הפרת חוזה עבודה, פיצוי בעבור ימי מחלה שלא נוצלו (פדיון בגין אי ניצול ימי מחלה קיים בעיקרו במגזר הציבורי) ופדיון הודעה מוקדמת. זאת להבדיל ממתן הודעה מוקדמתבפועל, שאז נמשכים יחסי העבודה, והתשלום בעבור ההודעה המוקדמת הוא שכר לכל דבר ועניין).   הכותב – עו"ד ב"כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.   אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי  ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה