פסילת ספרים בגין אי עמידה בהוראות ניהול ספרים

ע"מ 8122/14 קאסם אגבריה נ' פקיד שומה חדרה   בית המשפט המחוזי בחיפה קבע כי בדין פסל פקיד השומה את ספריו של המערער בשל אי עמידה בהוראות ניהול ספרים. השאלה המשפטית הרקע העובדתי וטענות הצדדים הערעור עוסק בהחלטת המשיב לפסול את ספרי המערער לשנת 2013 בשל אי רישום תקבולים בסך כולל של 10,486 שקלים (להלן: "התקבולים") על פי הוראות ניהול ספרים החלות על המערער. התקבולים האמורים לא נרשמו על ידי המערער בשוברי קבלה או בסרט קופה רושמת, כפי שנדרש על פי סעיף 2(ג) לתוספת י"א להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), התשל"ג–1973 (להלן: "הוראות ניהול ספרים") החלות עליו. המערער רשם את התקבולים על גבי דפי נייר (להלן: "דפי הנייר")., הנושאים לוגו וכיתוב (בשפה הערבית) של בית דפוס בשם "באסמן" באום אל פאחם, אשר לא היו כרוכים ולא היו ממוספרים התנהלות זו של המערער ברישום התקבולים על גבי דפי הנייר נמשכה מיום 15.5.2013 עד ליום 22.6.2013 – דהיינו במשך 38 ימים. עמדת המערער היא כי הוא עצמו הציג בפני המבקרים מטעם המשיב את דפי הנייר ויש בכך כדי להעיד על תום ליבו ועל היעדר כוונה להעלים הכנסות. עוד טען המערער כי סכום התקבולים שנרשמו בדפי הנייר דומה מאוד לסכומי התקבולים היומיים שנרשמו בספר הפדיון היומי ומאוחר יותר בקופה הרושמת. על כן יש בכך כדי להעיד כי הרישום בדפי הנייר הוא רישום מלא שאף דווח לרשויות המס (מע"מ). עמדת המשיב היא כי לא נפל פגם בהחלטתו לפסול את ספרי המערער לשנת המס 2013. לגישת המשיב, ניכרת שיטתיות בהתנהלות המערער על פני חודשים שבהם נמנע מלרשום מאות תקבולים על פי הוראות ניהול ספרים, תוך שהוא עושה דין לעצמו ומייצר לו "רישום חלופי" בדפי הנייר, שאין לו כל עיגון בהוראות הדין. דיון מהות הטענה שבפי המשיב היא כי המערער מחויב ברישום תקבולים בספרים מסוימים על פי הוראות ניהול ספרים החלות עליו והוא לא רשמם בספרים כאמור. על כן, ומשלא הוצגה "סיבה מספקת" לאי הרישום של התקבולים בספרים שנקבעו בדין שעליו לנהל לצורך רישום תקבולים, פנקסי החשבונות של המערער אינם קבילים. המערער לא ניהל במועדים הרלוונטיים לערעור זה מערכת חשבונות שכללה ספר כלשהו מבין הספרים שנקבע שחייב הוא בניהולם על פי הוראות ניהול ספרים. המערער ניהל ספר פדיון יומי בתקופה שמסוף חודש פברואר 2013, מועד תחילת הפעלת העסק באכסאל, ועד ליום 14.5.13 – המועד שבו אזלו הדפים בספר הפדיון היומי. אין מחלוקת בין הצדדים כי ספר פדיון יומי אינו עונה על דרישות הוראות ניהול ספרים מעסק דוגמת זה של המערער. אין גם מחלוקת כי היה על המערער לרשום את תקבוליו בסרט קופה רושמת, וכי ידע כי היה עליו לעשות כן – ולא עשה. ההלכה הפסוקה וכן הספרות המשפטית הבהירו היטב את החשיבות שבניהול ספרי חשבונות על פי הוראות הדין, זאת במטרה ליצור לרשות המסים בסיס לבדיקה נאותה של הצהרותיהם של נישומים ביחס להכנסותיהם. נישום אינו רשאי להחליט באופן עצמאי כי רישום הכנסותיו יבוצע בדרכים אחרות מאלו שנקבעו בהוראות ניהול ספרים. נקודת המוצא היא כי המחוקק קבע את חובת ניהולם של ספרים מסוימים לסוגי הנישומים השונים באופן שיאפשר בדיקה נאותה של הכנסות הנישום. לא הנישום הוא זה שייקבע כי מתכונת רישום אחרת, שאינה קבועה בהוראות ניהול ספרים, היא "כדין".   <center>>