מס עיזבון, או קול ההיגיון?

רו"ח נדב הכהן

מס העיזבון לוקה בקשיי ביצוע חמורים במיוחד וכדי ליישמו יהיה צורך להיעזר, בין היתר, בגדודים של שמאים ומעריכי שווי, בארץ ובחו"ל
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

בריאיון שפורסם בעיתון "דה-מרקר" ביום 16.2.2015, הבהיר ראש מפלגת כולנו (כיום המועמד המוביל למשרת שר האוצר) שהוא מתנגד באופן כללי להעלאת מסים, למעט מס ירושה (עיזבון), שניתן להטילו על ירושות בסכום של עשרה מיליון ש"ח ומעלה.

את תמיכתו במס הסביר המרואיין במילים אלה:

"זה מס צודק, סולידרי. אני חושב שהוא טוב גם לנותן וגם למקבל. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם, אם איני טועה, לפחות בעולם הנאור, שאין בה מס ירושה".

איננו מתיימרים לדעת מה טוב לנותן ומה טוב למקבל, אך כבעלי ניסיון בתחום המס נרשה לעצמנו להפנות את תשומת הלב לדברים שלהלן:

1. בניגוד לדבריו של מר כחלון, מס העיזבון בוטל בכמה מדינות, לרבות במדינות שנחשבות כנאורות למדי, כמפורט מטה:

  • נורבגיה - המס בוטל בשנת 2014
  • שבדיה - המס בוטל בשנת 2005
  • אוסטריה - המס בוטל בשנת 2008
  • אוסטרליה - המס בוטל בשנת 1979
  • קנדה - המס בוטל בשנת 1972
  • הונג קונג - המס בוטל בשנת 2006
  • הודו - המס בוטל בשנת 1985
  • ניו זילנד - המס בוטל בשנת 1992
  • סינגפור - המס בוטל בשנת 2008
  • רוסיה - המס בוטל בשנת 2006
2. מס העיזבון לוקה בקשיי ביצוע חמורים במיוחד וכדי ליישמו (באופן מקצועי פחות או יותר) יהיה צורך להיעזר, בין היתר, בגדודים של שמאים ומעריכי שווי (במיוחד לגבי מקרקעין, ניירות ערך בלתי סחירים, תכשיטים, חפצי אמנות ונכסים בלתי מוחשיים), בארץ ובחו"ל, שלא לדבר על רבבות הפקידים, היועצים, עורכי הדין ורואי החשבון שיקדישו את זמנם להטלת המס, או להימנעות ממנו.

3. יש להביא בחשבון את ההשלכות הלא פשוטות של המס, שמטבעו מהווה תמריץ שלילי רב עצמה לחיסכון וליזמה ומעודד (בפועל) את שחיקת שווי העיזבונות הפוטנציאליים, בכל דרך אפשרית.

4. הניסיון המצטבר בעולם (וכן הניסיון המצטבר בישראל, עד לביטולו של המס החל ב-1.4.1981) מוכיח כי מס העיזבון משפיע לרעה על היחסים שבין בני המשפחה, ואינו מס ניטרלי. נוסף על כך, היורשים הבלתי מתוחכמים ניצבים, בדרך כלל, בפני מצבים בלתי נסבלים, שכן עליהם לממן את שכר היועצים ואת תשלומי המס, גם אם חלקם בעיזבון כולל בעיקר נכסים בלתי נזילים.

באופן בלתי נמנע, מצבם של יורשים פוטנציאליים שהם עתירי ממון משופר בהשוואה למצבם של היורשים הפוטנציאליים שאינם כאלה. על כן, המס בפועל הוא בלתי פרוגרסיבי (שלא לומר רגרסיבי).

5. במקרים לא מעטים שקולים תשלומי היורשים (בדיעבד) להקדמת המס, ולא מעבר לכך, שכן השווי שנקבע לנכסי המוריש, לעניין הטלת מס העיזבון, מהווה שווי רכישה "רעיוני" (לצורכי המס) בידי היורשים.

כתוצאה מכך יופטרו היורשים מהמס, כולו או מקצתו, בעת שימכרו את הנכסים בפועל (לאחר תשלום מס העיזבון).

6. זה לא כבר [במסגרת תיקון מספר 168 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה") שתוקפו, בדרך כלל, מיום 1.1.2007 ואילך], העניקה מדינת ישראל הקלות מס מרחיקות לכת (יש הסבורים כי נגדשה הסאה במקרה זה), ליחידים, תושבי חוץ, שבחרו לעלות לישראל (או לשוב אליה, כפוף לתנאים מסוימים). אף על פי שהדברים לא נאמרו במפורש, אוכלוסיית היעד לתיקון 168 היא יחידים שהם בעלי נכסים בחו"ל.

קיראו עוד ב"בארץ"

מס העיזבון, אם יוטל, ירחיק מישראל יחידים עתירי הון ויאיין (בפועל) את כל שנעשה במסגרת תיקון 168 לפקודה.

בספרו הקלאסי על עושר העמים קבע אדם סמית בשנת 1776 ארבע דרישות הכרחיות מכל "מס טוב", ואלו הן:

  1. המס צריך להתחשב בנישום
  2. המס צריך להיות ודאי וידוע מראש
  3. המס צריך להיות יעיל
  4. המס צריך להיות מושתת על הגינות ויושר
נשים נפשנו בכפנו ונקבע שמס העיזבון הוא מושלם (כמעט) בחסרונותיו, ולו היה הדבר בידינו, היינו מציעים לאדם סמית להביאו בספרו כאנטיתזה למס טוב.

 

הכותב - ממשרד רוז'נסקי, הליפי, מאירי ושות', רו"ח

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

כתבה קשורה: המס שלא מדברים עליו - האם מס ירושה יחזור?


ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.