לא ניתן לקבל החזר בלו בגין חוב אבוד

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ת"א 21235/12 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ ואח'  נ' מדינת ישראל-רשות המסים
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

ת"א 21235/12

"דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל-רשות המסים

בית המשפט המחוזי מרכז פסק כי התובעות אינן זכאיות להחזר בלו ששולם בגין דלק חב בלו שהוצא ממקום ייצור, נמכר, והתמורה בגין מכירתו הפכה לחוב אבוד, וזאת קודם לתיקון החוק והוספת סעיף 12א לחוק, שעניינו אי הכרה בחובות אבודים.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

התובעות הן חברות דלק, והן עונות להגדרת "יצרן" בלשונו של חוק הבלו על דלק, התשי''ח-1958 (להלן: "חוק הבלו"). התובעות טוענות שבמהלך השנים נוצרו להן חובות אבודים, אשר בגינם העבירו התובעות בלו לנתבעת. במהלך השנים נוצרו לתובעות חובות אבודים. החובות נוצרו בגין עסקאות מכירת סוגי דלק שונים אשר בגינם העבירו התובעות בלו לנתבעת, והם נחשבים אבודים משום שלמרות ניסיונותיהן טרם הצליחו התובעות לגבותם ובנסיבות העניין קיימת סבירות גבוהה מאוד כי גם לא יצליחו לגבותם אף בעתיד. המחלוקת בין הצדדים בתיק זה היא בשאלת הזכות להחזר בלו ששולם בגין דלק חב בלו שהוצא ממקום ייצור, נמכר, והתמורה בגין מכירתו הפכה לחוב אבוד, וזאת קודם לתיקון החוק והוספת סעיף 12א לחוק, שעניינו אי הכרה בחובות אבודים.

דיון

בלו הוא מס עקיף חד שלבי, המוטל על יצרני הדלק. אירוע המס הוא חד פעמי, בהוצאת הדלק ממקום ייצור/אתר אחסון, לשימוש בישראל. החבות בבלו אינה מותנית בקיום עסקה, בקבלת תמורה בגינה, או בכך שתצמיח ליצרן רווח. כמפורט לעיל, חוק הבלו קובע מפורשות כי הבלו מוטל על היצרן, כהגדרתו בחוק הבלו, שישלמו בעת הוצאת הדלק ממקום הייצור. אינני מקבל אפוא את טענת התובעות לפיה חוק הבלו הוא רב שלבי וגם כי אירוע המס הוא במועד המכירה לצרכן הסופי. הבלו מוטל פעם אחת, על יצרן הדלק, בהוצאת הדלק ממקום ייצור/אתר אחסון ובנקודת זמן זו מתרחש אירוע המס.

טענת התובעות הסומכת ידה על פסק דין אלקה דינה להידחות בשל שני נימוקים מרכזיים: ראשית, פסק דין אלקה עוסק בחובות אבודים בחוק מע"מ בעוד העניין דנא נסב על חוק הבלו. בע"א אלקה ההכרה בחובות אבודים מנומקת על פי היגיון כלכלי ולפיו הערך המוסף בא לידי ביטוי בהפרש שבין מכירותיה של היחידה הכלכלית לבין קניותיה. על פי ע"א אלקה, לפי סעיף 16 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), "העוסק" הוא החייב בתשלום המע"מ, ברם המע"מ, כ"מס עקיף", "מגולגל" על הלקוח והוא זה הנושא בנטל המס. לפיכך אין הצדקה שנטל המס ייפול על שכמו של "העוסק", אשר גם לא קיבל תמורה בגין הסחורה שסיפק, וההנחה היא שגם לא יקבל. ההיגיון שבבסיס דברים אלה אינו רלוונטי לחוק הבלו, שכן חוק הבלו אינו ממסה הכנסה אלא את השימוש בדלק. בהתאם, הרציונל שבבסיס המיסוי ממשיך להתקיים, גם אם התברר בדיעבד כי לא שולם תמורתו, אך הדלק נצרך או שנעשה בו שימוש. יתר על כן, ההבדל המהותי בין חוק מע"מ לחוק הבלו נעוץ בכך שלהצדקה להכיר בחוב אבוד בחוק מע"מ נמצא עיגון בלשון החוק, בעוד שבחוק הבלו לא נמצא הצדק שכזה – בהיעדר עיגון לשוני. לב ליבה של הבעיה במקרה דנא הוא שאין בחוק הבלו כל אזכור ולו גם מינימלי לעניין של חובות אבודים. אין זה ייתכן בראייתי כי בית המשפט יבנה קונסטרוקציה משפטית כלשהי מבלי שתהא לה אחיזה, ולו הקלושה ביותר, בלשון החוק. התובעות מבקשות ליצור הסדר של הכרה בחובות אבודים לעניין בלו, על בסיס פרשנות שהיא חיצונית לחלוטין ללשון החוק. גם אם מדובר בפרשנות תכליתית אין לנתקה מלשון החוק שהיא מפרשת. חוק הבלו שותק. גם אם ייאמר ששתיקתו של החוק טעונה פירוש, הפירוש הנכון הוא שלפנינו הסדר שלילי. ההיסטוריה החקיקתית של חוק הבלו מלמדת כי המחוקק, במודע ובמכוון, בחר שלא ליתן השבה בגין חובות אבודים, והדף פעם אחר פעם את ניסיונותיהם של יצרני הדלק לקדם תיקון חקיקה בכיוון זה. אם מדובר בהסדר שלילי כי אז אין מקום שבית המשפט יחיל את הדין הקיים על המצב המשפטי וזאת מאחר שהמחוקק התכוון "מדעת" שלא להחילו. אל לו לבית המשפט לחוקק על דרך חקיקה שיפוטית בנוגע להשבת הבלו בגין חובות אבודים, ואף לקבוע בהסדר זה קריטריונים מקלים ומיטיבים מאלה שקבע המחוקק לעניין מס ערך מוסף, בנוגע להשבת מס בגין חובות אבודים.

תוצאה

התביעות נדחו. כל אחת מהתובעות חויבה בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.

 

בבית המשפט: המחוזי מרכז

לפני: כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר

ניתן ביום: 22.2.2015

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.