לא ניתן לקבל החזר בלו בגין חוב אבוד

עו"ד רו"ח (כלכלן) ארז בוקאי

ת"א 21235/12 "דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ ואח'  נ' מדינת ישראל-רשות המסים
חשבים |
נושאים בכתבה חשבים

ת"א 21235/12

"דלק" חברת הדלק הישראלית בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל-רשות המסים

בית המשפט המחוזי מרכז פסק כי התובעות אינן זכאיות להחזר בלו ששולם בגין דלק חב בלו שהוצא ממקום ייצור, נמכר, והתמורה בגין מכירתו הפכה לחוב אבוד, וזאת קודם לתיקון החוק והוספת סעיף 12א לחוק, שעניינו אי הכרה בחובות אבודים.

השאלה המשפטית, הרקע העובדתי וטענות הצדדים

התובעות הן חברות דלק, והן עונות להגדרת "יצרן" בלשונו של חוק הבלו על דלק, התשי''ח-1958 (להלן: "חוק הבלו"). התובעות טוענות שבמהלך השנים נוצרו להן חובות אבודים, אשר בגינם העבירו התובעות בלו לנתבעת. במהלך השנים נוצרו לתובעות חובות אבודים. החובות נוצרו בגין עסקאות מכירת סוגי דלק שונים אשר בגינם העבירו התובעות בלו לנתבעת, והם נחשבים אבודים משום שלמרות ניסיונותיהן טרם הצליחו התובעות לגבותם ובנסיבות העניין קיימת סבירות גבוהה מאוד כי גם לא יצליחו לגבותם אף בעתיד. המחלוקת בין הצדדים בתיק זה היא בשאלת הזכות להחזר בלו ששולם בגין דלק חב בלו שהוצא ממקום ייצור, נמכר, והתמורה בגין מכירתו הפכה לחוב אבוד, וזאת קודם לתיקון החוק והוספת סעיף 12א לחוק, שעניינו אי הכרה בחובות אבודים.

דיון

בלו הוא מס עקיף חד שלבי, המוטל על יצרני הדלק. אירוע המס הוא חד פעמי, בהוצאת הדלק ממקום ייצור/אתר אחסון, לשימוש בישראל. החבות בבלו אינה מותנית בקיום עסקה, בקבלת תמורה בגינה, או בכך שתצמיח ליצרן רווח. כמפורט לעיל, חוק הבלו קובע מפורשות כי הבלו מוטל על היצרן, כהגדרתו בחוק הבלו, שישלמו בעת הוצאת הדלק ממקום הייצור. אינני מקבל אפוא את טענת התובעות לפיה חוק הבלו הוא רב שלבי וגם כי אירוע המס הוא במועד המכירה לצרכן הסופי. הבלו מוטל פעם אחת, על יצרן הדלק, בהוצאת הדלק ממקום ייצור/אתר אחסון ובנקודת זמן זו מתרחש אירוע המס.

טענת התובעות הסומכת ידה על פסק דין אלקה דינה להידחות בשל שני נימוקים מרכזיים: ראשית, פסק דין אלקה עוסק בחובות אבודים בחוק מע"מ בעוד העניין דנא נסב על חוק הבלו. בע"א אלקה ההכרה בחובות אבודים מנומקת על פי היגיון כלכלי ולפיו הערך המוסף בא לידי ביטוי בהפרש שבין מכירותיה של היחידה הכלכלית לבין קניותיה. על פי ע"א אלקה, לפי סעיף 16 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: "חוק מע"מ"), "העוסק" הוא החייב בתשלום המע"מ, ברם המע"מ, כ"מס עקיף", "מגולגל" על הלקוח והוא זה הנושא בנטל המס. לפיכך אין הצדקה שנטל המס ייפול על שכמו של "העוסק", אשר גם לא קיבל תמורה בגין הסחורה שסיפק, וההנחה היא שגם לא יקבל. ההיגיון שבבסיס דברים אלה אינו רלוונטי לחוק הבלו, שכן חוק הבלו אינו ממסה הכנסה אלא את השימוש בדלק. בהתאם, הרציונל שבבסיס המיסוי ממשיך להתקיים, גם אם התברר בדיעבד כי לא שולם תמורתו, אך הדלק נצרך או שנעשה בו שימוש. יתר על כן, ההבדל המהותי בין חוק מע"מ לחוק הבלו נעוץ בכך שלהצדקה להכיר בחוב אבוד בחוק מע"מ נמצא עיגון בלשון החוק, בעוד שבחוק הבלו לא נמצא הצדק שכזה – בהיעדר עיגון לשוני. לב ליבה של הבעיה במקרה דנא הוא שאין בחוק הבלו כל אזכור ולו גם מינימלי לעניין של חובות אבודים. אין זה ייתכן בראייתי כי בית המשפט יבנה קונסטרוקציה משפטית כלשהי מבלי שתהא לה אחיזה, ולו הקלושה ביותר, בלשון החוק. התובעות מבקשות ליצור הסדר של הכרה בחובות אבודים לעניין בלו, על בסיס פרשנות שהיא חיצונית לחלוטין ללשון החוק. גם אם מדובר בפרשנות תכליתית אין לנתקה מלשון החוק שהיא מפרשת. חוק הבלו שותק. גם אם ייאמר ששתיקתו של החוק טעונה פירוש, הפירוש הנכון הוא שלפנינו הסדר שלילי. ההיסטוריה החקיקתית של חוק הבלו מלמדת כי המחוקק, במודע ובמכוון, בחר שלא ליתן השבה בגין חובות אבודים, והדף פעם אחר פעם את ניסיונותיהם של יצרני הדלק לקדם תיקון חקיקה בכיוון זה. אם מדובר בהסדר שלילי כי אז אין מקום שבית המשפט יחיל את הדין הקיים על המצב המשפטי וזאת מאחר שהמחוקק התכוון "מדעת" שלא להחילו. אל לו לבית המשפט לחוקק על דרך חקיקה שיפוטית בנוגע להשבת הבלו בגין חובות אבודים, ואף לקבוע בהסדר זה קריטריונים מקלים ומיטיבים מאלה שקבע המחוקק לעניין מס ערך מוסף, בנוגע להשבת מס בגין חובות אבודים.

תוצאה

התביעות נדחו. כל אחת מהתובעות חויבה בהוצאות בסך 25,000 ש"ח.

 

בבית המשפט: המחוזי מרכז

לפני: כב' השופט ד"ר אחיקם סטולר

ניתן ביום: 22.2.2015

 

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.