הלמ"ס: אישה מרוויחה 32% פחות מגבר, באיזה תחום יש פער מרתיח של 67%?

הישראלית חיה 83.9 שנים ומרוויחה בממוצע 7,280 שקל. 86% מהנשים מרוצות מחייהן ו-51% ממצבן הכלכלי
לירן סהר |
נושאים בכתבה למ"ס נשים שכר

בשנת 2013 ההכנסה החודשית הממוצעת של אישה שכירה הייתה 7,280 שקל ושל גבר שכיר הייתה 10,683 שקל, פער של 31.9%, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו לרגל יום האישה הבינלאומי שיחול ביום ראשון הקרוב. בחישוב ההכנסה החודשית החציונית הפער הצטמצם ל-26.7%.

 

חלק מהפער בשכר בין המינים נובע מהבדל במספר שעות העבודה של גברים ונשים (45.8 ו-37.1 שעות עבודה בשבוע, בהתאמה). לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים הצטמצם ל-14.4%. ממוצע שנות לימוד של אישה שכירה וגבר שכיר כמעט זהה - כ-14 שנות לימוד.

 

שלושת הענפים שבהם הנשים מהוות יותר ממחצית העצמאים הם: בריאות, רווחה וסעד (הכולל שירותי רפואה בבתי חולים, ייעוץ וטיפול רפואי אצל רופאים כלליים או מומחים ומנתחים, רפואת שיניים, מתן טיפולים פרה-רפואיים ושירותי רווחה וסעד) שירותים אחרים (הכולל פעילויות של ארגוני חברים, תיקון מחשבים, ציוד אישי וציוד לבית שירותים אישיים אחרים) וחינוך (הכולל חינוך הן במוסדות ציבוריים והן במוסדות פרטיים, בכל הרמות ובכל המקצועות).

 

בענף שירותי בריאות, רווחה וסעד שבו 75.3% מהעצמאים היו נשים, ההכנסה החודשית של גבר הייתה גבוהה ב-67% מההכנסה החודשית של אישה. הפער בהכנסה החודשית של נשים וגברים בענף זה היה הגבוה ביותר מכל הענפים.  גם בשני הענפים הנוספים שבהם נשים מהוות את רוב העצמאים, ההכנסה החודשית של גבר הייתה גבוהה יותר מזו של אישה; בענף שירותים אחרים ההכנסה החודשית של גבר הייתה גבוהה יותר מזו של אישה ב-38.8% ובענף חינוך - ב-30.1%.

 

אחוז ההשתתפות בכוח העבודה של נשים בגיל 15 ומעלה (כוח העבודה כולל מועסקים ובלתי מועסקים) הגיע ל-59.2%, לעומת 69.5% בקרב הגברים. 67.3% מכלל המועסקות עבדו עבודה מלאה בדרך כלל (35 שעות ויותר בשבוע) ו-32.7% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל (פחות מ-35 שעות בשבוע). בקרב הגברים לעומת זאת, 86.7% מהמועסקים עבדו עבודה מלאה בדרך כלל ו-13.3% עבדו עבודה חלקית בדרך כלל. מבין הנשים שעבדו עבודה חלקית בדרך כלל, 17.3% עבדו חלקית שלא מרצון, כלומר חיפשו עבודה במשרה מלאה או נוספת אך לא מצאו. מבין הגברים שעבדו חלקית בדרך כלל, 16.4% עשו זאת שלא מרצון.

 

שיעור התעסוקה של נשים בהייטק - 35.5%

בתחום ההייטק עבדו 100.5 אלף נשים ב-2014, לעומת 182.8 אלף גברים המועסקים בתחום זה. הנשים היו 35.5% מכלל המועסקים בתחום זה. בחינת משלחי היד ברמה מפורטת יותר מראה, כי כ-32% מהנשים היו מועסקות במשלחי יד נשיים מסורתיים: מטפלות סיעודיות במשקי בית, מוכרות בבתי עסק סיטוניים או קמעוניים, עובדות מזכירות, מנהלות חשבונות, מטפלות לילדים, מורות בבתי ספר יסודיים, סייעות למורים, מורות בחינוך על-יסודי ומחנכות לגיל הרך. בכל אחד ממשלחי היד הללו, הנשים מהוות יותר משני שלישים מהמועסקים במשלח היד.

 

בשנת 2013 רוב העצמאים היו גברים - 68.1% מסך העצמאים. ההכנסה החודשית הממוצעת של  אישה עצמאית הייתה  7,406 שקל (1.7% יותר משל אישה שכירה)  ושל גבר עצמאי -  12,440 שקל (14.1% יותר משל גבר שכיר). הפער בין ההכנסה החודשית הממוצעת של גברים עצמאיים ונשים עצמאיות עמד על 40.5%. פער זה גדול ב-8.6 נקודות האחוז מזה של השכירים. בחישוב ההכנסה החציונית הצטמצם הפער ל-36.9%. פער זה גדול ב-10.2 נקודות האחוז מזה של השכירים. נשים עצמאיות עובדות בממוצע פחות שעות בשבוע מגברים עצמאיים (33.0  לעומת 45.7, בהתאמה), ואף פחות מנשים שכירות (37.1 שעות בממוצע בשבוע).

קיראו עוד ב"בארץ"

 

86% מהנשים מרוצות מחייהן, בדומה לשיעור הגברים. 51% מרוצות ממצבן הכלכלי ו-49% לא כל כך מרוצות או בכלל לא מרוצות ממצבן הכלכלי. 30% מהנשים מרגישות לחוצות תמיד או לעתים קרובות (24% מהגברים). ל-22% מהנשים דאגות מפריעות לישון לעתים קרובות (16% מהגברים). שיעור הנשים המדווחות על תחושת דיכאון גבוה יותר בהשוואה לשיעור הגברים (10% לעומת 7%, בהתאמה). שיעור הנשים המרגישות בדידות לעתים קרובות, גבוה משיעור הגברים (11% לעומת 8%, בהתאמה). לעומת זאת, לשיעור גבוה יותר של גברים אין למי לפנות בשעת משבר או מצוקה - 13% מהגברים בהשוואה ל-10% מהנשים. שיעור הנשים המרוצות מההכנסה שלהן נמוך מעט בהשוואה לגברים (53% לעומת 59%, בהתאמה).

 

גיל גירושין ממוצע - 38

הלמ"ס פרסמה גם נתונים כלליים על נשים בישראל: כ-166,560 נשים ילדו במהלך שנת 2013. מספר הילדים הממוצע שאישה בישראל צפויה ללדת במהלך חייה (שיעור פריון כולל) הוא 3.0 ילדים, גבוה מזה הקיים במדינות ה-OECD - 1.7. היקף הגירושין בישראל נמצא במגמת עלייה. בשנת 2012, 13,685 זוגות התגרשו (שיעור של  8.6 לאלף נשים נשואות). לשם השוואה בשנת 2003 התגרשו 10,689 זוגות. הגיל הממוצע של נשים שהתגרשו בשנת 2012 עמד על 38.3 (37.2 בשנת 2003). מבין הזוגות היהודים שנישאו בישראל בשנים 1971-1968, כ-7% התגרשו לפני תום 10 שנות נישואין, מבין אלה שנישאו בשנים 2003-2001, כ-14% התגרשו לפני תום 10 שנות נישואין.

 

תוחלת החיים בלידה בשנת 2013 הייתה 80.3 שנים בקרב גברים ו‑83.9 שנים בקרב נשים, עלייה של 0.4 ו-0.3 שנה לעומת 2012, בהתאמה. הפער בתוחלת חיים בין הנשים והגברים בישראל הוא מהנמוכים בעולם. בעוד שבמדינות ה-OECD ממוצע הפער היה 5.3 שנים הפער בישראל היה 3.7 (נתוני 2012). תוחלת החיים עלתה מסוף שנות ה-70 של המאה ה-20  ועד 2013, ב-9.1 שנים בקרב גברים וב‑9.2 שנים בקרב נשים. בעשור האחרון עלתה תוחלת החיים ב-2.7 שנים בקרב גברים וב-2.1 שנים בקרב נשים.

 

משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).