תושב ירוחם מואשם בעבירות מס ב-145 מיליון שקל; "פעל בתחכום רב"
כתב אישום חמור הוגש אתמול על ידי המחלקה לתיקים מיוחדים ברשות המיסים לבית משפט השלום בתל אביב כנגד אפרים גרינברג, תושב ירוחם בן 50, המואשם שפעל בתחכום רב לביצועה של תוכנית עבריינית רחבת היקף, במסגרתה ביצע עבירות מס, ביניהן הוצאת חשבוניות מס פיקטיביות במטרה להתחמק מתשלום מע"מ בנסיבות מחמירות ובמטרה להתחמק מתשלום מס הכנסה.
מכתב האישום עולה כי במהלך שמונה השנים האחרונות, גרינברג או אחרים מטעמו הוציאו חשבוניות פיקטיביות, כשסכום המס הנובע מהן הינו מעל 23 מיליון שקל ובכך סייעו לאחרים להתחמק מתשלום מס. במקביל, מואשם גרינברג בכך שהתחמק ממס בגין הכנסותיו והוצאותיו מ"עיסוק" זה בסך של מעל 120 מיליון שקל ואף הגיש דוחות כוזבים למע"מ. כמו כן, כתב האישום מייחס לו עבירת זיוף מסמכים, הקשורים לאותן חברות בהן הסתיר והסווה את בעלותו.
לפי הנטען בכתב האישום, פעל גרינברג באופן שיטתי להקמה ולהפעלה של מארג מורכב של חברות רבות, שבחלקן הסתיר והסווה את מעורבותו ע"י רישום אחרים בהם גם בנו, גל גרינברג - כבעלי מניות ומנהלים באותן חברות. הנאשם ואחרים מטעמו פעלו להוצאת חשבוניות מס פיקטיביות על שם אותן חברות במטרה לסייע לאחרים להתחמק ממס, וכן ניכו מס תשומות שלא כדין.
כתב האישום הוגש ע"י עו"ד אורי שפיגל, עו"ד מירי בנהרדיתי ועו"ד לורי צרפתי, בעקבות חקירה רחבת היקף אשר התנהלה על ידי צוות חקירה בראשות מחלקת חקירות מכס ומע"מ תל אביב והמרכז יחד עם חקירות מס הכנסה תל אביב ויחידת לה"ב 433 של משטרת ישראל.
- עורך דין ידוע סיפק חברות קש לרשת שהרוויחה מאות מיליונים מחשבוניות פיקטיביות
- רשות המסים חוקרת: קיזוז והפצת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מעל 150 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל להגשת כתב האישום נגד גרינברג, שנעצר בראשית החקירה הגלויה ומעצרו הוארך מעת לעת, הוגשה אתמול גם בקשה להורות על מעצרו עד תום ההליכים. כב' השופט בני שגיא, סגן נשיאת בימ"ש השלום ת"א, נענה לבקשת פרקליטו של גרינברג לדחיית הדיון בבקשה והורה על מעצרו עד להחלטה אחרת.
- 2.משה 28/01/2014 13:42הגב לתגובה זוקוראים לו גרינברג ולא סויסה אז אל תידאגו לו כי כל התפוצה שלו שבשלטון תדאג למסמס את זה אני חי פה 60 שנה וזה הנוהל הקיים
- 1.bjoseph1 28/01/2014 12:53הגב לתגובה זויקבל 1 - 2 מיליון ₪ קנס, 6 חודשי שרות ולאחר מכן יכנס בצעדי מחול לבנק. אבל,...... אם תעלימו 100, 200 או 1000 ₪ תבלו מס' חודשים בכלא. מסקנה: תעלימו בגדול יעשו לכם כבוד, תעלימו בקטן, תקבלו את כל החזוק !!!!!
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת המפנה: הגירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025 – אירוע מקרו-כלכלי חריג
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שמסמן נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון–ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו – שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
לא סחר החוץ – אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק – תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר – לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר – אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות – אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
