האם ניתן היה להימנע מהעלאת גורפת במע"מ תוך ביטול הפטורים?

הצעות האוצר לתיקון הגירעון בתקציב הכוללות שורה של קיצוצים והעלאות מסים צפויות לקבל היום (ב') את אישור הממשלה כאשר במקביל ביקורת ציבורית נוקבת. האם נכון היה לקצץ ולהעלות את המסים הספיציפיים הללו? האם ישנם מקורות הכנסה אחרים שהממשלה יכולה להשתמש בהם? רו"ח גיא רשטיק, ראש תחום מסים בפירמת רואי החשבון "בייקר טילי" טוען עם בשיחה עם Bizportal שהיה ניתן להשיג את הכספים הנחוצים בדרכים אחרות.

"ראשית מאד קל ופופוליסטי לבקר את ראש הממשלה ושר האוצר על צעדי העלאת מיסים, אך אנו צריכים לזכור שבכדי לאזן את התקציב יש לבחור באחת משתי אופציות - צמצום צד החובה כלומר קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה ו/או הגדלת צד הזכות שמשמעותה היא העלאת מיסים", אומר רשטיק בהתייחסות כללית.

"ניתן להימנע מהעלאת המע"מ באופן גורף"

המס מתחלק בעצם לשתיים מיסוי עקיף ומיסוי ישיר. בצד המיסוי העקיף העלו את המע"מ באחוז ויקרו את המסים הנלווים למוצרי הבירה והסיגריות. בהתייחסות לגזרה זו אמר רשטיק: "לטעמי היה ניתן להימנע מהעלאת המע"מ באופן גורף, תוך הטלת מס על מוצרים שלא ברור מדוע פטורים ממע"מ או חייבים במע"מ אפס".

כאן נכללים הפטור ממע"מ הניתן על פירות וירקות למשל, ככל הנראה מסיבות היסטוריות הנוגעות להתאגדות וליחס למגדלי הפירות והירקות. המשמעות של ביטול הפטור על פירות וירקות מוערכת בכ-2 מיליארד שקל לקופת המדינה. כמו כן, הפטור ממע"מ על מוצרים רבים באילת, גם לתושבי ישראל. הפטור נועד למטרה אחת (הוזלת השהות לתיירים היות וישראל ממלא לא נחשבת מדינה זולה) ומשמש הלכה למעשה למטרה אחרת. ביטול ממע"מ באילת משמעו כ-600 מיליון שקל בשנה. דוגמא נוספת היא הפטור ממס על יהלומים. ראש תחום המסים בפירמה מציע לבטל את כל שלושת הפטורים הללו.

פטור נוסף וכנראה מוצדק ביותר בעיני הציבור הוא הפטור על השכרת דירות למגורים. "מהלך של ביטול המע"מ על השכרת דירות המגורים צפוים ליפול על השוכרים ולייקר את שוק המחייה כך שבפטור זה אסור לגעת. ביטול הפטור לתיירים גם הוא לא יהיה צעד חכם כיוון שזה כמו לירות לעצמנו ברגל", מצויין בשיחה.

האם ראוי לבטל פטורים על זכיות בהגרלות?

לגבי המיסוי הישיר הצעדים המתוכננים הינם העלאת מס ההכנסה על יחידים ועל חברות (מס החברות לא ישתנה בסבב זה של גזירות). עמדת רו"ח גיא רשטיק היא שגם כאן ישנם "עיוותים" או מקורות הכנסה אפשריים ואולי עדיפים לממשלה.

"כיום מוסד ציבורי פטור ממס על התרומות שמקבל. לעניות דעתי מיסוי עמותות ומוסדות ציבור יהיה פיתרון טוב, אולי במס מופחת, אבל גם למסות חלק מסוים שווה המון כסף. ניתן לבטל את הפטור החל על פרסים של הימורים והגרלות כאשר כיום יש רצפת חיוב של 60,000 שקל כשסטטיסטית מרבית הזכיות הם בסכומים אלה. אציין כי מעבר לזה מס ההכנסה עומד על 25%".

השאלה הנשאלת היא האם ראוי למסות את ההכנסה השוטפת או את החסכונות. רשטיק מציין כי ניתן לשקול את ביטול הפטור ממס על קרנות השתלמות שמזמן הפכו לאפיק חיסכון (ולא אפיק השתלמות) הכמעט יחיד שפטור ממס. ניתן עוד לשקול למסות את פיצויי הפרישה או הקטנת תקרת הפטור במחיר הגדלת הנטו השוטף של האזרח בשנות עבודתו. כיום יש פטור של עד 10,000 שקל לכל שנת עבודה לפיצויי פיטורים.

בהקשר של העלאת מס החברות, הופסק המתווה להורדת מס החברות והועלתה האפשרות להעלות את מס החברות מ-25% ל-26% כאשר לגבי מהלך כזה מציין רשטיק כי הוא "פוגע בכדאיות לקיים עסקים בישראל אך ייתכן ולא תיוותר ברירה". בשלב זה צעד כזה לא הובא להחלטת הממשלה.

לגבי הרווחים הכלואים, הטענה היא שבטווח הקצר תגדל גביית המיסים באפיק זה, אך "הנזק התדמיתי ותחושת אי הנוחות שהוראה זו, שבעצם נותנת הנחה והקלה לחברות, מביאה על הציבור עלולה לגרום להרבה יותר נזק בטווח הארוך. מלבד זאת ישנו אפיק משפטי שמתנהל כרגע ויש להניח למאבק להתנהל במישור זה".