"מניית העם" לא מצליחה להתאושש - להלן הסיבות
מניות חברת התרופות טבע נחשבו במשך שנים רבות כהשקעה בטוחה וסולידית. זאת לאחר שריווחי החברה עלו בהתמדה מאז שנת 1998 והצליחו לעבור בשלום כמעט את כל המשברים הגדולים שפקדו את שוק ההון.
הצמיחה המרשימה של חברת טבע באה לידי ביטוי ברכישות הענק שהיא ביצעה בשנים האחרונות. החל מרכישת חברת סיקור האמריקנית בשנת 2003 תמורת 3.4 מיליארד דולר, דרך רכישת חברת איווקס האמריקנית בשנת 2006 תמורת 7.4 מיליארד דולר, וחברת באאר האמריקנית בשנת 2008 תמורת כ-9 מיליארד דולר, ועד לרכישת חברת ראציופארם הגרמנית בתחילת השנה הנוכחית, תמורת כ-5 מיליארד דולר.
הרכישות הגדולות הפכו את טבע לחברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם, עם שווי שוק דמיוני במונחים ישראליים שנע בימים אלה סביב 43 מיליארד דולר! החברה מוכרת את מוצריה ב-50 מדינות, עם מחזור מכירות שנתי של כ-14 מיליארד דולר ורווח נקי שנתי של כ-3 מיליארד דולר.
נוכח הישגים מרשימים אלה, שאף חברה ישראלית אחרת לא מתקרבת אליהם, אין פלא שהמניה זכתה לכינוי "מניית העם" והיא מוחזקת כמעט בכל תיקי ההשקעות של הישראלים.
מה אם כך גרם לירידה התלולה של יותר מ-20% בשערי מניות החברה בחודשים האחרונים? מדוע שערי מניות טבע מדשדשים מזה שבועות רבים, בשעה שהבורסה כולה רושמת עליות נאות? והשאלה החשובה מכולן: האם הגיע הזמן לנטוש את מניות טבע ולעבור להשקעות מבטיחות יותר?
התשובה לכל השאלות הללו תלוייה בשני נעלמים מרכזיים:
א. האם טבע תוכל להמשיך ולהציג בשנים הבאות שיעורי צמיחה מרשימים, כפי שהיא הציגה בעבר, על ידי רכישת חברות נוספות?
ב. האם היא תוכל לשמור על קצב הגידול ברווחים שלה שהכפילו את עצמם בממוצע בכל 4 שנים?
כל המחקרים שנעשו במהלך השנים בשוק ההון, מצביעים על כך שבטווח הארוך שערי מניות עולים או יורדים אך ורק בגלל ציפיות המשקיעים לעלייה או ירידה ברווחים העתידיים של החברות (בשפה מקצועית אנו אומרים שמחיר המניה נגזר משווי הרווחים הצפויים בשנים הבאות - כשהם מהוונים להיום). טבע אינה שונה מבחינה זו מכל חברה אחרת.
כל זמן שהמשקיעים האמינו להצהרות הנהלת טבע שהרווחים יכפילו את עצמם אחת ל-4 שנים, והרווחים אכן עלו בפועל בשיעורים דומים, מניות החברה עלו ועלו כמעט ללא גבול.
לפני מספר חודשים התערער ככל הנראה אמון המשקיעים בהנהלת טבע, והם החלו לחשוש מפגיעה אפשרית בתהליך הצמיחה של החברה, ביכולתה "לבלוע" עוד ועוד חברות גדולות, ובסיכויים להמשך בגידול העקבי ברווחים.
מספר סיבות גרמו לשינוי באמון המשקיעים:
א. החשש מפני אובדן הבלעדיות בתרופת הקופקסון לטרשת נפוצה - תרופה שמהווה כ-20% ממכירות טבע.
ב. פיגור במחקר ובפיתוח של טבע, שעדיין לא מצאה תרופה מקורית שתחליף את הקופקסון.
ג. חשש שטבע לא תוכל להמשיך "לבלוע" חברות ענק נוספות, ובכך תיעצר תנופת הצמיחה המרשימה שלה.
קשה לקבוע האם החששות הללו מוצדקים. גם האנליסטים ובתי ההשקעה הגדולים שמסקרים את חברת טבע חלוקים בדיעותיהם. חלק מהאנליסטים, כדוגמת גורו המניות האמריקני ג'ים קריימר, שמפרסם את הערכותיו ברשת הטלויזיה CNBC, סבורים שהירידות במניות טבע כבר מיצו את עצמן, ובקרוב תתחדשנה העליות. לדבריהם, הקופקסון תצליח לשמור עוד זמן רב על הבלעדיות שלה, הרכישות והמיזוגים עם חברות מתחרות יימשכו, והצמיחה המהירה לא תיעצר.
אחרים, כדוגמת האנליסטית לימור גרובר מפסגות ניירות ערך, סבורים שההערכות הפסימיות מוצדקות ו"דרושה הסתכלות מחודשת על החברה". זאת נוכח הסיכוי הגבוה לאבד את הבלעדיות על תרופת הדגל קופקסון, והקשיים באיתור חברות נוספות אותן ניתן לרכוש ולמזג לתוך טבע.
מאחר שמדובר בנסיון לחזות את העתיד, קשה לקבוע מי מהצדדים צודק. להערכתי טבע עדיין לא סיימה את הצמיחה הכלכלית שלה. זאת נוכח ההישגים הגדולים שהושגו על ידה בעשור האחרון, הצוותים הניהוליים והמקצועיים שעומדים לרשותה, ובעיקר נוכח הצהרות ההנהלה כי בכוונתה להמשיך ולצמוח בקצב של כ-20% בשנה.
מי שעקב אחר התקדמות טבע בשנים האחרונות זוכר כי גם בעבר היו רבים שפיקפקו בכושרה של החברה להתמיד בקצב הצמיחה המהיר שלה. העובדות הוכיחו שבניהול נכון, בנחישות, ובעזרת כוח אדם מקצועי מהשורה הראשונה, ניתן להתגבר על כל המכשולים ולהפוך צעד אחרי צעד לאחת החברות המובילות בעולם בתחומה.
הכותבת היא ד"ר גלי אינגבר, מרצה בחשבונאות ומימון, המחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים - המסלול האקדמי המכללה למינהל
אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
