מניות חברת התרופות טבע נחשבו במשך שנים רבות כהשקעה בטוחה וסולידית. זאת לאחר שריווחי החברה עלו בהתמדה מאז שנת 1998 והצליחו לעבור בשלום כמעט את כל המשברים הגדולים שפקדו את שוק ההון.

הצמיחה המרשימה של חברת טבע באה לידי ביטוי ברכישות הענק שהיא ביצעה בשנים האחרונות. החל מרכישת חברת סיקור האמריקנית בשנת 2003 תמורת 3.4 מיליארד דולר, דרך רכישת חברת איווקס האמריקנית בשנת 2006 תמורת 7.4 מיליארד דולר, וחברת באאר האמריקנית בשנת 2008 תמורת כ-9 מיליארד דולר, ועד לרכישת חברת ראציופארם הגרמנית בתחילת השנה הנוכחית, תמורת כ-5 מיליארד דולר.

הרכישות הגדולות הפכו את טבע לחברת התרופות הגנריות הגדולה בעולם, עם שווי שוק דמיוני במונחים ישראליים שנע בימים אלה סביב 43 מיליארד דולר! החברה מוכרת את מוצריה ב-50 מדינות, עם מחזור מכירות שנתי של כ-14 מיליארד דולר ורווח נקי שנתי של כ-3 מיליארד דולר.

נוכח הישגים מרשימים אלה, שאף חברה ישראלית אחרת לא מתקרבת אליהם, אין פלא שהמניה זכתה לכינוי "מניית העם" והיא מוחזקת כמעט בכל תיקי ההשקעות של הישראלים.

מה אם כך גרם לירידה התלולה של יותר מ-20% בשערי מניות החברה בחודשים האחרונים? מדוע שערי מניות טבע מדשדשים מזה שבועות רבים, בשעה שהבורסה כולה רושמת עליות נאות? והשאלה החשובה מכולן: האם הגיע הזמן לנטוש את מניות טבע ולעבור להשקעות מבטיחות יותר?

התשובה לכל השאלות הללו תלוייה בשני נעלמים מרכזיים:

א. האם טבע תוכל להמשיך ולהציג בשנים הבאות שיעורי צמיחה מרשימים, כפי שהיא הציגה בעבר, על ידי רכישת חברות נוספות?

ב. האם היא תוכל לשמור על קצב הגידול ברווחים שלה שהכפילו את עצמם בממוצע בכל 4 שנים?

כל המחקרים שנעשו במהלך השנים בשוק ההון, מצביעים על כך שבטווח הארוך שערי מניות עולים או יורדים אך ורק בגלל ציפיות המשקיעים לעלייה או ירידה ברווחים העתידיים של החברות (בשפה מקצועית אנו אומרים שמחיר המניה נגזר משווי הרווחים הצפויים בשנים הבאות - כשהם מהוונים להיום). טבע אינה שונה מבחינה זו מכל חברה אחרת.

כל זמן שהמשקיעים האמינו להצהרות הנהלת טבע שהרווחים יכפילו את עצמם אחת ל-4 שנים, והרווחים אכן עלו בפועל בשיעורים דומים, מניות החברה עלו ועלו כמעט ללא גבול.

לפני מספר חודשים התערער ככל הנראה אמון המשקיעים בהנהלת טבע, והם החלו לחשוש מפגיעה אפשרית בתהליך הצמיחה של החברה, ביכולתה "לבלוע" עוד ועוד חברות גדולות, ובסיכויים להמשך בגידול העקבי ברווחים.

מספר סיבות גרמו לשינוי באמון המשקיעים:

א. החשש מפני אובדן הבלעדיות בתרופת הקופקסון לטרשת נפוצה - תרופה שמהווה כ-20% ממכירות טבע.

ב. פיגור במחקר ובפיתוח של טבע, שעדיין לא מצאה תרופה מקורית שתחליף את הקופקסון.

ג. חשש שטבע לא תוכל להמשיך "לבלוע" חברות ענק נוספות, ובכך תיעצר תנופת הצמיחה המרשימה שלה.

קשה לקבוע האם החששות הללו מוצדקים. גם האנליסטים ובתי ההשקעה הגדולים שמסקרים את חברת טבע חלוקים בדיעותיהם. חלק מהאנליסטים, כדוגמת גורו המניות האמריקני ג'ים קריימר, שמפרסם את הערכותיו ברשת הטלויזיה CNBC, סבורים שהירידות במניות טבע כבר מיצו את עצמן, ובקרוב תתחדשנה העליות. לדבריהם, הקופקסון תצליח לשמור עוד זמן רב על הבלעדיות שלה, הרכישות והמיזוגים עם חברות מתחרות יימשכו, והצמיחה המהירה לא תיעצר.

אחרים, כדוגמת האנליסטית לימור גרובר מפסגות ניירות ערך, סבורים שההערכות הפסימיות מוצדקות ו"דרושה הסתכלות מחודשת על החברה". זאת נוכח הסיכוי הגבוה לאבד את הבלעדיות על תרופת הדגל קופקסון, והקשיים באיתור חברות נוספות אותן ניתן לרכוש ולמזג לתוך טבע.

מאחר שמדובר בנסיון לחזות את העתיד, קשה לקבוע מי מהצדדים צודק. להערכתי טבע עדיין לא סיימה את הצמיחה הכלכלית שלה. זאת נוכח ההישגים הגדולים שהושגו על ידה בעשור האחרון, הצוותים הניהוליים והמקצועיים שעומדים לרשותה, ובעיקר נוכח הצהרות ההנהלה כי בכוונתה להמשיך ולצמוח בקצב של כ-20% בשנה.

מי שעקב אחר התקדמות טבע בשנים האחרונות זוכר כי גם בעבר היו רבים שפיקפקו בכושרה של החברה להתמיד בקצב הצמיחה המהיר שלה. העובדות הוכיחו שבניהול נכון, בנחישות, ובעזרת כוח אדם מקצועי מהשורה הראשונה, ניתן להתגבר על כל המכשולים ולהפוך צעד אחרי צעד לאחת החברות המובילות בעולם בתחומה.

הכותבת היא ד"ר גלי אינגבר, מרצה בחשבונאות ומימון, המחלקה למימון בבית הספר למנהל עסקים - המסלול האקדמי המכללה למינהל

אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.