בעבר, עד שנת 1995, היו נהוגות קרנות פנסיה וותיקות לצד פוליסות ביטוח מנהלים לשכירים וקופות גמל לעצמאיים. משנת 1995 לא התאפשר לעמיתים חדשים להצטרף לקרנות הפנסיה הוותיקות ובמקומן החלו לפעול קרנות הפנסיה החדשות.

העמית בקרן הפנסיה הוותיקה נהנה מזכויות ידועות מראש שלא היו מושפעות מהתנודות בשוק ההון. זאת ועוד, הבחירה של קרן הפנסיה לא היתה בידי העובד. הבחירה של המוצר הפנסיוני נעשתה על ידי המעסיק או על ידי ארגון עובדים או בהסכם בין ארגוני מעסיקים לבין קרנות הפנסיה.

שינויי החקיקה שהתחוללו בשנים האחרונות, נתנו בידי העובד, את הזכות הבלעדית לבחור את המוצרים הפנסיוניים המתאימים לו. אולם עובד מן השורה אינו מרגיש בטוח די הצורך לבחור את המוצר הפנסיוני האופטימאלי עבורו. יתירה מזו, המצב החדש הגדיל את מבוכתו של העובד, שנדרש לקבל החלטה כה משמעותית ואין בידיו הכלים לכך. כך מוצא את עצמו העובד בפני הדילמה: "איך אני בוחר את קרן הפנסיה המתאימה לי"?

מאמר זה מתמקד כאמור בקרנות הפנסיה החדשות. מטרת המאמר, להציג את הנקודות שיש לשקול בעת בחירת קרן פנסיה מקיפה. יצוין, כי קיימים אפיקי חיסכון נוספים ואין בכוונת המאמר לתת המלצות לגבי אפיק זה או אחר.

להלן מספר נקודות מנחות, לעמיתים המעוניינים לבחור קרן פנסיה מקיפה:

1. היקף הנכסים המנוהלים על ידי הקרן - כיום רוב הכספים באפיק חיסכון זה מנוהלים על ידי מספר מצומצם של קרנות פנסיה גדולות. קרנות אלה הינן ברובן בבעלותן של חברות הביטוח. לצד הקרנות הגדולות, פועלות גם קרנות פנסיה קטנות יותר, שהוקמו בשנים האחרונות בעיקר על ידי בתי השקעות. הקרנות הגדולות פועלות כאמור משנת 1995. הקרנות הצעירות יותר, מנהלות נכסים בהיקפים קטנים יחסית. כאן יש לציין, שהחוסך יבחר לעצמו את גודל הקרן הרצוי לו לפי השקפת עולמו.

2. איזון אקטוארי - קרנות הפנסיה מחויבות באיזון אקטוארי. המשמעות היא, שהקרן חייבת להתאים מעת לעת את זכויות המבוטחים, במידה וערך הנכסים שבידי הקרן אינו תואם את תחזית התחייבויותיה.

האיזון האקטוארי מושפע מהגורמים הבאים:

- שינוי בהרכב הדמוגראפי של מבוטחי הקרן. הגורם לשינוי יכול לנבוע משינוי בתוחלת החיים של המבוטחים או בגלל אי הצטרפותם של מבוטחים צעירים.

- רווחי השקעות של הקרן. קרן הפנסיה משקיעה את כספי המבוטחים המיועדים לחיסכון באפיקי השקעה מגוונים. קרנות פנסיה מחזיקות בתיק השקעותיהן 30% מהנכסים באג"ח של המדינה בריבית מובטחת של 4.86%. כל חישובי התחזיות נעשים תחת הנחה שהקרן תשיג תשואה ריאלית שנתית של כ- 3.74%. יש לציין, כי רווח זה אינו מובטח ולאחרונה, אף היו שנים בהן היה הפסד בתיק ההשקעות. אולם, בממוצע רב-שנתי, רוב הקרנות השיגו רווח גדול מהחזוי.

גובה ההפקדה החודשית של מבוטח יחיד בקרן פנסיה מקיפה, אשר נהנית מאג"ח של המדינה כאמור, מוגבל בתקרה של 20.5% מוכפל בכפל השכר הממוצע במשק.

- אירוע ביטוחי רב נפגעים בקרב מבוטחי הקרן. בקרן פנסיה קטנה, אירוע כזה עלול לגרום להרעה משמעותית בזכויות המבוטחים. קרנות אחדות מבטחות את עצמן בביטוחי משנה מפני אירועים כאלה.

- עיסוקם של המבוטחים. קרן פנסיה גדולה, אינה מגבילה בדרך כלל קבלת מבוטחים בעלי עיסוק בסיכון גבוה, זאת, מאחר שבגלל גודלה של הקרן, סיכון שהיא לוקחת בגין עיסוקם של חלק ממבוטחיה אינו משמעותי. אולם בקרנות הקטנות זהו גורם יותר משמעותי ולכן חלקן של קרנות אלה דוחות מבוטחים שעיסוקם עתיר סיכון.

3. דמי ניהול - דמי הניהול שגובה קרן פנסיה חדשה מקיפה מורכבים מדמי ניהול על ההפקדות השוטפות ודמי ניהול מצבירה. דמי הניהול המרביים שהקרן רשאית לגבות הם: 6% מההפקדה השוטפת ו-0.5% מצבירה. בדרך כלל, ארגונים מקבלים הנחות משמעותיות בדמי הניהול. ככל שהסכום הצבור גבוה יותר, כך גובה דמי הניהול מצבירה משמעותי יותר. הכספים שמתקבלים מההנחה בדמי הניהול מנותבים לחיסכון או לכיסוי ביטוחי נוסף. ליחידים קשה יותר לקבל הנחות בעיקר בשל העובדה שהמעסיק מבצע את ההסדרים באמצעות מנהל הסדרים או על ידי סוכן. לכן, במקרה זה, לקרן הפנסיה יהיה יותר קשה לתת הנחות בדמי הניהול. למרות הקושי כאמור, המבוטח יכול לקבל מספר הצעות של קרנות פנסיה שונות ולשקול אותן בהיבט של גובה דמי ניהול.

4. תשואה ארוכת טווח - כפי שהוסבר לעיל, קרן הפנסיה משקיעה את כספי המבוטחים באפיקי השקעה שונים. התשואה שהשיגה הקרן ב-12 החודשים האחרונים מתעדכנת מידי חודש באתר פנסיה נט של משרד האוצר. כמו כן ניתן לבדוק את התשואה ב-3 השנים האחרונות או בכל תקופה אחרת מיום הקמתה של הקרן. כאן יש לציין, כי התשואה המתפרסמת היא לפני ניכוי דמי הניהול.

את התשואה יש להשוות לאורך תקופה של שלוש שנים לפחות, תוך שמתחשבים בדמי הניהול שנגבו בפועל.

5. מסלול השקעות - בשנים האחרונות, קרנות אחדות מציעות לעמית אפשרות לבחור את מסלול ההשקעה המתאים לו, בהתאם לגילו, מצבו המשפחתי ומידת הסיכון הרצויה לו. כיון שמדובר במכשיר חיסכון ארוך טווח, יש משמעות לבחון את מסלול ההשקעה מעת לעת ולהתאימו למצב העדכני של המבוטח. נציין שבכוונת המחוקק לקבוע כללים מנחים לגבי רמת הסיכון הרצויה בכל גיל. כך, העמית שאינו בוחר ביוזמתו את מסלול ההשקעות, הקרן תקבע לו את מסלול ברירת המחדל לפי הנחיות המחוקק. המודל המדובר נקרא "המודל הצ'ילייאני".

6. מסלול ביטוחי - קרנות הפנסיה מציעות מבחר של מסלולי ביטוח. קיימים מסלולים מוטי חיסכון, מוטי שארים או עם מרכיב ביטוחי מוגבר לנכות. ניתן גם לבחור שילוב בין המרכיבים - כגון מסלול מוטה חיסכון, נכות ושארים ועוד. המבוטח צריך לשקול היטב מהו המסלול המתאים לו. לדוגמה למבוטח רווק אין צורך בביטוח שארים. מבוטח, שיש לו ילדים מתחת לגיל 21, עשוי לבחור את מסלול מוטה השארים. יצוין, כי תוספת של מרכיב ביטוחי כרוכה בעלות, שבאה על חשבון צבירת החיסכון.

בנוסף לנקודות שפורטו לעיל, נציין בקצרה, כי קיים גם מסלול פנסיה, אותו יצטרך המבוטח לבחור בעת פרישתו. מאמר זה מתמקד בקרנות פנסיה מקיפות חדשות. כפי שנאמר לעיל, קיימת תקרת שכר שניתן לבטח בקרנות אלה. לצד קרנות אלה, קיימות קרנות פנסיה משלימות בהן ניתן להפקיד בגין שכר הגבוה מהתקרה. קרנות אלה נבדלות מאחיותיהן המקיפות בנקודות נוספות. על כך נפרט במאמר נפרד.