צמצום בהפסדי כלל פיננסים: הסתכמו בכ-35.8 מיליון שקל ברבעון השלישי
חברת כלל פיננסים דיווחה הבוקר (ג') על התוצאות העסקיות ברבעון השלישי של השנה. בשורה התחתונה רשמה החברה, שעוברת בחודשים האחרונים רה-ארגון מקיף תחת המנכ"ל החדש טל רז, הפסד נקי של כ-35.8 מיליון שקל ברבעון לעומת הפסד של 107.6 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
בשורה העליונה דיווחה החברה על עלייה של 7.7% בהכנסותיה שהסתכמו ב-122.7 מיליון שקל ואילו ההפסד מפעולות רגילות לאחר מימון הצטמק לכ-27.7 מיליון שקל לעומת כ-99 מיליון שקל ברבעון המקביל.
ברבעון השלישי הסתכמו הכנסות החברה מפעילות קרנות הנאמנות בכ- 25.5 מיליון שקל, לעומת כ-30 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ- 15% ). למגזר היה רווח תפעולי של כ-8.1 מיליון שקל ברבעון, לעומת הפסד תפעולי של כ-65.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד (לאחר ירידת ערך נכסים בלתי מוחשיים בסך של כ- 80 מיליון שקל).
הירידה בהכנסות של המגזר הושפעה מירידה בנכסי קרנות הנאמנות, וכן משינוי בתמהיל הקרנות באופן שדמי הניהול הממוצעים נמוכים יותר. מתחילת השנה שינתה החברה את אומדן העלויות בגין שירותים שמקבל מגזר קרנות הנאמנות ממגזרים אחרים, לרבות בגין גיוסי קרנות הנעשים במסגרת ניהול התיקים.
עיקר השינוי הינו במעבר לייחוס ישיר של עלויות שיווק ומתן עמלה למגזר ניהול תיקים בגין חלקו בהשקעות בקרנות הנאמנות של הקבוצה. ברבעון השלישי של השנה חלה עלייה בהכנסות וברווח התפעולי בהשוואה לשני הרבעונים הראשונים של השנה, העלייה נובעת משינוי בתמהיל הקרנות, ובעיקר מצמצום של כ-3.7 מיליארד שקל בהיקף הקרנות הכספיות, כנגד גידול של כ-1.5 מיליארד שקל בשווי הקרנות שאינן כספיות.
בתחום תעודות הסל ותעודות ההתחייבות דיווחה החברה כי ברבעון השלישי הסתכמו ההכנסות ממגזר זה בכ-5.5 מיליון שקל, לעומת כ- 20.3 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. למגזר היה הפסד תפעולי בתקופת הדוח של כמיליון שקל לעומת רווח תפעולי של כ-16.4 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
היקף הנכסים הכולל שבניהולה של החברה בארץ ירד ב-16.7% ל-23.3 מיליארד שקל, היקף הנכסים שבניהולה של החברה באמצעות החברה הבת טיטניום גדל ב-9% והסתכם ב-34.9 מיליארד שקל.
עיקר הקיטון בהיקף הנכסים נבע מירידה בתעודות מירידה בתעודות התחייבות, מאחר והחל מתום הרבעון הראשון של 2009 הפסיקה החברה לאחד בדו"חות את תוצאותיה של חברת כלל פיננסים חיתום (זאת לאחר שבסיום שנת 2008 ניהלה החברה באמצעות כלל חיתום, תעודות התחייבות בהיקף של כ-6.3 מיליארד שקל).
כמה מס משלמת אנבידיה בישראל?
המס המינימלי הגלובלי מגיע לישראל - 15% על תאגידים רב-לאומיים; משרד האוצר מאמץ את כללי Pillar 2 של ה-OECD החל מ-2026 - מה המשמעות?
העולם משנה את כללי המשחק במיסוי חברות, וישראל מצטרפת לרפורמה. משרד האוצר פרסם תזכיר חקיקה שכולל מס מינימלי מקומי בשיעור 15% על חברות גדולות רב-לאומיות, החל משנת המס 2026. זה חלק ממגמה גלובלית שמובילה ארגון ה-OECD במסגרת "Pillar 2" - רפורמה בינלאומית שנועדה למנוע מחברות ענק להעביר רווחים למדינות עם מס נמוך.
המהלך לא נוגע לעסקים קטנים או בינוניים, אלא לענקיות טכנולוגיה וייצור שפועלות בישראל כחלק מקבוצה גלובלית. התזכיר מאמץ כללים הנקראים "QDMTT" - מס משלים מקומי מוסמך. זה מס "תוספת" שישראל תגבה על רווחים שנוצרו כאן, אם שיעור המס האפקטיבי יורד מתחת ל-15%.
מי חייב? רק חברות תושבות ישראל שהן חלק מקבוצה רב-לאומית שמגלגלת מחזור עולמי של לפחות 750 מיליון דולר. זה אומר ענקיות כמו מרכזי פיתוח תוכנה, מפעלי ייצור או משרדי מטה אזוריים.
עד היום, חברות רב-לאומיות בישראל יכלו ליהנות משיעורי מס אפקטיביים של 6% או פחות, בעיקר בזכות חוק עידוד השקעות הון. עכשיו, הרצפה עולה ל-15%, מה שמגדיל את הנטל על חברות שפעלו עם הטבות נמוכות.
- כולם מדברים על שבבים - אבל מה זה בעצם?
- אנבידיה תממן את השבבים של xAI: עסקה של 20 מיליארד דולר עם אילון מאסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הדוגמה המרכזית: מה יקרה לאנבידיה
כדי להמחיש את ההשפעה, נתמקד באנבידיה, ענקית השבבים שיש לה נוכחות משמעותית בישראל עם מרכזי פיתוח בתל אביב, חיפה ויוקנעם ואלפי עובדים. אנבידיה נערכת להשקעה שתכפיל את היקף העובדים שלה בארץ לכיוון ה-10,000 עובדים במקביל להקמת קמפוס ענק.
״צריך להישאר מציאותיים; השוק אצלנו מתומחר על מלא״
הוא לא בא ״לקלקל מסיבות״ אבל סבור שכשהמכפילים גבוהים משמועתית באירופה והאופטימיות הגבוהה כבר מגולמת במחירים התיקון יכול להיות מעבר לפינה; עודד מקלר מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים של IBI מספר על דפוס ההשקעות של משקיעי הריטייל שהשתנה ומה לדעתו האלוקציה הנכונה בזמנים של פריצת שיאים
הבורסה בתל אביב שוברת שיא אחר שיא. ת״א 35 שבר שיא בפעם ה־40 מתחילת השנה. והשאלה שנשאלת בכל חדר מסחר או פגישה בין משקיעים היא האם לראלי הזה יש עוד בסיס? המערכה בעזה קרובה לסיום אבל האי־ודאות הביטחונית רחוקה מסיום רשמי כשחזיתות מתימן ובאיראן רוחשות פעילות. אבל לשוק זה פחות מפריע. השוק המקומי מתנהג כמו שהעתיד כבר כאן. כמו שכבר המזרח התיכון שינה את פניו ומוסלמים עולים לירושלים במקום למכה - לפחות מבחינת הזרמת כספים. המניות עולות, השקל מתחזק, ותיאבון הסיכון של המשקיעים הפרטיים בשיא.
21 נקודות של “תכנית טראמפ” הצליחו להוסיף מאות נקודות למדדים. התכנית של הנשיא שכוללת הפסקת אש, החזרת כל החטופים והסדרה אזורית רחבה, עוררו את אחד מגלי האופטימיות העוצמתיים שראינו מאז תחילת המלחמה.
יום המסחר הראשון של השבוע היה אחד התנודתיים שנראו בתקופה האחרונה. העליות החדות בפתיחה התמתנו לקראת הסגירה, אבל שלושת המדדים המרכזיים סיימו בעליות: מדד ת״א 125 עלה בכ־0.6%, מדד ת״א 90 הוסיף כ־1.5%, ומדד ת״א 35 טיפס בכ־0.3%. בתוך כך נשברו שוב שיאים ת״א 35 בפעם ה־40 מתחילת השנה, ת״א 90 בפעם ה־32 ות״א 125 בפעם ה־37. מחזור המסחר במניות היה גבוה מהרגיל ליום ראשון, כש-2.8 מיליארד שקל החליפו ידיים בשוק המניות, ובאיגרות החוב נרשם מחזור של כ־4.5 מיליארד שקל. גם בזירת המט"ח הורגשה תנועה משמעותית, כשהשקל המשיך להתחזק לרמה של 3.29 שקלים לדולר.
אלא שבתוך כל ההתלהבות הזאת יש לא מעט סימני שאלה. עד כמה הראלי הזה מתבסס על נתונים כלכליים אמיתיים? מה צפוי לשקל אם הייסוף ייתמשך, והאם בנק ישראל ימשיך לעמוד מנגד? ובעיקר - איך צריך לפעול בתקופה שבה הכול נראה כל כך חיובי, אפילו חיובי מדי?
כדי לנסות לענות על השאלות האלה, שוחחנו עם עודד מקלר, מנהל מחלקת הלקוחות הפרטיים בניהול תיקים של IBI. מקלר, שמלווה אלפי משקיעים פרטיים מדי יום, רואה מקרוב את השינוי בהתנהגות הקהל מאז השינוי של הטון בשווקים. “האווירה חיובית מאוד”, הוא אומר, “יש תחושת ביטחון, המשקיעים מחפשים יותר ריסק, פחות מפחדים מירידות, וזה נובע גם מהתכנית המדינית שיצרה תקווה, אבל גם מהעובדה שבשלוש השנים האחרונות מי שנשאר בשוק - נהנה מעליות כמעט רצופות”.
