עידן רווחי ההון הגדולים בשוק הקונצרני הסתיים
עידן רווחי ההון המהירים באגרות חוב הקונצרניות הסתיים. בכך נסגר העיוות הגדול ביותר בהיסטוריה של הבורסה המקומית. מי שמצפה להמשך מהלכים של עשרות אחוזים באגרות החוב הקונצרניות בפרקי זמן קצרים עשוי להתאכזב. הדברים מתייחסים לשני צידי המשוואה, הן בכיוון מעלה והן בכיוון מטה. כלומר אנו גם לא צפויים לירידות שערים חדות באגרות החוב המדורגות.
לאחר חמישה חודשי עליות חדות באגרות החוב הקונצרניות, ורישום רווחי הון של עשרות אחוזים בחלק לא מבוטל מהאגרות, שוק האג"ח הקונצרני נבלם ונכנס לתקופת דשדוש. כעת יתכנו מימושי רווחים וירידות שערים של אחוזים בודדים במדדי האג"ח המובילים, אך השוק נראה בריא יותר והקונים כבר מחכים מעבר לפינה. בעליה של שניים ? שלושה אחוזים האג"ח נראות יקרות מדיי ומנגד בירידה של מספר אחוזים בודד האג"ח שוב עשויות לעניין את הקונים. לכן בתקופה הקרובה, לאחר התייצבות השוק, נצטרך להתרגל לשוק אג"ח משעמם, ללא תנודות דרמטיות במדדי האג"ח המובילים. התנודתיות הרבה ועליות השערים החדות, שסיפקו עניין רב לספקולנטים ולסוחרי יום, נגמרו. כעת, משקיעים צפויים ליהנות מרווחי הון קטנים יותר וזאת בהחזקה על פני מספר חודשים ואפילו על פני מספר שנים.
למעשה האג"ח הבטוחות יותר, כדוגמת אלה המרכיבות את מדד התל בונד 20 החלו לספק תשואה זוחלת בלבד מזה מספר שבועות. לאחרונה, כך אנו מעריכים, הצטרפו אליהן אגרות החוב בדרגת הסיכון נמוכה ? בינונית, כדוגמת אלו המרכיבות את מדד התל בונד 40. פה ושם עדיין נראה תנודות יומיות חדות באג"ח מסוימות, אך אין המדובר בתמונה הכוללת.
בבחינת התשואות הפנימיות המגולמות במחירי האג"ח הקונצרניות נראה שאלה אינן טומנות בחובן פוטנציאל לרווחי הון משמעותיים. זאת להבדיל מהמצב ששרר בבורסה רק לפני מספר חודשים. נכון להיום, התשואה הריאלית ברוטו הגלומה במדד התל בונד 20 הנה 4.39% לשנה והתשואה הריאלית ברוטו הגלומה במדד התל בונד 40 עומדת על 8.7% לשנה. תשואת התל בונד 40 גבוהה אמנם ויכולה להעיד לכאורה על פוטנציאל לרווחי הון מהירים, אך אם ננקה מתוך הרשימה 6 סדרות אג"ח של חברות במשבר מתקבלת תשואה שנתית ריאלית של 5.54% בלבד. בתשואה כזו כבר לא רואים פוטנציאל לרווחי הון גורפים. יתר על כן, בתשואות כאלה ראינו ונמשיך לראות הנפקות חדשות והרחבת סדרות קיימות מצד החברות, מה שיקשה עוד יותר על קבלת רווחי הון.
אז כיצד יראו בעתיד הרווחים עבור משקיעי האג"ח ?
התשואות הצפויות למשקיעים בשוק אגרות החוב גבוהות, אפילו באופן משמעותי, לעומת אלטרנטיבות כספיות. מדובר על תשואה ריאלית של 4%-6% במסלולים הבטוחים יותר. כך שגם בהיעדר רווחי הון גדולים מדובר בתשואות נאות עבור משקיעים סולידיים. משקיע המעוניין בתשואה גבוהה, ומוכן לשם כך להיכנס להשקעה בסיכון גבוה יותר, יכול בקלות להעלות את התשואה הפנימית על השקעתו, וזאת באמצעות הוספה של אגרות חוב הנסחרות עמוק מתחת לערך הפדיון שלהן ומגלמות תשואות דו ספרתיות. אם כי יהיה עליו להבין את הסיכונים הכרוכים בפעולה מעין זו.
ככלל, תשואה מהשקעה באג"ח נובעת מריבית ומרווחי הון. עלייה במחירי אגרות חוב, בפרק זמן נתון, מעבר לתרומת מרכיב הריבית היא למעשה רווח ההון עבור המשקיעים. במצב של תשואה זוחלת משקיעים אמורים לקבל על השקעתם תשואה שוטפת הדומה לגובה הריבית הנקובה ובתוספת רווח או הפסד שנובע מהתכנסות איטית של המחיר האג"ח לערך הפדיון שלה. ככל שאורך חיי האיגרת מתקצרים מחירה בבורסה צריך להתקרב לערך הפדיון שלה. באגרות בעלות תקופה ארוכה יותר לפדיון עדיין מגולמים רווחי הון עתידיים, אולם מדובר בפוטנציאל רווח המגלם סיכונים עסקיים רבים ולא בפוטנציאל רווח הנובע מעיוותי מחיר. כך שבפועל פוטנציאל זה לרווח הון עשוי שלא להתממש בחלק מהמקרים.
לסיכום, לפי הערכתנו, שוק אגרות החוב התכנס לרמת שווי משקל ביחס שבין תשואה לסיכון. אגרות בטוחות יותר נסחרות בתשואות נמוכות המגלמות הפסד הון עתידי, שכן הריבית הנקובה גבוהה מהתשואה הפנימית. מנגד אגרות חוב מסוכנות יותר נסחרות בתשואות גבוהות המגלמות פוטנציאל לרווחי הון עתידים, אך זה עשוי שלא להתממש בחלק מהמקרים. לפיכך, מומלץ היום להתייחס להחזקה באג"ח בראיה סולידית ארוכת טווח ופחות בראיה ספקולטיבית של יצירת רווחי הון מהירים. בהתאם להשקפה זו יש לבנות את תיקי האג"ח בתמהיל תשואה מותאם למאפיינים אישיים ובאורך חיים הקרוב לאופק ההשקעה הרצוי. מי שיבחר בגישה השקעתית עשוי לקצור פירות לאורך זמן, לעומת זאת, מי שיבחר בגישה ספקולטיבית קצרת טווח בימים אלה עשוי להתאכזב ולספור הפסדים בסופו של דבר.
מאת: שמעון מיכאל כהן, מנהל השקעות ראשי בפרובידנס.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
