עידן רווחי ההון הגדולים בשוק הקונצרני הסתיים
עידן רווחי ההון המהירים באגרות חוב הקונצרניות הסתיים. בכך נסגר העיוות הגדול ביותר בהיסטוריה של הבורסה המקומית. מי שמצפה להמשך מהלכים של עשרות אחוזים באגרות החוב הקונצרניות בפרקי זמן קצרים עשוי להתאכזב. הדברים מתייחסים לשני צידי המשוואה, הן בכיוון מעלה והן בכיוון מטה. כלומר אנו גם לא צפויים לירידות שערים חדות באגרות החוב המדורגות.
לאחר חמישה חודשי עליות חדות באגרות החוב הקונצרניות, ורישום רווחי הון של עשרות אחוזים בחלק לא מבוטל מהאגרות, שוק האג"ח הקונצרני נבלם ונכנס לתקופת דשדוש. כעת יתכנו מימושי רווחים וירידות שערים של אחוזים בודדים במדדי האג"ח המובילים, אך השוק נראה בריא יותר והקונים כבר מחכים מעבר לפינה. בעליה של שניים ? שלושה אחוזים האג"ח נראות יקרות מדיי ומנגד בירידה של מספר אחוזים בודד האג"ח שוב עשויות לעניין את הקונים. לכן בתקופה הקרובה, לאחר התייצבות השוק, נצטרך להתרגל לשוק אג"ח משעמם, ללא תנודות דרמטיות במדדי האג"ח המובילים. התנודתיות הרבה ועליות השערים החדות, שסיפקו עניין רב לספקולנטים ולסוחרי יום, נגמרו. כעת, משקיעים צפויים ליהנות מרווחי הון קטנים יותר וזאת בהחזקה על פני מספר חודשים ואפילו על פני מספר שנים.
למעשה האג"ח הבטוחות יותר, כדוגמת אלה המרכיבות את מדד התל בונד 20 החלו לספק תשואה זוחלת בלבד מזה מספר שבועות. לאחרונה, כך אנו מעריכים, הצטרפו אליהן אגרות החוב בדרגת הסיכון נמוכה ? בינונית, כדוגמת אלו המרכיבות את מדד התל בונד 40. פה ושם עדיין נראה תנודות יומיות חדות באג"ח מסוימות, אך אין המדובר בתמונה הכוללת.
בבחינת התשואות הפנימיות המגולמות במחירי האג"ח הקונצרניות נראה שאלה אינן טומנות בחובן פוטנציאל לרווחי הון משמעותיים. זאת להבדיל מהמצב ששרר בבורסה רק לפני מספר חודשים. נכון להיום, התשואה הריאלית ברוטו הגלומה במדד התל בונד 20 הנה 4.39% לשנה והתשואה הריאלית ברוטו הגלומה במדד התל בונד 40 עומדת על 8.7% לשנה. תשואת התל בונד 40 גבוהה אמנם ויכולה להעיד לכאורה על פוטנציאל לרווחי הון מהירים, אך אם ננקה מתוך הרשימה 6 סדרות אג"ח של חברות במשבר מתקבלת תשואה שנתית ריאלית של 5.54% בלבד. בתשואה כזו כבר לא רואים פוטנציאל לרווחי הון גורפים. יתר על כן, בתשואות כאלה ראינו ונמשיך לראות הנפקות חדשות והרחבת סדרות קיימות מצד החברות, מה שיקשה עוד יותר על קבלת רווחי הון.
אז כיצד יראו בעתיד הרווחים עבור משקיעי האג"ח ?
התשואות הצפויות למשקיעים בשוק אגרות החוב גבוהות, אפילו באופן משמעותי, לעומת אלטרנטיבות כספיות. מדובר על תשואה ריאלית של 4%-6% במסלולים הבטוחים יותר. כך שגם בהיעדר רווחי הון גדולים מדובר בתשואות נאות עבור משקיעים סולידיים. משקיע המעוניין בתשואה גבוהה, ומוכן לשם כך להיכנס להשקעה בסיכון גבוה יותר, יכול בקלות להעלות את התשואה הפנימית על השקעתו, וזאת באמצעות הוספה של אגרות חוב הנסחרות עמוק מתחת לערך הפדיון שלהן ומגלמות תשואות דו ספרתיות. אם כי יהיה עליו להבין את הסיכונים הכרוכים בפעולה מעין זו.
ככלל, תשואה מהשקעה באג"ח נובעת מריבית ומרווחי הון. עלייה במחירי אגרות חוב, בפרק זמן נתון, מעבר לתרומת מרכיב הריבית היא למעשה רווח ההון עבור המשקיעים. במצב של תשואה זוחלת משקיעים אמורים לקבל על השקעתם תשואה שוטפת הדומה לגובה הריבית הנקובה ובתוספת רווח או הפסד שנובע מהתכנסות איטית של המחיר האג"ח לערך הפדיון שלה. ככל שאורך חיי האיגרת מתקצרים מחירה בבורסה צריך להתקרב לערך הפדיון שלה. באגרות בעלות תקופה ארוכה יותר לפדיון עדיין מגולמים רווחי הון עתידיים, אולם מדובר בפוטנציאל רווח המגלם סיכונים עסקיים רבים ולא בפוטנציאל רווח הנובע מעיוותי מחיר. כך שבפועל פוטנציאל זה לרווח הון עשוי שלא להתממש בחלק מהמקרים.
לסיכום, לפי הערכתנו, שוק אגרות החוב התכנס לרמת שווי משקל ביחס שבין תשואה לסיכון. אגרות בטוחות יותר נסחרות בתשואות נמוכות המגלמות הפסד הון עתידי, שכן הריבית הנקובה גבוהה מהתשואה הפנימית. מנגד אגרות חוב מסוכנות יותר נסחרות בתשואות גבוהות המגלמות פוטנציאל לרווחי הון עתידים, אך זה עשוי שלא להתממש בחלק מהמקרים. לפיכך, מומלץ היום להתייחס להחזקה באג"ח בראיה סולידית ארוכת טווח ופחות בראיה ספקולטיבית של יצירת רווחי הון מהירים. בהתאם להשקפה זו יש לבנות את תיקי האג"ח בתמהיל תשואה מותאם למאפיינים אישיים ובאורך חיים הקרוב לאופק ההשקעה הרצוי. מי שיבחר בגישה השקעתית עשוי לקצור פירות לאורך זמן, לעומת זאת, מי שיבחר בגישה ספקולטיבית קצרת טווח בימים אלה עשוי להתאכזב ולספור הפסדים בסופו של דבר.
מאת: שמעון מיכאל כהן, מנהל השקעות ראשי בפרובידנס.

כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.

החות'ים חיבלו בכבלים ופגעו באינטרנט במדינות המפרץ, הודו ופקיסטן
פעולת חבלה בים האדום גרמה לשיבושים משמעותיים באינטרנט במדינות רבות באסיה ובמזרח התיכון, ביניהן איחוד האמירויות, הודו ופקיסטן. לפי הדיווחים חיתוך של כבלי תקשורת תת־ימיים העוברים סמוך לג'דה שבסעודיה הוביל לפגיעה בקישוריות האינטרנט באזור רחב. אמנם הגורמים הרשמיים טרם הצביעו על מבצע החבלה, האצבע המאשימה מופנית לעבר המורדים החות'ים בתימן, שפעלו בשנים האחרונות נגד מטרות ימיות באזור, בין היתר במסגרת מאבקם המדיני־צבאי על רקע המלחמה בעזה.
החות'ים כבר הכחישו בעבר כל קשר לפגיעות בכבלים, אך ערוץ החדשות החות'י "אל מסירה" דיווח אתמול על חבלה באותו אזור.
החבלה פגעה גם במיקרוסופט, /הודיעה באתר הרשמי שלה על שיבושים צפויים למשתמשי פלטפורמת Azure במזרח התיכון. החברה ציינה כי "חתכים בכבלים הסיביים בים האדום משפיעים על תעבורת מידע במספר אזורים", אך הבהירה כי משתמשים מחוץ לאזור אינם צפויים להיפגע. שעות לאחר מכן, פרסמה עדכון לפיו הבעיה טופלה והגישה חזרה להתייצב.
שירות הענן של מיקרוסופט משרת מאות מיליוני משתמשים פרטיים, מוסדיים וביטחוניים , לרבות גופים ממשלתיים, ובכללם גם מערכת הביטחון הישראלית. פגיעה בפלטפורמה מהווה אירוע רגיש במיוחד, בעיקר בתקופה של לחימה מתמשכת בדרום.
- החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3
- הסיבה שהחות'ים הצליחו לפגוע בשדה התעופה; והאם אפשר למנוע את הפגיעות בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבלים קריטיים, תיקון מורכב
הכבלים שנפגעו כוללים את מערכת SEA-ME-WE 4, המחברת בין דרום מזרח אסיה, המזרח התיכון ומערב אירופה, וכן את מערכת IMEWE, המחברת בין הודו לאירופה דרך המזרח התיכון. שתי המערכות נשלטות על ידי תאגידים מהודו ומאירופה, אך נכון לעכשיו לא התקבלו מהם תגובות פומביות.
