
רשות החדשנות תקים חממות דיפ-טק בסכום של עד 40 מיליון שקל לחממה
במסגרת הליך תחרותי חדש, ייבחרו עד שלושה גופים להקמת חממות שיתמקדו בתחומים עתירי סיכון וחדשנות; סטרטאפ שינבט יוכל לזכות במענקים של עד 21 מיליון שקל
רשות החדשנות השיקה מהלך חדש ויוצא דופן להקמת עד שלוש חממות טכנולוגיות חדשות, כחלק ממאמץ אסטרטגי להרחבת תעשיית הדיפ-טק בישראל. במסגרת ההליך, כל חממה שתיבחר תקבל מענק של עד 40 מיליון שקל לתקופה של חמש שנים, לצורך דמי ניהול והקמת מעבדה מרכזית מתקדמת.
בנוסף, כל חברת הזנק שתוקם במסגרת החממה תוכל לקבל מענקים בשלבים שונים של חייה: בשלב ה-Ideation תקציב של 250,000 שקל בשיעור השתתפות של 80%, בשלב ה-Pre-Seed תקציב של עד 1.5 מיליון שקל בשיעור השתתפות של 60%, בשלב ה-Seed מענק של עד5 מיליון שקל בשיעור
של 50%, ואילו בשלב Round A מענק של עד15 מיליון שקל בשיעור של 30%. סכום המענקים לחברה בודדת עשוי להגיע עד 21 מיליון שקל, ללא דילול, במימון משולב של החממה, רשות החדשנות וקרן ההזנק.
מיקוד בטכנולוגיות עמוקות
עם גב כלכלי ושותפויות אסטרטגיות החממות החדשות יתמקדו בטכנולוגיות עתירות סיכון כמו שבבים, ביו-קונברג’נס, אגרי-פודטק, רובוטיקה ודיפנסטק, תחומים שבהם ישראל מזוהה עם חדשנות אך סובלת ממיעוט משקיעים מתמחים. המועמדים שיבקשו להקים חממה יצטרכו להציג הון עצמי זמין של לפחות 120 מיליון שקל, ניסיון מוכח, צוות מקצועי מוביל, ותוכנית עסקית בת-קיימא. לצד זאת, תידרש מהם הצגת שותפים אסטרטגיים, תאגידים בינלאומיים, קרנות הון סיכון, או משקיעים פיננסיים בעלי ערך מוסף, שיספקו לסטארטאפים מעטפת תומכת, חיבורים בינלאומיים וגישה לשווקים ולטכנולוגיות.
הגישה שמקדמת רשות החדשנות שמה דגש על הקמה יזומה של חברות סביב רעיונות חדשים או ידע שמוסחר ממוסדות אקדמיים, ולא רק על תמיכה ביזמים קיימים. דגש מיוחד יינתן לתכניות Ideation חדשניות, מנגנונים להעברת טכנולוגיה מהאקדמיה, ותהליכים ליצירת חברות שיובילו תעשיות חדשות בישראל. ל
- יוזמה ממשלתית לקידום מתחמי עבודה ליזמות טכנולוגית בכ-10 מיליון שקל
- בין אקזיטים ענקיים לקיפאון: תמונת המצב של ההייטק הישראלי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: "הקול הקורא שאנו משיקים היום הוא חלק ממהלך רחב ואסטרטגי לחיזוק הדיפטק בישראל, יחד עם קרן ההזנק וקרן יוזמה. החממות הטכנולוגיות היו תמיד קו הזינוק של הדיפטק הישראלי, מהמחקר והפיתוח ועד לשוק הגלובלי,
כאשר לאורך כל הדרך מלוות בגב כלכלי של המדינה ששותפה לסיכון. אנחנו מצפים מהשחקנים החדשים שייבחרו לא רק להקים חברות פורצות דרך, אלא גם למשוך שותפים אסטרטגיים מהארץ ומהעולם שיביאו הון, קשרים והשקעה מתמשכת, כדי להפוך את הסטארטאפים שיוקמו לחברות מובילות ומשמעותיות
בעולם. כך נבטיח שישראל תישאר בחזית התחרות מול מרכזי החדשנות הגדולים בעולם."
חנן ברנד, סמנכ״ל רשות החדשנות ומנהל חטיבת הזנק: ״קרן החממות ציינה שלושים שנים לפעילותה, והיא יחד עם קרן יוזמה היוו אבן-פינה שהפכה
את ישראל ל-Startup Nation מעל 2,500 חברות הוקמו במסגרת החממות הטכנולוגיות, מאות אקזיטים משכו לישראל חברות רב-לאומיות המעסיקות עשרות אלפי עובדים. התכנית הייתה ונותרה מקור מרכזי להקמת חברות דיפ-טק בשלבים הראשוניים תוך השתתפות המדינה בסיכון. ההליך החדש יוליד
דור חממות מגובות במשקיעים פיננסיים ואסטרטגיים חזקים, חלקם פועלים כאן לראשונה, ובשיתוף צוותים ניהוליים וטכנולוגיים מהשורה הראשונה יבנו חברות פורצות דרך שיוכלו להיות עמוד השדרה העתידי של ההייטק הישראלי״.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״
״אני לא נגד עשירים״ אומר שר האוצר סמוטריץ׳ בנאום לקראת אישור התקציב ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ מוסיף
לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' קיים מסיבת עיתונאים במשרד האוצר בירושלים במהלכה נשא נאום שבו הוא פרש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים.
״אזרחי ישראל, הבנקים לא היו איתכם, בזמן שאתם התמודדתם עם ריבית גבוהה, יוקר מחיה ומשבר ביטחוני, הם גרפו עוד ועוד רווחים. וכך גם המונופולים. הם העלו מחירים כי הם פשוט יכולים. הם ניצלו את המלחמה וגרפו רווחי עתק. תסתכלו על הדוחות הכספיים שלהם ותראו בעצמכם מי שילם את המחיר.
״אנחנו הולכים לטפל בזה. לוודא שהם ישלמו את חלקם, ושאתם תקבלו בחזרה את מה שמגיע לכם. ההצלחות הביטחוניות והכלכליות של מדינת ישראל חייבות לחזור לחשבון שלכם. זה שלכם. אנחנו מרימים את הכלכלה, ומורידים את המחירים. ואני אומר לכם ביושר, אני עובד רק בשבילכם. לא מעניין אותי כמה מיליונים שפכו עליי בקמפיינים פרסומיים כדי לפגוע בי. מה שחשוב לי הוא שאתם תוכלו לחיות פה בזול וברווחה.
״אני לא נגד עשירים. ההפך. אני בעד יוזמה, עבודה ויצירה. אבל אני נגד עושק וניצול. וזה מה שעשו הבנקים בתקופת המלחמה. הייתי שר האוצר הראשון שהטיל עליהם מס, וגם עכשיו אנחנו נמסה אותם. לא ייתכן שבזמן שאתם נלחמים על הקיום הכלכלי שלכם, יש מי שגוזר קופון בעמלות ובריביות.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הרחבת הפטור ממס על יבוא אישי תיכנס לתוקף עוד 21 יום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
״לכן אנחנו פותחים את שוק הבנקאות לתחרות אמיתית. תחרות שתגרום לכל אזרח בישראל לשלם פחות ריבית על האשראי והאוברדראפט, ולקבל יותר כסף על הכסף שנמצא בפיקדונות. שוק בנקאי חייב לשרת את הציבור, לא את עצמו. במקביל, אנחנו מורידים מסים. פחות מס הכנסה בכל חודש, יותר כסף שנשאר אצלכם בכיס. זו הדרך לחזק את המשק, זו הדרך להחזיר את האיזון.
