דרור בין מנכל רשות החדשנות. קרדיט: חנה טייבדרור בין מנכל רשות החדשנות. קרדיט: חנה טייב

רשות החדשנות תקים חממות דיפ-טק בסכום של עד 40 מיליון שקל לחממה

במסגרת הליך תחרותי חדש, ייבחרו עד שלושה גופים להקמת חממות שיתמקדו בתחומים עתירי סיכון וחדשנות; סטרטאפ שינבט יוכל לזכות במענקים של עד 21 מיליון שקל

רן קידר |
נושאים בכתבה רשות החדשנות

רשות החדשנות השיקה מהלך חדש ויוצא דופן להקמת עד שלוש חממות טכנולוגיות חדשות, כחלק ממאמץ אסטרטגי להרחבת תעשיית הדיפ-טק בישראל. במסגרת ההליך, כל חממה שתיבחר תקבל מענק של עד 40 מיליון שקל לתקופה של חמש שנים, לצורך דמי ניהול והקמת מעבדה מרכזית מתקדמת.

בנוסף, כל חברת הזנק שתוקם במסגרת החממה תוכל לקבל מענקים בשלבים שונים של חייה: בשלב ה-Ideation תקציב של 250,000 שקל בשיעור השתתפות של 80%, בשלב ה-Pre-Seed תקציב של עד 1.5 מיליון שקל בשיעור השתתפות של 60%, בשלב ה-Seed מענק של עד5 מיליון שקל בשיעור של 50%, ואילו בשלב Round A מענק של עד15 מיליון שקל בשיעור של 30%. סכום המענקים לחברה בודדת עשוי להגיע עד 21 מיליון שקל, ללא דילול, במימון משולב של החממה, רשות החדשנות וקרן ההזנק.

מיקוד בטכנולוגיות עמוקות

עם גב כלכלי ושותפויות אסטרטגיות החממות החדשות יתמקדו בטכנולוגיות עתירות סיכון כמו שבבים, ביו-קונברג’נס, אגרי-פודטק, רובוטיקה ודיפנסטק, תחומים שבהם ישראל מזוהה עם חדשנות אך סובלת ממיעוט משקיעים מתמחים. המועמדים שיבקשו להקים חממה יצטרכו להציג הון עצמי זמין של לפחות 120 מיליון שקל, ניסיון מוכח, צוות מקצועי מוביל, ותוכנית עסקית בת-קיימא. לצד זאת, תידרש מהם הצגת שותפים אסטרטגיים, תאגידים בינלאומיים, קרנות הון סיכון, או משקיעים פיננסיים בעלי ערך מוסף, שיספקו לסטארטאפים מעטפת תומכת, חיבורים בינלאומיים וגישה לשווקים ולטכנולוגיות.

הגישה שמקדמת רשות החדשנות שמה דגש על הקמה יזומה של חברות סביב רעיונות חדשים או ידע שמוסחר ממוסדות אקדמיים, ולא רק על תמיכה ביזמים קיימים. דגש מיוחד יינתן לתכניות Ideation חדשניות, מנגנונים להעברת טכנולוגיה מהאקדמיה, ותהליכים ליצירת חברות שיובילו תעשיות חדשות בישראל. ל

דרור בין, מנכ״ל רשות החדשנות: "הקול הקורא שאנו משיקים היום הוא חלק ממהלך רחב ואסטרטגי לחיזוק הדיפטק בישראל, יחד עם קרן ההזנק וקרן יוזמה. החממות הטכנולוגיות היו תמיד קו הזינוק של הדיפטק הישראלי, מהמחקר והפיתוח ועד לשוק הגלובלי, כאשר לאורך כל הדרך מלוות בגב כלכלי של המדינה ששותפה לסיכון. אנחנו מצפים מהשחקנים החדשים שייבחרו לא רק להקים חברות פורצות דרך, אלא גם למשוך שותפים אסטרטגיים מהארץ ומהעולם שיביאו הון, קשרים והשקעה מתמשכת, כדי להפוך את הסטארטאפים שיוקמו לחברות מובילות ומשמעותיות בעולם. כך נבטיח שישראל תישאר בחזית התחרות מול מרכזי החדשנות הגדולים בעולם."

חנן ברנד, סמנכ״ל רשות החדשנות ומנהל חטיבת הזנק: ״קרן החממות ציינה שלושים שנים לפעילותה, והיא יחד עם קרן יוזמה היוו אבן-פינה שהפכה את ישראל ל-Startup Nation מעל 2,500 חברות הוקמו במסגרת החממות הטכנולוגיות, מאות אקזיטים משכו לישראל חברות רב-לאומיות המעסיקות עשרות אלפי עובדים. התכנית הייתה ונותרה מקור מרכזי להקמת חברות דיפ-טק בשלבים הראשוניים תוך השתתפות המדינה בסיכון. ההליך החדש יוליד דור חממות מגובות במשקיעים פיננסיים ואסטרטגיים חזקים, חלקם פועלים כאן לראשונה, ובשיתוף צוותים ניהוליים וטכנולוגיים מהשורה הראשונה יבנו חברות פורצות דרך שיוכלו להיות עמוד השדרה העתידי של ההייטק הישראלי״.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקימתוך מפגש של שר האוצר עם נשיאות המגזר העסקי, קרדיט צילום- איתי קדם נשיאות המגזר העסקי

סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"

שר האוצר אומר שיוריד מיסים ויפתח את שוק האשראי לתחרות שתוריד את המחירים, אבל מאחורי ההצהרות מסתתר פער בין פוליטיקה לכלכלה

תמיר חכמוף |

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', נפגש היום עם נשיאות המגזר העסקי בראשות דובי אמיתי וצוות האוצר, כחלק מההיערכות לגיבוש תקציב המדינה לשנת 2026. במפגש השתתפו ראשי האיגודים המרכזיים במשק, מהתאחדות התעשיינים, איגוד הבנקים וחברות הביטוח ועד התאחדות הקבלנים ולשכת המסחר.

ולסיום, סמוטריץ' הדגיש כי "עצמאותו של הנגיד קריטית", אך במקביל איים בצעדים פיסקליים אם הריבית לא תרד. המסר הוא בעייתי, כאשר במקום תיאום בין המדיניות הפיסקלית למוניטרית, מתקבלת תמונה של התנגשות. עבור סוכנויות הדירוג, זו בדיוק הסיטואציה שמעלה שאלות על יכולת המשק לנהל מדיניות אחראית בתקופה של חוסר ודאות. כדי להתמקד בוודאות, יעשה טוב אם באוצר יתמקדו בהתחייבותו של שר האוצר ש"יהיה תקציב", בשעה שבה ספקות גדולים עולים מצד גורמים במשק, כולל נשיאות המגזר העסקי. עד כה לא הוצג מתווה מסודר, והאמירה נשמעת יותר כהצהרה פוליטית שנועדה להרגיע את השטח, מאשר תכנית מגובשת שיכולה לשמור על אמון השווקים.

במהלך הדיון, סמוטריץ' בחר להתמקד בסוגיות המאקרו החשובות, כמו הריבית הגבוהה, עתיד התקציב והצורך ביצירת תחרות במערכת הבנקאית, אך במקום להתמקד בתחום הפיסקלי שבאחריותו, הוא בחר למתוח ביקורת חריפה על המדיניות המוניטרית ועל נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, ואמר כי "הנגיד היה צריך להוריד את הריבית מזמן. אם הוא לא יעשה כן, אני אוריד את המיסים". מיד לאחר מכן סייג כי "עצמאותו של הנגיד קריטית ואסור לפגוע בסמכויותיו, אך הנגיד אחראי על המדיניות המוניטרית ואני על הפיסקלית".

בנוגע לתקציב המדינה לשנת 2026, יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, הטיל ספק ביכולת הממשלה להעבירו לנוכח המצב הפוליטי המורכב. סמוטריץ' מנגד התחייב: ״יהיה תקציב. מבינים את הצורך בשמירת אמון השחקנים כולם בכלכלה הישראלית. תקציב 2026 ממלחמה לצמיחה״.. עוד ציין כי בכוונתו להיאבק בהון השחור באמצעות "חניקה כלכלית של ארגוני הפשיעה".

על מערכת הבנקאות אמר סמוטריץ': "אני נחוש לגוון את מקורות ההון. גם לכם המגזר העסקי זו דרמה. אתם מכירים את הרפורמה שאנחנו עושים בפיקדונות. נגישות לכסף זול לשחקנים שיצרו תחרות על הבנקים, בעיני זו רפורמה שסוגרת את המעגל. אני מקווה שנצליח להרגיל גם את האזרחים להשתחרר מהדביקות לבנק ולחפש את האלטרנטיבות, אבל גם לכם לעסקים ולמשקי הבית תהיה נגישות הרבה יותר משמעותית. כמות האשראי תגדל, מחיר האשראי ירד, והתוצאה תביא לירידת מחירים".