ורשה ב-1933 הרובע היהודי (הספרייה הלאומית)רכוש בעשרות מיליארדי דולרים של יהודים שנרצחו בשואה הועבר לאחרים; האם אפשר להחזירו?
יותר מ-80 שנה אחרי, נכסים של יהודים שנספו בשואה ממשיכים לייצר הכנסות עבור ערים, ממשלות ומשקיעים פרטיים • שווי הקרקעות, הבתים והמבנים התעשייתיים שהוחרמו באירופה לא הושב ברובו, וחלקם הפכו למשרדים, חניונים, דירות יוקרה ומבנים מסחריים • ההערכות: פוטנציאל של עשרות מיליארדים רבים – רק מעט שולם
ממרפסת דירת יוקרה בלב פראג, אפשר לראות את נהר הוולטאבה ואת מגדלי הקתדרלה, אבל את מי שפעם גר בבית הזה – אי אפשר לראות כבר עשרות שנים. הנכס, כמו אלפי אחרים ברחבי מזרח ומערב אירופה, השתייך לפני המלחמה ליהודי מקומי – שנרצח, הוגלה או נטש את רכושו כשברח.
מאז, עבר הנכס הלאה: אולי הופקע, אולי נמכר על ידי המדינה, אולי פשוט נרשם מחדש.
הנושא הזה, של נדל”ן נטוש ורכוש יהודי ללא יורשים, נחשב לאחד הפצעים הפתוחים והעדינים ביותר בזירה הכלכלית־היסטורית של השואה. לא מדובר רק באובדן אישי – אלא גם בשווי כלכלי ממשי שממשיך להניב תשואה למי שאינם בעלי הרכוש המקוריים.
שווי משוער: יותר מ-50 מיליארד דולר
לפי הערכות שפורסמו בעשור האחרון על ידי ועידת התביעות, ארגוני רכוש יהודי ומכוני מחקר בגרמניה, פולין ואוסטריה, שווי הנדל”ן שלא הושב ליורשים או שלא הושבה עבורו תמורה – נע בין 40 ל־60 מיליארד דולר. מדובר על עשרות אלפי דירות, חנויות, קרקעות חקלאיות, בתי עסק ומבנים תעשייתיים – חלקם בלב ערים מרכזיות.
לא כל הנכסים האלה ריקים: להיפך. רבים מהם מניבים הכנסה שוטפת. בניינים בברלין, קרקעות בפאתי ורשה, דירות ברובע היהודי לשעבר בבודפשט – כולם משמשים כיום לתושבים, עסקים או מוסדות ציבור, מבלי שהתקיים תהליך פיצוי אמיתי.
- בנק עם שורשים אפלים: הבנקאות הנאצית בשואה
- "אתם רוצים לקבל כסף מהנאצים?" – על כספי השילומים מגרמניה וההשפעה שלהם על הכלכלה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פולין: מקרה מבחן של סירוב מתמשך
פולין, המדינה שבה חיו 3.3 מיליון יהודים לפני המלחמה, היא גם המקום שבו הרכוש היהודי שנותר נרחב מאוד. אך עד היום, פולין לא חוקקה חוק להחזרת רכוש ללא יורשים – והיא אחת המדינות היחידות באירופה שמתנגדת עקרונית להחזרת רכוש, גם אם ברור שמדובר ברכוש יהודי היסטורי. רוב הבתים והחנויות הולאמו בתקופת הקומוניזם, ומאז נמכרו למשקיעים או לעיריות – והיום הם רשומים בבעלות החוקית החדשה. אבל האמת ההיסטורית נותרת: מי שנהנה מהרווחים הוא לאו דווקא הבעלים החוקיים – אלא בעלי הזכויות החדשות.
לא רק פולין: גם רומניה, הונגריה, לטביה ובלרוס
בכמה מדינות נפתחו מנגנונים סמליים של השבת רכוש, כמו הקרן להשבת רכוש רומניה או החוק ההונגרי מהעשור הקודם. אך בפועל, רק מיעוט קטן מהמקרקעין חזרו למשפחות או לקהילות.
בלטביה ובלרוס – המצב גרוע עוד יותר: אין אפילו תהליך, ורבים מהנכסים הועברו לבעלות ממשלתית או נמכרו לשוק הפרטי. במקביל, יזמים אירופאים קונים נכסים באזורים שהיו בעבר יהודיים, משפצים, ומוכרים לדיירים חדשים – לרוב בלי כל אזכור לעבר.
- ישראל חושפת את "אור איתן": מערכת יירוט לייזר מבצעית ראשונה בעולם
- וואן זירו נלחץ מבנק אש ומשיק מסלול חדש - הגדולים עדיין אדישים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה...
לא רק בתים: גם בתי כנסת, מפעלים וחשבונות בנק
לצד הנדל״ן הפרטי, אלפי נכסים קהילתיים נותרו מאחור: בתי כנסת, מוסדות חינוך, מקוואות, אולמות תרבות, בתי קברות וארכיונים. חלקם נהרסו, חלקם הפכו לאולמות ספורט או מרכזי מסחר, ורק מיעוט מהם הושב לקהילות היהודיות או שומר במצב תקין.
לפי דוח של Claims Conference, יותר מ־2,000 בתי כנסת נותרו באירופה אחרי המלחמה – ורק כ־20% מהם חזרו לשימוש קהילתי או שוקמו. המפעלים – בהם היו ליהודים בעלות מלאה או חלקית – הועברו לידי המשטרים המקומיים, וחלקם עדיין פעילים, תחת שמות אחרים.
גם במערכת הבנקאות האירופאית נותרו מאות חשבונות קפואים, פיקדונות, פוליסות ביטוח וחוזים שלא נפדו מעולם. בנקים בשווייץ, הולנד ובלגיה נדרשו בעשורים האחרונים לפרסם שמות לקוחות יהודיים שחשבונותיהם לא נפתחו מאז שנות ה־40, אך רק מיעוט מהכספים הושבו.
נסיונות השבה: הצלחות חלקיות בלבד
בגרמניה – עשרות אלפי תביעות התקבלו במסגרת הסכמים בין המדינה לבין ועידת התביעות. ב־1992 הוקמה חברה לאיתור רכוש יהודי מזרח־גרמני לשעבר (JRSO), שהשיבה נכסים בעיקר לקהילות.
בהונגריה – חוק משנת 1997 איפשר הגשת תביעות, אך הדרישות המוקדמות (מסמכים, עדים) הביאו לכך שפחות מ־10% התקבלו.
ברומניה – רק ב־2003 נחקק חוק שהכיר בזכויות קהילות יהודיות. קרן השבה ממלכתית (Fondul Proprietatea) מחלקת פיצויים סמליים באג"ח לא סחיר.
באוסטריה – הסכם בין המדינה לישראל משנת 2001 איפשר פיצוי על רכוש שהופקע, אך ההליך איטי ומסורבל, ואלפי תביעות ממתינות עד היום.
ומה עם ישראל?
מדינת ישראל לא מתיימרת לרשת את כל הרכוש היהודי הנטוש, אך נציגים רשמיים מנסים כבר שנים להעלות את הנושא במסגרת שיחות בילטראליות. היוזמות של משרד התפוצות ושל משרד החוץ לא תמיד מגיעות לכותרות, אך הן נמשכות כל הזמן. במקביל, יש גם ניסיון מצד ועידת התביעות וארגוני יורשים פרטיים להגיש תביעות על נדל”ן יהודי נטוש. בחלק מהמקרים (בעיקר באוסטריה ובגרמניה) מתקבל פיצוי חלקי – אך לרוב, מדובר בהליך משפטי מורכב מאוד, עם עלויות גבוהות וסיכויי הצלחה נמוכים.
- 3.ללא מסמכים מקוריים חבלז (ל"ת)אנונימי 24/04/2025 11:47הגב לתגובה זו
- 2.קהילת בבל 24/04/2025 11:36הגב לתגובה זופרהוד זה שואת יהודי עיראקהתביישו לספר...כרתו שדיים לעיני הילדים.העלימו גברים....כלאו...השליכו תינוקות לתקרה...שרפו חיים...לקחו כל כל הרכוש כולל זהב ובתים.אמרו יש בתים של העזתים שמחכים לכם בישראל ....תלכו ויגידו מה שייך לכם...
- 1.אנונימיAL 24/04/2025 10:38הגב לתגובה זואנחהו בוחנים ומבקרים את מדינות אירופה . איפה החזרת הרכוש של יהודים שהשקיעו בארץ למשל בנק לאומי ונרצחו הם ויורשיהם או שהיורשים לא היו מודעים להשקעות ההורים . האם בנק לאומי עשה מאמץ למצוא אותם
- אנונימי 25/04/2025 02:00הגב לתגובה זומי שפנה קבל את כספו חזרה..
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- יורחבו תנאי הפטור ממס לקופות גמל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
