ורשה ב-1933 הרובע היהודי (הספרייה הלאומית)
ורשה ב-1933 הרובע היהודי (הספרייה הלאומית)
יום השואה

רכוש בעשרות מיליארדי דולרים של יהודים שנרצחו בשואה הועבר לאחרים; האם אפשר להחזירו?

יותר מ-80 שנה אחרי, נכסים של יהודים שנספו בשואה ממשיכים לייצר הכנסות עבור ערים, ממשלות ומשקיעים פרטיים • שווי הקרקעות, הבתים והמבנים התעשייתיים שהוחרמו באירופה לא הושב ברובו, וחלקם הפכו למשרדים, חניונים, דירות יוקרה ומבנים מסחריים • ההערכות: פוטנציאל של עשרות מיליארדים רבים – רק מעט שולם

המערכת | (4)

ממרפסת דירת יוקרה בלב פראג, אפשר לראות את נהר הוולטאבה ואת מגדלי הקתדרלה, אבל את מי שפעם גר בבית הזה – אי אפשר לראות כבר עשרות שנים. הנכס, כמו אלפי אחרים ברחבי מזרח ומערב אירופה, השתייך לפני המלחמה ליהודי מקומי – שנרצח, הוגלה או נטש את רכושו כשברח.
מאז, עבר הנכס הלאה: אולי הופקע, אולי נמכר על ידי המדינה, אולי פשוט נרשם מחדש.

הנושא הזה, של נדל”ן נטוש ורכוש יהודי ללא יורשים, נחשב לאחד הפצעים הפתוחים והעדינים ביותר בזירה הכלכלית־היסטורית של השואה. לא מדובר רק באובדן אישי – אלא גם בשווי כלכלי ממשי שממשיך להניב תשואה למי שאינם בעלי הרכוש המקוריים.

שווי משוער: יותר מ-50 מיליארד דולר

לפי הערכות שפורסמו בעשור האחרון על ידי ועידת התביעות, ארגוני רכוש יהודי ומכוני מחקר בגרמניה, פולין ואוסטריה, שווי הנדל”ן שלא הושב ליורשים או שלא הושבה עבורו תמורה – נע בין 40 ל־60 מיליארד דולר. מדובר על עשרות אלפי דירות, חנויות, קרקעות חקלאיות, בתי עסק ומבנים תעשייתיים – חלקם בלב ערים מרכזיות.

לא כל הנכסים האלה ריקים: להיפך. רבים מהם מניבים הכנסה שוטפת. בניינים בברלין, קרקעות בפאתי ורשה, דירות ברובע היהודי לשעבר בבודפשט – כולם משמשים כיום לתושבים, עסקים או מוסדות ציבור, מבלי שהתקיים תהליך פיצוי אמיתי.

פולין: מקרה מבחן של סירוב מתמשך

פולין, המדינה שבה חיו 3.3 מיליון יהודים לפני המלחמה, היא גם המקום שבו הרכוש היהודי שנותר נרחב מאוד. אך עד היום, פולין לא חוקקה חוק להחזרת רכוש ללא יורשים – והיא אחת המדינות היחידות באירופה שמתנגדת עקרונית להחזרת רכוש, גם אם ברור שמדובר ברכוש יהודי היסטורי. רוב הבתים והחנויות הולאמו בתקופת הקומוניזם, ומאז נמכרו למשקיעים או לעיריות – והיום הם רשומים בבעלות החוקית החדשה. אבל האמת ההיסטורית נותרת: מי שנהנה מהרווחים הוא לאו דווקא הבעלים החוקיים – אלא בעלי הזכויות החדשות.

לא רק פולין: גם רומניה, הונגריה, לטביה ובלרוס

בכמה מדינות נפתחו מנגנונים סמליים של השבת רכוש, כמו הקרן להשבת רכוש רומניה או החוק ההונגרי מהעשור הקודם. אך בפועל, רק מיעוט קטן מהמקרקעין חזרו למשפחות או לקהילות.

בלטביה ובלרוס – המצב גרוע עוד יותר: אין אפילו תהליך, ורבים מהנכסים הועברו לבעלות ממשלתית או נמכרו לשוק הפרטי. במקביל, יזמים אירופאים קונים נכסים באזורים שהיו בעבר יהודיים, משפצים, ומוכרים לדיירים חדשים – לרוב בלי כל אזכור לעבר.

קיראו עוד ב"בארץ"

לא רק בתים: גם בתי כנסת, מפעלים וחשבונות בנק

לצד הנדל״ן הפרטי, אלפי נכסים קהילתיים נותרו מאחור: בתי כנסת, מוסדות חינוך, מקוואות, אולמות תרבות, בתי קברות וארכיונים. חלקם נהרסו, חלקם הפכו לאולמות ספורט או מרכזי מסחר, ורק מיעוט מהם הושב לקהילות היהודיות או שומר במצב תקין.

לפי דוח של Claims Conference, יותר מ־2,000 בתי כנסת נותרו באירופה אחרי המלחמה – ורק כ־20% מהם חזרו לשימוש קהילתי או שוקמו. המפעלים – בהם היו ליהודים בעלות מלאה או חלקית – הועברו לידי המשטרים המקומיים, וחלקם עדיין פעילים, תחת שמות אחרים.

גם במערכת הבנקאות האירופאית נותרו מאות חשבונות קפואים, פיקדונות, פוליסות ביטוח וחוזים שלא נפדו מעולם. בנקים בשווייץ, הולנד ובלגיה נדרשו בעשורים האחרונים לפרסם שמות לקוחות יהודיים שחשבונותיהם לא נפתחו מאז שנות ה־40, אך רק מיעוט מהכספים הושבו.

נסיונות השבה: הצלחות חלקיות בלבד

בגרמניה – עשרות אלפי תביעות התקבלו במסגרת הסכמים בין המדינה לבין ועידת התביעות. ב־1992 הוקמה חברה לאיתור רכוש יהודי מזרח־גרמני לשעבר (JRSO), שהשיבה נכסים בעיקר לקהילות. 

בהונגריה – חוק משנת 1997 איפשר הגשת תביעות, אך הדרישות המוקדמות (מסמכים, עדים) הביאו לכך שפחות מ־10% התקבלו.

ברומניה – רק ב־2003 נחקק חוק שהכיר בזכויות קהילות יהודיות. קרן השבה ממלכתית (Fondul Proprietatea) מחלקת פיצויים סמליים באג"ח לא סחיר.

באוסטריה – הסכם בין המדינה לישראל משנת 2001 איפשר פיצוי על רכוש שהופקע, אך ההליך איטי ומסורבל, ואלפי תביעות ממתינות עד היום.

ומה עם ישראל?

מדינת ישראל לא מתיימרת לרשת את כל הרכוש היהודי הנטוש, אך נציגים רשמיים מנסים כבר שנים להעלות את הנושא במסגרת שיחות בילטראליות. היוזמות של משרד התפוצות ושל משרד החוץ לא תמיד מגיעות לכותרות, אך הן נמשכות כל הזמן. במקביל, יש גם ניסיון מצד ועידת התביעות וארגוני יורשים פרטיים להגיש תביעות על נדל”ן יהודי נטוש. בחלק מהמקרים (בעיקר באוסטריה ובגרמניה) מתקבל פיצוי חלקי – אך לרוב, מדובר בהליך משפטי מורכב מאוד, עם עלויות גבוהות וסיכויי הצלחה נמוכים.

תגובות לכתבה(4):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    ללא מסמכים מקוריים חבלז (ל"ת)
    אנונימי 24/04/2025 11:47
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    קהילת בבל 24/04/2025 11:36
    הגב לתגובה זו
    פרהוד זה שואת יהודי עיראקהתביישו לספר...כרתו שדיים לעיני הילדים.העלימו גברים....כלאו...השליכו תינוקות לתקרה...שרפו חיים...לקחו כל כל הרכוש כולל זהב ובתים.אמרו יש בתים של העזתים שמחכים לכם בישראל ....תלכו ויגידו מה שייך לכם...
  • 1.
    אנונימיAL 24/04/2025 10:38
    הגב לתגובה זו
    אנחהו בוחנים ומבקרים את מדינות אירופה . איפה החזרת הרכוש של יהודים שהשקיעו בארץ למשל בנק לאומי ונרצחו הם ויורשיהם או שהיורשים לא היו מודעים להשקעות ההורים . האם בנק לאומי עשה מאמץ למצוא אותם
  • אנונימי 25/04/2025 02:00
    הגב לתגובה זו
    מי שפנה קבל את כספו חזרה..
מתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוקמתקן להשבת פסולת לאנרגיה, קרדיט: גרוק

בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת

3 הצעות נתקבלו במכרז בינלאומי ראשון מסוגו בישראל להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת שיוקם בנאות חובב ויטפל בכ-300 אלף טון פסולת בשנה


הדס ברטל |

במסגרת יוזמה תקדימית של משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה הוגשו 3 הצעות: חברת אלקטרה, קבוצת דניה-משאב אנרגיה וקבוצת שפיר-בלוג'ן-דקל, כאשר כל קבוצה כוללת שותף בינלאומי, שהוא מומחה עולמי בתחום השבת האנרגיה, האחראי על הטמעת הידע והטכנולוגיה הדרושים להקמת המתקן. לכאשר יוקם, המתקן אמור לטפל בכ-300 אלף טון פסולת ולייצר אנרגיה בהספק של כ-30 מגה ואט לתקופה של כ-25 שנה, שלאחריה יועבר המתקן לבעלות המדינה.

במסגרת הפרויקט, המקודם בהמשך להחלטת הממשלה מס' 1895 מאוקטובר 2022, אושרה תכנית לתשתית לאומית (תת"ל 107) להקמת מתקן להשבת אנרגיה מפסולת בנאות חובב. מדובר במתקן הראשון מסוגו בישראל לטיפול בפסולת, אשר כולל מתקן למיון הפסולת, שיפריד את הפסולת לרכיבים שניתנים למיחזור. השאריות שלא ניתן למחזר אותן, יישרפו לצורך ייצור קיטור, שיפעיל טורבינה ויפיק כ-30 מגה-ואט חשמל. המתקן יוקם ויופעל בהתאם לדירקטיבה האירופית העדכנית המחמירה להשבת אנרגיה מפסולת משנת 2019, כנהוג במאות מתקנים עירוניים דומים באירופה, תוך יישום התקנים והטכנולוגיות הסביבתיים המתקדמים בעולם.

בישראל, כ-80% מהפסולת מוטמנת, כאשר הטמנת פסולת היא הפתרון הנחות והמזהם ביותר, כאשר הפסולת המוטמנת משחררת לאוויר גז מתאן, אחד מגזי החממה המזהמים ביותר- פי 2.5 מפחמן דו חמצני שנפלט ממכוניות. האתר הגדול ביותר להטמנת פסולת הוא אתר דודאים שנמצא בקירוב לבסיס חיל האוויר בחצרים ובעבר הועלו תלונות כי הפסולת באתר מושכת אליה אלפי ציפורים שמחפשות מזון באתר ומסכנות את מטוסי החיל. מציאות זו מחייבת מציאת חלופות בדחיפות, כאשר מדיניות המשרד להגנת הסביבה מכוונת לצמצום ייצור הפסולת, להגדלת כמויות הפסולות המועברות למחזור ולצמצום ההטמנה. השלמת שלב הגשת ההצעות במכרז מהווה ציון דרך חשוב בקידום חלופות מתקדמות להטמנת הפסולת, שיהוו חלק חשוב ממערך של פעולות ומתקנים ליצירת משק פסולת סביבתי ומתקדם כנהוג במדינות מתקדמות אחרות.

המתקן יספק שירותי טיפול פסולת למחוז דרום בלבד. במסגרת הסכם חתום בין עיריית באר שבע למדינה, סוכם כי כלל הפסולת העירונית המיוצרת בעיר, תעבור לטיפול במתקן זה. המתקן צפוי לחתום על הסכמים דומים עם רשויות מקומיות נוספות. המכרז יציע חסכון בעלויות השינוע לרשויות המקומיות שישתמשו בו ויצמצם באופן ניכר את העלויות הסביבתיות. מתקני השבת אנרגיה מטפלים בשאריות הפסולת שאינה ניתנת למחזור באופן סביבתי יותר משיטת ההטמנה הנהוגה כיום. יישום מדיניות של טיפול בפסולת, המשלבת הגדלת המחזור והשבה לאנרגיה תגרום לצמצום ההטמנה, הפחתת המפגעים הנגרמים ממנה ולשיפור ברווחת ואיכות חייהם של התושבים. המתקן הראשון בנאות חובב מהווה חלוץ מרשת של מתקני תשתית מסוגים שונים שאגף החשב הכללי והמשרד להגנת הסביבה מקדמים, בשיתוף השלטון המקומי והאזורי בכל רחב הארץ.

המכרז נוהל בשיטת PPP (Public Private Partnership) על ידי ועדת המכרזים הבין משרדית לפרויקטי BOT בתחום הפסולת בראשות הגב' אושרת דוד, סגנית בכירה לחשב הכללי לתחום התשתיות, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, המשרד להגנת הסביבה, והחברה הממשלתית ענבל, ובשיתוף פעולה ובתיאום עם עיריית באר שבע. המתקן ימומן מכספי קרן הניקיון בניהול המשרד להגנת הסביבה.

קבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gptקבלת טיפול רפואי בקופה קרדיט: chat gpt

למרות השקעה נמוכה, מערכת הבריאות בישראל היא מהיעילות בעולם

למרות השקעה נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD, בישראל קיימת מערכת בריאות שנמצאת ברמה גבוהה שמקבלת ציונים טובים ברוב המדדים

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מערכת הבריאות

הכותרות נוטות להכות במערכת הבריאות בישראל על כך שההשקעה בה נמוכה מדי ביחס למדינו המערב. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בשבוע שעבר נתונים שהראו כי ההוצאה הלאומית על בריאות בשנת 2024 עמדה על כ‑7.3% מהתוצר, כאשר ההוצאה לנפש הגיעה לכ‑3,900 דולר לפי שווי כוח הקנייה. מדובר ברמה נמוכה בהשוואה לרוב מדינות רבות ב‑OECD, אך ראו זה פלא: ישראל בכל זאת מובילה בשירות הרפואי שהיא מעניקה לאזרחים ובפער, משאר המדינות שאנחנו נוטים להשוות את עצמנו אליהן. 

שיעור הכיסוי הביטוחי הוא מהגבוהים בעולם, כאשר כל תושב מקבל סל שירותים אחיד הכולל גם טיפולים שגרתיים, ניתוחים ועד לתרופות מצילות חיים. נוסף על כך, מערכות המידע הרפואיות של קופות החולים נחשבות למתקדמות במיוחד, כך שהיסטוריית הטיפול הרפואי נגישה לרופאים בזמן אמת. מדובר ביתרון שמאפשר קיצור תהליכים, הפחתת טעויות ושיפור איכות הטיפול.

המצב הזה גורם לכך שישראל מציגה נתונים טובים ביחס למדינות מפותחות בלא מעט תחומים, כמו רפואה מונעת ושיעורי תמותה נמוכים ממחלות מסוימות. ישראל מדגימה מודל שבו יעילות ניהולית מצמצמת את השפעת מגבלות התקציב. מערכת הקהילה מפותחת, והשילוב בין רפואה מתקדמת ושירותים דיגיטליים מאפשרים שמירה על רמת טיפול טובה, גם אם לא בכל הפרמטרים ישראל מובילה. כנראה ניהול ממוקד, תמריצים תפעוליים ופריסת שירותים רחבה הם חלק מהגורמים המאפשרים לה להמשיך להציג ביצועים טובים בתחומים מסוימים.

תוחלת החיים של האוכלוסייה בישראל הגיעה לכ-83.8 שנים, מה ששם אותנו במקום 4 בדירוג ה-OECD בתוחלת החיים. נגישות וטיפול: בספר Health in a Glance 2023 של ארגון ה-OECD מצוין כי ישראל מפגינה ביצועים טובים במדדים של איכות וטיפול בהשוואה למדינות בהכנסה גבוהה. הדוח מצוטט כי "המערכת מתפעלת ביצועים טובים יותר מהממוצע ב-OECD ברוב המדדים הנוגעים לזמן המתנה, איכות וטיפול רפואי". בשל ההוצאה הנמוכה יחסית לעומת ביצועים לא רעים, ניתן לומר כי קיימת אפקטיביות במערכת: כלומר, "מה שמתקבל ביחס למה שמושקע" הוא גבוה באופן יחסי. היעילות הזו מתאפשרת הודות למבנה מערכת הבריאות והשירות שניתן לציבור דרך קופות החולים. רפואה בקהילה דרך הקופות פועלת בהיקף רחב, כך שעומס משמעותי מוסת מבתי החולים ונותר במרפאות המשמשות מקור מרכזי לטיפול שוטף. זה מסביר כנראה כיצד ישראל מצליחה להישאר באזור ביצועים איכותיים בחלק ממדדי השירות והאיכות, כולל רפואה מונעת, טיפול במחלות כרוניות ושמירה על קשר טיפולי הדוק בין רופא למטופל. הרפואה בקהילה. לפי הדו״ח של Observatory, כ-41%  מההוצאה על בריאות בישראל מוקצית לטיפול בקהילה ומניעה. במילים אחרות, קיימת תשתית ארגונית יעילה שמאפשרת להפיק תועלת גבוהה יחסית מכל שקל שהממשלה משקיעה במערכת הבריאות. 

טיפול מקיף בקהילה דרך קופות החולים, קרדיט: גרוק
טיפול מקיף בקהילה דרך קופות החולים - קרדיט: גרוק