כיפת ברזל - שיפור ביכולות ההגנה; תתמודד עם תרחיש של איומים במקביל
המערכת שיירטה 30 אלףטילים ורקטות מקבלת שדרוג חשוב - תיתן מענה גם לתקיפות ממספר איומים במקביל
ניסויים מוצלחים בכיפת ברזל מביאים בשורה - יכולות ההגנה של כיפת ברזל שודרו. משרד הביטחון וחברת רפאל הכריזו על קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות של כיפת ברזל. אחרי סדרת ניסויים מוצלחת שנערכה לאחרונה, המערכת הזו – שנכנסה לחיינו ב-2011 ומאז מגנה עלינו מפני רבבות טילים ורקטות – מוכיחה שהיא יכולה להתמודד עם יותר איומים, בו זמנית, בצורה חכמה ויעילה יותר מאי פעם.
מה קרה בניסויים?
הניסויים האחרונים, שהתקיימו בשטח בדרום הארץ, היו מבוססים על לקחים ממלחמת חרבות ברזל. המטרה הייתה לבדוק איך כיפת ברזל מתמודדת עם תרחישים קשים שלא נראו קודם – חבורה שלמה של איומים שמגיעים ביחד, כמו רקטות, טילי שיוט וכטב"מים (מטוסים בלתי מאוישים). המערכת עמדה במבחן בהצלחה, ויירטה הכל, גם כשזה הגיע בגלים גדולים ובגבהים שונים. היכולות האלו קריטיות לזירת הקרב המתקדמת. זה עוד הישג לכיפת ברזל שכבר הוכיחה את עצמה ביותר מ-30 אלף יירוטים מאז תחילת המלחמה הנוכחית.
מאחורי השיפור עומדות מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון) ורפאל, החברה שפיתחה את המערכת. הם עבדו יחד כדי להכניס שכלולים טכנולוגיים חדשים, שמאפשרים לכיפת ברזל לזהות ולפגוע ביותר מטרות בו זמנית. שיתוף הפעולה הזה כולל גם את התעשייה האווירית, שמספקת את המכ"ם, ואת חברת mPrest, שבונה את מערכת השליטה. הכל נעשה תוך כדי המלחמה, כשצוותים עובדים מסביב לשעון כדי להבטיח שהמערכת תהיה מוכנה לאתגרים חדשים.
כיפת ברזל היא חלק ממערך ההגנה האווירית של ישראל, שכולל גם את "חץ" ו"קלע דוד". היא השכבה הראשונה שמגינה עלינו מפני טילים קרובים, והיכולת שלה להתמודד עם איומים מורכבים יותר מחזקת את הביטחון של כולנו. בזמן שהאיומים מחמאס וחיזבאללה עדיין קיימים השדרוג הזה נותן לנו יתרון שמאפשר להקדים את ההגנה וליירט את האויב גם מכמה איומים במקביל. משרד הביטחון מדווח שהמערכת מוכנה עכשיו גם לאיומים עתידיים, כמו טילי שיוט מתקדמים שיכולים להגיע ממקומות כמו איראן או תימן.
- מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לג
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משה פתאל, ראש מנהלת חומה במפא"ת, אמר: "במלחמת חרבות ברזל ראינו שגם תחת מטחים כבדים ולחימה מסובכת, כיפת ברזל היא עמוד התווך של ההגנה שלנו. אנחנו משדרגים אותה תוך כדי הלחימה – ביבשה ובים – כדי שתהיה עוד יותר חזקה."
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, הוסיף: "אחרי יותר מעשור שהמערכת הזו שומרת עלינו, סיימנו עכשיו את סדרת הניסויים הכי גדולה ומשמעותית שלה. היא התמודדה עם כל מה שזרקנו עליה, והיכולות החדשות יתנו מענה גם לאיומים שיבואו מחר."
- 3.אנונימי 22/03/2025 14:47הגב לתגובה זול 1 האם הפסדנו במלחמה מאז קום המדינה הפסד הכוונה שהעיפו אותנו מפה!לא הפסדנו. תתעלה מעל ההתלונות השגרתיות. .... העם היהודי שונה מכל העמים. וקיבלת הוכחה שזה הרכב מנצח . צבא גשמי ורוחני במקביל. אז בלי להלין על שטויות
- 2.ובינתיים ארהב חושפת שלאיראן יש נשק פלאזמה מתקדם (ל"ת)אנונימי 22/03/2025 11:40הגב לתגובה זו
- 1.פחח בגלל מפאתזה בזכות החרדים ולימודי האין לב שלהם (ל"ת)ראשיבה 21/03/2025 10:13הגב לתגובה זו
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
