כיפת ברזל יירוט טיל
צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון

כיפת ברזל - שיפור ביכולות ההגנה; תתמודד עם תרחיש של איומים במקביל

המערכת שיירטה 30 אלףטילים ורקטות מקבלת שדרוג חשוב - תיתן מענה גם לתקיפות ממספר איומים במקביל

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה כיפת ברזל

ניסויים מוצלחים בכיפת ברזל מביאים בשורה - יכולות ההגנה של כיפת ברזל שודרו. משרד הביטחון וחברת רפאל הכריזו על קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות של כיפת ברזל. אחרי סדרת ניסויים מוצלחת שנערכה לאחרונה, המערכת הזו – שנכנסה לחיינו ב-2011 ומאז מגנה עלינו מפני רבבות טילים ורקטות – מוכיחה שהיא יכולה להתמודד עם יותר איומים, בו זמנית, בצורה חכמה ויעילה יותר מאי פעם.

מה קרה בניסויים?

הניסויים האחרונים, שהתקיימו בשטח בדרום הארץ, היו מבוססים על לקחים ממלחמת חרבות ברזל. המטרה הייתה לבדוק איך כיפת ברזל מתמודדת עם תרחישים קשים שלא נראו קודם – חבורה שלמה של איומים שמגיעים ביחד, כמו רקטות, טילי שיוט וכטב"מים (מטוסים בלתי מאוישים). המערכת עמדה במבחן בהצלחה, ויירטה הכל, גם כשזה הגיע בגלים גדולים ובגבהים שונים. היכולות האלו קריטיות לזירת הקרב המתקדמת. זה עוד הישג לכיפת ברזל שכבר הוכיחה את עצמה ביותר מ-30 אלף יירוטים מאז תחילת המלחמה הנוכחית.

מאחורי השיפור עומדות מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון) ורפאל, החברה שפיתחה את המערכת. הם עבדו יחד כדי להכניס שכלולים טכנולוגיים חדשים, שמאפשרים לכיפת ברזל לזהות ולפגוע ביותר מטרות בו זמנית. שיתוף הפעולה הזה כולל גם את התעשייה האווירית, שמספקת את המכ"ם, ואת חברת mPrest, שבונה את מערכת השליטה. הכל נעשה תוך כדי המלחמה, כשצוותים עובדים מסביב לשעון כדי להבטיח שהמערכת תהיה מוכנה לאתגרים חדשים.


כיפת ברזל היא חלק ממערך ההגנה האווירית של ישראל, שכולל גם את "חץ" ו"קלע דוד". היא השכבה הראשונה שמגינה עלינו מפני טילים קרובים, והיכולת שלה להתמודד עם איומים מורכבים יותר מחזקת את הביטחון של כולנו. בזמן שהאיומים מחמאס וחיזבאללה עדיין קיימים השדרוג הזה נותן לנו יתרון שמאפשר להקדים את ההגנה וליירט את האויב גם מכמה איומים במקביל. משרד הביטחון מדווח שהמערכת מוכנה עכשיו גם לאיומים עתידיים, כמו טילי שיוט מתקדמים שיכולים להגיע ממקומות כמו איראן או תימן.


משה פתאל, ראש מנהלת חומה במפא"ת, אמר: "במלחמת חרבות ברזל ראינו שגם תחת מטחים כבדים ולחימה מסובכת, כיפת ברזל היא עמוד התווך של ההגנה שלנו. אנחנו משדרגים אותה תוך כדי הלחימה – ביבשה ובים – כדי שתהיה עוד יותר חזקה."  

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, הוסיף: "אחרי יותר מעשור שהמערכת הזו שומרת עלינו, סיימנו עכשיו את סדרת הניסויים הכי גדולה ומשמעותית שלה. היא התמודדה עם כל מה שזרקנו עליה, והיכולות החדשות יתנו מענה גם לאיומים שיבואו מחר."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 22/03/2025 14:47
    הגב לתגובה זו
    ל 1 האם הפסדנו במלחמה מאז קום המדינה הפסד הכוונה שהעיפו אותנו מפה!לא הפסדנו. תתעלה מעל ההתלונות השגרתיות. .... העם היהודי שונה מכל העמים. וקיבלת הוכחה שזה הרכב מנצח . צבא גשמי ורוחני במקביל. אז בלי להלין על שטויות
  • 2.
    ובינתיים ארהב חושפת שלאיראן יש נשק פלאזמה מתקדם (ל"ת)
    אנונימי 22/03/2025 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פחח בגלל מפאתזה בזכות החרדים ולימודי האין לב שלהם (ל"ת)
    ראשיבה 21/03/2025 10:13
    הגב לתגובה זו
ארצות הברית ויזה דרכון
צילום: Freepik

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?

בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח



עמית בר |
נושאים בכתבה ויזה זהב

ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ. 

ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.


מהי ויזת זהב


ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.

בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.

דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.

רשות המסים
צילום: רשות המסים

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"

חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?

רן קידר |

השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה.  אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.

המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.

יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.

ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי". 

חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"