כיפת ברזל - שיפור ביכולות ההגנה; תתמודד עם תרחיש של איומים במקביל
המערכת שיירטה 30 אלףטילים ורקטות מקבלת שדרוג חשוב - תיתן מענה גם לתקיפות ממספר איומים במקביל
ניסויים מוצלחים בכיפת ברזל מביאים בשורה - יכולות ההגנה של כיפת ברזל שודרו. משרד הביטחון וחברת רפאל הכריזו על קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות של כיפת ברזל. אחרי סדרת ניסויים מוצלחת שנערכה לאחרונה, המערכת הזו – שנכנסה לחיינו ב-2011 ומאז מגנה עלינו מפני רבבות טילים ורקטות – מוכיחה שהיא יכולה להתמודד עם יותר איומים, בו זמנית, בצורה חכמה ויעילה יותר מאי פעם.
מה קרה בניסויים?
הניסויים האחרונים, שהתקיימו בשטח בדרום הארץ, היו מבוססים על לקחים ממלחמת חרבות ברזל. המטרה הייתה לבדוק איך כיפת ברזל מתמודדת עם תרחישים קשים שלא נראו קודם – חבורה שלמה של איומים שמגיעים ביחד, כמו רקטות, טילי שיוט וכטב"מים (מטוסים בלתי מאוישים). המערכת עמדה במבחן בהצלחה, ויירטה הכל, גם כשזה הגיע בגלים גדולים ובגבהים שונים. היכולות האלו קריטיות לזירת הקרב המתקדמת. זה עוד הישג לכיפת ברזל שכבר הוכיחה את עצמה ביותר מ-30 אלף יירוטים מאז תחילת המלחמה הנוכחית.
מאחורי השיפור עומדות מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון) ורפאל, החברה שפיתחה את המערכת. הם עבדו יחד כדי להכניס שכלולים טכנולוגיים חדשים, שמאפשרים לכיפת ברזל לזהות ולפגוע ביותר מטרות בו זמנית. שיתוף הפעולה הזה כולל גם את התעשייה האווירית, שמספקת את המכ"ם, ואת חברת mPrest, שבונה את מערכת השליטה. הכל נעשה תוך כדי המלחמה, כשצוותים עובדים מסביב לשעון כדי להבטיח שהמערכת תהיה מוכנה לאתגרים חדשים.
כיפת ברזל היא חלק ממערך ההגנה האווירית של ישראל, שכולל גם את "חץ" ו"קלע דוד". היא השכבה הראשונה שמגינה עלינו מפני טילים קרובים, והיכולת שלה להתמודד עם איומים מורכבים יותר מחזקת את הביטחון של כולנו. בזמן שהאיומים מחמאס וחיזבאללה עדיין קיימים השדרוג הזה נותן לנו יתרון שמאפשר להקדים את ההגנה וליירט את האויב גם מכמה איומים במקביל. משרד הביטחון מדווח שהמערכת מוכנה עכשיו גם לאיומים עתידיים, כמו טילי שיוט מתקדמים שיכולים להגיע ממקומות כמו איראן או תימן.
- מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לג
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משה פתאל, ראש מנהלת חומה במפא"ת, אמר: "במלחמת חרבות ברזל ראינו שגם תחת מטחים כבדים ולחימה מסובכת, כיפת ברזל היא עמוד התווך של ההגנה שלנו. אנחנו משדרגים אותה תוך כדי הלחימה – ביבשה ובים – כדי שתהיה עוד יותר חזקה."
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, הוסיף: "אחרי יותר מעשור שהמערכת הזו שומרת עלינו, סיימנו עכשיו את סדרת הניסויים הכי גדולה ומשמעותית שלה. היא התמודדה עם כל מה שזרקנו עליה, והיכולות החדשות יתנו מענה גם לאיומים שיבואו מחר."
- 3.אנונימי 22/03/2025 14:47הגב לתגובה זול 1 האם הפסדנו במלחמה מאז קום המדינה הפסד הכוונה שהעיפו אותנו מפה!לא הפסדנו. תתעלה מעל ההתלונות השגרתיות. .... העם היהודי שונה מכל העמים. וקיבלת הוכחה שזה הרכב מנצח . צבא גשמי ורוחני במקביל. אז בלי להלין על שטויות
- 2.ובינתיים ארהב חושפת שלאיראן יש נשק פלאזמה מתקדם (ל"ת)אנונימי 22/03/2025 11:40הגב לתגובה זו
- 1.פחח בגלל מפאתזה בזכות החרדים ולימודי האין לב שלהם (ל"ת)ראשיבה 21/03/2025 10:13הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-100 מיליארד שקל מעל היעד״
בוועידת עיר הנדל״ן באילת הציג שי אהרונוביץ תמונה אופטימית של גביית המסים לשנה, דיבר על העלייה במיסוי נדל״ן, הסביר את כיוון מס הרכוש והתייחס לחובת הדיווח על שכר דירה ולמצב מדרגות המס
ועידת מרכז הבנייה הישראלי באילת, שנפתחה אתמול (שלישי), הציג מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ נתוני גבייה גבוהים לשנה ואמר כי המדינה צפויה לסיים אותה ברמה משמעותית מעל היעד שנקבע בתחילתה.
אהרונוביץ אמר כי היעד לשנה עמד על גבייה של 460 עד 462 מיליארד שקל, אך עד סוף נובמבר נגבו כבר כ-466 מיליארד שקל. לדבריו, לאחר ניכוי רכיבים טכניים שמתבצעים בדרך כלל לקראת סוף השנה, ההערכה היא שהמדינה תסיים את 2025 עם כ-100.5 מיליארד שקל מעבר ליעד.
הנתונים האלה מתחברים לתמונה הפיסקלית הרחבה שפורסמה בימים האחרונים על ידי החשב הכללי. לפי האומדן המעודכן, הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.5% מהתוצר לעומת 4.9% בסוף אוקטובר, בין היתר בזכות עלייה של יותר מ-15% בהכנסות המדינה ובכ-15.6% בהכנסות ממסים מתחילת השנה.
הקפיצה בגביית המסים שאהרונוביץ מציג באה לידי ביטוי גם ברמת המאקרו, בצמצום הגירעון - בשביל תמונה יותר מעמיקה על התכווצות הגרעון: הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נדלן חלש בחלק מהשוק אבל קפיצה בעסקאות מסחריות
לדברי אהרונוביץ, גם שוק הנדלן תרם לעלייה בהכנסות, אף שבחלק מסגמנטי המגורים נרשמה חולשה. הוא אמר כי בזכות כמה עסקאות מסחריות גדולות צפויה גביית המסים מהענף להגיע השנה לרמה של 18 עד 19 מיליארד שקל, לעומת כ-15 מיליארד שקל בלבד בשנה שעברה. לדבריו, מדובר בעלייה הן במס רכישה והן במס שבח.
