כיפת ברזל - שיפור ביכולות ההגנה; תתמודד עם תרחיש של איומים במקביל
המערכת שיירטה 30 אלףטילים ורקטות מקבלת שדרוג חשוב - תיתן מענה גם לתקיפות ממספר איומים במקביל
כיפת ברזל ניסויים מוצלחים בכיפת ברזל מביאים בשורה - יכולות ההגנה של כיפת ברזל שודרו. משרד הביטחון וחברת רפאל הכריזו על קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות של כיפת ברזל. אחרי סדרת ניסויים מוצלחת שנערכה לאחרונה, המערכת הזו – שנכנסה לחיינו ב-2011 ומאז מגנה עלינו מפני רבבות טילים ורקטות – מוכיחה שהיא יכולה להתמודד עם יותר איומים, בו זמנית, בצורה חכמה ויעילה יותר מאי פעם.
מה קרה בניסויים?
הניסויים האחרונים, שהתקיימו בשטח בדרום הארץ, היו מבוססים על לקחים ממלחמת חרבות ברזל. המטרה הייתה לבדוק איך כיפת ברזל מתמודדת עם תרחישים קשים שלא נראו קודם – חבורה שלמה של איומים שמגיעים ביחד, כמו רקטות, טילי שיוט וכטב"מים (מטוסים בלתי מאוישים). המערכת עמדה במבחן בהצלחה, ויירטה הכל, גם כשזה הגיע בגלים גדולים ובגבהים שונים. היכולות האלו קריטיות לזירת הקרב המתקדמת. זה עוד הישג לכיפת ברזל שכבר הוכיחה את עצמה ביותר מ-30 אלף יירוטים מאז תחילת המלחמה הנוכחית.
מאחורי השיפור עומדות מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון) ורפאל, החברה שפיתחה את המערכת. הם עבדו יחד כדי להכניס שכלולים טכנולוגיים חדשים, שמאפשרים לכיפת ברזל לזהות ולפגוע ביותר מטרות בו זמנית. שיתוף הפעולה הזה כולל גם את התעשייה האווירית, שמספקת את המכ"ם, ואת חברת mPrest, שבונה את מערכת השליטה. הכל נעשה תוך כדי המלחמה, כשצוותים עובדים מסביב לשעון כדי להבטיח שהמערכת תהיה מוכנה לאתגרים חדשים.
כיפת ברזל היא חלק ממערך ההגנה האווירית של ישראל, שכולל גם את "חץ" ו"קלע דוד". היא השכבה הראשונה שמגינה עלינו מפני טילים קרובים, והיכולת שלה להתמודד עם איומים מורכבים יותר מחזקת את הביטחון של כולנו. בזמן שהאיומים מחמאס וחיזבאללה עדיין קיימים השדרוג הזה נותן לנו יתרון שמאפשר להקדים את ההגנה וליירט את האויב גם מכמה איומים במקביל. משרד הביטחון מדווח שהמערכת מוכנה עכשיו גם לאיומים עתידיים, כמו טילי שיוט מתקדמים שיכולים להגיע ממקומות כמו איראן או תימן.
- מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לג
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
משה פתאל, ראש מנהלת חומה במפא"ת, אמר: "במלחמת חרבות ברזל ראינו שגם תחת מטחים כבדים ולחימה מסובכת, כיפת ברזל היא עמוד התווך של ההגנה שלנו. אנחנו משדרגים אותה תוך כדי הלחימה – ביבשה ובים – כדי שתהיה עוד יותר חזקה."
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, הוסיף: "אחרי יותר מעשור שהמערכת הזו שומרת עלינו, סיימנו עכשיו את סדרת הניסויים הכי גדולה ומשמעותית שלה. היא התמודדה עם כל מה שזרקנו עליה, והיכולות החדשות יתנו מענה גם לאיומים שיבואו מחר."
- 3.אנונימי 22/03/2025 14:47הגב לתגובה זול 1 האם הפסדנו במלחמה מאז קום המדינה הפסד הכוונה שהעיפו אותנו מפה!לא הפסדנו. תתעלה מעל ההתלונות השגרתיות. .... העם היהודי שונה מכל העמים. וקיבלת הוכחה שזה הרכב מנצח . צבא גשמי ורוחני במקביל. אז בלי להלין על שטויות
- 2.ובינתיים ארהב חושפת שלאיראן יש נשק פלאזמה מתקדם (ל"ת)אנונימי 22/03/2025 11:40הגב לתגובה זו
- 1.פחח בגלל מפאתזה בזכות החרדים ולימודי האין לב שלהם (ל"ת)ראשיבה 21/03/2025 10:13הגב לתגובה זו
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
