כיפת ברזל יירוט טיל
צילום: אגף דוברות והסברה במשרד הביטחון

כיפת ברזל - שיפור ביכולות ההגנה; תתמודד עם תרחיש של איומים במקביל

המערכת שיירטה 30 אלףטילים ורקטות מקבלת שדרוג חשוב - תיתן מענה גם לתקיפות ממספר איומים במקביל

עמית בר | (3)
נושאים בכתבה כיפת ברזל

ניסויים מוצלחים בכיפת ברזל מביאים בשורה - יכולות ההגנה של כיפת ברזל שודרו. משרד הביטחון וחברת רפאל הכריזו על קפיצת מדרגה משמעותית ביכולות של כיפת ברזל. אחרי סדרת ניסויים מוצלחת שנערכה לאחרונה, המערכת הזו – שנכנסה לחיינו ב-2011 ומאז מגנה עלינו מפני רבבות טילים ורקטות – מוכיחה שהיא יכולה להתמודד עם יותר איומים, בו זמנית, בצורה חכמה ויעילה יותר מאי פעם.

מה קרה בניסויים?

הניסויים האחרונים, שהתקיימו בשטח בדרום הארץ, היו מבוססים על לקחים ממלחמת חרבות ברזל. המטרה הייתה לבדוק איך כיפת ברזל מתמודדת עם תרחישים קשים שלא נראו קודם – חבורה שלמה של איומים שמגיעים ביחד, כמו רקטות, טילי שיוט וכטב"מים (מטוסים בלתי מאוישים). המערכת עמדה במבחן בהצלחה, ויירטה הכל, גם כשזה הגיע בגלים גדולים ובגבהים שונים. היכולות האלו קריטיות לזירת הקרב המתקדמת. זה עוד הישג לכיפת ברזל שכבר הוכיחה את עצמה ביותר מ-30 אלף יירוטים מאז תחילת המלחמה הנוכחית.

מאחורי השיפור עומדות מנהלת "חומה" במפא"ת (המינהל לפיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון) ורפאל, החברה שפיתחה את המערכת. הם עבדו יחד כדי להכניס שכלולים טכנולוגיים חדשים, שמאפשרים לכיפת ברזל לזהות ולפגוע ביותר מטרות בו זמנית. שיתוף הפעולה הזה כולל גם את התעשייה האווירית, שמספקת את המכ"ם, ואת חברת mPrest, שבונה את מערכת השליטה. הכל נעשה תוך כדי המלחמה, כשצוותים עובדים מסביב לשעון כדי להבטיח שהמערכת תהיה מוכנה לאתגרים חדשים.


כיפת ברזל היא חלק ממערך ההגנה האווירית של ישראל, שכולל גם את "חץ" ו"קלע דוד". היא השכבה הראשונה שמגינה עלינו מפני טילים קרובים, והיכולת שלה להתמודד עם איומים מורכבים יותר מחזקת את הביטחון של כולנו. בזמן שהאיומים מחמאס וחיזבאללה עדיין קיימים השדרוג הזה נותן לנו יתרון שמאפשר להקדים את ההגנה וליירט את האויב גם מכמה איומים במקביל. משרד הביטחון מדווח שהמערכת מוכנה עכשיו גם לאיומים עתידיים, כמו טילי שיוט מתקדמים שיכולים להגיע ממקומות כמו איראן או תימן.


משה פתאל, ראש מנהלת חומה במפא"ת, אמר: "במלחמת חרבות ברזל ראינו שגם תחת מטחים כבדים ולחימה מסובכת, כיפת ברזל היא עמוד התווך של ההגנה שלנו. אנחנו משדרגים אותה תוך כדי הלחימה – ביבשה ובים – כדי שתהיה עוד יותר חזקה."  

מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, הוסיף: "אחרי יותר מעשור שהמערכת הזו שומרת עלינו, סיימנו עכשיו את סדרת הניסויים הכי גדולה ומשמעותית שלה. היא התמודדה עם כל מה שזרקנו עליה, והיכולות החדשות יתנו מענה גם לאיומים שיבואו מחר."

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אנונימי 22/03/2025 14:47
    הגב לתגובה זו
    ל 1 האם הפסדנו במלחמה מאז קום המדינה הפסד הכוונה שהעיפו אותנו מפה!לא הפסדנו. תתעלה מעל ההתלונות השגרתיות. .... העם היהודי שונה מכל העמים. וקיבלת הוכחה שזה הרכב מנצח . צבא גשמי ורוחני במקביל. אז בלי להלין על שטויות
  • 2.
    ובינתיים ארהב חושפת שלאיראן יש נשק פלאזמה מתקדם (ל"ת)
    אנונימי 22/03/2025 11:40
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    פחח בגלל מפאתזה בזכות החרדים ולימודי האין לב שלהם (ל"ת)
    ראשיבה 21/03/2025 10:13
    הגב לתגובה זו
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)
מסים

"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"

הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור

רן קידר |

מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?

שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים. 

הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".

אתה רציני?

"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד". 

כמה מס?

"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".

המון. אין משהו לעשות?

 "חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.