דויטשה בנק בסקירה על שוק הטלקום: מעלה דירוג המלצה לסלקום ומוריד לבזק
כלכלני דוייטשה בנק פרסמו היום (יום ג') עדכון להמלצות על חברות ישראליות בתחום התקשורת. דויטשה בנק מעלה את המלצתו על חברת סלקום ל"קנייה", ומאידך מוריד את המלצתו על בזק ל"החזק".
האנליסטים של דויטשה בנק מסבירים בדו"ח, כי לסלקום יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר משל פרטנר, וכי פוטנציאל הדיבידנד של סלקום, 10%, הינו הגבוה ביותר בסקטור, מה שהופך את המניה לאטרקטיבית.
למרות שלא צפוי גידול בהכנסות סקטור הסלולר לטווח הארוך, האנליסטים סבורים שבטווח הזמן הבינוני, לסלקום יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר משל מתחרתה, פרטנר. זאת, בשל כניסתה היחסית מאוחרת לתחום הדור השלישי בסלולר.
הכנסות סלקום מתקשורת נתונים עמדו ברבעון הרביעי של 2008 על 13.5% מסך כל הכנסות החברה, בהשוואה ל-16.8% בפרטנר. בדויטשה בנק מאמינים כי סלקום יכולה להדביק את הפער.
עוד עולה מהדו"ח של דויטשה בנק, כי חברות הטלקום אינן חסינות מיתון לחלוטין למרות שהתחום נחשב לדפנסיבי. עם צמיחה שולית בלבד בהכנסות, השמירה על רווחיות בסקטור התקשורת צפוי להיות מאתגר, אומרים האנליסטים.
כאמור, דויטשה בנק הוריד את המלצתו לבזק בשל פוטנציאל האפסייד מוגבל של החברה. עם זאת, האנליסטים מציינים שבזק כבר ביצעה מהלכים לקצץ בהוצאותיה, והמהלכים ניכרים כבר ניכרים בשורת הרווח השולי EBITDA שלה.
בניגוד להמלצה של דוייטשה-בנק, בבית ההשקעות פסגות שחררו היום המלצת "תשואת יתר" לבזק, עם מחיר יעד של 8.3 שקל למניה. האנליסטית טליה לויברג אומרת כי "אין ספק כי הרבעון האחרון של בזק היה נמוך מהערכתנו אך הדגש הינו כי לא מדובר על רבעון מייצג ושיפור צפוי כבר ברבעון הקרוב".
"יעדי הקבוצה ל-2009 הן לתוצאות הדומות ל-2008 ברמת ההכנסות, ה- EBITDA והתזרים מהפעילות השוטפת. תחת עלויות ההשקה של פלאפון, התחרות והסביבה הכלכלית ראוי לציין כי מדובר על יעדים שאפתניים אך בהחלט אפשריים עבור הנהלת בזק, בהתבסס על היכולות שהוכיחה ב-2008".
בימים אלו, מציינת לויברג, מבצעת בזק שני מהלכים מרחיקי לכת - המצאתה מחדש של פלאפון לצד פריסת רשת התקשורת המתקדמת בישראל (NGN). בנוסף לתרומת מהלכים אלה בטווח הארוך יותר, גם האפסייד לשנה הקרובה כולל התפתחויות חיוביות מאוד. אם את 2008 פתחה הקבוצה כשמעליה עננת גרונאו, 2009 נפתחת בציפייה להקלות שיאפשרו חיזוק מהותי למעמדה התחרותי.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
