דויטשה בנק בסקירה על שוק הטלקום: מעלה דירוג המלצה לסלקום ומוריד לבזק
כלכלני דוייטשה בנק פרסמו היום (יום ג') עדכון להמלצות על חברות ישראליות בתחום התקשורת. דויטשה בנק מעלה את המלצתו על חברת סלקום ל"קנייה", ומאידך מוריד את המלצתו על בזק ל"החזק".
האנליסטים של דויטשה בנק מסבירים בדו"ח, כי לסלקום יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר משל פרטנר, וכי פוטנציאל הדיבידנד של סלקום, 10%, הינו הגבוה ביותר בסקטור, מה שהופך את המניה לאטרקטיבית.
למרות שלא צפוי גידול בהכנסות סקטור הסלולר לטווח הארוך, האנליסטים סבורים שבטווח הזמן הבינוני, לסלקום יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר משל מתחרתה, פרטנר. זאת, בשל כניסתה היחסית מאוחרת לתחום הדור השלישי בסלולר.
הכנסות סלקום מתקשורת נתונים עמדו ברבעון הרביעי של 2008 על 13.5% מסך כל הכנסות החברה, בהשוואה ל-16.8% בפרטנר. בדויטשה בנק מאמינים כי סלקום יכולה להדביק את הפער.
עוד עולה מהדו"ח של דויטשה בנק, כי חברות הטלקום אינן חסינות מיתון לחלוטין למרות שהתחום נחשב לדפנסיבי. עם צמיחה שולית בלבד בהכנסות, השמירה על רווחיות בסקטור התקשורת צפוי להיות מאתגר, אומרים האנליסטים.
כאמור, דויטשה בנק הוריד את המלצתו לבזק בשל פוטנציאל האפסייד מוגבל של החברה. עם זאת, האנליסטים מציינים שבזק כבר ביצעה מהלכים לקצץ בהוצאותיה, והמהלכים ניכרים כבר ניכרים בשורת הרווח השולי EBITDA שלה.
בניגוד להמלצה של דוייטשה-בנק, בבית ההשקעות פסגות שחררו היום המלצת "תשואת יתר" לבזק, עם מחיר יעד של 8.3 שקל למניה. האנליסטית טליה לויברג אומרת כי "אין ספק כי הרבעון האחרון של בזק היה נמוך מהערכתנו אך הדגש הינו כי לא מדובר על רבעון מייצג ושיפור צפוי כבר ברבעון הקרוב".
"יעדי הקבוצה ל-2009 הן לתוצאות הדומות ל-2008 ברמת ההכנסות, ה- EBITDA והתזרים מהפעילות השוטפת. תחת עלויות ההשקה של פלאפון, התחרות והסביבה הכלכלית ראוי לציין כי מדובר על יעדים שאפתניים אך בהחלט אפשריים עבור הנהלת בזק, בהתבסס על היכולות שהוכיחה ב-2008".
בימים אלו, מציינת לויברג, מבצעת בזק שני מהלכים מרחיקי לכת - המצאתה מחדש של פלאפון לצד פריסת רשת התקשורת המתקדמת בישראל (NGN). בנוסף לתרומת מהלכים אלה בטווח הארוך יותר, גם האפסייד לשנה הקרובה כולל התפתחויות חיוביות מאוד. אם את 2008 פתחה הקבוצה כשמעליה עננת גרונאו, 2009 נפתחת בציפייה להקלות שיאפשרו חיזוק מהותי למעמדה התחרותי.
בנימין נתניהומשבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?
פנסיה תקציבית לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.
המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.
הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%, כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.
בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.
- הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
- הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.
