דויטשה בנק בסקירה על שוק הטלקום: מעלה דירוג המלצה לסלקום ומוריד לבזק
כלכלני דוייטשה בנק פרסמו היום (יום ג') עדכון להמלצות על חברות ישראליות בתחום התקשורת. דויטשה בנק מעלה את המלצתו על חברת סלקום ל"קנייה", ומאידך מוריד את המלצתו על בזק ל"החזק".
האנליסטים של דויטשה בנק מסבירים בדו"ח, כי לסלקום יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר משל פרטנר, וכי פוטנציאל הדיבידנד של סלקום, 10%, הינו הגבוה ביותר בסקטור, מה שהופך את המניה לאטרקטיבית.
למרות שלא צפוי גידול בהכנסות סקטור הסלולר לטווח הארוך, האנליסטים סבורים שבטווח הזמן הבינוני, לסלקום יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר משל מתחרתה, פרטנר. זאת, בשל כניסתה היחסית מאוחרת לתחום הדור השלישי בסלולר.
הכנסות סלקום מתקשורת נתונים עמדו ברבעון הרביעי של 2008 על 13.5% מסך כל הכנסות החברה, בהשוואה ל-16.8% בפרטנר. בדויטשה בנק מאמינים כי סלקום יכולה להדביק את הפער.
עוד עולה מהדו"ח של דויטשה בנק, כי חברות הטלקום אינן חסינות מיתון לחלוטין למרות שהתחום נחשב לדפנסיבי. עם צמיחה שולית בלבד בהכנסות, השמירה על רווחיות בסקטור התקשורת צפוי להיות מאתגר, אומרים האנליסטים.
כאמור, דויטשה בנק הוריד את המלצתו לבזק בשל פוטנציאל האפסייד מוגבל של החברה. עם זאת, האנליסטים מציינים שבזק כבר ביצעה מהלכים לקצץ בהוצאותיה, והמהלכים ניכרים כבר ניכרים בשורת הרווח השולי EBITDA שלה.
בניגוד להמלצה של דוייטשה-בנק, בבית ההשקעות פסגות שחררו היום המלצת "תשואת יתר" לבזק, עם מחיר יעד של 8.3 שקל למניה. האנליסטית טליה לויברג אומרת כי "אין ספק כי הרבעון האחרון של בזק היה נמוך מהערכתנו אך הדגש הינו כי לא מדובר על רבעון מייצג ושיפור צפוי כבר ברבעון הקרוב".
"יעדי הקבוצה ל-2009 הן לתוצאות הדומות ל-2008 ברמת ההכנסות, ה- EBITDA והתזרים מהפעילות השוטפת. תחת עלויות ההשקה של פלאפון, התחרות והסביבה הכלכלית ראוי לציין כי מדובר על יעדים שאפתניים אך בהחלט אפשריים עבור הנהלת בזק, בהתבסס על היכולות שהוכיחה ב-2008".
בימים אלו, מציינת לויברג, מבצעת בזק שני מהלכים מרחיקי לכת - המצאתה מחדש של פלאפון לצד פריסת רשת התקשורת המתקדמת בישראל (NGN). בנוסף לתרומת מהלכים אלה בטווח הארוך יותר, גם האפסייד לשנה הקרובה כולל התפתחויות חיוביות מאוד. אם את 2008 פתחה הקבוצה כשמעליה עננת גרונאו, 2009 נפתחת בציפייה להקלות שיאפשרו חיזוק מהותי למעמדה התחרותי.
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
פטריק דרהי קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
