דויטשה בנק בסקירה על שוק הטלקום: מעלה דירוג המלצה לסלקום ומוריד לבזק
כלכלני דוייטשה בנק פרסמו היום (יום ג') עדכון להמלצות על חברות ישראליות בתחום התקשורת. דויטשה בנק מעלה את המלצתו על חברת סלקום ל"קנייה", ומאידך מוריד את המלצתו על בזק ל"החזק".
האנליסטים של דויטשה בנק מסבירים בדו"ח, כי לסלקום יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר משל פרטנר, וכי פוטנציאל הדיבידנד של סלקום, 10%, הינו הגבוה ביותר בסקטור, מה שהופך את המניה לאטרקטיבית.
למרות שלא צפוי גידול בהכנסות סקטור הסלולר לטווח הארוך, האנליסטים סבורים שבטווח הזמן הבינוני, לסלקום יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר משל מתחרתה, פרטנר. זאת, בשל כניסתה היחסית מאוחרת לתחום הדור השלישי בסלולר.
הכנסות סלקום מתקשורת נתונים עמדו ברבעון הרביעי של 2008 על 13.5% מסך כל הכנסות החברה, בהשוואה ל-16.8% בפרטנר. בדויטשה בנק מאמינים כי סלקום יכולה להדביק את הפער.
עוד עולה מהדו"ח של דויטשה בנק, כי חברות הטלקום אינן חסינות מיתון לחלוטין למרות שהתחום נחשב לדפנסיבי. עם צמיחה שולית בלבד בהכנסות, השמירה על רווחיות בסקטור התקשורת צפוי להיות מאתגר, אומרים האנליסטים.
כאמור, דויטשה בנק הוריד את המלצתו לבזק בשל פוטנציאל האפסייד מוגבל של החברה. עם זאת, האנליסטים מציינים שבזק כבר ביצעה מהלכים לקצץ בהוצאותיה, והמהלכים ניכרים כבר ניכרים בשורת הרווח השולי EBITDA שלה.
בניגוד להמלצה של דוייטשה-בנק, בבית ההשקעות פסגות שחררו היום המלצת "תשואת יתר" לבזק, עם מחיר יעד של 8.3 שקל למניה. האנליסטית טליה לויברג אומרת כי "אין ספק כי הרבעון האחרון של בזק היה נמוך מהערכתנו אך הדגש הינו כי לא מדובר על רבעון מייצג ושיפור צפוי כבר ברבעון הקרוב".
"יעדי הקבוצה ל-2009 הן לתוצאות הדומות ל-2008 ברמת ההכנסות, ה- EBITDA והתזרים מהפעילות השוטפת. תחת עלויות ההשקה של פלאפון, התחרות והסביבה הכלכלית ראוי לציין כי מדובר על יעדים שאפתניים אך בהחלט אפשריים עבור הנהלת בזק, בהתבסס על היכולות שהוכיחה ב-2008".
בימים אלו, מציינת לויברג, מבצעת בזק שני מהלכים מרחיקי לכת - המצאתה מחדש של פלאפון לצד פריסת רשת התקשורת המתקדמת בישראל (NGN). בנוסף לתרומת מהלכים אלה בטווח הארוך יותר, גם האפסייד לשנה הקרובה כולל התפתחויות חיוביות מאוד. אם את 2008 פתחה הקבוצה כשמעליה עננת גרונאו, 2009 נפתחת בציפייה להקלות שיאפשרו חיזוק מהותי למעמדה התחרותי.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
