דויטשה בנק בסקירה על שוק הטלקום: מעלה דירוג המלצה לסלקום ומוריד לבזק
כלכלני דוייטשה בנק פרסמו היום (יום ג') עדכון להמלצות על חברות ישראליות בתחום התקשורת. דויטשה בנק מעלה את המלצתו על חברת סלקום ל"קנייה", ומאידך מוריד את המלצתו על בזק ל"החזק".
האנליסטים של דויטשה בנק מסבירים בדו"ח, כי לסלקום יש פוטנציאל צמיחה גבוה יותר משל פרטנר, וכי פוטנציאל הדיבידנד של סלקום, 10%, הינו הגבוה ביותר בסקטור, מה שהופך את המניה לאטרקטיבית.
למרות שלא צפוי גידול בהכנסות סקטור הסלולר לטווח הארוך, האנליסטים סבורים שבטווח הזמן הבינוני, לסלקום יש פוטנציאל צמיחה גדול יותר משל מתחרתה, פרטנר. זאת, בשל כניסתה היחסית מאוחרת לתחום הדור השלישי בסלולר.
הכנסות סלקום מתקשורת נתונים עמדו ברבעון הרביעי של 2008 על 13.5% מסך כל הכנסות החברה, בהשוואה ל-16.8% בפרטנר. בדויטשה בנק מאמינים כי סלקום יכולה להדביק את הפער.
עוד עולה מהדו"ח של דויטשה בנק, כי חברות הטלקום אינן חסינות מיתון לחלוטין למרות שהתחום נחשב לדפנסיבי. עם צמיחה שולית בלבד בהכנסות, השמירה על רווחיות בסקטור התקשורת צפוי להיות מאתגר, אומרים האנליסטים.
כאמור, דויטשה בנק הוריד את המלצתו לבזק בשל פוטנציאל האפסייד מוגבל של החברה. עם זאת, האנליסטים מציינים שבזק כבר ביצעה מהלכים לקצץ בהוצאותיה, והמהלכים ניכרים כבר ניכרים בשורת הרווח השולי EBITDA שלה.
בניגוד להמלצה של דוייטשה-בנק, בבית ההשקעות פסגות שחררו היום המלצת "תשואת יתר" לבזק, עם מחיר יעד של 8.3 שקל למניה. האנליסטית טליה לויברג אומרת כי "אין ספק כי הרבעון האחרון של בזק היה נמוך מהערכתנו אך הדגש הינו כי לא מדובר על רבעון מייצג ושיפור צפוי כבר ברבעון הקרוב".
"יעדי הקבוצה ל-2009 הן לתוצאות הדומות ל-2008 ברמת ההכנסות, ה- EBITDA והתזרים מהפעילות השוטפת. תחת עלויות ההשקה של פלאפון, התחרות והסביבה הכלכלית ראוי לציין כי מדובר על יעדים שאפתניים אך בהחלט אפשריים עבור הנהלת בזק, בהתבסס על היכולות שהוכיחה ב-2008".
בימים אלו, מציינת לויברג, מבצעת בזק שני מהלכים מרחיקי לכת - המצאתה מחדש של פלאפון לצד פריסת רשת התקשורת המתקדמת בישראל (NGN). בנוסף לתרומת מהלכים אלה בטווח הארוך יותר, גם האפסייד לשנה הקרובה כולל התפתחויות חיוביות מאוד. אם את 2008 פתחה הקבוצה כשמעליה עננת גרונאו, 2009 נפתחת בציפייה להקלות שיאפשרו חיזוק מהותי למעמדה התחרותי.
.jpg)
קצבאות ביטוח לאומי - מה הסכום שתקבלו בעקבות ההצמדה?
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026: קצבאות הנכות של אנשים עם מוגבלות קיבלו תוספת של 480 שקל בשנתיים בעוד הקצבאות של האזרחים הוותיקים הוסיפו עשרות שקלים בודדים
הביטוח הלאומי מפרסם את עדכון הקצבאות לשנת 2026, והמספרים מראים שוב את הפער בין הקצבאות שמוצמדות לשכר הממוצע במשק לבין אלו שמוצמדות רק למדד המחירים לצרכן. בעוד השכר הממוצע עולה ב-3.4%, המדד עלה בשיעור נמוך יותר של 2.4%.
כלומר מי שהקצבה שלו מוצמדת לשכר הממוצע במשק מרוויח, ומי שהקצבה שלו מוצמדת רק למדד נשאר מאחור. בשנים האחרונות השכר הממוצע במשק עלה מהר יותר ממדד המחירים, ולכן קצבאות הנכות, שירותים מיוחדים וילד נכה גדלו בצורה משמעותית. אנשים עם מוגבלות רואים תוספות של מאות שקלים בתוך שנתיים, ובחלק מהמקרים גם יותר. לעומת זאת, קצבאות כמו אזרח ותיק, הבטחת הכנסה ושארים כמעט שלא זזו. הן אמנם מתעדכנות לפי החוק, אבל העלייה קטנה, בעשרות שקלים בלבד, ולא באמת סוגרת את הפער מול יוקר המחיה.
קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה תעמוד מינואר הקרוב על 4,771 שקל, לעומת 4,556 שקל בשנת 2025. בתוך שנתיים מדובר בעלייה של כמעט 480 שקל, אחרי שב-2024 עמדה הקצבה על 4,291 שקל. נכה עם בן או בת זוג שאינם מקבלים קצבה יגיע לקצבה חודשית של 6,229 שקל, לעומת 6,024 שקל בשנה שעברה.
טבלת עדכון לקצבת נכות כללית:
- הורות 2026 - מדריך הזכויות המלא והמעודכן לגידול ילדים בישראל
- הביטוח הלאומי מעדכן גרסה לינואר 2026: מי יקבל יותר ומי יצא מופסד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם בעלי דרגות אי כושר חלקיות יראו תוספת. בדרגת אי כושר של 74% הקצבה תעמוד על 3,211 שקל, בדרגת 65% על 2,894 שקל ובדרגת 60% על 2,718 שקל. תוספת לילד, עד שני ילדים, תעמוד על 1,214 שקל לכל ילד.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
.jpg)