ורד דר: "יש דבר כזה עליות בזמן מיתון וראינו את זה קורה בעבר"

הכלכלנית הראשית של פסגות מתייחסת לעליות החדות בשוקי המניות "ההערכה היא שעוד נראה ירידות בשיעור דו ספרתי אבל ניכר שיש האטה בקצב הירידה בפעילות הכלכלית"
יוסי פינק |

המדדיםמסביב לעולם רשמו 4 שבועות רצופים של עליות שערים, כאשר בוול סטריט זינקו המדדים עד 30% בראלי כמותו לא ראינו מאז שנות ה-30'. האם ראינו את התחתית האחרונה והמשקיעים כבר רואים את האור שבקצה המנהרה? כמובן שיש הבדל גדול בין שוק ההון לכלכלה הריאלית.

ביום שישי נפל קורבן נוסף למשבר הפיננסי העולמי. הנתון המאקרו כלכלי שמזה שנים רבות נחשב לבעל ההשפעה המשמעותית ביותר על שוק ההון האמריקאי רשם תחתית חדשה. 633 אלף משרות איבד המשק האמריקאי במרץ, ובסה"כ 5.1 מיליון משרות מראשית 2008, השוק לא מגיב, אפילו לא לרגע אחד. המדדים סגרו בעליות של כ-1%.

לדבריה של ורד דר, הכלכלנית הראשית של פסגות, "אם מדברים על שפל בפעילות הכלכלית, אז התשובה החד משמעית היא שעדיין לא ראינו שפל. "ברבעון השני והשלישי צפויה במרבית המשקים המענינים אותנו התכווצות נוספת בתוצר, אחרי זו שנרשמה ברבעונים הקודמים."

עם זאת, דר סבורה, כי "אם מדברים על קצב הכיווץ בפעילות הכלכלית, אזי יתכן שהשיא אכן מאחורינו וכיווץ התוצר ברבעון השני יהיה מתון יותר מאשר ברבעון הראשון (שטרם פורסם)." דר מזכירה בתוך כך, כי "לפני רבעון ההערכה הרווחת היתה שקצב הכיווץ של הרבעון הרביעי דווקא יסמל את הנפילה החדה ביותר. עבר רבעון וההערכה זזה רבעון אחד קדימה."

"בהתאם למצב המשק" אומר דר, כי "מצבן של הפירמות עשוי להיות רע יותר ברבעונים הבאים, אבל הדוחות הנוראיים ביותר אכן עשויים להיות אלו של הרבעון הראשון".

לסיכום עניין הכלכלה הריאלית, אומרת דר, כי "בשבועות האחרונים ניכר שיש האטה בקצב הירידה בפעילות הכלכלית, אבל היא עדיין יורדת. לא רק בארה"ב, גם במקומות אחרים בעולם, צצים אינדיקטורים גרועים פחות או אפילו חיוביים: החל מקצב מכירת כלי רכב בארה"ב ובסין שרשם עליה, עבור בעליה במדד מנהלי הרכש בפולין, ברוסיה, בהונג קונג, בהודו, בבריטניה ובספרד, וכלה בקצב מכירת הדירות בארה"ב ובבריטניה ובמכירת מלט בסין."

אז זהו, החל הראלי? שוקי מניות יכולים בכלל לעלות בסביבה של מיתון?

לדבריה של דר, "אנחנו נוטים להעריך שעוד נראה ירידה דו ספרתית ברמה של מדדי המניות מהנקודה בה אנו נמצאים היום. לא בהכרח נרד את כל הדרך חזרה לנקודת שפל חדשה (למרות שזו ממש אפשרות), אבל עליות כל כך חדות בתוך פרק זמן כל כך מהיר כפי שראינו בשבועות האחרונים, מייצרים הזדמנות למימוש רווחים שמייצרת ירידות חדות יחסית."

עם זאת, אומר דר, כי "התשובה המפתיעה לשאלה שבכותרת, היא כן. ואנחנו לא מדברים על עליות בשווקים שמנבאות את סופו של המיתון. אנחנו מדברים על עליות משמעותיות שמתרחשות על פני תקופות לא קצרות לפני תום המיתון. הדוגמא הקלאסית לכך היא בשנות השלושים: בשנים 1930-1933 סבלה ארה"ב מארבע שנים רצופות של התכווצות בתוצרה, שבמהלכן הצליחו שוקי המניות לעלות פעמיים בשיעורים משמעותיים. הראשונה היתה בקיץ 1932 אז עלו המניות ב-67% בתוך חודשיים. העובדה ששלושה רבעונים מאוחר יותר המניות חזרו את מרבית הדרך חזרה, פירושה אולי שהשוק טעה, ושלא ניתן ללמוד מכך לעתיד. אלא שהעליה החדה השניה מלמדת שלא נדרשת טעות בשביל ששוק המניות יעלה בתקופה שלה מיתון. החל מאביב 1933 הכפילו מחירי המניות את שווין במשך פחות משנה. מה שייצר את העליות היו הפעולות הממשלתיות באותה עת, שקיזזו חלקית את השפעת הירידה ברמת המינוף של משקי הבית ושל העסקים, שנמשכה עוד שנים לאחר שהמיתון כבר הסתיים. גם התוכניות הממשלתיות שמופעלות היום בכל העולם, יצליחו במוקדם או במאוחר לקזז את השפעת הפחתת המינוף שתלווה אותנו עוד שנים מהיום".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
Gett גט טקסי
צילום: יח"צ

יאנגו דורשת מרשות התחרות: הכריזו על Gett כמונופול

בפנייה נטען כי ל-Gett יש נתח שוק בהיקף של 70% ומאשימה כי המערכת של Gett מייצרת מנגנונים של תמרוץ וסנקציות לנהגי מוניות, המעודדים עבודה כמעט בלעדית איתה


הדס ברטל |

חברת יאנגו, המפעילה אפליקציה להזמנת מוניות, דורשת מרשות התחרות להכריז על מתחרתה העיקרית גט (Gett) כמונופול. לטענת יאנגו, גט מחזיקה בנתח שוק העולה משמעותית על הרף הקבוע בחוק, ומפעילה כוח שוק הפוגע בתחרות, בנהגים ובצרכנים.

בפנייה, שנשלחה לממונה על רשות התחרות מיכל כהן באמצעות עורכי הדין ישראל שלו וטל טיטמן, נטען כי נתח השוק של גט בנסיעות מוזמנות באמצעות אפליקציה מגיע לכ-70%. נתון זה, לטענת יאנגו, מבוסס בין היתר על ממצאי רשות התחרות עצמה במסגרת בחינת המיזוג שביקשו בעבר גט ופנגו לקדם, וכן על נתונים שפורסמו בדוחות של משקיעי החברה.

"התפתחה אצל הנהגים תלות ממשית בפלטפורמה של גט כמקור הכנסה עיקרי, שלא לומר בלעדי, באופן המגביל את התחרות בשוק", נכתב במכתב ששלחה חברת אפלי טקסי עוז, המפעילה את יאנגו, לממונה על רשות התחרות. אף שנהגים רשאים לכאורה לעבוד עם כמה אפליקציות במקביל, אופן התמחור שמפעילה גט והמבנה של מסלולי המנוי מובילים בפועל לכך שנהגים עובדים בעיקר איתה.

לפי הנתונים שהוצגו, מדי שנה מתבצעות בישראל עשרות מיליוני נסיעות במוניות, כאשר למעלה ממחציתן מוזמנות מראש ולא נאספות מהרחוב. יאנגו טוענת כי חלקה של גט בנסיעות המוזמנות חורג בהרבה ממחצית השוק, באופן המאפשר לה להכתיב בפועל את כללי המשחק בענף.

בפנייה מצוין כי המסלול המרכזי שמציעה גט לנהגים מבוסס על תשלום חודשי קבוע, בגובה אלפי שקלים, אשר הופך לכלכלי רק אם מרבית הנסיעות מבוצעות דרך הפלטפורמה שלה. מצב זה, לפי יאנגו, יוצר תמריץ שלילי לעבוד עם מתחרים ומקשה על אפליקציות אחרות לגייס נהגים בהיקף מספק.