ורד דר: "יש דבר כזה עליות בזמן מיתון וראינו את זה קורה בעבר"
המדדיםמסביב לעולם רשמו 4 שבועות רצופים של עליות שערים, כאשר בוול סטריט זינקו המדדים עד 30% בראלי כמותו לא ראינו מאז שנות ה-30'. האם ראינו את התחתית האחרונה והמשקיעים כבר רואים את האור שבקצה המנהרה? כמובן שיש הבדל גדול בין שוק ההון לכלכלה הריאלית.
ביום שישי נפל קורבן נוסף למשבר הפיננסי העולמי. הנתון המאקרו כלכלי שמזה שנים רבות נחשב לבעל ההשפעה המשמעותית ביותר על שוק ההון האמריקאי רשם תחתית חדשה. 633 אלף משרות איבד המשק האמריקאי במרץ, ובסה"כ 5.1 מיליון משרות מראשית 2008, השוק לא מגיב, אפילו לא לרגע אחד. המדדים סגרו בעליות של כ-1%.
לדבריה של ורד דר, הכלכלנית הראשית של פסגות, "אם מדברים על שפל בפעילות הכלכלית, אז התשובה החד משמעית היא שעדיין לא ראינו שפל. "ברבעון השני והשלישי צפויה במרבית המשקים המענינים אותנו התכווצות נוספת בתוצר, אחרי זו שנרשמה ברבעונים הקודמים."
עם זאת, דר סבורה, כי "אם מדברים על קצב הכיווץ בפעילות הכלכלית, אזי יתכן שהשיא אכן מאחורינו וכיווץ התוצר ברבעון השני יהיה מתון יותר מאשר ברבעון הראשון (שטרם פורסם)." דר מזכירה בתוך כך, כי "לפני רבעון ההערכה הרווחת היתה שקצב הכיווץ של הרבעון הרביעי דווקא יסמל את הנפילה החדה ביותר. עבר רבעון וההערכה זזה רבעון אחד קדימה."
"בהתאם למצב המשק" אומר דר, כי "מצבן של הפירמות עשוי להיות רע יותר ברבעונים הבאים, אבל הדוחות הנוראיים ביותר אכן עשויים להיות אלו של הרבעון הראשון".
לסיכום עניין הכלכלה הריאלית, אומרת דר, כי "בשבועות האחרונים ניכר שיש האטה בקצב הירידה בפעילות הכלכלית, אבל היא עדיין יורדת. לא רק בארה"ב, גם במקומות אחרים בעולם, צצים אינדיקטורים גרועים פחות או אפילו חיוביים: החל מקצב מכירת כלי רכב בארה"ב ובסין שרשם עליה, עבור בעליה במדד מנהלי הרכש בפולין, ברוסיה, בהונג קונג, בהודו, בבריטניה ובספרד, וכלה בקצב מכירת הדירות בארה"ב ובבריטניה ובמכירת מלט בסין."
אז זהו, החל הראלי? שוקי מניות יכולים בכלל לעלות בסביבה של מיתון?
לדבריה של דר, "אנחנו נוטים להעריך שעוד נראה ירידה דו ספרתית ברמה של מדדי המניות מהנקודה בה אנו נמצאים היום. לא בהכרח נרד את כל הדרך חזרה לנקודת שפל חדשה (למרות שזו ממש אפשרות), אבל עליות כל כך חדות בתוך פרק זמן כל כך מהיר כפי שראינו בשבועות האחרונים, מייצרים הזדמנות למימוש רווחים שמייצרת ירידות חדות יחסית."
עם זאת, אומר דר, כי "התשובה המפתיעה לשאלה שבכותרת, היא כן. ואנחנו לא מדברים על עליות בשווקים שמנבאות את סופו של המיתון. אנחנו מדברים על עליות משמעותיות שמתרחשות על פני תקופות לא קצרות לפני תום המיתון. הדוגמא הקלאסית לכך היא בשנות השלושים: בשנים 1930-1933 סבלה ארה"ב מארבע שנים רצופות של התכווצות בתוצרה, שבמהלכן הצליחו שוקי המניות לעלות פעמיים בשיעורים משמעותיים. הראשונה היתה בקיץ 1932 אז עלו המניות ב-67% בתוך חודשיים. העובדה ששלושה רבעונים מאוחר יותר המניות חזרו את מרבית הדרך חזרה, פירושה אולי שהשוק טעה, ושלא ניתן ללמוד מכך לעתיד. אלא שהעליה החדה השניה מלמדת שלא נדרשת טעות בשביל ששוק המניות יעלה בתקופה שלה מיתון. החל מאביב 1933 הכפילו מחירי המניות את שווין במשך פחות משנה. מה שייצר את העליות היו הפעולות הממשלתיות באותה עת, שקיזזו חלקית את השפעת הירידה ברמת המינוף של משקי הבית ושל העסקים, שנמשכה עוד שנים לאחר שהמיתון כבר הסתיים. גם התוכניות הממשלתיות שמופעלות היום בכל העולם, יצליחו במוקדם או במאוחר לקזז את השפעת הפחתת המינוף שתלווה אותנו עוד שנים מהיום".
מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ויזה זהב ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
