מגמה מעורבת בשוק האג"ח: כלכלית ד' נופלת 8.4%, מעריב ג' צונחת 16%
בשוק האג"ח, הממשלתי והקונצרני, נמשכת גם היום הרגיעה היחסית. נזכיר כי ביום שלישי "התפוצץ" השוק למעלה בעליות תלולות בעקבות הודעת בנק ישראל מיום שני לאחר סיום המסחר כי יתחיל לרכוש בשוק המשני אגרות חוב ממשלתיות.
כעת רושם מדד התל-בונד 20 עליה של 0.1% ומדד התל-בונד 40 עולה ב-0.25%. מנגד, אגרות החוב הממשלתיות השקליות יורדות ב-0.26% בממוצע ואילו האג"חים הממשלתיות צמודות מדד מאבדות 0.54% מערכן.
אלוני חץ אג"ח ו' בולטת בעליה של 1.1% במחזור גדול של כ-19 מיליוני שקלים, והאג"ח ט' של אידיבי פיתוח רושמת עליה של 2.5% במחזור נמוך. מנגד, אלביט הדמיה ד' יורדת 2%. כלכלית ד' נופלת 8.4% במחזור של כ-2 מיליון שקל ומשלימה ירידה של 15% משיא מקומי שרשמה ב-4 בפברואר. מעריב ג' צונחת 16%.
כלכלן המאקרו יונתן כץ בשיתוף כלכלני לידר שוקי הון פרסמו היום סקירת מאקרו תחת הכותרת "עד כמה גירעון גדול בשנת 2009 ילחץ על התשואות?". רבים חוששים כי גיוס ממשלתי מוגבר לצורך מימון גירעון גדול ימנע המשך ירידת תשואות ואף יביא לעלייתן. להערכתם, "החשש קיים אך מעט מוגזם. גיוס גדול יותר על ידי הממשלה ייספג כמעט ללא קושי על ידי החיסכון השוטף של הציבור".
נזכיר כי ביום שני הקרוב צפוי נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, להכריז על הפחתת ריבית נוספת של 0.25%-0.5%. כלכלני בית ההשקעות ישיר אומרים היום כי "מירב הסיכויים שהריבית לחודש מרץ תרד ב-0.25% בשל המשך העליה בציפיות הדיפלציוניות ב-2009, העמקת המשבר בכלכלה הריאלית וצמצום פער הריביות מול ארה"ב. החלטת הריבית הקרובה היא כמעט חסרת משמעות מבחינת המשק הישראלי שהפנים כבר שאנו בדרך לריבית אמריקאית של כ-0% וכל ההורדות עתה הן בעיקר טכניות. גם הנגיד הפנים שכלי מוניטארי זה מיצה את יכולתו ואינו מצליח לפתור את מחנק האשראי השורר בשוק".
היום דיבר פישר בפני באי הכנס הראשון של החטיבה למידה וסטטיסטיקה בבנק ישראל, שהוקמה לאחרונה. על הצעד האחרון של בנק ישראל, ההתערבות בשוק האג"ח על ידי רכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני, אמר פישר כי "אנחנו מאוד קרובים למלכודת הנזילות, כלומר לאפס אחוז ריבית. העקום היה מאוד תלול, כלומר הריבית לטווח ארוך היתה גבוהה יחסית.
"הריבית לטווח ארוך חשובה יותר ללווים במשק מריבית בנק ישראל, זה משפיע על הלוואות בריבית קבועה, בריבית משתנה ועל גורמים נוספים. כולם התמקדו בעובדה שהורדות הריבית שלנו לא מחלחלות לריביות הבנקים אבל זה גם לא מחלחל לריביות לטווח ארוך אז חשבנו שכדאי לנו גם להתחיל לפעול בשוק האג"ח הממשלתי כדי להשפיע כאן. אם נגיע לרמת הריבית הנמוכה ביותר ונרצה להמשיך לנהל מדיניות מוניטארית מרחיבה אז נעבור לבצע "הקלה כמותית".

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.