פישר: "אנחנו עדיין לא מדפיסים כסף אבל נעשה גם את זה במידת הצורך"

נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, נאם היום בתל-אביב בכנס חטיבת הסטטיסטיקה הראשון של הבנק המרכזי. בפתח דבריו אמר פישר כי "ברבעון הרביעי זה היה כאילו שהעולם הכלכלי נפל מצוק. בכל המשק המערבי יש מיתון, צמיחה שלילית. חשבנו שאסיה תינצל אבל זה לא קרה והמצב באסיה לא פחות חמור מהמצב באירופה וארה"ב. התחזית של בנק ישראל לישראל היא צמיחה שלילית של 0.2 השנה אבל כמובן שהמצב יכול להיות קשה יותר. פשוט רצינו להדגיש שיש אפשרות לצמיחה שלילית".

בנוגע לפעילות הממשלה אמר פישר כי "התחזית שלנו היא לגרעון של כארבעה אחוזים. יכול מאוד להיות שהגרעון יגיע יותר קרוב ל-5 אחוזים. כמובן שיש את השאלה אם הממשלה החדשה תעמוד בזה. קשה מאוד בארץ לנהל מדיניות תקציבית מרחיבה בגלל החוב הגדול יחסית של המשק, אנחנו לא במצב של ארצות הברית. אין לנו יכולת להגיע לגרעון של 10-12 אחוזים. אצלנו יש מגבלת תקציב. אם לא נשמור על משמעת תקציבית, שיעורי הריבית אצלנו יעלו לרמות שיהיה מאוד קשה לאוצר להתמודד איתם. יהיה מאוד קשה ומאוד יקר לאוצר לגייס כסף. גם הסיכוי שנקבל הפעם ערבויות מממשלת ארצות הברית הוא נמוך הרבה יותר מ-2002.

עדיין לא הגענו לשפל של המיתון

"נצטרך לסמוך לכן על המקצוענים במשרד האוצר. אני סומך עליהם ועל כל מקבלי ההחלטות האחראיים כדי לעשות את הכל ולהבטיח לשמור על משמעת תקציבית כמו זו שהצלחנו לשמור עליה מאז 2003. זה לא בגלל שאני חושב שלא צריך להרחיב את התקציב, אלא שאין לנו את היכולת לעשות את זה. השווקים לא יתנו לנו את זה"

בנוגע למצבה של מערכת הבנקאות הישראלית ציין פישר כי "ירידת השווי של הבנקים בארץ הרבה יותר נמוכה לעומת הבנקים בעולם. אין כאן בנק שהיה פושט את הרגל. אנחנו לא דורשים מהבנקים שלנו הלימות הון מוגזמת ביחס לעלום. אנחנו עדיין לא הגענו לשפל של המיתון, עומדים בפני הבנקים אתגרים לא פשוטים. חשוב שלא נתחיל את התקופה בירידה חדה בהון של הבנקים. לכן אני תומך בגישה שזה לא הזמן להקלות בדרישה להלימות הון. חשוב לשמור על היציבות של המערכת הבנקאית. זו אחת הסיבות שמצבינו טוב יחסית לשאר העולם. הכוונה שלנו זה להיות בטוחים שלא יהיה לנו את הצורך להתערבות ממשלתית בכדי לעזור למערכת הבנקאית".

מאוד קרובים למלכודת הנזילות

עוד אמר פישר כי "הפעילות של הפדרל ריזרב הצליחה להחזיר חלקים חשובים של המערכת הפיננסית פחות או יותר לפעילות נורמלית. ריבית הלייבור ירדה, המרווחים ירדו, שוק האג"ח הקונצרני חזר לפעול וכעת הם פועלים גם בשוק המשכנתאות.

בחזרה למצב המשק. פישר אמר כי "התחלנו לפעול במרץ 2008, היה לנו מזל שרצינו כבר אז להגדיל את הרזרבות כבר אז. קבענו את היעד לרכישות לרזרבות באיזור 44 מיליארד דולר. אנחנו קרובים לכך אז אנחנו צריכים להחליט בקרוב על הצעדים שלנו ביחס לשוק המט"ח. חשבנו כבר במרץ-אפריל 2008 שאנחנו לקראת מיתון אז התחלנו להוריד ריבית אבל מיד לאחר מכן הייתה קפיצה באינפלציה. באפריל-מאי עליות המחירים החלו לחלחל לכל המשק, ציפיות האינפלציה עלו אז היינו צריכים להעלות את הריבית, עד שבספטמבר היה ברור שהאינפלציה תרד אז חזרנו להוריד את הריבית.

על הצעד האחרון של בנק ישראל, ההתערבות בשוק האג"ח על ידי רכישת אג"ח ממשלתי בשוק המשני, אמר פישר כי "אנחנו מאוד קרובים למלכודת הנזילות, כלומר לאפס אחוז ריבית. העקום היה מאוד תלול, כלומר הריבית לטווח ארוך היתה גבוהה יחסית. הריבית לטווח ארוך חשובה יותר ללווים במשק מריבית בנק ישראל, זה משפיע על הלוואות בריבית קבועה, בריבית משתנה ועל גורמים נוספים. כולם התמקדו בעובדה שהורדות הריבית שלנו לא מחלחלות לריביות הבנקים אבל זה גם לא מחלחל לריביות לטווח ארוך אז חשבנו שכדאי לנו גם להתחיל לפעול בשוק האג"ח הממשלתי כדי להשפיע כאן. אם נגיע לרמת הריבית הנמוכה ביותר ונרצה להמשיך לנהל מדיניות מוניטארית מרחיבה אז נעבור לבצע "הקלה כמותית".

עדיין לא מדפיסים כסף

בתגובה לטענות שנשמעו בימים האחרונים ולביקורת על צעדי הבנק המרכזי אמר פישר "אנשים אומרים שאנחנו מדפיסים כסף. בשלב הזה אנחנו עדיין לא מדפיסים כסף אולם בהחלט ייתכן שבשלב מאוחר יותר נרצה להוסיף נזילות למשק. זה יהיה חלק של המדיניות המוניטארית ולא הפיסקאלית. אנחנו לא מממנים את הממשלה על ידי רכישת האג"חים. כל עוד נעבוד בשוק המשני אנחנו לא עוברים על שום חוק אלא מנהלים מדיניות מוניטארית. אנשים גם אומרים שמה שאנחנו עושים זה אינפלציוני אז אני רוצה להגיד שאם האינפלציה צפויה להיות מתחת ליעד אז חובה עלינו לנסות ולהחזיר אותה ליעד. זו המטרה שלנו, לחזור לאינפלציה יותר גבוהה. אנחנו נמשיך להילחם באינפלציה נמוכה מדי, כמו שנלחמנו באינפלציה כשהיא היתה גבוהה מדי.

בעניין ההקלה הכמותית והקלת אשראי אמר פישר כי מדובר בעיקר בגידול בכמות הכסף, כלומר צד ההתחייבויות של הבנק המרכזי. זו דרך אחת להמשיך לנהל מדיניות מוניטארית מרחיבה כשכלי הריבית כבר מיצה את עצמו. לקנות נכסים כמו אגרות חוב. הפד מנסה להתערב בחלקים של השוק שעדיין לא פועלים, כמו שוק המשכנתאות. אנחנו נגיע לשלב הזה בקרוב, גם נעשה הקלה כמותית ואם יש דרכים לגרום להקלת בעיות האשראי במשק, נעשה גם את זה.

לסיום אמר הנגיד כי "ברור שאנחנו, כמו בנקים מרכזיים בעולם, צריכים לבדוק ולהשתמש בכלים נוספים מלבד כלי הריבית ואם יהיה צורך נעשה את זה, כמו הקלה כמותית. כמו כל דבר, גם המיתון הזה יעבור, בשלב מסויים הכוחות הדפלציונים שפועלים כיום יחלשו ובשלב מסויים האינפלציה תתחיל לחזור ליעד. כשזה יקרה זה יהיה סימן שהפעילות הריאלית במשק מתחילה להתאושש ולצמוח. אנחנו מבינים שהתפקיד העיקרי שלנו זה לשמור על יציבות המחירים מכיוון שזה התנאי המרכזי לצמיחה בת קיימא. לכן, בשלב מסויים נצטרך לעבור למדיניות מוניטארית מרסנת. כעת זה לא השלב אבל נגיע גם לזה. "