דן אנד ברדסטריט: ירידה של 30% בהיקפי ההשקעה של קרנות ההון סיכון ברבעון הרביעי של 2008
המשבר העולמי לא פוסח על חברות הטכנולוגיה המתקדמת. הירידה בצריכה השוטפת, במקביל לקשיי האשראי הגלובליים, פגעו בתוצאות העסקיות של כל החברות בתחום – מהענקיות ועד לקטנות - וייבשו את מקורות המימון של הסטארט-אפים. על רקע מגמה זו, נקלעה בשנה האחרונה למשבר גם תעשיית הון-הסיכון המקומית והחשש הוא שהמשבר יחריף במהלך שנת 2009.
היקף הכספים שמנהלות 15 קרנות הון סיכון הגדולות בישראל מסתכם ב-35.9 מיליארד שקלים. כך עולה מדירוג דנס 100 של חברת "דן אנד ברדסטריט", המדרג את קרנות הון הסיכון הגדולות בישראל.
כלכלני חברת המחקר והמידע אומרים כי קיים חשש מירידה של כ-50% בהיקף ההשקעות של קרנות הון סיכון ב-2009. לדבריהם, המשבר התעצם בסוף השנה שעברה ובמהלך החודשים הראשונים של 2009, כך שהיקף ההשקעות בתעשיית קרנות הסיכון עלול לרדת בשיעור משמעותי במהלך השנה.
מנגד, מוסיפים ב-D&B כי בחודשים האחרונים מורגשת התעניינות גוברת מצד חברות בינלאומיות בתחום המכשור הרפואי והביו-טק בחברות סטארט-אפ ישראליות העוסקות בתחום. חברת המכשור הרפואי מדטרוניק הבינלאומית מתכוונת לרכוש את 'ונטור' הישראלית תמורת 325 מיליון דולר, וחברת המכשור הרפואי סנט ג'וד מדיקל רכשה את 'מדיגייד' תמורת 300 מיליון דולר. אקזיטים אלו מגיעים אחרי שבשנה שעברה הושלמו מספר רכישות בתחום מדעי החיים והמכשור הרפואי.
על פי בדיקת דן אנד ברדסטריט, במדינת ישראל פועלות כ-60 קרנות הון סיכון מרכזיות. מהדירוג לשנת 2009 עולה כי קרן "פיטנגו" ממשיכה להוביל את דירוג הקרנות עם הון מנוהל של 5.52 מיליארד שקלים. קבוצת קרנות "סטאר" ממוקמת במקום השני בדירוג (שומרת על מיקומה מהשנה שעברה) עם הון מנוהל בסך של 3.8 מיליארד שקלים.
במקום השלישי (ללא שינוי מהדירוג בשנה שעברה) נמצאת קרן "אוורגרין" עם הון מנוהל של 3.35 מיליארד שקלים. מבין חמש הקרנות הגדולות רק JVP הצליחה להגדיל את היקף ההון המנוהל. JVP, שעברה בדירוג את ג'מיני ונמצאת השנה במקום הרביעי, מנהלת 2.98 מיליארד שקלים - עלייה של 6.1%.
את הקפיצה הגדולה ביותר בדירוג עשתה השנה קרן "כרמל ונצ'רס", שזינקה מהמקום ה-12 בשנה שעברה למקום ה-7 השנה. כרמל מנהלת הון בסך של 2.31 מיליארד שקלים – קפיצה שנתית של כ-50% בהיקף ההון המנוהל. הסיבה לקפיצה בהיקף ההון המנוהל היא גיוס של 235 מיליון דולר, שהשלימה כרמל ונצ'רס במהלך 2008 לקרן השלישית שבניהולה.
מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט, אמר היום כי "המשבר הכלכלי והפיננסי פגע קשה בהיקף ההשקעות של קרנות הון סיכון. ברבעון האחרון של 2008 ראינו ירידה של כ-30% בהיקף ההשקעות של קרנות אלה לעומת הרבעון השלישי. להערכתנו, קיים חשש שב-2009 נראה ירידה חדה של כ-50% בהיקף הכספים שישקיעו קרנות הון סיכון ישראליות בחברות סטארט-אפ".
לדברי קובנט, "הירידה הצפויה נובעת מקשיים של הקרנות עצמן בגיוס כספים. אנו עדים בחודשים האחרונים לגיוסים מעטים המכווצים את תעשיית ההון סיכון".
מעבר לכך, מוסיף קובנט, הקרנות מעדיפות בשלב זה לצמצם משמעותית את היקף ההשקעות שלהן, מחשש שהשקעתן תימחק על רקע המשבר. "הקרנות מעדיפות להשקיע כרגע במקומות שבהן הן משוכנעות שיראו את הכסף בחזרה. הן שומרות את הכסף שעדיין נשאר להן קרוב לחזה, ומשקיעות בעיקר במקומות שהסיכויים לאקזיט גבוהים".

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים?
חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.
העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.
כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף.
במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- האינפלציה במצרים נחלשת חודש שני ברציפות - הריבית בדרך לרדת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כלכלת מצרים משתפרת
מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.