התאחדות התעשיינים מתריעה: חוק החברות החדש יגרום לפגיעה משמעותית בהשפעה של בעלי השליטה

"תיקונים תכופים של החוק מגדילים את אי הוודאות הקיימת ממילא בישראל בתחומי רגולציה רבים"
קובי ישעיהו |

התאחדות התעשיינים דורשת לערוך תיקונים רבים בתזכיר חוק החברות. כך טוען פנחס קימלמן, יו"ר פורום מנהלי כספים בהתאחדות התעשיינים ומשנה למנכ"ל כספים באסם, בהתייחסו לתיקון מספר 10 בחוק. במכתב למשרד המשפטים טוען קימלמן שתיקון זה מהווה בחלק מסעיפיו פגיעה בזכויות הקניין של בעלי המניות ובדמוקרטיה התאגידית.

קימלמן מזהיר שאם לא יבוצעו השינויים הנדרשים שהתאחדות התעשיינים מציעה להלן, תיפגע שליטתם והשפעתם של בעלי המניות. קימלמן מדגיש, כי תיקונים תכופים של החוק מגדילים את אי הוודאות הקיימת ממילא בישראל בתחומי רגולציה רבים, זאת בהשוואה למדינות אחרות בעולם – דבר המקטין את כדאיות עשיית העסקים בארץ. החמרת הרגולציה על החברות הציבוריות פוגעת באיזון החשוב שבין שמירת אינטרס המשקיע לבין מתן אפשרות להתנהלות עסקית תקינה.

התאחדות התעשיינים מתנגדת לכך שמשקלם של הדירקטורים החיצוניים בוועדת הביקורת יגדל עד כדי כך שרוב חברי ועדת הביקורת וכן יו"ר הועדה יהיו דירקטורים חיצוניים. זאת מהסיבות הבאות: גם היום לדח"צ קיים כוח משמעותי ואין צורך בהגדלת כוחו עוד יותר, הגדלת כוחם של הדח"צים והפיכתם לרוב בוועדת הביקורת יוצר מצב לא הגיוני שבו הופכים בעלי השליטה, אשר ייתכן ומחזיקים 80% ויותר מהשליטה למיעוט ואילו המיעוט הופך לרוב בוועדה, מהלך זה אינו נכון מכיוון שהוא יוצר מצב אבסורדי שבו "הזנב מכשכש בכלב".

סיבה נוספת הינה הפגיעה בחברות דואליות, בכך שהסדר זה שונה מהמקובל בארה"ב – כללי הנאסד"ק קובעים בהוראה מקבילה כי כל חברי ועדת הביקורת ימונו מקרב הדירקטורים הבלתי תלויים. המניין החוקי המוצע של רוב הדירקטורים המכהנים וכן רוב של הדח"צים לקבלת החלטות הינו בעייתי, זאת מכיוון שקיימת בעיה של אי השתתפות של דירקטורים בין אם במכוון ובין אם לאו.

קימלמן מציין שהתאחדות התעשיינים תומכת בכל מהלך שמטרתו להגן על זכויות המיעוט, אך לא יתכן מצב שבו ההחלטות מתקבלות על ידי המיעוט מכיוון שבוועדות מסויימות המחוקק קבע שיהיה בהן רוב למיעוט. זהו מצב של עודף רגולציה ופגיעה בזכויות הקנין של הבעלים המחזיקים את רוב המניות.

התאחדות התעשיינים טוענת, כי אין צורך לחייב קיום פגישה אחת לרבעון של ועדת הביקורת עם המבקר. באם ישנם ליקויים מוצע שיקיימו ישיבה עם המבקר ואפילו בתדירויות גבוהות יותר ובאם אין ליקויים, אין צורך לחייב קיום ישיבות סרק.

התאחדות התעשיינים טוענת עוד שהחובה למנות ועדת דירקטוריון לבחינת הדוחות הכספיים, צריכה להיות מוסדרת בחקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה, כמו שנעשה לגבי ועדת ביקורת. בעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, מתנגדת התאחדות התעשיינים להעלאת הרוב הדרוש, לרוב מקרב בעלי המניות שהשתתפו בהצבעה ושאינם בעלי שליטה או מטעמם. קימלמן מציין שגם דרישה זו יוצרת מצב אבסורדי שבו המיעוט מקבל החלטות עבור הרוב.

בתחום עסקאות עם בעלי שליטה, מתנגדת התאחדות התעשיינים להעלאת הרוב הדרוש לרוב מקרב בעלי המניות שהשתתפו בהצבעה ושאינם בעלי עניין אישי בעסקה. התעשיינים מבקשים כי הגדרת הדירקטור לא תחול על יועצים כדוגמת כלכלנים, רואי חשבון, עורכי דין ובעלי מקצועות חופשיים נוספים המשמשים כיועצים מקצועיים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות. 

אסיסי נשיא מצרים
צילום: מצרים

הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב; איך סיום הלחימה ישפר את המצב הכלכלי של מצרים? 

משה כסיף |
נושאים בכתבה מצרים

חברת הדירוג S&P העלתה את דירוג האשראי של מצרים לרמה של B עם אופק יציב - שלב נוסף בחיזוק ההתאוששות הכלכלית של המדינה הערבית המאוכלסת ביותר. השדרוג מצטרף לשורת מהלכים כלכליים שמובילה קהיר מאז תחילת 2024, במטרה להחזיר את אמון המשקיעים הזרים והשווקים הגלובליים.

העלאת דירוג האשראי משקפת את הרפורמות בהובלת צמיחה מחודשת בכלכלה, עם צפי לצמיחה של 4% בשנת 2025, בהשוואה ל-3.8% ב-2024. ההעלאה בדירוג צפויה להקל על גיוס הון בעלויות נמוכות יותר בשווקים הבינלאומיים, מה שצפוי לתמוך בהמשך יציבות המטבע ובשיפור המאזן התקציבי של מצרים.

כלכלני חברת הדירוג , מסבירים כי המעבר של מצרים לשער חליפין גמיש מהווה גורם מרכזי בשיפור התחזית הכלכלית. המדיניות החדשה תורמת להאצת הצמיחה, מעודדת עלייה בתיירות ובהעברות כספים ממשפחות בגולה, ומשפרת את המאזן החיצוני - לרבות מאזן ההון וחשבון השוטף. 

במקביל, סוכנות הדירוג Fitch אישרה מחדש את דירוג B עם אופק יציב, בעוד Moody's ממשיכה לדרג את מצרים ברמה של Caa1 עם אופק חיובי מאז מרץ 2024. הרפורמות במצרים כוללות גם הפחתת סובסידיות על אנרגיה ומזון, צעד שמסייע בריסון הגירעון התקציבי ומאפשר השקעה בתשתיות, כמו פרויקטי התחדשות עירונית בקהיר ואלכסנדריה.

כלכלת מצרים משתפרת

מאז מרץ 2024, כאשר הבנק המרכזי של מצרים איפשר למטבע המקומי להיחלש בכ-40% במטרה להתמודד עם מחסור חמור במטבע חוץ, מתרחשת התייצבות הדרגתית בזירה הפיננסית. שיעור האינפלציה, שזינק בשיא המשבר לרמה של כ-38%, ירד בחדות לשפל של שלוש שנים. במקביל, המטבע המצרי מתחזק על רקע גידול בהשקעות בתיקי השקעה זרים, התאוששות ביצוא ועלייה בהכנסות מתיירות.