בנק ירושלים נפגע מההשקעה באג"ח קונצרני: ירידה של 80% ברווח מפעולות רגילות ברבעון השלישי
המפולת בשוק האג"ח הקונצרניות פגשה גם בבנק ירושלים. הבנק הציג היום את תוצאותיו לרבעון השלישי של השנה. הרווח מפעולות רגילות לאחר מס ברבעון השלישי הסתכם ב-3.4 מיליון ש"ח, לעומת 17.3 מיליון ש"ח ברבעון המקביל.
עיקר הקיטון נובע מהפרשה בגין ירידת ערך שאינה בעלת אופי זמני בגין אחזקות אג"ח קונצרני בתיק הנוסטרו של הבנק.
הרווח מפעולות רגילות לאחר מס בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 הסתכם ב-32.4 מיליון ש"ח, לעומת 42.2 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-23%. תשואת הרווח מפעולות רגילות לאחר מס בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 עמדה על 8.4% לעומת 12.1% בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב-114.5 מיליון ש"ח, לעומת 135.5 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-15%.
ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב-3.4 מיליון ש"ח, לעומת 12.3 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-72%. הרווח מפעולות מימון לאחר הפרשה לחובות מסופקים הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב-111.1 מיליון ש"ח, לעומת ל-123.2 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-10%.
ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים ב- 62.5 מיליון ש"ח, לעומת 66.1 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד – קיטון של 5%. עיקר הקיטון נובע מירידה בעמלות ברוקראז' ומקיטון בהכנסות מהפרשי המרה.
סך הכנסות הבנק (כולל הפרשה לחובות מסופקים) הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים ב- 173.6 מיליון ש"ח, לעומת 189.3 מיליון ש"ח בתקופה מקבילה אשתקד – קיטון של 8%. ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים ב- 123 מיליון ש"ח, לעומת 126.3 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד – קיטון של כ- 3%.
הרווח מפעולות רגילות לפני מיסים הסתכם בתשעת החודשים הראשונים ב-50.6 מיליון ש"ח, לעומת 63 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 20%. עיקר הקיטון נובע מקיטון ברווח מפעילות מימון ומקיטון בהכנסות תפעוליות.
לדברי אבי בזורה, מנכ"ל הבנק, "בנק ירושלים התאים את פעילות הבנק לתנאים החדשים בסביבה העסקית בה הוא פועל, תנאים שנוצרו בעקבות המשבר. תוצאות הרבעון השלישי הושפעו מהמדיניות השמרנית בה נקט הבנק."
בנק ירושלים משרת כ-110,000 לקוחות קמעונאיים באמצעות מערך של 16 סניפים. בנק ירושלים הוא בנק מסחרי מתמחה הפועל בחמישה תחומים עיקריים: פעילות עם משקי בית, מימון בניה למגורים בשיטת "ליווי סגור", אשראי מסחרי, בנקאות פרטית לתושבי חוץ ושוק ההון והחיסכון. הבנק מספק שירותים למשקי הבית בתחומים הבאים: משכנתאות והלוואות לדיור, הלוואות לרכישת רכב, חסכונות ופיקדונות, השקעות בשוק ההון ועוד.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
