בנק ירושלים נפגע מההשקעה באג"ח קונצרני: ירידה של 80% ברווח מפעולות רגילות ברבעון השלישי
המפולת בשוק האג"ח הקונצרניות פגשה גם בבנק ירושלים. הבנק הציג היום את תוצאותיו לרבעון השלישי של השנה. הרווח מפעולות רגילות לאחר מס ברבעון השלישי הסתכם ב-3.4 מיליון ש"ח, לעומת 17.3 מיליון ש"ח ברבעון המקביל.
עיקר הקיטון נובע מהפרשה בגין ירידת ערך שאינה בעלת אופי זמני בגין אחזקות אג"ח קונצרני בתיק הנוסטרו של הבנק.
הרווח מפעולות רגילות לאחר מס בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 הסתכם ב-32.4 מיליון ש"ח, לעומת 42.2 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-23%. תשואת הרווח מפעולות רגילות לאחר מס בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 עמדה על 8.4% לעומת 12.1% בתקופה המקבילה אשתקד.
הרווח מפעילות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב-114.5 מיליון ש"ח, לעומת 135.5 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-15%.
ההפרשה לחובות מסופקים הסתכמה בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב-3.4 מיליון ש"ח, לעומת 12.3 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-72%. הרווח מפעולות מימון לאחר הפרשה לחובות מסופקים הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2008 ב-111.1 מיליון ש"ח, לעומת ל-123.2 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של כ-10%.
ההכנסות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים ב- 62.5 מיליון ש"ח, לעומת 66.1 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד – קיטון של 5%. עיקר הקיטון נובע מירידה בעמלות ברוקראז' ומקיטון בהכנסות מהפרשי המרה.
סך הכנסות הבנק (כולל הפרשה לחובות מסופקים) הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים ב- 173.6 מיליון ש"ח, לעומת 189.3 מיליון ש"ח בתקופה מקבילה אשתקד – קיטון של 8%. ההוצאות התפעוליות והאחרות הסתכמו בתשעת החודשים הראשונים ב- 123 מיליון ש"ח, לעומת 126.3 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד – קיטון של כ- 3%.
הרווח מפעולות רגילות לפני מיסים הסתכם בתשעת החודשים הראשונים ב-50.6 מיליון ש"ח, לעומת 63 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד, קיטון של 20%. עיקר הקיטון נובע מקיטון ברווח מפעילות מימון ומקיטון בהכנסות תפעוליות.
לדברי אבי בזורה, מנכ"ל הבנק, "בנק ירושלים התאים את פעילות הבנק לתנאים החדשים בסביבה העסקית בה הוא פועל, תנאים שנוצרו בעקבות המשבר. תוצאות הרבעון השלישי הושפעו מהמדיניות השמרנית בה נקט הבנק."
בנק ירושלים משרת כ-110,000 לקוחות קמעונאיים באמצעות מערך של 16 סניפים. בנק ירושלים הוא בנק מסחרי מתמחה הפועל בחמישה תחומים עיקריים: פעילות עם משקי בית, מימון בניה למגורים בשיטת "ליווי סגור", אשראי מסחרי, בנקאות פרטית לתושבי חוץ ושוק ההון והחיסכון. הבנק מספק שירותים למשקי הבית בתחומים הבאים: משכנתאות והלוואות לדיור, הלוואות לרכישת רכב, חסכונות ופיקדונות, השקעות בשוק ההון ועוד.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.
עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.
- אוכלוסיית ישראל עלתה ל-10.09 מיליון: נתוני הלמ"ס לרגל יום העצמאות
- ישראל על סף 10 מיליון תושבים, וגם - הבורסה מאז תחילת המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים
ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.
